ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג

בישראל הופתעו מההודעה החריגה והתקדימית של תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כרים חאן, לאחר שצוותו של התובע היה אמור לנחות היום (ב') בישראל כדי להיפגש עם גורמים מקצועיים שיציגו לו כיצד פועלת ישראל בהתאם לדין הבינלאומי במלחמה בעזה. זאת למרות שישראל לא מכירה באופן רשמי בסמכותו של בית הדין לגביה, מאחר שהיא לא חברה בו.

● האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת
● פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי
● "בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

בחודשים האחרונים התקיים שיח דיסקרטי וחריג בין גורמים ישראלים לבין צוותו של התובע בניסיון להציג לו את פעולותיה בהתאם לחוק. המפגש שהיה אמור להתקיים, נועד גם להביא לביקורו של חאן בישראל באופן רשמי. חאן ביקר בינואר בישראל לאחר שהוזמן על-ידי מטה משפחות החטופים, אך זה לא היה ביקור רשמי.

עכשיו, כאמור, במקום הביקור, הודיע התובע על הגשת הבקשה להוצאת הצווים. בישראל יש גורמים הרואים את ההתנהלות כחסרת תום-לב. בביקור היה אמור חאן להיחשף למערכת המשפט הישראלית ולאופן בו הצבא פועל לפי הוראות הדין הבינלאומי ההומניטרי בפעולותיו בעזה. עצמאותה של מערכת המשפט היא משמעותית וקריטית כחלק מ"עיקרון המשלימות", לפיו בית הדין אינו חוקר מדינה בה קיימת מערכת משפט מהימנה המבצעת חקירה באופן עצמאי. ישראל טוענת כי מעבר לעניין הסמכות, אין מקום להוצאת צווי מעצר בשל עיקרון המשלימות.

ארה"ב כבר גינתה את ההחלטה

בעקבות ההחלטה בעלת ההשלכות הקשות, ישראל יצאה בקמפיין מדיני הכולל בליץ שיחות עם מנהיגי 123 המדינות החברות בבית הדין, במטרה להביא אותן לגנות את ההחלטה להודיע פומבית כי לא יאכפו את צווי המעצר, ככל שיוצאו.

בריטניה ומדינות נוספות כבר הודיעו כי הן מגנות את ההחלטה. במקביל נשיא ארה"ב כבר הודיע כי ההחלטה "שערורייתית", והבהיר כי ארה"ב תעמוד לצידה של ישראל.

בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג חברות כמעט כל מדינות אירופה וכן קנדה, אוסטרליה, יפן, מדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה, ירדן ותוניסיה. לא חברות בבית הדין: ארה"ב, סין ורוסיה.

כעת שלוש השופטות בבית הדין צריכות לקבל החלטה על בסיס הבקשה שהגיש התובע והראיות הנלוות לה. ההחלטה על הוצאת צווי מעצר ניתנת ללא קבלת תגובת הצדדים, והיא יכולה להינתן בתוך ימים, שבועות ולכל היותר חודשים. אחת השופטות ישבה בהרכב שקבע בשנת 2021 כי בית הדין מוסמך לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והתיר חקירה פלילית נגד גורמים בישראל ונגד חמאס.