גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הח"כים הנורווגים" נכנסו לראשונה לכנסת בזמן ממשלת לפיד־בנט?

מספר הח"כים הנורווגים הפך דו־ספרתי תחת רה"מ נתניהו. תחת לפיד הוא צמח עוד ● המשרוקית של גלובס

דוד אמסלם, הליכוד (נאום בכנסת 11.3.24) / צילום: יוסי זמיר
דוד אמסלם, הליכוד (נאום בכנסת 11.3.24) / צילום: יוסי זמיר

 

השר דוד אמסלם עלה לדוכן המליאה כדי להשיב לדבריו של ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, שתקף, בין היתר, את ההתנהלות הבזבזנית של הממשלה. "אנחנו", טען אמסלם, "לא הקמנו את המשרד לשיתוף־פעולה אזורי, אתה היית (אז) ראש הממשלה… היו לך יותר מ־30 שרים על קואליציה של 56. אתה הבאת את כל (הח"כים) הנורווגים, לא אנחנו". דבריו של אמסלם, צריך לומר, אינם מדויקים מכמה וכמה היבטים. אנחנו בחרנו להתמקד כאן בשאלת "הח"כים הנורווגים".

המשרוקית | גם כאן "היום שאחרי" לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?
המשרוקית | האם הנטל של שירות המילואים נופל על 2% בלבד מהאוכלוסייה?
המשרוקית | האם תקציב המשרד להגנת הסביבה לא קוצץ, ואף גדל באופן יחסי?

ראשית, תזכורת קצרה. מה שמכונה החוק הנורווגי הוא למעשה סעיפים 42ג' ו־43 לחוק יסוד: הכנסת. הסעיפים הללו נוספו לראשונה לחוק בשנת 2015, תחת הממשלה ה־34. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ולפיד ויש עתיד היו באופוזיציה. התיקון אפשר לשר (או סגן שר) אחד מכל רשימה לוותר על חברותו בכנסת, וכך להכניס לכנסת את הבא אחריו ברשימה (הכינוי "החוק הנורווגי" נגזר ממה שמתרחש בנורווגיה, אך שם כל השרים מתפטרים מהפרלמנט מייד עם מינויים).

התיקון הזה הפך משמעותי ב־2020, כחלק מכינונה של הממשלה ה־35 - ממשלת החילופים שבראשה עמדו נתניהו, ובני גנץ. כעת תוקנו הסעיפים כך שהם אפשרו למספר גדול יותר של שרים להתפטר (המספר המדויק נגזר מגודל הסיעה). החוק הזה נועד לשרת בעיקר את סיעתו של גנץ, שקיבלה תפקידי שרים רבים, למרות שהיו לה מעט ח"כים יחסית. לפי בדיקה קודמת שלנו, לאחר התיקון, בשיא כבר נרשמו באותה כנסת 11 "ח"כים נורווגים". רק שכל זה כמובן אינו קשור ללפיד. הוא היה אז באופוזיציה, לאחר שגנץ נטש את השותפות ביניהם, ותקף את החוק הזה בחריפות.

אז למה כנראה מתכוון אמסלם? ייתכן שלכך שתוך זמן קצר לפיד הפך את עמדתו. ב־2021, כשקמה הממשלה המשותפת שלו ושל נפתלי בנט, לא רק שהחוק שאותו תקף לא בוטל, כעת הוא הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים כבר הגיע לכ־20. ומה עשתה הממשלה הנוכחית בעניין? גם היא שינתה את החוק, כשעיקר השינוי נוגע לסיעות גדולות, כך שכעת, לראשונה, גם הליכוד ניצל בנדיבות את החוק, ובשיא היו לו עשרה "ח"כים נורווגים".

אגב, כפי שהזכרנו, אמסלם לא דייק גם בדברים נוספים שציטטנו כאן. המשרד לשיתוף־פעולה אזורי לא קם בימי לפיד, והוא מתקיים ברצף מאז ממשלת נתניהו השנייה ב־2009 (הוא הוקם עוד לפני כן, אך בהמשך נסגר). בנוסף, הקואליציה של בנט ולפיד לא נשענה על 56 ח"כים אלא על 61, ובשיא כיהנו בה 28 שרים (לא "יותר מ־30"). מבחינת יחס שרים לחברי קואליציה, הממשלה הנוכחית במתכונתה המקורית הייתה "מנופחת" יותר. מהשר אמסלם לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים ברובם. החוק הנורווגי הוכנס לשימוש תחת ממשלה בראשות הליכוד, וההרחבה המשמעותית שנעשתה בו, ב־2020, הייתה בממשלת נתניהו־גנץ, כשלפיד היה באופוזיציה. בתקופת ממשלת בנט־לפיד החוק הנורווגי אכן הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים שבר את השיא שנקבע קודם לכן.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

***גילוי מלא: בגרסה הראשונית של הפרסום הזה, הופיע בטעות לוגו עם ציון שאינו הציון של הבדיקה (ציון "נכון ברובו" במקום "לא נכון ברובו"). בפרטי הבדיקה עצמה לא חל שינוי

 

עוד כתבות

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת