גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר
יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

מדינת ישראל בונה על פינוי בינוי? מוטב שקברניטי השיכון יקראו את מה שיש ליגאל דמרי לומר בעניין. "המדינה לא יכולה לבנות על פינוי בינוי יותר מאשר 20%־30% מהיקף הבנייה", הוא אומר, בגלל מספר הדירות שיורדות בטווח הקצר ממלאי הדירות. עוד הוא אומר, כי השוק הקפוא היום בתל אביב הביא אותו להחלטה להאט את קידום הפרויקטים בעיר, עד שיגיע למסקנה, שהוא התעורר שוב.

1.3 מיליון שקל לדירת 4 חדרים לפני תמ"א בקריית ים 
מבית שמש ועד צומת מורשה: הכירו את האקזיטים הנדל"ניים המפתיעים 

ככלל, השיחה עם דמרי נושאת אופי אופטימי יחסית לתקופה. "מדינת ישראל בטוחה יותר, ואני בטוח שהיא תתפתח ותשגשג עוד", הוא אומר. הראיון עם דמרי נערך 10 שעות אחרי שהאיראנים שיגרו לישראל מאות טילים בליסטיים, כטב"מים וטילי שיוט שכידוע יורטו ברובם הגדול, בין היתר על ידי מערכת החץ. דמרי, שמאמץ את היחידה זה שנים, היה מאושר שהחיילים "שלו" הצליחו כל כך.

המלחמה: "הציבור מאמין בשוק"

דמרי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח.דמרי, נחשב לאחד מאנשי הנדל"ן הבכירים בישראל. הראיון התקיים במשרדי החברה בנתיבות, אחרי תקופה קשה שעברה על האזור מאז פרוץ המלחמה. החברה אגב אירחה במשך ארבעה חודשים את גדוד 13 של גולני, במרלו"ג שלה בפארק נועם בנתיבות.

כעת הוא סבור שחיסול החמאס נמצא בשלבים מתקדמים, וקל לו לבחון את זה, לפי חוכמת ההמונים שמפגינים רוכשי הדירות שלו.

חיילי גדוד 13 של גולני מתארחים במרלו''ג של דמרי בנתיבות / צילום: יח''צ

"כשהמלחמה פרצה באוקטובר - זה זעזע את כולם והשוק היה רגוע מאוד", הוא אומר. "מאמצע נובמבר התחלנו לראות שהשוק מתחיל להיפתח ובנובמבר־דצמבר מכרנו יפה מאוד. ברבעון הראשון של השנה מכרנו כבר כמעט 300 דירות. אנחנו רואים שהציבור מתחיל להאמין לשוק וחוזר לקנות, והפריחה נמצאת יותר בפריפריה, דווקא. אני יודע שזה לא מסתדר עם ההיגיון, אבל זה מה שקורה. יותר מכירות באופקים, יותר בנתיבות ויותר בבאר שבע, גם באשקלון וגם בשדרות".

מה הסיבה לזה?
"הציבור רואה שמחסלים את החמאס, וזה מכניס יותר שקט וביטחון, וזה קורה עכשיו. ככל שהזמן עובר אתה לא רואה כאן טילים, רק פה ושם בומים. העסק נרגע, והנגב מתחיל לפרוח.

"נוסף לכך גם את כך שכוח הקנייה של הרוכשים הצטמצם עקב עליות המחירים, ויותר אנשים קונים דירות במעגלים השני והשלישי מתל אביב. כך אתה רואה יותר רכישות באשקלון, באופקים, בבאר שבע ובנתיבות ואנשים מתחילים להגיע. אתה רואה גם שהרבה מהרוכשים הם לא מקומיים, אלא מגיעים ממרכז הארץ".

משקיעים?
"גם. אבל למה משקיע מגיע למקום מסוים? כי הוא רואה את הפוטנציאל. בכל המקומות שאתה רואה משקיעים, דע שהסיכוי לפריחה ולעליות מחירים גדול יותר".

דמרי סנטרל פארק בבאר שבע. ''להתאים את עצמך לשוק'' / צילום: יח''צ

משבר הפועלים: "נפגעו בעיקר קבלני משנה"

איך אתה רואה את משבר העובדים?
"יש הרבה אתרים שמשותקים וחלקם עובדים ב־30%־40% מהתפוקה וחלקם קצת יותר. אצלנו בחברה לקחנו את הדברים בחשבון כבר במבצעים הקודמים - אנו מבוססים על מינימום עובדים פלסטינים, ולכן הפעילות שלנו כמעט לא נפגעה. מה שכן נפגע אצלנו קרה בעיקר בגלל קבלני משנה - חשמל, אינסטלציה ואלומיניום - שבנויים על עובדים פלסטינים, ואין להם גם מכסות לעובדים זרים.

"באופן כללי אני אומר שאם המדינה יכולה להתבסס על מינימום עובדים פלסטינים, שתעשה את זה, אבל אנשים צריכים להתפרנס וכל עוד הם נמצאים תחת השלטון שלנו, אתה חייב לדאוג להם לפרנסה, ואני מניח שיפתחו להם את השערים ויאפשרו להם לעבוד בארץ".

מה לגבי הגבלות היבוא על מוצרים מטורקיה?
"זה יגרום לנזקים, אבל קשה עדיין לאמוד בכמה. רבע מחומרי הבנייה המיובאים לישראל מקורם בטורקיה, כך שברור שתהיה פגיעה ושזה יביא להתייקרות חומרי הגלם. נצטרך לדעת כיצד להתמודד עם זה. החברות יצטרכו לספוג חלק מעליות המחירים, וחלק מהעלייה תבוא אולי על חשבון מחיר הדירה. אני מאמין שהקבלנים יספגו את זה, כי אין להם ברירה. הם רוצים להמשיך למכור דירות. אני מקווה שמעז ייצא מתוק, ושימצאו מקומות אחרים לייבא מהם, והמדינה תגדיל את המקורות ונתאזן לאט לאט".

בפרויקטים שלך יש איחורים במסירות?
"בינתיים, ואני מדגיש בינתיים כי לא ברור מה יהיה עם הנושא של הטורקים, אנחנו כמעט בלי איחורים. אם יהיו - זה יהיה נקודתי. בכל הפרויקטים שעומדים להימסר בטווח של השנה הקרובה, אנחנו עומדים בלוחות זמנים. לגבי פרויקטים חדשים אני לא יודע".

לפני ימים מספר זכיתם במכרז להקמת פרויקט בקריית גת. האם הערכתם כמה זמן ייקח להקים את הפרויקט, לאור הקשיים?
"במכרז מהסוג הזה, קודם כל אני מסתכל מתי המדינה מתחייבת לתת לי את המגרש, ולפי לוחות הזמנים שלה אני יכול להתחייב לרוכשים לגבי מועד המסירה של הדירות. בקריית גת, מועדי המסירות של המגרשים הם בעוד שנתיים־שלוש ובהתאם לכך נפעל".

אתה עושה מבצעים של 20%־80%?
"אנחנו עושים מבצעים כאלה, אבל במימון יחסית נמוך, כלומר בפרויקטים שהאכלוס שלהם בעוד שנה־שנתיים ולא יותר. אין לך ברירה, אתה חייב להתאים את עצמך לשוק. אבל עדיין רוב הפרויקטים שלנו לא כלולים במבצעים כאלה".

מה דעתך באופן כללי לגבי השיטה הזו?
"זו שיטה שלא הייתה נהוגה קודם לכן, והיום יש הרבה קבלנים ויזמים שמפעילים אותה בשלב ה'פרי סייל' כדי להראות לבנק המלווה מכירות. ואז אתה רואה 20%־80%, לפעמים 15%־85% ויש גם 10%־90%. לפעמים, נוסף ל־20%־80% הם נותנים לדייר הלוואה מסובסדת. בעתיד זה יפגע בהם, כי יש ירידה ברווחיות ועלייה בעלויות המימון".

פינוי בינוי: "לא חוכמה לאסוף פרויקטים"

התחלות הבנייה בהתחדשות העירונית ירדו בהיקף גדול משמעותית מהיקף הירידה בהתחלות הבנייה בכלל - 14.5% לעומת 9% - מה שמעיד על כך שהענף הזה מצוי בבעיות גדולות יותר מאשר כלל הבנייה למגורים.

לי.ח. דמרי היקף גדול מאוד של יחידות דיור בהתחדשות עירונית: בפתח תקווה החברה בשלב ביצוע של 700 יחידות דיור; באשדוד 740, בגבעתיים כ־144 אחרי שהשלב הראשון של הפרויקט נמסר, באור יהודה יותר 800 יחידות, בשלבי היתר בנתניה לכ־600 יחידות דיור.

 

מה החסמים העיקריים בהתחדשות עירונית?
"אתה צריך לבחון פרויקט פינוי בינוי כך שתוכל לבנות אותו, כי יש לך מחויבות כלפי הדיירים. זו לא חוכמה לאסוף פרויקטים שאחר כך לא תוכל לבנות אותם. אנחנו בחברה מנסים להעמיס כמות פרויקטים שהחברה תהיה מסוגלת לבנות אותם ולעמוד בהתחייבויות מול הדיירים. פונות אלינו הרבה חברות בבקשות לשיתופי פעולה בתחום הזה, כי יש להן בעיות מימון. אנחנו בוחנים כל דבר לגופו, אבל אתה רואה היום יותר ויותר חברות נכנסות לשותפות עם גופים מוסדיים.

"אבל אתה יודע מה הבעיה היותר גדולה? היום התחדשות עירונית מגיעה ל־20%־30% מהיקף הבנייה, והמשמעות היא שאתה מפנה דיירים, וצריך לשכן אותם. נניח שמתחילים להקים 10,000 יחידות דיור בשנה. המשמעות היא, שהורסים 3,500 דירות - כי אלה המכפילים הנהוגים - וצריך לדאוג לכמות כזו של דירות להשכרה. מאיפה תביא? אתה אמור להרוס את ה־3,500, כלומר מוריד אותן מהמצבת, ולדאוג לשכירות ל־3,500, כלומר אתה מוריד 7,000 דירות מהמלאי של מדינת ישראל. וכאן מתחילה להיות מצוקה.

"בשורה התחתונה, המדינה לא יכולה לבנות על פינוי בינוי יותר מאשר 20%־30% בסך הכול מהיקף הבנייה, גם זה הרבה. זה חסם שאתה לא תוכל להתגבר עליו.

"זה גם לא תהליך שמסתיים כל שנה, כי הבנייה אורכת שלוש שנים. ואז עוד שנה אתה מתחיל עוד 10,000 דירות, ושוב צריך עוד 3,500 דירות להשכרה. החגורה הולכת ומתהדקת. בשנה השלישית עוד 7,000 דירות והגענו כבר ליותר מ־21 אלף דירות.

"אף אחד לא חשב על זה שפרויקטים של פינוי בינוי מביאים אותך לגירעון במלאי הדירות, גם אם הוא רק לכמה שנים. לא חשבו על זה כי הפינוי בינוי התחיל לרוץ רק בשנתיים־שלוש האחרונות. קודם בנו בהיקפים הרבה יותר קטנים, והסתדרו".

קרה לך שירדת מפרויקט כי הגעת למסקנה שאין אפשרות לשכור דירות לאנשים?
"אין דבר כזה 'אין אפשרות'. יש אפשרות, אבל זה יעלה לך יותר. תשכור עבורם את הבית במקום ב־4,000 שקל ב־5,000 שקל, לדוגמה. לפעמים אנחנו מוצאים אפשרויות להקל על עצמנו. באשדוד, למשל, שיכנו בשלב הראשון של הפרויקט דיירים שפונו בשלב השני, וזה עוזר לאיזון הפרויקט.

"אני הולך בדרך אחרת, ומציע לדיירים בפינוי בינוי דירה בפרויקט שאני בונה בכל מקום בארץ. זו אופציה, ואין כמעט אנשים שבוחרים בה".

יש בעיה נוספת, שכשאתם נכנסים לשכונה כלשהי, ומתחילים לחפש כמות גדולה של דירות להשכרה - אתם מעלים את מחירי השכירות.
"אנחנו משתדלים לדאוג לדירות להשכרה מבלי שידעו מי השוכר, כי זה לא רק דמרי. כל חברה שתגיע לשכור דירות, וידעו שזה היא - יעלו לה את המחיר. לכן משתדלים לשמור על שקט. הרבה פעמים אנחנו שולחים את בעלי הדירות לשכור דירות".

הגשת הצעה על הקרקע של חנן מור בשדה דב. היכן הדברים עומדים עכשיו?
"ההצעה כרגע לא בתוקף. הגשנו הצעה עם תוקף לתקופה קצרה. יש לנו הסכמה עם שני גופים שמעוניינים, אבל היינו צריכים להשיג הסכמה של 75% שכרגע אין אותה. אנחנו בוחנים את האפשרויות".

גם לפי ההצעה שלכם וגם לפי אחרות רואים, שחנן מור לא טעה הרבה בתימחור המגרשים שקנה, אלא יותר מהיבט המימון.
"אני לא מסכים. כל מי שקנו את הקרקעות בשדה דב ניצלו תקופה של ריביות אפס אבל עברו כמעט שנתיים והריביות עלו לרמה של 6%־7%. חנן מור קנתה במחיר גבוה יותר מאשר אחרים, כששילמה 3.1 מיליון שקל לקרקע יחידת דיור, בעוד שהאחרים שקנו שילמו 2.8־2.85 מיליון שקל. נכון שיש להם קצת מלונאות ומסחר, אבל המחיר עדיין גבוה. ההצעה שלנו הייתה 1.1 מיליארד שקל, שזה 2.4 מיליון שקל ליחידת דיור".

 

אתה רואה סיכוי שמחירי הדירות ירדו, כמו למשל בשנה שעברה?
"אני לא רואה שום סיכוי לזה. יש מבצעים ויש הנחות, אבל מבחינת ביקוש והיצע, לא יעזור שום דבר - בונים פחות, וההיצע ירד. בעוד שנה נהיה לדעתי בקטסטרופה עוד יותר גדולה, כי עלויות הבנייה יאמירו ויש בעיית עובדים.

"כיזם אתה יכול לספוג ולספוג, אבל בסופו של דבר זה יגיע גם למחיר הדירה. גם כשמספרים שמביאים עכשיו עובדים הודים, צריך לוודא שהם יודעים לעבוד ולקחת בחשבון שגם ההכשרה שלהם תיקח זמן. עד שתביא כמות עובדים מספיקה ועד שתכשיר אותם ועד ש ועד ש, זה יגרום לצוואר בקבוק של לפחות שנה".

תל אביב: "הייתה ירידת מחירים"

מקום אחד שבו השוק נראה כיום קפוא, או כמעט קפוא, הוא תל אביב. לדמרי כמה פרויקטים בהתחדשות עירונית במסגרת זרוע ההתחדשות העירונית שלו "דמרי בעיר", וקרקע למגדל של 44 קומות בשכונת בבלי. הוא עוקב מקרוב אחר הנעשה בעיר, ומצהיר שאינו מתכוון למהר לממש תוכניות שם.

לדבריו, "הייתה שם ירידת מחירים, במקומות שבהם המחירים הגיעו ל־70־72 אלף שקל למ"ר, אתה יכול למצוא היום גם ב־65־68 אלף שקל למ"ר. אנחנו מסתכלים על מה שקורה שם ושוקלים את צעדינו, מתי כדאי יהיה להיכנס. אנחנו חברה די חזקה ללא בעיות נזילות ואני יכול שלא למהר עם פרויקטים".

איפה למשל?
"בבבלי יש לנו פרויקט של כ־300 יחידות דיור שבו אנחנו לפני היתרי בנייה. אחרים יצאו כבר לשיווק, קבוצת חג'ג' התחילה למכור ואני מאחל להם שיצליחו, כי הצלחה שלהם היא הצלחה שלנו. אנחנו לא ממהרים, וייתכן שעוד חודש־חודשיים נשקול לשנות את דעתנו".

65־68 אלף שקל למ"ר זה המון כסף. לפני שלוש שנים היה שם הייטק בפריחה. היום כבר לא.
"אתה תתפלא, ואני גם מתפלא. לאנשים יש כסף ובתל אביב, למרות כל מה שירד וכל מה שהואט - מוכרים דירות. אני רואה את קנדה ישראל מוכרת ברמה של 70 וגם של 80 אלף וגם חברות אחרות מוכרות בשדה דב ברמות של 65־70 אלף. ברובע 4 מוכרים ברמות של 65־70 אלף שקל למ"ר, ובפנטהאוזים ודירות מיוחדים אפילו יותר. אתה שואל אותי מאיפה יש להם כסף? אני לא יודע לומר לך. יש כסף".

החקירות: "הקנס - תרומה למדינה"

בשנים האחרונות נקשר שמו של דמרי בשני חשדות. רשות התחרות הגישה נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז לפיו תיאם מחירים עם מתחרים במכרז שנערך במסגרת "מחיר למשתכן" שנערך בנתיבות.

כששאלנו היכן עומדים הדברים היום הוא ענה, "מבחינתי? שום דבר, כי אף פעם לא היה שום דבר. זה נמצא עכשיו בדיונים בבית המשפט, והאמת תצא לאור". מכיוון שהדברים נמצאים בהליכים הוא סירב לפרט יותר.

החשד השני נוגע לדיווח: לפני שלוש שנים חזר דמרי מחופשה בארצות הברית עם בני משפחתו, וכשהגיע למסלול הירוק של המכס בנתב"ג, עוכב לבדיקה על ידי אנשי המכס, שמצאו ברשותו 21,100 דולר (כ־68,350 שקל), שעליהם לא דיווח, בניגוד לחוק.

דמרי טען כי מדובר בכסף שלקח עמו לצורך החופשה וכן כספי זכייה בקזינו, אך היה בטוח שצריך לדווח על הכנסת מזומן בסך 100 אלף שקל ומעלה בלבד ובסופו של דבר קיבל קנס מינהלי של 1,500 שקל.

"זו הייתה בדיחה", הוא אומר כעת. "חזרנו מחו"ל והיה לנו כסף מזומן. מותר לכל אחד להכניס 50 אלף שקל, אבל אשתי ביקשה ממני להכניס את הכול לתיק צד, וכך נכנסתי עם כמעט 70 אלף שקל. כשאמרתי שאני לוקח גם את הכסף שלה הם אמרו לי שחלק מהכסף היה צריך להיות אצל אשתי. קיבלתי קנס מינהלי 1,500 שקל. יכולתי להביא את הדברים לבית המשפט אבל החלטתי לא להתעסק איתם. שייקחו תרומה למדינה".

עוד כתבות

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

ספינות קרב, טילים ונשק לייזר: מי המדינה שמובילה במרוץ החימוש העולמי?

המציאות הגלובלית החדשה שמה קץ לעשורים של שלום - ושלחה מדינות רבות למסע התחמשות ● באירופה מתארגנים לעימות כולל עם רוסיה, איראן מתקדמת לגרעין, ואפילו אוסטרליה הכריזה על חיזוק המערך הצבאי ● בשנה החולפת ההוצאה העולמית על ביטחון רשמה את הזינוק החד ביותר זה 15 שנה ● גלובס מציג את המהלכים הגדולים בדרך למלחמה הבאה

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב