גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר
תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

תקציב הסובסידיה של המדינה בתחבורה הציבורית גדל עם השנים וכולל השקעה של 10 מיליארד שקלים בשנה לנסיעות אוטובוסים ברחבי הארץ, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות לנוסעים. אלה ממשיכים להמתין זמנים ארוכים לאוטובוסים שמדלגים על תחנות או שכלל לא יוצאים מתחנות המוצא, מתמודדים עם חוסר אמינות בלוחות הזמנים ולעתים עם נסיעה איטית ומייגעת באוטובוסים ישנים רועשים ומקרטעים. בעיה מרכזית טמונה במערך התמריצים שמקבלות מפעילות התחבורה הציבורית במכרזים שאליהן הן ניגשות ברחבי הארץ, אשר מתעדפים באופן מובהק מחיר זול על פני איכות, ומעודדים "מרוץ לתחתית". 

בלעדי | אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות
בלעדי | בתע"א רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

לצד זאת, הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות לשנת 2023 שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על תחום רווחי ויציב שזוכה להגנות שונות מטעם הממשלה - שמקטינה את הסיכון לחברות הללו. כעת, בארגון לובי 99 קוראים למשרדי האוצר והתחבורה לשנות את מבנה המכרזים כדי להביא להשבחת התחבורה הציבורית.

הסיכונים - על הממשלה

בתחילת שנות ה-2000 משרד התחבורה הוציא לדרך רפורמה בענף ואת פתיחתו לתחרות, כשעד אז אגד ודן שלטו במרביתו. מאז חולקה הארץ לאשכולות אזוריים ויותר מ-20 חברות מתחרות על הפעלת התחבורה בהם, כשמשרד התחבורה קובע את מסלולי האוטובוסים ותדירותם והחברות מגישות הצעות כספיות.

עידן מועלם, מנכל החברה הממשלתית לתיירות / צילום: יח''צ

בשנים האחרונות קרנות הון דוגמת קיסטון וג'נריישן וכן חברות ענק כמו אלקטרה רכשו חברות תחבורה ציבורית, באופן שיכול להעיד על האטרקטיביות של השוק.

במשרד התחבורה התגאו במהלך השנים בהתייעלות בשירות, תקציב הסובידיה גדל באופן משמעותי מאז ועשרות אלפי קילומטרים של נסיעות נוספו. למרות זאת, ההטבה בשירות לא מורגשת בקרב משתמשי הקצה שחווים את התחבורה הציבורית מדי יום.

חלק הארי של הבעיה נעוץ במחסור בתשתיות: נתיבים יעודיים לאוטובוסים ומסופי תחבורה ציבורית לא מוקמים עקב התנגדות מצד ראשי רשויות מקומיות שמעדיפים לעתים פתרונות פופוליסטים. בחברות התחבורה הציבורית טוענים שהבעיה נעוצה גם במחסור חמור בנהגים, ומגלגלים את הכדור למשרדי הממשלה שמתבקשים להשתתף בהעלאת שכר, כפי שאכן נעשה בתקציב המדינה בהיקף של כ-300 מיליון שקלים.

ואולם אין די בכך, מערך התמריצים המעוגן במכרזים מביא למרוץ לתחתית שמחייב את החברות להציע הצעות זולות שהן מתקשות פעמים רבות לעמוד בהן, וזאת לצד דיווחים למשקיעים על רווחים ויציבות - שכן משרד התחבורה לוקח על עצמו את הסיכונים דוגמת התייקרות דלק ושכר.

כך, בארגון לובי 99 מסבירים במכתב שהפנו למשרדי האוצר והתחבורה כי מקור העיוות הוא במתן ניקוד גבוה מדי להצעה כספית וניקוד נמוך מדי למדדי השירות. גם מבקר המדינה העלה נקודה זו בדוח נרחב על התחבורה הציבורית שפורסם ב-2019.

הבעיה מתחדדת נוכח העובדה שקרנות השקעה וחברות ציבוריות רכשו את המפעילות במינוף גבוה שהכביד על הרווחים של החברות הרוכשות. בארגון כתבו כי "בעלי המניות של אותן חברות מצפים לתשואה מקסימלית. בנוסף, לרוב החברות שרכשו את המפעילות יׁש החזקה צולבת בעסקים נוספים בתחום התחבורה (כמו חברות היסעים, מוסכים, מכירת חלפים וכו'), מה שמעלה עבורן את כדאיות הזכייה במכרזים להפעלת אשכולות תחבורה ציבורית, תוך שהן שואפות למקסם את הרווחים שלהן גם בעסקיהן האחרים".

בארגון טוענים כי אותו מרוץ לתחתית במכרזים משקלל בתוכו את הקנסות שמטיל משרד התחבורה על אי עמידה בתנאי הזיכיון, וכי החברות מסתמכות על כך שלאחר הזכייה משרד התחבורה יאפשר להן שלא להעניק את השירות שאותו התחייבו לתת. ואכן, בשנים האחרונות שירות האוטובוסים דולל בשל מחסור בנהגים בהסכמה בין המפעילות ובין משרד התחבורה.

אין מקום לתמרון

ההצעה הכספית במכרזים זוכה ל-52 נקודות, והיא לא מותירה מקום לתמרון. בארגון מציעים להפחית במחצית את מספר הנקודות המוענקות על ההצעה הנמוכה ביותר ולהעלות במקומו מדדי שירות, שלהם מוקצים רק 18 נקודות, בעוד שהארגון מציע להעלותו ל-40%. בנוסף, בארגון מציעים להגדיל את שיעור הקנסות המוטלים על החברות על אי ביצוע נסיעות ועל איחורים.

לפי ההסכמים בין החברות למשרד, שיעור אי ביצוע נסיעות של יותר מ-2.5% והקדמות ואיחורים בשיעור של 6% הם בבחינת הפרה יסודית של ההסכם המהווה עילה לביטולו - אלא שלא נעשה שימוש מעולם בסמכות זו.

מבקר המדינה קבע בדוח שפרסם בשנת 2019 כי ב-18 אשכולות מתוך 24 בוצעו חריגות. בנוסף, חברה שמבצעת הפרה יסודית שכזו יכולה להמשיך ולהתמודד במכרזים אחרים ואף לזכות. בלובי 99 מצביעים על כך שהמכרז להפעלת התחבורה הציבורית בשרון הוקדם לנוכח אי שביעות הרצון מפעילות חברת מטרופולין, אלא שהחברה זכתה גם במכרז החדש.

בנוסף מציעים בארגון לקבוע כי עלות שכר הנהגים והשמירה על תנאים הוגנים יוטלו באופן בלעדי על החברות ולא על המדינה. גם בסוגייה זו ניתן לטפל באמצעות שינוי תנאי המכרז, כשחלק מהתוכנית העסקית המוצגת צריכה להתייחס לשכר ראוי לנהגים שתזכה בתוספת ניקוד. בארגון מציעים גם לבטל את מענקי העידוד להכשרת נהגים חדשים, לנוכח העובדה שישנם 80 אלף נהגים בעלי רישיון ומתוכם רק 16 אלף מועסקים בפועל בחברות.

יעל שכטר-סיטמן, מלובי 99 אמרה לגלובס כי "המשמעות היא שהציבור מממן מפעילות פרטיות, שמשיאות רווחים על חשבון השקעה בשירות. מניתוח שערכנו לדוחות הכספיים של מפעילות האוטובוסים עולה תמונה מקוממת: המפעילות נהנות מרווחיות יציבה של 12%-13% בשל הכנסה תזרימית מבוססת ק"מ נסועה שאינה תלויה בכמות הנוסעים, והן עובדות בסיכון אפסי לאור ההגנות שמספק להן משרד התחבורה. אין להן כל תמריץ להגיע ליעד של גידול בכמות הנוסעים ולכן גם לא נראית הקלה בעומס הגובר בכבישים".

שוק מתגמל

חברת אלקטרה דיווחה בדוחותיה כי שווי המוניטין שלה עומד על כ-240 מיליון שקל בגין פעילות התחבורה הציבורית וההיסעים של אלקטרה אפיקים. היא רכשה את השליטה באפיקים בתמורה ל-74 מיליון שקל בשנת 2021. לפני מעט יותר משנה הושלמה רכישה נוספת בתחום כשקרן קיסטון רכשה 60% ממניות אגד, ובדוחותיה היא מדווחת על שיפור בביצועיה העסקיים.

ביוני 2023 פנתה אגד לבית המשפט לאישור חלוקת דיבידנד על סך חצי מיליארד שקל מאחר ועומדת במבחן חדלות הפירעון, אך לא במבחן הרווח. בפברואר 2024 ניתנה הודעה מוסכמת עם משרד התחבורה להפחתת הדיבידנד ל-350 מיליון שקל.

מדוחות קרן ג'נריישן עולה כי חברת בון תור חילקה דיבידנד בסך של 15 מיליון שקל, ובשנתיים האחרונות פעילותה סיפקה יותר מ-80 מיליון שקל בדיבידנדים לבעלי המניות.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "שיפור השירות בתחבורה הציבורית עומד בראש סדר העדיפויות ובימים אלו נערכים דיונים מקצועיים על אופי המכרזים, במטרה לשפר, לייעל ולהבטיח דרכם רמת שירות מיטבית לנוסעים. מפעילי התחבורה הציבורית הפועלים במסגרת המכרזים הם בעלי שיעור רווחיות נמוך משמעותית מזה שצויין. בנוסף המפעילים נושאים שורה של סיכונים תפעוליים כדוגמת: הכשרה וגיוס נהגים, תחזוקת אוטובוסים, מהירות מסחרית, שינויים בתנאי ההפעלה (אירועים מיוחדים, הפגנות וכד'). בנוסף, כ-7% מההכנסות מבוססות על תמריצים מנוסעים".

עוד כתבות

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם