גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על "התרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי
עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

כבר שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל שקוע בפשיטת הרגל הגדולה ביותר שהייתה בישראל. האחראי לה היה אליעזר פישמן, בעלי גלובס בעבר ואחד מאנשי העסקים הבולטים שהיו במשק, שהלך לעולמו בחודש מרץ האחרון. פישמן הוכרז כפושט רגל בשנת 2017, לאחר שצבר חובות של קרוב ל־4 מיליארד שקל, בעיקר לבנקים. בנקל, שמינה בית המשפט כנאמן על נכסיו, מנהל את הקרב המשפטי עליהם.

בראיון לגלובס מספר בנקל על הקשיים לאורך הדרך ועל הצפי להמשך, איך נשארו בני משפחת פישמן כאשר ממונם ברובו בכיסם, ואיך הרגיש כשגילה כי ברשת הום סנטר, שבה מחזיקה המשפחה, קראו לפח זבל על שמו.

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור? 
ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס" 

"מתוך ההיכרות שלי לפני ואחרי, פישמן פעל לפי הבנתו ממניעים עסקיים גרידא. כשהוא נתן את הערבויות, הוא האמין שהן לעולם לא ימומשו", אומר בנקל ממרום שבע השנים שחלפו. "החטא הקדמון היה במובן העסקי. איש עסקים בסדר גודל כזה עוסק בהשקעות בהיקפים כל־כך גדולים, שהן בהגדרה מסוכנות מאוד, חלקן אפילו תחת הכותרת 'הימור'. למשל, השקעות במטבע חוץ, בפוזיציות בהיקפים עצומים. הוא חשב שההשקעות הצליחו. הוא קיבל אשראי בתנאים שבהם אי־אפשר להחזיר אותו".

בנקל מדגיש כי ההתמוטטות העסקית לא התרחשה בחלל ריק. "ב־2007-2008 חווינו משבר עולמי כלכלי, רבים וטובים בעולם וגם בכלכלה הישראלית נפגעו. קשה לחלק ציונים ב'עיניים החכמות' שלנו היום על פעולות של אמצע שנות ה־90 ותחילת שנות ה־2000".

למרות שרוב החוב שצבר הוא לבנקים, מי שפתח את ההליך היה רשות המסים שלה היה חוב של כ־180 מיליון שקל. "חוב זניח ביחס למיליארדים. פישמן נכנס לעימות עקרוני עם שלטונות המס. הוא עמד על כך שהוא לא חייב את הסכום, הפסיד בבית המשפט, והרשות פנתה לפשיטת רגל", מספר בנקל.

הבנקים לעומת זאת לא פנו להליך חדלות פירעון. הם טיפלו בחובות, התקדמו בצורה איטית ומחושבת. הם רצו לנסות לממש את הבטוחות ואז לראות מה קורה.

"בני המשפחה נותרו עשירים מאוד"

החובות שצבר פישמן הגיעו ל-3.85 מיליארד שקל, בעיקר לבנקים. בשנת 2020 גובש הסכם הפשרה שאושר על־ידי נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר איתן אורנשטיין. ההסכם גילם "תספורת" של כ־50% עם תרומה מזערית של בני משפחת פישמן. עד היום נאספו לקופת הנושים על־ידי בנקל ובעלי תפקידים נוספים 1.75 מיליארד שקל. ההערכה היא שעד לסיום ההליכים יעמוד החוב הכולל שלא יפרע על 1.85 מיליארד שקל. ההסכם הותיר את משפחתו של פישמן וילדיו עם נכסים בשווי מאות מיליוני שקלים ועם פטור מתביעות עתידיות (לא כולל עבירות תרמית).

לדברי בנקל, "בני משפחתו נותרו עשירים מאוד גם לאחר פשיטת הרגל. מדובר על נכסים שהעביר להם במהלך תקופות מאוד ארוכות, לכן מבחינה משפטית היה קושי לא מבוטל. כל אחד משלושת ילדיו נשאר עם אחוזה גדולה בסביון, ואחת מהן עם שתי אחוזות. ביתו הפרטי בסביון ובברלין נמכר, ואשתו קיבלה מחצית מהסכום. בני המשפחה שולטים בהום סנטר, מחזיקים ב-50% יחד מ'פישמן רשתות' ששווה מאות מיליוני שקלים ומחזיקה בין היתר ברשתות זר פור יו, טויס אר אס והפיראט האדום. היו חברות נוספות שהאישה החזיקה ב-50% מהן שמימשנו, והיא קיבלה מחצית מהתמורה. היא קיבלה סכומים משמעותית".

בנקל ניסה להיאבק. הוא הביע עמדה תקיפה נגד הסדר הפשרה שגובש על־ידי נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס. הוא טען אז כי מדובר בהסדר "בלתי ראוי, בלתי סביר בעליל ובעיקר בלתי מידתי", "הסדר שמשקף מצב שבו נכסי החייב, שהיו מאז ומעולם בשליטתו, מועברים באופן קוסמטי לרעייתו וילדיו". אחרי שאושר המשיך והגיש ערעור לבית המשפט העליון וטען כי ההסכם מנוגד לאינטרס הציבורי והוא מספק עיר מקלט לנכסים שהועברו מפישמן.

ארגון לובי 99 הצטרף למאבק וטען כי מאחר שהנושים הם הבנקים, מדובר בכספי ציבור. חסכונות הציבור מושקעים באמצעות הגופים המוסדיים במניות הבנקים, ולכן הציבור סופג את ההפסדים. שופטי העליון ניל הנדל, דוד מינץ ויעל וילנר תמכו בבנקים וגרמו לבנקל למשוך את הערעור. השופטים חשבו שעמדת הבנקים שהם הנושים בתיק היא הקובעת, ואם ההסדר מקובל עליהם - הוא ראוי.

"עשיתי כמיטב יכולתי שזה לא יקרה. כלומר, שגם הנכסים שהעביר לבני המשפחה יתפסו וימומשו לטובת הנושים. נלחמתי במחוזי ובעליון, אך עמדתי לא התקבלה", אומר בנקל. "פישמן עשה תרגיל מבריק. הוא לקח את כל החובות של בניית האימפריה באופן אישי, וחלק גדול בהיקף של מאות מיליונים השאיר בידי המשפחה. אני בתמימותי חשבתי שצריך לחבר את הנכסים עם החובות".

 

על הסיכוי לפשיטת רגל דומה: "הבנקים לומדים"

בנקל נמנע מלבקר את הבנקים שנתנו ערבויות שהובילו להפסד הכספים: "אני לא יכול לחלק ציונים לבנקים. זה יהיה לא רציני ולא אחראי. זה לא במנדט שלי. הכי קל לאמץ את החוכמה בדיעבד, אבל כשבנקים העמידו אשראים, לקחו ביטחונות וניסו לגבות חובות, זה לא נכון לבוא 15 שנה אחרי ולחלק להם ציונים. אני לא יודע להגיד מי היה לא בסדר. אני יודע להסתכל על מבחן התוצאה. בתוצאה - אנשים הפסידו כסף".

את הביקורת הוא מפנה כאמור להסכם הפשרה לו הסכימו הבנקים, וכנראה לא היה יוצא לפועל ללא הסכמה זו. "הייתה לי ביקורת על הסדר הגישור שהוצע על־ידי הנשיא בדימוס אשר גרוניס, מגדולי המומחים לפשיטות רגל בישראל, שהנושים הסכימו לקבל. את הביקורת שלי כבעל תפקיד לא שמרתי בבטן, הלכתי לבתי המשפט, אבל בסוף היום בתי המשפט הם הפוסקים האחרונים. להערכתי, אם הסדר הגישור היה שונה אז יכול להיות שהיינו מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים בסופו של יום. בוודאי שלא היינו מצליחים להגיע ל־100% גבייה, אבל היינו מצליחים להגיע לאחוז גבוה יותר. זו הערכה כי לא הצלחתי לשכנע. לא נדע לעולם מי צדק".

מה השתנה מאז? זה יכול לקרות שוב?
"פישמן השיג את 'אפקט ההילה' ביושר בשנות ה־80. קבוצת 'ריגר פישמן' שלו הייתה חייבת מאות מיליוני שקלים לבנקים אחרי משבר המניות הבנקאיות והחזירה הכול. בלי הליכי חדלות פירעון. כשאדם עושה עסקים ומצליח להחזיר חובות נוצר האפקט. אני לא יודע אם היום זה יכול לקרות שוב. אני לא יושב בוועדות האשראי של הבנקים, אבל התחושה שלי שזה הדבר העיקרי שהשתנה מאז. נעלם 'אפקט ההילה'. היום הגישה היא לא למי לתת, אלא למה אתה נותן, אילו ביטחונות יש. אם האפקט קיים היום הוא בשוליים, אך להערכתי הוא לא קיים כלל".

"אין ספק שהרגולציה הישראלית והפיקוח שמפעיל בנק ישראל על הבנקים השתנו ללא היכר מאמצע שנות ה־80, עת משבר מניות הבנקים וההסתבכות של בנק צפון אמריקה. בנקים הם גופים לומדים והדברים משתנים לטובה, לפעמים בקצב איטי. המציאות תמיד הקדימה את הרגולציה. בנק ישראל הוא אחד הרגולטורים החזקים במשק, אם לא החזק, וטוב שכך. בסוף עוסקים באנשים. ועדות האשראי תמיד עוסקות בלא נודע, בעתיד. את האשראי נותנים היום, על סמך המצב הנוכחי עם כלים שמאפשרים לחזות שינויים, והגבייה שלו בעתיד. לכן יש פה משהו מובנה, היכולת שלנו כבני אדם לחזות את העתיד מוגבלת. זה לא אומר שבבנקים יושבים מלאכים ולא נעשות טעויות. אשראי זה בהגדרה משהו בעייתי ומסוכן".

איפה היו הקשיים בהתחקות אחרי החברות?
"יש קושי מובנה. אתה מתמנה עשור עד 20 שנה אחרי שהעסקאות נעשו וחברות הוקמו. קושי אחר הוא לאתר את הגורמים שיסכימו לשתף פעולה. הקיפה את פישמן טבעת של אנשים בארץ ובחו"ל שנשארו נאמנים לו גם אחרי פשיטת הרגל. הקושי הנוסף הוא המשפטי. ניהלנו הליכים בישראל, גרמניה, אנגליה וארה"ב. היו עוד מדינות שביצענו בהן בדיקות, אבל הקשיים המשפטיים הובילו לכך שלא יבשילו".

פישמן הבריח נכסים?
"כדי להיות הוגן עם פישמן ז"ל, עד לרגע זה, למרות שבע שנים של פעילות, לא הצלחנו לאתר נכסים שיכולים להיכנס תחת ההגדרה המשפטית של 'הברחת נכסים'. יש מקרה אחד של חברה אנגלית שבה היו החזקות של ילדיו ושותפים עסקיים שלו. בית המשפט באנגליה קיבל את טענתי שחלק מההחזקות בחברה הוחזקו לטובתו, ולכן כל המניות של החברה הזאת הועברו לידי. הנכסים מומשו הרבה לפני שגילינו והשתלטנו עליה, מדובר על סדר גודל של פחות ממיליון אירו. זה המקרה היחידי שבו מצאנו נכס שבית המשפט קבע שהוחזק בנאמנות זרה עבור פישמן. פושט רגל צריך למסור את כל נכסיו לנאמן, כשהוא לא מדווח על קיום נכס, ובית משפט קובע שהנכס שלו, אז במובן המשפטי זה נחשב הברחה. פישמן הכחיש שהנכס שלו או קשור אליו, ובית המשפט פסק שההחזקות הוחזקו לטובתו".

בזמנו קראו פח זבל על שמך בהום סנטר, איך הרגשת?
"הצחיק אותי עד דמעות. והרגשתי גאווה. אם רשת מסחרית בישראל חושבת שבאמצעות השם שלי היא תצליח לשווק מוצרים, אני חושב שזו מחמאה גדולה. אני לא בקיא בפרטים. יום אחד הראו לי שבאתר של הום סנטר משווקים פח אשפה תחת המותג 'בנקל'. אמרתי שהייתי שמח לקבל תמלוגים, אבל אני לא מניח שמכרו בסכומים ניכרים ששווים תביעה. אולי אבקש דין וחשבון".

מה הוביל לזה, בנקל לא יודע. "היו תקופות לא קצרות שבהן לא הייתי חביב משפחת פישמן על כל ענפיה. אני מניח שגם היום, לו הייתי רץ לבחירות ברשויות המקומיות או לכנסת, לא היו מצביעים עבורי". בנקל מדגיש: "זה לא הדדי. נזהרתי לא לפתח רגשות אישיים, לא חיוביים ולא שליליים".

פרשת אורנשטיין־נוה: "אני לא אובייקטיבי"

לאחרונה פרסם עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון שיחות בין השופט בדימוס איתן אורנשטיין לבין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר. השיחות מציגות את אורנשטיין באור רע מאוד, כמי שעשה דיל עם ראש הלשכה כדי להתמנות לנשיא בית המשפט הגדול ביותר בארץ. אורנשטיין היה השופט שמינה את בנקל בשנת 2016 כנאמן, השופט בהליך פשיטת הרגל עד לפרישתו ומי שאישר את הסכם הפשרה השנוי במחלוקת.

למרות תוכן השיחות, בנקל נמנע מלבקר את התנהלותו של אורנשטיין, כשהוא מבהיר: "אני לא אובייקטיבי. אני מאוד מעריך אותו. אני מכיר אותו מאז שהיה עורך דין, שופט זוטר ועד שהפך לנשיא. יש לי רק דברים טובים לומר עליו". על השיחות אומר בנקל כי "גם אם יש שיחות מוקלטות, כדי לבקר את המעשים, צריך להגיע למסקנה. אני לא מאמין שהאופן שבו מוצג הקשר עם נוה הוא האופי האמיתי של הקשר. חייבים לבצע בדיקה לעומק. אין לי ספק שהיועמ"שית והפרקליטות יבדקו". על ההתנהלות של אורנשטיין בתיק של פישמן ובתיקים אחרים אומר בנקל: "הופעתי אצלו שנים. ההחלטות תמיד היו ענייניות".

ניסיון לבטל את ההגדרה כפושט רגל

בשנה שלפני מותו, פישמן ובני משפחתו נאבקו כדי לקבל הפטר מהחובות ולבטל את הגדרתו כפושט רגל. בלוויה אמרה טובה אלמנתו שהיא מצטערת שלא הצליחה להשיג לו הפטר חובות. "היה ניסיון בחודשים לפני מותו להגיע להסדר שבסופו הוא היה אמור להיות מופטר. ההסדר לא הושג", אומר בנקל. "לא אכנס למשא־ומתן, כי זה חסוי. לא ראוי להיכנס לזה, בוודאי שלא אחרי מותו. בני המשפחה העבירו את המסר שמאוד חשוב להם שימות כשהוא לא פושט רגל אבל כשמשא־ומתן לא מצליח - האחריות רובצת על שני הצדדים".

בשנים הראשונות השקיע בנקל 50% מזמנו בתיק, ובהמשך הזמנים הצטמצמו. עד כה קיבל 8.2 מיליון שקל כמקדמה על עבודתו ב-7.5 השנים האחרונות והיד עוד נטויה. שכר־הטרחה הכולל, הוא אומר, ייקבע בסיום ההליך בכפוף לתקנות והוא נתון לשיקול־דעת בית המשפט. "תקנות השכר מאפשרות מספר מסלולים לחישוב שכר־טרחה לבעלי תפקיד, ובכולן מרכיב עיקרי הוא הסכומים שנכנסו לקופה", הוא מפרט.

במקביל הוא עוסק בליטיגציה מסחרית ומינהלית בארץ ובעולם ובתחום החדלות פירעון. כיום הוא ממשיך לעסוק במימוש הנכסים ומכירת החברות אבל בהיקף מצומצם לצד בעלי תפקידים הפועלים מטעם הבנקים. בחודשים האחרונים נמכרו החזקות של פישמן ואשתו בקבוצת חברות הולנדית תמורת 3 מיליון אירו, והדירה בברלין בה עשו שימוש בני המשפחה ב־2.17 מיליון אירו. במקביל, הבנקים ממשיכים במימוש שעבודים ומדווחים לו.

בנקל מספר כי לאחר מותו של פישמן ז"ל ההליך נמשך. "משפטית אין משמעות למוות של פושט רגל. יש משמעות מהבחינה האישית, משפחתית ואנושית. העיזבון שלו הופך כמעט אוטומטית לעיזבון של פושט רגל. אנחנו ממשיכים להתנהל כרגיל. אנחנו בתהליכים של מימוש הנכס האחרון המשמעותי של קופת פשיטת הרגל - 50% החזקות בפישמן רשתות. במקביל ממשיכים במספר הליכים בגרמניה. ממשיכים 'לקפל' מבנים של פישמן. מפרקים חברות וסוגרים אותן. אלה דברים שלא יביאו יותר מדי כסף".

מתי ההליך יסתיים?
"צריך להבדיל בין לסיים באופן הפרקטי לבין לסיים סופית. יש המון בירוקרטיות ודברים לסגור ברמה הפורמלית. יש חברה באיי הבתולה הבריטית. יש נכס שיביא כמה מאות אלפי אירו, והפרוצדורות לסגור את החברה לפנינו. לכן לגמור את גביית החובות ייקח עוד כשנה. ולקפל ולסגור את הכול ייקח עוד שנתיים שלוש".

*** גילוי מלא: אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת גלובס פבלישר עיתונות - הבעלים של עיתון גלובס

עוד כתבות

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת