הונאה פיננסית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
"גאון מחשבים" ישראלי, שהורשע בגניבת מטבעות דיגיטליים בהיקף של מיליוני שקלים מאזרחים זרים, ירצה שנתיים מאסר בפועל וישלם פיצוי למתלוננים, קנס, חילוט ותשלום לרשות המסים בסך כולל של כ-40 מיליון שקל.
הנאשם, אליהו גיגי, תושב תל אביב כבן 31, הורשע לאחרונה על-פי הודאתו בעבירות של פעולות אסורות בתוכנה (הפצת תוכנה זדונית), חדירה לחומר מחשב, גניבה של מטבעות וירטואליים, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף ועבירות נוספות.
על-פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על-ידי עורכי הדין עמית לוין ויעלה הראל ובו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, רכש גיגי אתרי אינטרנט שהכילו נוזקות שיכולות לחדור למחשביהם של גולשים תמימים שיגלשו אל אותם אתרים ויבצעו פעולות תוך כדי הגלישה בהם. לאחר כניסת הגולשים לאתרים, חדר למחשביהם, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, וגנב מהם מטבעות וירטואליים מסוגים שונים אשר הוחזקו ברשותם. נוסף על כך הורשע גיגי בביצוע פעולות הלבנת הון רבות.
הסכום שנדרש גיגי להשיב או להפקיד בקופת המדינה מחולק לכחצי מיליון שקל לטובת קרן החילוט, כ-19 מיליון שקל לרשות המסים בגין חובות מס ועוד כ-21 אלף מטבעות ביטקוין לנפגעים (ערך הביטקוין כיום הוא כ-170 אלף שקל למטבע) ועוד 2,555 מטבעות מסוג דש.
לאור הזינוק בערך מטבעות הביטקוין בשנה האחרונה, זינקו "ערך הגניבה" וההחזר הכספי בהתאם.
מחשד לגניבת 100 מיליון דולר לאישום בגנבת 6 מיליון שקל
ראשיתה של הפרשה במידע שהתקבל במשטרת ישראל, שממנו עלה חשד כי גיגי שלח הודעות בפורומים העוסקים בארנקים דיגיטליים, המכילות קישור לאתר הנחזה להיות אתר המאפשר הורדת תוכנה לניהול הארנקים, תוך הנחיה לציין שם משתמש וסיסמה.
הפרטים שמולאו על-ידי בעלי החשבונות הדיגיטליים הועברו ישירות לידי גיגי, שעל-פי החשד ניצל זאת לצורך ביצעו עבירות פליליות, בהן גניבת מאות מטבעות דיגיטליים מארנקים דיגיטליים ברחבי העולם.
גיגי נעצר ביוני 2019 יחד עם אחיו הצעיר, חייל משוחרר בן 22, כאשר בראשית החקירות הועלו חשדות כי שני האחים הישראלים גנבו כ-100 מיליון דולר מחשבונות דיגיטליים שבהם מוחזקים מטבעות ביטקוין. זאת, באמצעות הונאת "פישינג" (דיוג) בהיקף בינלאומי. לבסוף הוגש כתב אישום נגד האח הבכור בלבד, והחשדות הראשוניים לגניבת 100 מיליון דולר התכווצו ל-6 מיליון שקל בלבד.
בכתב האישום המקורי שהוגש נגד גיגי נטען כי החל ממועד שאינו ידוע ועד ליום מעצרו ביוני 2019, הקים וניהל גיגי מיזם עברייני אשר כלל מספר אתרי אינטרנט שהיוו תשתית לביצוע עבירות פליליות ולהפקת רווח כספי עבורו. גיגי, נטען, הפיץ לציבור באמצעות אתרי אינטרנט רבים תוכנות אשר חדרו למחשביהם של גולשים תמימים, וגנב מהם מטבעות דיגיטליים מסוגים שונים אשר הוחזקו ברשותם.
לצורך ניהול המיזם העברייני והסוואתו, השתמש הנאשם בשרתים מרוחקים ופעל להסוואת המטבעות הדיגיטליים שגנב והסתרתם, בכך שהשתמש ביישומים לביצוע פעולות "ערבול" שיטשטשו את העקבות המובילות למקורם וליעדם של המטבעות הדיגיטליים, העביר את המטבעות הדיגיטליים בין ארנקים שונים, פיצל את סך המטבעות הדיגיטליים שנטל והמירם למטבעות דיגיטליים מסוגים שונים.
בנוסף הואשם גיגי כי העלים הכנסות שקיבל בשנים 2012-2013 והשמיט במרמה הכנסות שקיבל בשנים 2015 ו-2016 בסכום של כ-669 אלף שקל.
הפרשה נחקרה על-ידי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרה בשיתוף-פעולה עם יחידת יהלום ברשות המסים.
במהלך חקירתו של גיגי נתפס רכוש רב ובעיקר ארנק וירטואלי ובו מעל ל-320 מטבעות מסוג ביטקוין, יתרות זכות בחשבון בנק בהיקף של מעל ל-5 מיליון שקל ורכב יוקרה בשווי מאות אלפי שקלים.
במקביל לחקירה הפלילית הוטל עיקול על הרכוש התפוס על-ידי היחידה הארצית לשומה ברשות המסים ביחד עם פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מציינים כי "מדובר בתיק תקדימי, שבו נעשתה לראשונה תפיסה של מטבעות וירטואליים, במסגרת הליכי אכיפה כלכלית משולבת, בסכום בהיקף כה גבוה. הליכי האכיפה בתיק זה כללו שילוב זרועות בין יחידות החקירה - יחידת הסייבר בלהב 433 שבמשטרת ישראל ויחידת יהלום ברשות המסים, יחידות הפרקליטות - פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ויחידת החילוט הפועלת תחת האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים".