יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד-נווה מונוסון / צילום: איל יצהר, גלובס
עד כמה הפוליטיזציה של ועדות התכנון, פוגמת בהליכי תכנון ובנייה? ראש עיריית יהוד-נווה מונוסון, יעלה מקליס, ניסתה למנוע השלמת פרויקט פינוי-בינוי, על אף שאושר לפני 12 שנים, אך נהדפה בוועדת הערר המחוזית מרכז, בראשות עו"ד רונית אלפר.
הוועדה אישרה את השלמת הפרויקט שמבוצע על ידי קבוצת עמוס לוזון יזמות אנרגיה בע"מ, ואף הטילה על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יהוד-מונוסון תשלום הוצאות.
מדובר בפרויקט שאושר ב-2006, כשהחברה היזמית הייתה א. דורי, שנמכרה לפני זמן מה ללוזון. הוא משתרע על 151 דונם במרכז העיר, וכולל פינוי 45 בעלי דירות ישנות. תחתן אושרה תוכנית להקמת ארבעה מבנים. שני הבניינים הראשונים נמצאים בסוף שלב האכלוס בימים אלו ובהם בסך-הכול 100 דירות, שכחציין מועברות לידי בעלי הדירות המפנים את דירותיהם הישנות.
ב-2009 תוקנה התוכנית המקורית בצורה של שינוי במיקום שניים מתוך ארבעת הבניינים בפרויקט החברה, וזאת משום שבמיקום המקורי שלהם התגלה אתר ארכיאולוגי. השטח המיועד לבניינים "הוצרח" עם שטח בייעוד שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), וכאן התעוררה בעיה אל מול הדיירים השכנים, שלא אהבו את ביטול השצ"פ.
"בניינים אלה נולדו בחטא לפני 12 שנה"
לאחר אישור תוכנית הזזת המבנים החלו לפעול בעלי דירות שכנות למנוע את הבנייה, וראשת העיר יעלה מקליס, הצטרפה להתנגדות ואת פרסמה סרטון בפייסבוק שבו הבטיחה שלא תאפשר את הבנייה במקום.
"הבניינים האלה לא צריכים לקום פה", אמרה בסרטון שהופץ בזמן הבחירות לרשויות המקומיות ביוני 2018. מיד לאחר ישיבת הוועדה המקומית שדנה בעניין כתבה, כי "הערב הצבעתי נגד מתן היתר בנייה לבניינים 8א ו-8ב (שני המבנים המדוברים - א.מ) כפי שהצהרתי מספר פעמים בעבר, בניינים אלה נולדו בחטא לפני 12 שנה, הרבה לפני שנבחרתי כראש העיר. התנגדתי לבקשה בשל השימוש בשטחים ציבוריים לטובת השטח הפרטי מעבר למותר בתב"ע".
ואכן, כשהחברה הגישה ביוני שנה שעברה בקשות להיתר לבניית שני הבניינים הנותרים, הן הועברו לדיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יהוד, ושם הוחלט על דחיית הבקשות בנימוק עיקרי כי החניות של הפרויקט המתוכננות מתחת לשצ"פ הן בניגוד להוראות התוכנית.
קבוצת עמוס לוזון ו-38 בעלי זכויות בדירות המתוכננות, הגישו ערר על ההחלטה, באמצעות עוה"ד הדר טל ואסף עירוני ממשרד ש. פרידמן. לטענתם, התוכנית צריכה כמה תיקונים טכניים בוועדת הרישוי העירוני, וכי סירוב הוועדה המקומית לבקשה נובע משיקולים זרים.
הוועדה המקומית לעומת זאת טענה בוועדת הערר, כי התכנון שהציגה החברה כולל לא רק שימוש בתת הקרקע של שטחי השצ"פ לטובת חניונים תת קרקעיים, אלא שגם הכניסות לשני הבניינים כמו גם פתרון האשפה, צובר הגז ודרכי הגישה לרכבי חירום ורחבת כיבוי תוכננו בשטח השצ"פ.
ועדת הערר ניתחה את הוראות התוכנית והבקשה להיתר הבנייה וקבעה, כי הבקשות שהגישה עמוס לוזון יזמות תואמות את הוראות התוכנית. עם זאת הורתה לחברה לבחון חלופות אחרות לכניסה של רכבי חירום.
באשר להתנהלות הוועדה המקומית וראשת העיר כתבה ועדת הערר בהחלטתה, כי "משחלפו 12 שנים ממועד אישורה של התוכנית... במהלכן לא נקטה הוועדה המקומית בכל פעולה סטטוטורית כדי לשנות את התכנון המוצע בה... ומשהוציאה היתרי בנייה ל-2 הבניינים הראשונים הכלולים בפרוטיקט הנדון, מצופה היה כי תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם העוררים ולא תשים בפניהם מכשולים שכל מטרתם היא סיכול הפרויקט מעיקרו".
ועדת הערר ביטלה את החלטת ועדת המשנה העירונית ואף חייבה אותה בהוצאות של 10,000 שקל.
עוה"ד הדר טל ואסף עירוני שייצגו את העוררים מסרו כי "מדובר במקרה קיצוני של ניסיון בוטה למנוע ולסכל בנייה בהתאם לתוכניות מאושרות וזאת משיקולים פוליטיים בלבד".
מעיריית יהוד נמסר בתגובה: "אנו דבקים במדיניות אותה הכתיבה ראשת העיר ולא נאפשר השתלטות על שטחי ציבור על חשבון תושבי העיר.
"במקרה המדובר, אנו לומדים את החלטת ועדת הערר, ושוקלים את המשך צעדינו. במיוחד לאור העובדה שוועדת הערר קיבלה את הנימוקים הענייניים של הוועדה המקומית ודרשה מהיזם להגיש בקשה מתוקנת שמפחיתה את הפגיעה בשטח הציבורי".