גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים
טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

לרגע אחד, בתחילת המלחמה בעזה, טל בסכס אמור היה להפוך לשם שמוכר בכל בית בישראל. בסוף אוקטובר, כשהכאוס עוד הורגש בכל רחבי העורף, מונה מטעם הממשלה לתפקיד הפרויקטור המיוחד, ש"במסגרתו יקיים תדרוך לציבור באופן תדיר ויענה על שאלות עיתונאים בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה", כפי שנכתב בהודעת המינוי. זאת, בדומה לדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, ולפרויקטורים מתקופת הקורונה, פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש. אבל הדבר לא יצא לפועל אפילו פעם אחת.

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן 
ראיון | הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי 
ראיון | "משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו 

מעולם לא אפשרו לבסכס, לדבריו, לכנס מסיבת עיתונאים, לעמוד מאחורי פודיום עם סמל המדינה ולעדכן את התושבים באופן רשמי. מי מנע זאת ממנו? בראיון ראשון לאחר שהתפטר מהתפקיד, בתום כהונה קצרה של פחות משלושה חודשים, שלאחריה שב מוקדם מהצפוי לנהל את החברה הממשלתית למתנ"סים, אומר בסכס לגלובס: "בסוף האחריות על ההסברה יושבת במערך ההסברה הלאומי, תחת משרד ראש הממשלה. הבנו, כמו בדברים אחרים, שהתפיסה שם היא אחרת וזה לא עובד, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים הנדרשים כמו להופיע מול הציבור. אז זה היה עוד צד (בהחלטה לפרוש, א' ד')".

"הכפילויות הן הסיבה לחוסר היכולת לפעול"

אילו מנעו מבסכס גישה ישירה לציבור ולא שמו לו רגליים ביתר תחומי הפעילות שלו - דיינו. מעבר להסברה, הגדרת תפקיד הפרויקטור הייתה תיאום בין עבודת זרועות הממשלה השונות והובלת מהלכים בכל הנוגע להשלכות האזרחיות של המלחמה. אלא שגם כאן, נרשמו כמה מקרים שבהם הבין בסכס שאין לו אפשרות להצליח, שוב, בעיקר מול משרד ראש הממשלה.

 

"היו מצבים שאתה מגלה שתחום שבו אתה מטפל, מטופל במקביל גם אצל גורם אחר בעל סמכות", אומר בסכס. "עסקנו בהבאת עובדים זרים לארץ, בעבודה בין-משרדית. ובמקביל, משרד ראש הממשלה מקיים דיונים בנושא של עובדים זרים עם צוותים מקבילים פחות או יותר. יכול להיות שזה חוסר סנכרון".

או שאולי חסמו אותך בכוונה?
"גם. ובנוסף, משרד השיכון קידם החלטות, משיקוליו שלו, על עובדים זרים, והגיש הצעת מחליטים לממשלה. יש גוף אחד שאמון על הדבר הזה (המשל"ט בראשות הפרויקטור, א' ד'), ופתאום עוד גוף מתעסק עם זה, ואז בא גם משרד השיכון. וכל אחד מהם פועל מתוקף סמכות שקיימת לו בחוק. אני לא ראיתי מקום לבזבוז משאבים ציבוריים, בטח שלא זמן וכסף. לא באתי לחמם כיסא".

מי לא רצה לתת לך לעבוד?
"המציאות היא שנוצרו תהליכים מקבילים וכפילויות. אם אתה שואל אותי, זו הסיבה העיקרית לחוסר היכולת האמיתית. על קו הזינוק עמדו 5-6 גופים, כולל המשל"ט, שלכל אחד מהם סמכות לתת מענה, כך שבסוף לא ברור מי אחראי על נושאים אזרחיים.

"יש את מינהלת תקומה, יש פורום בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יש את רשות החירום הלאומית, יש את משרד ראש הממשלה ועוד. מייד כשנכנסתי לתפקיד ניסיתי לעשות סדר, מתוך הבנה שאף אחד לא יפתור את הכפילויות בחקיקה באמצע מלחמה. קיימתי עשרות פגישות בפרק זמן של עשרה ימים".

נשמע שאתה מקבל די בסלחנות את העובדה שבממשלה הכשילו אותך בתפקיד לעיני כל הציבור.
"אנחנו חודשיים אחרי כן. בכל זאת עבר זמן וזה טבעו של האדם. להגיד שאני לא עצוב, מתוסכל או כעוס על דברים מסוימים? חד-משמעית אני כן. הם היו צריכים במקומות מסוימים להתנהל אחרת. בסוף הציבור צריך לדעת מה המדינה עושה בשבילו, וזה לא משנה מי בראשות הממשלה ואם אוהבים אותו או לא. במציאות הקטסטרופלית שאנחנו נמצאים בה, נערכנו עם תוכניות והשקענו בזה הרבה זמן וחשיבה. הגעתי לא מצוי בנבכי הפוליטיקה, ובדיעבד כולנו למדנו כמה דברים". 

גורמים שונים במשרד האוצר יודעים לספר את השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים: לאחר טבח 7 באוקטובר הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את קבינט המלחמה המצומצם. זאת, בעיקר כדי למדר מקבלת ההחלטות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' - בלחץ ממשל ביידן. בתור פרס ניחומים, נתניהו ייפה את כוחו של סמוטריץ' לנהל במקומו את הקבינט הכלכלי-חברתי. מתוקף תפקידו כמ"מ יו"ר הקבינט, קיבל לידיו סמוטריץ' את הסמכות המינסטריאלית על מינוי הפרויקטור ועל עבודתו.

או אז, התנגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, להעניק סמכויות לפרויקטור של סמוטריץ'. הדבר סיכל את ניסיון מינוי המועמד הראשון שהעמיד סמוטריץ', מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, אודי אדירי. לאחר מכן ביקש סמוטריץ' למנות כפרויקטור את מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ולשם כך נתפר הסכם מול נתניהו: הפרויקטור יקבל סמכויות מיוסי שלי על תכלול העבודה האזרחית, ובתמורה, מנהלת תקומה לשיקום העוטף תנותק מהקבינט הכלכלי-חברתי, ותעבור לדווח ישירות לשלי. לבסוף שפיגלר לא לקח על עצמו את התפקיד, כשהתברר לו שלא יוכל להמשיך לנהל במקביל את חברת החשמל. במקומו נבחר בסכס, שלא זכה לשיתוף הפעולה שלו ציפה ממנכ"ל המנכ"לים שלי.

במקום תקציב עתק, משרד עם 2־3 עובדים

תחילה, דובר על הקמת משל"ט שיחלוש על תקציב של 15 מיליארד שקל לטיפול בעורף. בדיעבד, התקציב הסתכם בשכר שקיבל בסכס (בדיחוי של שלושה חודשים) ועוד כ-200 אלף שקל ליועצים. הוא ישב בחדר שפינו עבורו במשרד האוצר בירושלים, עם עוד 2-3 עובדים תחתיו. לשם השוואה, כמנכ"ל החברה למתנ"סים מנצח בסכס על כ-5,000 עובדים ישירים ועוד כ-30 אלף עובדי המרכזים הקהילתיים הפזורים ביישובים ברחבי הארץ - בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בשנה. מחזור החברה צמח בכ-30% מאז שנכנס לתפקיד ב-2021.

"אני לא מתבייש להגיד שיכולת ההשפעה שלי היום בחברה למתנ"סים היא הרבה יותר גבוהה מאשר היכולת שלי להשפיע בזמן המשל"ט, גם בהקשר של המלחמה", אומר בסכס. ואכן, מייד עם פרוץ חרבות ברזל נרתמו עובדי החברה לסייע בשטח, תוך שימוש בפריסתם הארצית.

כבר ב-9 באוקטובר ירד בסכס לדרום המופגז. ב-30 באוקטובר קיבל את השיחה מסמוטריץ'. "לא ראיתי אופציה שלא לקחת את התפקיד", הוא אומר, "התגייסתי למחרת". 

האם הציבור נפגע מכך שאין כיום פרויקטור?
"חד-משמעית. עצם העובדה שאין גורם אחד שמתכלל את כל הנושאים האזרחיים ומתווך אותם זה הפסד של הציבור".

אבל מי ירצה את התפקיד אחרי שראו מה עברת שם?
"אני", מפתיע בסכס.

אם קוראים לך אתה מתייצב?
"כן. הפעם נגדיר סמכויות כמו שצריך. נוודא מי האחראי הבלעדי לתהליכים, לתקציב ולכוח האדם הרלוונטיים - והפעם זה יעבוד".

עוד כתבות

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

מנת כתף טלה של נסרין מנאסרה / צילום: נסרין מנאסרה

בחצר בית בכפר ערבי בגליל מצאנו את ארוחת הצהריים המושלמת

כנסייה צבעונית במיוחד, מסעדה שמגישה עוף לוהט מהטאבון וקובה נייה שהיא מעדן, סדנה לקליעת שרפרפים ומיזם נשי שלא יאפשר לכם לעזוב בידיים ריקות ● ביקור בכפר ריינה

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

כמה פעמים הפועל ת"א כבר ירדה לליגה הלאומית?

מי יזם את הענקת פרס ישראל,  מה משמעות המילה סייבורג ובאיזה פסטיבל מעניקים את פרס "כד החלב"? ● הטריוויה השבועית

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

הביטלס / צילום: ap

על אחיזה קטנה נוספת באגדת הביטלס, באיחור של 50 שנה


הסרט Let It Be, שצולם בזמן ההקלטות האחרונות והדרמטיות של הביטלס כלהקה, עלה לאחרונה בדיסני פלוס ● הסרט צולם כבר בשנות ה-70 אך כעת הוא חוזר למסך באיכות צפייה וסאונד נדירות

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

עסקאות נשק בשווי 2.5 טריליון דולר: העולם נערך למלחמה

המציאות הגלובלית החדשה שמה קץ לעשורים של שלום - ושלחה מדינות רבות למסע התחמשות ● באירופה מתארגנים לעימות כולל עם רוסיה, איראן מתקדמת לגרעין, ואפילו אוסטרליה הכריזה על חיזוק המערך הצבאי ● בשנה החולפת ההוצאה העולמית על ביטחון רשמה את הזינוק החד ביותר זה 15 שנה ● גלובס מציג את המהלכים הגדולים בדרך למלחמה הבאה

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים