"יש להיערך לאבטלה הולכת וגוברת": ועדת ה-AI דנה בשוק העבודה

במסגרת דיון בוועדה לענייני בינה מלאכותית, הזהירה היו"ר, אורית פרקש־הכהן, מפני תרחיש בו האוכלוסייה העובדת תצטמצם עד כדי "אבטלה טכנולוגית" • נציגות משרד העבודה ובנק ישראל ציינו כי "רמת המוכנות של המשק לאימוץ הבינה המלאכותית לא גבוהה מספיק"

דיון בוועדה לענייני בינה מלאכותית בוועדת המדע בראשות אורית פרקש הכהן / צילום: נעם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דיון בוועדה לענייני בינה מלאכותית בוועדת המדע בראשות אורית פרקש הכהן / צילום: נעם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"ייתכן תרחיש קיצוני יותר, לפיו האוכלוסייה העובדת תצטמצם משמעותית, עד למצב של 'אבטלה טכנולוגית'", אמרה היום (ד') אורית פרקש־הכהן בכנסת, במסגרת דיון בוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. הדיון עסק בנושא השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה, והשתתפו בו בכירי תעשייה רבים, ביניהם: תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח; דניאל שרייבר, מייסד ושותף בחברת למונייד; ד"ר יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה; ד"ר שמואל (מולי) סן, חוקר כלכלת עבודה באוניברסיטה העברית; ד"ר אלה שחר, חוקרת בבנק ישרא; ודייויד וויד, מנהל פיתוח טכנולוגי ושותף בכיר בגולדמן זאקס.

ענקית ה-AI הייתה אחת מהמניות האהודות בוול סטריט. ואז היא פרסמה דוחות
WSJ | הכירו את מומחה הבינה המלאכותית המייעץ לבית הלבן, ל-ג'יי.פי מורגן, לגוגל ולשאר חברות אמריקה התאגידית
בעוד התחרות מול OpenAI מתחממת, גוגל משיקה את מודל ה-AI הכי חזק שלה

לדבריו של דניאל שרייבר מלימונייד, "אין מעסיק שלא יחליף עובד במכונה אם היא מסוגלת לכך". לדבריו, "כיום, בחברה שלנו, 98% מפוליסות הביטוח נמכרות על־ידי בוטים ובינה מלאכותית, כך גם 50% מהתביעות, למרות שהן דבר סבוך". הוא הוסיף כי "ממשלת ישראל צריכה להתכונן לאבטלה מבנית, תמידית והולכת וגוברת. ללא שינוי מבני, מדינת ישראל תקרוס מדינית, כלכלית ופוליטית, לפני שנבואות הזעם יבשילו".

במסגרת הדיון, נציגות משרד העבודה ובנק ישראל ציטטו מדוח קרן המטבע הבין־לאומית, והזהירו כי רמת החשיפה של שוק העבודה של ישראל לבינה מלאכותית, כמו גם רמת המוכנות והמסוגלות של המשק לאתגרים האלו, אינה גבוהה דיה. ד"ר אלה שחר, חוקרת בבנק ישראל, אמרה כי "דוח קרן המטבע מראה שבהינתן החשיפה הגבוהה של שוק העבודה לבינה מלאכותית, רמת המוכנות של המשק לאימוץ טכנולוגיה זו לא גבוהה מספיק".

ד"ר סיימון אמר בוועדה כי "בישראל הייתה עלייה בשנים האחרונות ביעילות, אך בשנתיים האחרונות, יש סטגנציה. עם מהפכת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, יש זינוק דו־ספרתי ברחבי העולם ביעילות, ולמדינת ישראל יש פוטנציאל צמיחה כזה, אך הדבר מחייב התגייסות ממשלתית״.

יוסף גדליהו, מנהל תחום מדיניות בינה מלאכותית במשרד המדע, אמר: "אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המחקרים והדוחות הבין־לאומיים בתחום הזה (OECD, IMF, הבנק העולמי, פורומים ספציפיים לבינה מלאכותית). משם, אנחנו מכירים כמובן את האתגרים שעלו גם בדיון כאן היום והם כוללים חשש מאובדן משרות כתוצאה מאוטומציה של משימות ומקצועות. הצורך הוא בהתאמת כישורי עובדים לשוק תעסוקה שמשלב בינה מלאכותית". הוא הוסיף כי קיים גם החשש מפני "השפעות על השכר ושוויון הזדמנויות בעבודה, בין היתר, בשים לב לאוכלוסיות מבוגרות ואחרות, שיש להן אוריינות טכנולוגית פחותה יותר".

"יותר תעשיות צפויות להיות מושפעות מבינה מלאכותית ג'נרטיבית"

דייויד וויד, מנהל פיתוח טכנולוגי ושותף בכיר בגולדמן זאקס, אמר כי "יותר ויותר תעשיות צפויות להיות מושפעות מבינה מלאכותית ג'נרטיבית". עם זאת, לדבריו, "על־פי מחקרים, ישנה עלייה רציפה של 25% ביעילות בעבודה בזכות בינה מלאכותית". אלעד גביר, רע"ן בינה מלאכותית במשהב"ט, הוסיף כי באמצעות שילוב והטמעה של בינה מלאכותית, "אנחנו לא מייתרים את הבן אדם בקצה, אלא הופכים אותו למקבל החלטות", וכן כי העובד "צריך להכיר את פעילות המכונה".

בתום הוועדה, קראה פרקש־הכהן לנקוט במספר צעדים, ביניהם בחינה של רמת החשיפה הספציפית של ישראל ומוכנותה לשינויים האמורים; זאת, בין היתר, לאור מאפייני התעסוקה והעובדים בישראל ולאור מאפייני תעשיית ההיי-טק הישראלית. כמו כן, היא הנחתה לקבוע תוכנית להגברת המוכנות של המשק לשינוי זה בהיבטי טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, מחקר, חדשנות, יזמות ורגולציה.

פרקש־הכהן הוסיפה כי יש חשיבות מכרעת לבחינת היערכות מערכת החינוך בישראל לעידן זה, שידרוש כישורים שונים מדור העובדים העתידי. לדבריה, יש לפעול באופן אקטיבי בתוכנית עם יעדים לשיפור איכות החינוך והאוריינות הדיגיטלית בישראל, כאשר בין היתר, הזכירה פרקש־הכהן את תוכנית 'הייטקלאס', שיזמה בעת שכיהנה במששלה, תוכנית שהופסקה בממשלה הנוכחית.