גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמות שולל: כשהפייק ניוז משמש מדינות להצדקת מהלכים צבאיים

הטלוויזיה הרוסית שידרה לאחרונה סרטונים שעברו טיפול כדי ליצור את הרושם שאוקראינה מרכזת כוחות בגבולן המשותף, בסיוע המערב ● זה לא המקרה הראשון בהיסטוריה, ופוטין לא המציא את השיטה

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

ערוץ הטלוויזיה הפופולרי ברוסיה, רוסיה-1, שידר השבוע צילומים מהם עולה כי האוקראינים מרכזים כוחות צבאיים סמוך לגבול עם רוסיה, בסיוע צבא ארה"ב. "מעולם לא נראו כל כך הרבה כוחות של בנות בריתה של אוקראינה על אדמתה", דיווח הקריין בדרמטיות, כשעל המסך נראה מטוס קרב אמריקאי נוחת בשדה תעופה באוקראינה. בהמשך הכתבה, ששודרה בערוץ שנוקט קו פרו-ממשלתי, נראה טנק אמריקאי נפרק ממטוס תובלה באחת מערי מערב אוקראינה.

בתקופה האחרונה המתיחות בין שתי המדינות אכן נמצאת בעלייה, כוחות רוסים רבים הוצבו בסמוך לגבול עם אוקראינה, והרטוריקה בה משתמש המשטר הרוסי רומזת לפלישה אפשרית. אם העניינים יתלקחו כעת, התמונת ששודרו ברוסיה-1 יקשו על אוקראינה לטעון שאין לה חלק בכך. "גורמים שייזמו פרובוקציות נגד רוסיה יתחרטו עליהן בדרכים שלא הכירו", הזהיר השבוע הנשיא פוטין.

רק שהדברים, כך מתברר, אינם בדיוק כפי שהם נראים. "ריאליטי צ'ק", צוות בדיקת העובדות של הבי-בי-סי, בדק את הכתבה ומצא שמקורם של הסרטונים שהוצגו בה הוא שונה לחלוטין מכפי שנטען. זוכרים את מטוס הקרב ששלח הדוד סם לאוקראינה? ובכן, צוות בודקי העובדות גילה כי נמל התעופה בו הוא נוחת נמצא בכלל באלסקה. ומה לגבי הטנק שנפרק באחת מערי אוקראינה? זה קרה בכלל בבורגס, בולגריה. ולפני יותר מחמש שנים.

האם הרוסים החליטו לשדר תמונת מצב מפוברקת כדי להצדיק פלישה עתידית? כדי לענות על השאלה הזאת נצטרך להמתין, אבל אם זו אכן התוכנית, זו בוודאי לא תהיה הפעם הראשונה בה מדינה עושה שימוש בפייק ניוז לצרכים צבאיים או מדינתיים.

למעשה, רק לפני כשנה וחצי זכינו לחזות בדוגמה כזאת כאן בישראל, כשצה"ל יצר את הרושם שהוא ספג נפגעים בהתקפה של חיזבאללה, כולל שימוש במסוקים לצורך המחשת הפינוי וחיילים שהוצגו כפצועים, כדי לאפשר לארגון הלבנוני להשיג "תמונת ניצחון" שתאפשר לו לטעון שהצליח "לסגור חשבון" עם ישראל, וכך להרגיע את הגזרה.

דעת הקהל משנה

"דעת הקהל המודרנית לא אוהבת התקפות סתם, צריך להראות שההתקפה מוצדקת", אומר פרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי בחוג להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית. להצדקות הללו, הוא מסביר, "יש השפעה על עמדת מדינות אחרות, על התקשורת, וגם על דעת הקהל בבית - אם הותקפת יותר קל לגייס את האזרחים. אפילו היטלר היה צריך לעשות מבצע דומה".

התרגיל עליו מדבר אורבך כלל שורה של פרובוקציות שביצעה לכאורה פולין ב-31 באוגוסט 1939, ערב הפלישה הגרמנית ותחילתה של מלחמת העולם השנייה. במקרה אחד, הידוע כתקרית גלייביץ, חיילים פולנים השתלטו על תחנת רדיו בעיירה שנמצאת בצד הגרמני של הגבול, ושידרו שהיא עברה לידיים פולניות. במקרה אחר, שישה חיילים פולנים יצאו למתקפה ונהרגו.

אלא שהמתקפות הפולניות האלו היו בכלל מבצע של ה-SS הגרמני, שמטרתו הייתה להכשיר את הפלישה הגרמנית לפולין ביום שלאחר מכן. החיילים הפולנים שהשתלטו על תחנת הרדיו היו למעשה אנשי SS במדי הצבא הפולני. ששת החיילים הפולנים שנהרגו היו אסירי מחנות ריכוז (בהם היו אסירים מסוגים שונים) שהולבשו במדי צבא פולין ונורו, כדי לביים פלישה פולנית כושלת.

התקשורת הגרמנית דיווחה, לגרמנים ולעולם כולו, על התקריות הללו, וסיפקה להיטלר את התירוץ לפלישה שפתחה את מלחמת העולם השנייה.

הפצצה ממנצ'וריה

דוגמה נוספת מאותו עשור אך מיבשת אחרת ניתן למצוא בתקרית מוקדן מ-1931. אז צבא יפן יצא למתקפה נגד סין בתגובה לניסיון של טרוריסטים סינים לפוצץ מסילת רכבת בקרבת העיר מוקדן שבמנצ'וריה. האירוע הזה הסעיר גם את העולם ו-ועדת חקירה של חבר הלאומים הוקמה כדי לחקור את החבלה. אבל מי באמת היה אחראי לה?

"צבא יפן, שהחזיק בעמדות נציות, רצה להשתלט על כל מנצ'וריה", מספר אורבך. ב-18 בספטמבר 1931 יצאו כמה קצינים יפנים למבצע עצמאי שלא קיבל את אישור הדרג המדיני, והטמינו פצצה קטנה על מסילת דרום מנצ'וריה. "הפיצוץ הוריד אולי פס וחצי והרכבות יכלו להמשיך לנסוע כרגיל", הוא אומר. אבל לקצינים היפנים זה לא שינה: הם ניצלו את ההזדמנות כדי לפתוח במתקפת תגובה, ותוך חמישה חודשים השלימו את כיבוש מנצ'וריה.

סערה במפרץ

דוגמאות לתרגילים מן הסוג הזה אפשר למצוא גם בדמוקרטיות. תקרית מפרץ טונקין, שנחשבת לנקודת ההסלמה של מלחמת וייטנאם, שימשה את הנשיא לינדון ג'ונסון כדי לקבל אישור להשתמש בכוח צבאי נוסף באזור. באוגוסט 1964 הוא סיפר לקונגרס כיצד כוחות צפון וייטנאם תקפו בימים האחרונים, ללא כל סיבה נראית לעין, משחתות אמריקאיות בים.

מה קרה באמת? טרפדות צפון וייטנאמיות אכן תקפו ב-2 באוגוסט את המשחתת האמריקאית מדוקס, לאחר שטעו לחשוב שהיא סייעה לכוחות דרום וייטנאמיים שתקפו באזור. מדוקס יצאה מהתקרית הזו ללא נזק משמעותי. יומיים לאחר מכן היא יצאה יחד עם משחתת נוספת לסיור ביום סוער למדי, ומזג האוויר הקשה שיבש את הרדאר של הספינות וגרם לקברניטיהן לחשוב שהם שוב תחת מתקפה צפון וייטנאמית.

לקח לאנשי הצוות בספינות כמה שעות כדי להבין את הטעות, והם אכן דיווחו עליה. אלא שזה לא עצר את ג'ונסון מלהציג את האירועים כתוקפנות צפון וייטנאמית. "הממשל רצה להסלים את המלחמה ממילא", אומר אורבך, וג'ונסון אכן קיבל את מבוקשו. המעורבות האמריקאית בוייטנאם העמיקה.

חזרה לרוסיה

לפעמים, הפייק ניוז המדינתי נותר בגדר השערה שקשה להוכיח. אורבך נותן דוגמה כזאת שמחזירה אותנו לרוסיה. השנה היא 1999, מלחמת צ'צ'ניה השנייה. ההצדקה של רוסיה לפלוש לצ'צ'ניה הייתה סדרת פיגועים בערי רוסיה. אבל האם ייתכן שהפיגועים הללו בוצעו בכלל על ידי הפה-אס-בה, שירות הביון הרוסי?

ב-22 בספטמבר 1999, לאחר כמה וכמה אירועי טרור שכבר יוחסו לצ'צ'נים, הבחין אלכסיי קרטופלניקוב, תושב העיר ריאזאן, במכונית חשודה שחנתה ליד ביתו. חלק מלוחית הרישוי שלה כוסה בקידומת של העיר, אך ניתן היה לראות שהקידומת המקורית הייתה של מוסקבה. כמה אנשים שעמדו לידה הורידו למרתף מה שנראה כמו שקי סוכר. כשהמשטרה הגיעה בתגובה לקריאתו של קרטופלניקוב היא מצאה בשקים נפץ, וגם הצליחה לעצור שלושה חשודים. אלא שאלה שלפו למרבה ההפתעה תעודות של הפה-אס-בה. ראש הארגון מיהר להסביר שהשלושה עסקו בפעולת אנטי-טרור שבדקה את ערנות המשטרה. נשמע אמין? עבור רבים ברוסיה לא ממש.

"אין לנו את כל הראיות וגם לא יהיו", אומר אורבך. "אבל כשאתה חושב על זה שההורים, המורים והמפקדים של מי שהנהיגו את הביון באותה תקופה חיו בתקופת סטלין, שרצח המונים מבני העם שלו, אתה לפחות לא מוציא את זה מכלל אפשרות".

לקריאה נוספת:

"בדיקת העובדות בטענות של הטלוויזיה הרוסית על אוקראינה" - בי.בי.סי ריאליטי-צ'ק
"פוטין מאיים בפעולה רוסית תקיפה אם המערב יחצה את 'הקו האדום'" - בי.בי.סי, 21.4.2021
תיעוד נחיתת מטוס צבאי אמריקאי באלסקה - משרד ההגנה האמריקאי
תקרית מוקדן - אנציקלופדיה בריטניקה
תקרית מפרץ טונקין - אנציקלופדיה בריטניקה

עוד כתבות

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו / צילום: AP

"חטיפת" מטוס רייאנאייר: האיחוד האירופי שוקל סנקציות על בלארוס

טיסת ראיינאייר אולצה לבצע נחיתת חירום בשטח בלארוס, במהלכה נעצרו עיתונאי ביקורתי כלפי המשטר ובת זוגו ● בעקבות זאת, האיחוד האירופי שוקל לבטל את אישור הטיסה של חברת התעופה הלאומית של בלארוס (בלאוויה) באיחוד ולהכריז על השטח האווירי של המדינה כ"בלתי בטוח"

ביטקוין - אף אחד עדיין לא ממש מבין מה גורם לתנודתיות בערך שלו / אילוסטרציה: Shutterstock, Morrowind

למה הביטקוין נפל? האמת היא שאין לנו ממש מושג

בכל פעם שיש תנודה חדה בכיוון כלשהו בערכו של המטבע הווירטואלי, אנחנו שומעים לכך הסברים מנומקים ודי משכנעים ● אלא שהמנגנון שמפעיל את הביטקוין מורכב בהרבה, ובניגוד לשמועות, הציוצים של אלון מאסק וההחלטות של ממשלת סין הם לא מה שבאמת יקבע את ערכו

נועם שצ'לקה, מנכ"ל אינרום תעשיות בנייה / צילום: קרן מזור

אינרום פותחת חזית נוספת מול טמבור: תשקיע 150 מיליון שקל במפעל לוחות גבס

חברת מוצרי הבנייה נהנית מהגאות בנדל"ן ומדווחת על עלייה של כ-17% בהכנסותיה הרבעוניות ל-245.5 מיליון שקל - על רקע הביקושים הערים למוצריה ● מפעל הגבס מתוכנן לקום באתר הקבוצה בפרדס חנה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א: מיטרוניקס צנחה בכ-4% בצל פרישת המנכ"ל

מדד ת"א 35 חזר לטריטוריה הירוקה וננעל בעלייה של 0.1% ● מנכ"ל מיטרוניקס פורש מתפקידו ● בדיסקונט ברוקראז' ממליצים "תשואת יתר" על מניית איי.סי.אל עם מחיר יעד של 26 שקל

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

ברוכים הבאים לחצר האחורית של שוק ההון: כל האמת על התפקיד החדש של משה כחלון

מה גרם לחברת אשראי חוץ בנקאי למנות את "שר האוצר החברתי" לשעבר משה כחלון ליו"ר ב-80% משרה בשכר שנתי של 8.6 מיליון שקל? ● רמז: כחלון לא מגיע לפתח מודלים מהפכניים לאשראי ● נראה שביונט מבינים לאן הולך השוק, והם צריכים יו"ר שידבר עם האנשים הנכונים בזמן הנכון

בניין פלאפון / צילום: תמר מצפי

הרשות להגנת הצרכן: קנס לפלאפון ב-584 אלף שקל בגין הטעיית צרכנים

הרשות מצאה כי בעת פנייה של לקוחות פלאפון למוקדי השירות לצורך שיפור חבילת הסלולר שלהם, הנציגים הציעו להם עסקאות המשך והטעו אותם לחשוב שהן חלק מעסקת הסלולר ● פלאפון: "מדובר בתלונות בודדות מלפני כארבע שנים; במרביתן טיפלנו זמן רב לפני פניית הרשות, וחלקן מבוססות על עובדות לא נכונות"

לוגו MGM / צילום: יוטיוב

אמזון קרובה מאוד לרכישת אולפני MGM ב־9 מיליארד ד'

על פי דיווח ב־CNBC הכרזה על השלמת העסקה צפויה השבוע, אולי אפילו מחר (ג') ● אם אכן העסקה תצא לפועל, אמזון, בעלת שירות הסטרימינג "אמזון פריים" "תקפוץ" כמה מדרגות למעלה במאבקה בענקיות כגון דיסני ונטפליקס ● מעבר לקטלוג הסרטים העשיר, מדובר באולפנים שעדיין מייצרים סרטים שוברי קופות כגון ג'יימס בונד

צעירים גרמנים נהנים מהשמש על הגשר האקר־בריקה במינכן, בחודש מרץ / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

להתראות בומרים, שלום בורסה: הגרמנים הצעירים מסתערים על שוק המניות, הקריפטו והזהב

משבר הקורונה וההתפתחויות הטכנולוגיות משנים סדרי עולם, ונראה כי הדור הצעיר בגרמניה כבר אינו נרתע מסיכונים ● האטרקטיביות של ההשקעה במניות, בקרנות־סל וגם בקריפטו "מפומפמת" בגרמניה מכל עבר ● צעירי "האומה החוסכת" הופכים סדרי עולם ומשקיעים בסדר גודל שגרמניה לא מכירה

אליזבת הולמס, מייסדת תרנוס / צילום: Associated Press, Jeff Chiu

חבר המושבעים במשפט אליזבת הולמס ישמע עדויות מפציינטים על בדיקות דם שגויות

שופט פדרלי קבע גם כי ניתן יהיה לשמוע עדויות מוגבלות לגבי הונה וסגנון חייה של הולמס במשפט

שדה דב לאחר הפינוי. הכתר של שיווקי הקרקעות בשנה הקרובה / צילום: משרד הביטחון

"גם עוד 30 שנה לא יוכלו להתחיל לבנות": תוכנית הבנייה הענקית בצפון ת"א מקבלת ברקס

לאור ביטול המגבלות שהיו קשורות לפעילותו של שדה דב, תמליץ הוועדה המקומית להכין תוכנית חדשה להקמת רובע מגורים חדש בחלקה הצפון מערבי של העיר תל אביב, בין רחוב אבן גבירול להרצליה ● "זה כמו טלאי ועוד טלאי. זה קטסטרופה"

אסף גרניט / צילום: תמי בר ישי

המתכנת צועד על קיבתו: קבוצת מחניודה של אסף גרניט תפעיל מסעדות לעובדי לייטריקס

הקבוצה תפתח שתי מסעדות חדשות בקמפוס של חברת ההייטק הירושלמית לייטריקס ● כ–500 עובדי החברה ייהנו מתפריט של שלוש ארוחות ביום, מתחם אוכל רחוב, שתי קפיטריות חלביות ו–14 מטבחונים שפזורים ברחבי המשרדים ● עלות המהלך נאמדת בעשרות מיליוני שקלים

פיגוע דקירה בירושלים / צילום: Reuters

פיגוע דקירה בירושלים: 2 צעירים נפצעו קשה וקל, המחבל נורה בזירה

המחבל הגיע לתחנת הרכבת הקלה מול צומת המטה הארצי, שלף סכין ודקר את השניים ● כוח משטרה במקום פתח בירי לעברו ● צוות מד"א העניק סיוע רפואי לפצועים, צעירים כבני 20 והם פונו להמשך טיפול בבית החולים הדסה הר הצופים בעיר

ג'אנג יימינג / צילום: Reuters, Zheng shuai

הוא רק בן 38 והחברה שלו בשיא - אז למה מייסד טיקטוק פורש?

ג'אנג יימינג ייסד את בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק, והפך אותה לחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● "אני יותר מתעניין בניתוח ארגונים מאשר בניהול אנשים בפועל", הסביר יימינג את החלטתו - אלא שהתזמון של הודעת ההתפטרות רומז כי הסיבות למהלך מורכבות יותר

החברה הערבית צורכת כ-20% מסך התצרוכת במשק הישראלי. כ-10% מהעסקים בישראל בבעלות ערבים / צילום: Shutterstock, August_0802

מחקר: שילוב עובדים מהחברה הערבית במקומות עבודה יגדיל את הרווח של הארגון

שילוב עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי יניב לארגון רווח של 1%-5% בשנה, כך עולה ממחקר של עמותת קו-אימפקט ● לפי המחקר, כ-17% מבין הסטודנטים בישראל הם מהחברה הערבית, וכ-12,000 סטודנטים ערבים בשנה לומדים מקצועות מדעיים, כלכליים ועסקיים

שירותי מחשוב ענן / צילום: Shutterstock, Blackboard

פרויקט נימבוס: ישראל קיבלה הנחה של מעל 20% על שירותי הענן

ועדת המכרזים הכריזה באופן רשמי כי אמזון וגוגל נבחרו לשמש תשתית מיחשוב הענן של הממשלה ● בכירי האוצר התייחסו לאפשרות של מרד עובדים בענקיות הטק: "התרחיש הזה הוא איום שעשינו לו כמה מודלים במסגרת המכרז" ● הענן הציבורי שיוקם בישראל צפוי בהמשך הדרך לשמש מדינות שכנות

אודי סגל ותמר איש שלום ברשת 13 / צילום: צילום מסך

למרות ביקורת של צופים על שידורי החדשות של קשת ורשת, מדורת השבט לא התחלפה

ימי הלחימה הצמידו כצפוי את הישראלים למסך, אבל את עיקר הגידול ברייטינג רשם ערוץ קשת 12 ● למרות התקציבים הגבוהים של התאגיד הציבורי, הרייטינג היה זניח לצד עלייה בחשיפה בדיגיטל ● דקות הפרסום ירדו, אך הביקושים צפויים לחזור בסופ"ש

קרנית פלוג / צילום: רמי זרנגר

מי מצא את הרב-קו האבוד של ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר?

"קרנית פלוג? מצאנו את הרב-קו שלך ברחוב, מוזמנת לבוא לקחת" - כך נכתב בפוסט שפורסם השבוע בקבוצת פייסבוק תל אביבית ● הפרסום הועיל, והאבדה הושבה לבעליה ● פלוג לגלובס: "גיליתי את כוחה של הרשת החברתית"

גיורא אקרשטיין / צילום: יח"צ

לקראת ההנפקה: תוצאות משופרות לקבוצת אקרשטיין

הרווח הנקי הרבעוני של חברת מוצרי המלט והבטון קפץ פי 5 והגיע ליותר מ-14 מיליון שקל

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

שיעור האבטלה באפריל עלה ל-5%; גורם באוצר: "לא תהיה תמיכה נוספת בעסקים"

לפי נתוני הלמ"ס, שיעור האבטלה הרחב עדיין מעל ל-10%, בעוד שדמי האבטלה יקוצצו ביום רביעי הקרוב, ומודל החל"ת יסתיים כמתוכנן ב-20 ביוני ● גורם באוצר: "המשק מתאושש, יש חזרה לשגרה, ולכן אין הצדקה להמשך התמיכה. כל הנתונים מעידים על כך"

זירת נפילת רקטה. "מעדיפים שלא לקחת סיכון" / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

זעם בקרב העסקים על מתווה הפיצוי על נזקי "שומר החומות": "הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות"

ראשי ארגוני המעסיקים מתכוונים לדרוש את הרחבת הפיצוי ללא מגבלת קילומטרים, או לכל הפחות עד נתניה • עפ"י הערכת התאחדות התעשיינים, כלל הפגיעה העקיפה בעסקים במשק מגיעה לכ-1.2 מיליארד שקל • יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "המדינה צריכה לפצות על בסיס מודל צוק איתן"