גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן למהפכה: לפוצץ את מיתוס מקסום הרווח

עסקים רבים עושים המון רע בשם עיקרון מקסום הרווח ● כדי לתקן צריך לעבור למודל של "הגשמת הייעוד" של החברה

צמיחה כלכלית. ניתן גם להרוויח כסף וגם לשנות את העולם לטובה / אילוסטרציה: Shutterstock
צמיחה כלכלית. ניתן גם להרוויח כסף וגם לשנות את העולם לטובה / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא מייסד ויו״ר 2B.VC ו-BR Israel - השולחן העגול של המנהיגות העסקית בישראל. ספרו ״חמישים גוונים של אימפקט״ יראה אור ב-2023

סר רונלד כהן, מורי ורבי, פרסם לאחרונה מאמר חשוב ומעניין ("קריאה ליזמי ההייטק הישראלים: הפכו את מדינת ישראל לאימפקט־ניישן") שבו הוא קורא ליזמי ההייטק ולקהילה העסקית בישראל להפוך מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן, כלומר מאומה המתמחה בהקמת סטארט-אפים טכנולוגיים לכזו שמתמחה דווקא בשורת הרווח הכפולה: רווח כספי לצד רווח חברתי-סביבתי.

אני ממליץ לכולם לקרוא את דבריו של כהן, אחד מאבות ההון סיכון בעולם, ממייסדי קרן אייפאקס שהייתה שותפה להקמת מספר לא מבוטל של תאגידי ענק לאורך שנים. במרכז דבריו הוא טוען, שהמציאות הוכיחה שניתן "לאחוז את החבל בשני קצותיו" משמע - גם להרוויח כסף וגם לשנות את העולם לטובה. "למה לחתור רק לחד-קרן? למה לא לחתור לחד-קרן של אימפקט שגם יהיה שווה מיליארד דולר וגם ישפר את חייהם של מיליארד בני אדם?" מציע כהן וקורא למשקיעים לבחור כבר עכשיו השקעות לא רק על בסיס התועלת הכלכלית שלהן, אלא גם על בסיס התועלת החברתית והסביבתית שלהן.

ואכן, קרנות הון סיכון דוגמת אייפאקס ייצרו עשרות אלפי מקומות עבודה, שיפרו את חייהם של מיליונים וכמובן העשירו רבים שעבדו עמן, אבל ספק גדול אם הן הצליחו לשפר את מצבה של החברה האנושית בכללותה. קרנות הון סיכון לא ידעו לעצור את פערי העושר הבלתי נתפסים שרק הלכו וגדלו, את חוסר השוויון, את הבעיות החברתיות והסביבתיות שמאיימות על העולם. חברות שזכו להשקעה מתוך אמונה שיביאו תועלת לעולם, הביאו בסופו של דבר נזק רב. מכאן נובעת התובנה החשובה של כהן שעלינו לבסס השקעות אימפקט כפתרון לבעיה שנוצרה כתוצאה ממגמת ההשקעות הנוכחית.

מהפכה חצי אפויה

ספק אם יש עוד אנשי עסקים כה מצליחים שמקדישים את חייהם לבניית עולם טוב יותר כפי שעושה זאת כהן ועל כך נתונה לו הערצתי הכנה. ספרו האחרון IMPACT הוא ספר חובה לכל מי שיש בו מוטיבציה לבניית עולם טוב יותר. אבל מהפכת האימפקט, שהוא אחד המייצגים הבולטים שלה, היא מהפכה חצי אפויה.

מהפכת האימפקט בהחלט עשתה צעד חשוב בצמצום מיתוס "מקסום הרווח" כעיקרון המכונן בתרבות הכלכלית שלנו מעצם האפשרות לעשות עסקים ששורת הרווח בהם היא כפולה: עסקית וחברתית. אבל היא אינה עוקרת את המיתוס הזה משורש כפי שראוי היה לעשות, והעובדה היא, ואת זה אני כותב כמי שמקדיש את חייו והונו לנושא האימפקט, שגם היום אנשי עסקים אומרים בלי להתבלבל שאת החבל לא ניתן להחזיק בשני קצותיו: לא ניתן גם להרוויח וגם לעשות טוב לעולם, משמע - אנשי העסקים רואים בעצמם שליחים בשירות הרוע.

זו נשמעת אמירה קיצונית אבל האמת היא שעסקים באמת עושים הרבה רע בעולם. הרבה מאוד. בשם אותו מיתוס של מקסום הרווח, תאגידים מעסיקים עובדים בסדנאות יזע ובתנאים קשים, משלמים לספקים "שוטף פלוס ״פשט״ר, מוכרים לצרכנים מוצרים ממכרים או מזיקים לבריאות, פוגעים בבעלי חיים, רומסים את הטבע והסביבה. ולכן, המהפכה לא יכולה להיות רק של אימפקט, שמאפשר לעשות את כל הרע הזה, וגם קצת טוב. המהפכה המלאה היא זו שתהרוג את עיקרון "מקסום הרווח".

ממיקסום רווח להגשמת ייעוד

המשימה הזו כבדה מנשוא והיא המשחרת לפתחו של הדור שלנו. אבל ככל שהיא קשה, ברור לי שהיא אפשרית. המיתוס של "מקסום הרווח" נולד כתמונת ראי לחלקים הפחות מוצלחים בתפיסת העולם הסוציאליסטית, כפידבק לניסיונות למנוע צמיחה של תאגידים והגשמה של ייעודם. באותם זמנים המונחים של ייעוד, חזון והגשמה בעולם העסקי עוד לא היו שגורים. לכן הדרך להיפרד מעיקרון "מקסום הרווח" היא להחליף אותו בעיקרון חדש - "הגשמת הייעוד".

היום מונח כמו הגשמת ייעוד מוכר לכולם, לא רק בעולמות ההייטק. מה הייעוד של חברת מזון? למכור לציבור מוצרים מזינים המחזקים את הבריאות ולא מוצרים ממכרים ומזיקים. מה התכלית של חברת תרופות? להגדיל את החירות שלנו ולא את התלות במוצריה. מה תפקידו של בנק? לשמור ולהשביח את החסכון שלנו, לא לכלות אותו. עיקרון מקסום הרווח חלחל עד כדי כך עמוק שהוא פגע בהיגיון הבסיסי והבריא שלנו. אז בואו נזכור ונשנן ונפנים: תכליתם של תאגידים אינו למקסם רווחים לבעלי המניות, כי אם להגשים את ייעודם. התכלית בדבר מיקסום הרווח אינה אלא תכלית בתחפושת. היא אמצעי אמצעי בשירות התכלית העליונה והבלעדית של החברה: הגשמת הייעוד.

אז איך עושים מהפכה? ראשית יש להביא לשינוי תרבותי עמוק ויסודי. כמה יסודי? עדכון כל ספרי המשפט והכלכלה, שינוי תוכניות הלימודים בבתי הספר למנהל עסקים, שינוי בתרבות הארגונית ובסדרי העדיפויות. לדוגמה, השקעות האימפקט כפי שאנו מכירים אותן היום, מתייחסות לחלק מצומצם בלבד של ההשקעות (אחוז חד ספרתי עד דו ספרתי נמוך. לא מעבר ותלוי הגדרה). כשעוברים לשיח של ייעוד אין צורך לחפש השקעה פומפוזית כצמצום הרעב באפריקה או תרופה לסרטן. כל עסק, אפילו מקומי, יכול לשנות את העולם לטובה בחלקת האלוהים הקטנה שלו. המאפייה השכונתית, החנות למוצרים לבעלי חיים, הסטודיו לעיצוב. לכל אחד יש את היכולת לדאוג לרווחת בני אדם ולקידום חירויות של בני האדם.

במעבר מתורת מקסום הרווח למונחים של ייעוד אנחנו משנים מן היסוד את התרבות הכלכלית שלנו. במקום תחרותיות נדבר על הישגיות. במקום היררכיה ארגונית נעבור לארגון שטוח. המשמעות היא טרנספורמציה במערכות היחסים בין בני אדם (כולל במבנה הארגוני), וגם בין בני אדם לבין התאגידים. זוהי כל תורת הקפיטליזם הקשוב על רגל אחת.

אז האימפקט ניישן כפי שמגדיר אותה כהן אינה ממצה לטעמי את הייעוד ההיסטורי שלנו. הייתי מעדיף לקרוא לנו פרפס (purpuse) ניישן. היא לא רק טומנת בחובה הזדמנות לעתיד טוב יותר לנו ולעולם. היא גם מזמנת לנו הזדמנות להגשים את הפרפס שלנו כעם.

עוד כתבות

החל מהשנה הבאה: ביט ופייבוקס יוכלו לגבות עמלה על העברות כספים

מקבלים או מעבירים יותר מ-2,000 שקל בחודש באפליקציות תשלומים? הפיקוח על הבנקים מתכוון לאפשר לגבות מכם עמלה החל מ־2025 ● זאת, על רקע הפסדים של מאות מיליוני שקלים שצברו ביט ופייבוקס בשל מודל הפעילות החינמי שלהן

נתיבות / צילום: Shutterstock

ארבעה הסכמי גג חדשים יוסיפו 60 אלף יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ

מועצת מקרקעי ישראל אישרה ארבעה הסכמי גג שיוסיפו 60 אלף יח"ד בירושלים, בנס ציונה, בנתיבות ובאופקים ● משרד הבינוי והשיכון משיק מיזם חדש להכשרות של עובדי בניין ישראליים ● הוועדה המחוזית חיפה הפקידה תוכנית התחדשות עירונית ראשונה בעיר שאינה בשכונות החוף ● חדשות השבוע בנדל"ן

איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

עם שכר התחלתי של 50 אלף שקל: אלה העובדים שמחפש הסטארט-אפ הלוהט בישראל

איליה סוצקבר ושותפיו, דניאל גרוס ודניאל לוי, הכריזו כי בכוונתם לפתוח משרדים בקליפורניה ובתל אביב, ולגייס לצורך כך את טובי המוחות בתחום

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

ההכנסות ירדו: פריון מפטרת 6% מכוח האדם

פעילות חטיבת החיפוש הצטמצמה באופן משמעותי בחודשים האחרונים על רקע מהלכיה של מיקרוסופט ● רוב העובדים שיעזבו הם מישראל ● תהליך ההתייעלות נועד לאפשר לחברה להתמקד במנועי הצמיחה המרכזיים שלה

ג'מאל באומן,הפסיד בבחירות המקדימות בניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

הבוחרים בניו יורק מדיחים ציר קונגרס אנטי-ישראלי רדיקלי

ג'מאל באומן, שהתלונן כי יריביו מנסים לכונן "משטר ציוני" בקונגרס וקרא להחרמה מלאה של ישראל, נחל תבוסה ניצחת לאחר שהשדולה הפרו-ישראלית השקיעה מיליוני דולרים במערכה נגדו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

חיזוק מעמד היועמ"שית: בג"ץ בולם את המהפכה המשפטית השקטה

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה ● להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

אילוסטרציה: Shutterstock

סיכון מול סיכוי: מה צריך לדעת לפני שחותמים על עסקת דמי מפתח

מה המצב החוקי של שוכר בדמי מפתח, ומתי כדאי לרכוש דירה שמושכרת בדמי מפתח? ● גלובס עושה סדר

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

הכוכבת של וול סטריט מחקה 430 מיליארד ד' תוך שלושה ימים. אלו הסיבות

ענקית השבבים אנבידיה כבשה בשבוע שעבר את המקום הראשון בקרב החברות הנסחרות במונחי שווי שוק ● עם זאת, בשלושת ימי המסחר האחרונים המניה צללה בכ-12% ● מה עומד מאחורי הירידות, והאם הן צפויות להימשך?

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

שאול גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי

הדחת המנכ"ל שהתריע על מחדל החשמל: ההכרעה צפויה היום

לאחר שמנכ"ל החברה הזהיר בשבוע שעבר כי משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה כוללת עם לבנון - קידם יו"ר החברה מהלך להדחתו ● לגלובס נודע כי הדיון על ההדחה יימשך היום

קרונות וקטרים חשמליים, בעיגול: מירי רגב / צילום: רכבת ישראל, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת

המלחמה והלחצים הפוליטיים מעכבים את פרויקט חשמול הרכבת. כמה זה יעלה לנו?

הסכם חדש של רכבת ישראל מול הקבלנית הספרדית בפרויקט החשמול דוחה את השלמת העבודות מאוקטובר השנה ל־2027 ● כעת המדינה תשלם יותר מ־100 מיליון שקל נוספים ● בין הסיבות: המלחמה שגרמה למחסור בעובדים וצמצום העבודות בימי שבת ובלילות בשל לחץ פוליטי

שאול גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי

דירקטוריון נגה החליט: המנכ"ל שחשף שמערכת החשמל לא ערוכה למלחמה לא יודח

שאול גולדשטיין הזהיר בשבוע שעבר כי משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה כוללת עם לבנון - ובתגובה קידם יו"ר החברה מהלך להדחתו ● נגה: "הוסכם כי חלק מהדברים שאמר המנכ״ל וסגנון התבטאותו לא היו נכונים, ועל כך התנצל המנכ״ל"

מודעות של slingshot שעלו באל־ג'זירה ובאל־ערביה

המיזם שמציג פרסומות פרו־ישראליות לגולשים פרו־פלסטיניים

האלגוריתם של מיזם ההסברה slingshot מטרגט קהלים כמו סטודנטים באוניברסיטת קולומביה או עובדים בבית הדין בהאג, ומציג להם באתרים מסרים בעד ישראל ● עד כה נרשמו 70 מיליון חשיפות ● ישראל מתגייסת

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

רק על 7%: רפורמת היבוא של ניר ברקת לא עומדת בהבטחות

עפ"י חישוב של אריאל רכניץ מפורום קהלת, רק כ-7% משווי היבוא החסום בתקינה רשמית ייחודית ייכנס בסופו של דבר לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - זאת בניגוד להבטחת משרד הכלכלה ש-80% משווי מוצרי הצריכה ייכנס ● ברקת: "יש מי שמנסה לתקוע את הרפורמה בכוונת מכוון"

חייל אוקראיני מכין רחפן להמראה / צילום: ap, Andriy Andriyenko

במערב עוקבים מקרוב: כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים

הלוחמה האלקטרונית מתפתחת במהירות, ודוחפת את יצרני הרחפנים באוקראינה לעדכן בהתמדה את הרכיבים ולהפוך את כלי הטיס לאוטונומיים יותר ● חברות מערביות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית סולאראדג' נפלה ב-20%, אנבידיה זינקה ב-6%

נאסד"ק עלה ב-1.2% ● סולאראדג' נפלה לאחר שהודיעה על מכירת אג"ח להמרה ● אנבידיה התאוששה לאחר שצללה אמש ב-6.6% וגררה את נאסד"ק ואת מניות השבבים מטה ● במיטב מעריכים כי קיים סיכון בהשקעה בשוק המניות היפני ● ביוליוס בר חיוביים לגבי אגרות החוב הממשלתיות בהודו

יוסי סבג, עמיחי בן שלוש, מאיר דודסון ומיכל צורן עם כתב התחבורה של גלובס אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"

עמיחי בן שלוש קרא לממשלה ולח"כים "לבוא לפה יום-יום, לראות את הצפון, להסתכל לכולם בעיניים" ● בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שנערך בעכו, תיארו המשתתפים את האתגרים הביטחוניים והכלכליים, וקראו לממשלה לפעול במהירות לחיזוק האזור

איש העסקים שמפסיד מיליונים מהפעולה הישראלית ברפיח

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מסבירים את ההאטה במשלוחי הנשק לישראל, בכירים ישראלים קוראים למנוע את נאום נתניהו בקונגרס, והיכולות של חיזבאללה והחות'ים מפתיעות את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 והיא בוחנת שכירות של המגדל כולו ● במידה והמגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל