איפה הממשלה הייתה במלחמה? "המוניטור" במעקב מיוחד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות • הפעם: מבט רוחב על פעולות הממשלה במלחמה • עם אילו אתגרים הממשלה התמודדה, מה היא עשתה - ומה מכל זה קרה בפועל?

פגישת ראש הממשלה עם ראשי רשויות מהצפון / צילום: קובי גדעון-לע''מ
פגישת ראש הממשלה עם ראשי רשויות מהצפון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

אודות המוניטור

מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" מנגיש לציבור מעקב אזרחי אחר יישום, או אי יישום, החלטות ממשלה וחקיקות, ומבוסס על עבודת חוקרי המרכז ומערכת גלובס. המרכז להעצמת האזרח (CECI) הוא עמותה הפועלת משנת 2003 ועוסקת ביכולות הביצוע של המגזר הציבורי. המדור מתפרסם פעם בשבועיים.

למקורות ולמתודולוגיה, חפשו "המוניטור" באתר גלובס ובאתר המרכז להעצמת האזרח: https://www.ceci.org.il/

כך בדקנו

המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל למען הגברת יכולת הביצוע במגזר הציבורי וחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים. מיזם "המוניטור" היא האמצעי המרכזי עבור מטרה זו.

"המוניטור" מבצע מעקב וניטור אחר יישום החלטות ממשלה, לאור ערכי האחריותיות ((Accountability והשקיפות ובמטרה לטייב את עבודת הממשל בישראל, להצביע על הפער שבין ההצהרה וקביעת מדיניות הממשלה לבין ביצועה בפועל. מלבד הצגת תמונת יישום עדכנית של כל סעיפי ההחלטה האופרטיביים, תחקירני המוניטור, העוברים הכשרה מקיפה, מנתחים את החסמים והמאפשרים בכל החלטה, כלומר - מה היו הסיבות והתנאים שתרמו לביצוע או אי-ביצוע סעיפי ההחלטה השונים.

התחקיר מתבצע באמצעות קריאה במקורות גלויים כגון פרוטוקולים, מאגר החקיקה, דוחות ממשלתיים, דוחות מבקר המדינה וכדומה. לאחר מיצוי המקורות הראשוני, מתבצעת פנייה אל אנשי המקצוע בממשלה, ובחלק מהמקרים נערכת היוועצות עם שחקנים רלוונטיים נוספים כגון גופי חברה אזרחית, מושאי המדיניות ועוד.

דוח המוניטור כולל התייחסות לרקע, הנסיבות והאקלים הציבורי סביב קבלת ההחלטה, הצגת סטטוס יישום סעיפיה השונים, ניתוח המאפשרים והחסמים, סיכום ואינטגרציה של המידע וכן המלצות לייעול תהליכים והסרת חסמים.

כיצד נבחרות החלטות ממשלה למעקב?

■ החלטות בנושאים חברתיים וכלכליים, הנבחרות לאחר שיח ומיפוי מול גורמי ממשל, אקדמיה וחברה אזרחית.
■ החלטות ממשלה אופרטיביות - החלטות יישומיות.
■ החלטות אסטרטגיות - תקציב גבוה או השפעה נרחבת על אזרחי ישראל.
■ החלטות ממשלה מורכבות - בעלות פוטנציאל לחסמי ביצוע בשל מעורבות מספר משרדי ממשלה, תהליך ארוך וכדומה.
■ החלטות בשלות - עברה לפחות שנה מהרגע שהתקבלו בממשלה.

אמות-מידה למדידת יישום סעיפי ההחלטה

החלטות ממשלה כוללות בתוכן סעיפים ביצועיים מסוגים שונים - שינויי חקיקה, תקצוב, הקמת וועדות, ביצוע עבודת מטה ועוד. דוח המוניטור מביא את סטטוס היישום של כל אחד מסעיפי ההחלטה - יושם, לא יושם או יושם חלקית (לדוגמה - במקרה בו תקציב הוקצה אך לא מומש).

ניתוח חסמים ומאפשרים

המרכז להעצמת האזרח ביצע ניתוח ועיבוד נתונים של יותר מ-100 דוחות מוניטור לכדי מחקר כמותני המאפשר ראיית מאקרו על יכולת הממשלה ליישם את החלטותיה ואת התחייבויותיה לציבור. הניתוח העלה 13 מאפשרים ו-11 חסמים בדרך ליישום החלטות ממשלה. חסמים לדוגמה - היעדר לוח זמנים מחייב, קושי בביצוע התקשרויות, חוסר תיאום בין משרדי ממשלה ועוד. מאפשרים לדוגמה - צוות מתכלל, מנגנון ביקורת חיצונית, הגדרת מדדי תוצאה ועוד.

ניתוח המאפשרים והחסמים מסייע לקבל תמונת מצב רחבה מבוססת נתונים על אופן עבודת הממשלה ולהפיק המלצות כדי לבנות החלטות ממשלה ישימות ויעילות יותר למען הציבור בישראל.

מאז השעות המוקדמות של בוקר 7 באוקטובר ועד עצם הימים הללו, מרחפת כצל מעל המבנה החברתי-מדיני בישראל שאלה מטרידה במיוחד: איפה הממשלה הייתה במלחמה?

זו שאלה רצינית, שצריכה לקבל תשובה רצינית. אז כדי לנסות להתמודד איתה, נביא הפעם עיבוד מיוחד - שאף הוצג לבכירי משרד מבקר המדינה - של המעקב שלנו ב"מוניטור" אחר פעולות הממשלה מאז תחילת המלחמה. אנחנו נסקור באופן שיטתי את הפערים שבין ההכרזות למעשים, הרצוי למצוי, המחלה לתרופה - במגוון ההיבטים של "החיים עצמם" (את הביטחון נשאיר לוועדות החקירה).

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?
פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד  

מפאת קוצר היריעה, נוכל במסגרת זו להציג רק את עיקרי הממצאים והתובנות שלנו. אבל מי שירצה לצלול לעומקם של דברים, יוכל למצוא עיסוק מורחב בכל אחד מהנושאים בכתבות קודמות שהתפרסמו במדור "המוניטור" בעיתון זה, או בדו"חות המלאים המתפרסמים באתר המרכז להעצמת האזרח.

לאוגדן המיוחד של דו"חות המלחמה - לחצו כאן

למעשה, מה שתראו כאן הוא מעין יומן מסע של החיפוש אחר ישות עמומה בשם "מדינה" בתוך מציאות אפלה. העקבות שלה יוליכו אותנו אל מערכות חולות ומדיניות מבולבלת - אך גם אל משרתי ציבור מסורים ומשרדים מקצועיים.

אז קחו נשימה עמוקה. הנה אנחנו מתחילים.

חינוך: אף שמערכת החינוך קריטית, קשה לה להתאושש מהכאוס

מהם האתגרים? סגירה מלאה של כלל מוסדות החינוך בתחילת המלחמה; פגיעה ביכולת לקיים שגרת לימודים; מיגון חסר של מוסדות לימודים; היקף גדול של תלמידים מפונים.

מה הממשלה עשתה? החזירה באופן מדורג את בתי הספר לפעילות; הקימה בתי ספר זמניים לתלמידים המפונים וחילקה מחשבים ניידים ללמידה מרחוק; דחתה את בחינות הבקרות והעניקה הקלות לנבחנים; הקימה מנהלת לתמיכה רגשית וסיוע לנפגעים.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מה קרה בפועל? לא הייתה מדיניות אחידה של חזרה ללימודים ונוצר פער גדול בין בתי הספר. אף שמשרד החינוך הציג נתונים מרשימים בדבר היקף החזרה ללמידה פרונטלית, המצב בשטח היה שונה בתכלית, שכן בבתי ספר רבים הנוכחות הייתה מצומצמת מאוד. בגלל מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים, התמיכה הנפשית בתלמידים לא ניתנה כראוי. לטיפול נפשי בגיל הרך לא נמצא תקציב במשך תקופה ארוכה.

רווחה: כשפורץ משבר חסר תקדים, ואין מספיק כוח אדם

מהם האתגרים? לתת מענה לאוכלוסייה גדולה המשוועת לעזרה בשל נזקי המלחמה, כאשר יש בעיות של היעדר שיתוף פעולה בין-משרדי וכאשר משרד הרווחה סובל ממחסור בתקנים ובתקצוב ונמתח עד קצה גבול היכולת שלו.

מה הממשלה עשתה? ביצעה ליווי סוציאלי של משפחות נעדרים וחללים; תגברה את מוקד הטלפוני של מתן מידע וסיוע; הפעילה מערך ארצי לליווי המפונים; הוסיפה שעות עבודה ותקנים חדשים לעובדים סוציאליים.

מה קרה בפועל? לאור העובדה שמשרד הרווחה עובד בשוטף עם הרשויות המקומיות ובהמשך לגיבוש תפיסת החירום המשרדית, המשרד הצליח לתת מענה מהיר לאירועי המלחמה. ואולם, בגלל המחסור בכוח אדם, הפעילות של המשרד נפגעה. לכן, גויסו "מילואים" של עובדים סוציאליים שיצאו לגמלאות והסתמכו על מערך מתנדבים. בנוסף, נוצר חוסר סדר בהעברת מידע ונתונים שהקשה על קבלת מיפוי של אוכלוסיות הזקוקות לטיפול או לשירות.

בריאות: התחלואים היסודיים פוגשים אירוע בריאותי לאומי

מהם האתגרים? מספר הולך וגדל של אנשים הזקוקים לטיפול רפואי ועלייה דרמטית בהיקף הסיוע הנפשי הנדרש. בד בבד, בתי החולים ממוגנים באופן חלקי בלבד, כוח האדם במחסור חריף, המערך הנפשי נמצא במצוקה - ואת הכל מלווה עננה של חוסר ודאות וחוסרי יציבות.

מה הממשלה עשתה? הפעילה את בתי החולים בדרום במתכונת חירום; תקצבה פתרונות מיגון מיידיים לבתי חולים ברחבי הארץ; קלטה עובדים ומתנדבים במערכת הבריאות; פתחה מרכז חוסן ארצי; פתחה מוקד רפואי ייעודי עבור מפונים.

מה קרה בפועל? באופן כללי, מערכת הבריאות על כלל מוסדותיה - משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים ומד"א - הצליחה לתפקד במהלך המלחמה. ואולם, נרשמו עומסים כבדים בבתי החולים ובקופות החולים, טיפולים רבים התבצעו במחלקות לא ממוגנות, זמני ההמתנה לטיפולים נפשיים עמדו על חודשים ארוכים והיו חוסרים במקצועות נדרשים כמו פיזיותרפיסטים ורוקחים. משרד הבריאות האריך את המשמרות של האחיות בבתי חולים ושילב סטודנטים במקצועות הבריאות, אולם זה לא ענה על הצורך, בטח לנוכח טענות אנשי המקצוע לפיהן יש סיכונים משמעותיים בהכנסה לעבודה של סטודנטים שעדיין לא עברו הכשרה מלאה או התנסות ראויה בשטח.

פנים: הרשויות המקומיות ניצבו לבד בחזית

מהם האתגרים? עלייה בסיכונים הביטחוניים; פינוי תושבים; חוסר ודאות; הפסקת פעילות במגוון תחומים - וזאת בהיעדר סיוע ממשלתי.

מה הממשלה עשתה? הכריזה על תוכנית לאומית לפינוי תושבים; הקימה את מנהלת "תקומה"; סייעה להעברת תקציבים מיוחדים לרשויות המקומיות; תמכה ברשויות המקומיות בהתקנת רשתות תקשורת; נתנה פטור מארנונה לתושבי יישובים מפונים; דחתה (פעמיים) את הבחירות לרשויות המקומיות.

מה קרה בפועל? העברת תקציבי חירום לרשויות המקומיות עוכבה זמן רב והמענה התקציבי ניתן באיטיות רבה. נוצר מצב חריג בו ראשי רשויות נאלצו לפנות לציבור ולגייס תרומות לטובת הקמת כיתות כוננות, תגבור אבטחה וטיפול במפונים. יו"ר מרכז השלטון המקומי פנה למפעל הפיס בבקשה להקצאת משאבים, ראש מועצת שדות נגב פתח בקמפיין מימון המונים וראשי רשויות מהמגזר הערבי נאלצו להיאבק על תקציבים בסך 200 מיליון שקלים שהובטחו להם לפני שנים (הכספים הועברו לאחר התערבות שר הפנים). הפתרונות ליישובי הצפון מבוששים להגיע, כשההבטחות להקמת מנהלת לצפון טרם התמששו.

בינוי ושיכון: הממשלה מתקשה למצוא פתרונות לשפל של הענף

מהם האתגרים? מצוקת עובדים בענף הבנייה; פערי מיגון; בעיה ברציפות התפקודית של ענף הבנייה; התמודדות עם דרישות לשיקום אזורים נרחבים; סגירת אתרי בנייה.

מה הממשלה עשתה? החזירה לפעילות חלקית את אתרי הבנייה; אישרה את הגדלת מכסות עובדים זרים; חתמה על הסכם פיצויים לענף הבנייה.

מה קרה בפועל? למרות מאמצי הממשלה לגייס עובדים זרים, מדובר בתהליך ארוך ואיטי, כשעד כה לא צלחו הניסיונות לפתור את מצוקת העובדים. חרף העובדה שב־92% מהדירות של כלל הדיור הציבורי אין ממ"ד, עד עתה לא גובשה תוכנית חירום לעניין הדיור הציבורי ואין הליך סדור של הערכות מצב, יצירת מיפוי לפערים ושיח מתמיד עם השטח בזמן אמת.

נשים: חרף ההשלכות על נשים, הן מודרות מקבלת ההחלטות

מהם האתגרים? נשים בישראל נחשפו לסיכונים מוגברים של אלימות במשפחה, קשיים כלכליים ואתגרים תעסוקתיים.

מה הממשלה עשתה? פרסמה מוקד טלפוני לנשים לנוכח אתגרי המלחמה; העניקה מימון לטיפול זוגי למשרתי מילואים; העניקה תמיכה כלכלית ותעסוקתית למפונות; עודדה דיווח למוקדי סיוע במקרים של אלימות במשפחה; האריכה את הוראת השעה המגנה על מפונות ובנות זוג של משרתי מילואים מפני פיטורים.

מה קרה בפועל? מאז תחילת המלחמה, נרצחו לא פחות מ־18 נשים על רקע אלימות במשפחה (עלייה דרמטית של 80% מהתקופה המקבילה אשתקד). הזמינות לכלי נשק העלתה באופן ניכר את ההערכה לסיכון חייהן של נשים מאלימות ורצח באמצעות נשק. בחודשים הראשונים למלחמה חלה מגמה ברורה בגידול במספר הנשים הנרשמות בלשכות התעסוקה ביחס לגברים, התפוקה בעבודה של רוב הנשים נפגעה וכשליש צמצמו משרה. למרות הבעיות הללו, סביב שולחנות קבלת ההחלטות העוסקים במלחמה ובהשלכותיה ובהליכי השיקום העמוקים הנדרשים, קיים תת ייצוג ניכר לנשים.

במרכז להעצמת האזרח משוכנעים: "תהליך השיקום מתחיל בחיזוק השירות הציבורי"

"סיכום דוחות המלחמה משקף כשלים מבניים בעבודת הממשלה המונעים יישום מדיניות", אומר עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח.

לדבריו, "ממצא שחוזר על עצמו בכל תחומים הוא שירות ציבורי מקצועי, כאשר משרדים שבהם הייתה שדרת ניהול מקצועית בשגרה - תפקדו בעת חירום. לכן, חיזוק השירות הציבורי הוא הבסיס שבו מתחיל תהליך השיקום של מדינת ישראל לאחר אירועי שבעה באוקטובר".

ובצד השני של המטבע, פיק סבור ש"הכשלים במערכת הממשלתית הקיימת בשגרה הביאו לקיפאון ולעצירת תנועתה של המערכת בחירום. נדרש שינוי מהותי בשירות הציבורי ובשגרת העבודה בכללותה. תיקונים כאלה אמורים לכלול הסדרת תהליכי תכנון לטווח ארוך, יישום ובחינת אפקטיביות של צעדי הממשלה, סנכרון בעבודת משרדי הממשלה, שיפור המשאב האנושי בשירות הציבורי, שינוי ביחסי הדרג הנבחר לדרג המקצועי. אף שפסיפס זה של משתנים רחוק מעין הציבור, ההשפעה שלו היא מכרעת".

רון צור, חוקר בכיר במרכז להעצמת האזרח ומנכ"ל חברת הייעוץ Sparks, מעיד ש"לישראל של העשורים האחרונים אין ולא היה אופק תכנוני ברור, ואין יעדים ארוכי טווח מערכתיים. המבנה הפוליטי, היעדר היציבות השלטונית ומעגל התכנון-תקצוב הקיים, מאפשרים אופק תכנוני שעיקרו לשנה בלבד ומתנקז לחוק התקציב וההסדרים".

לפי צור, "בשונה ממדינות אחרות בהן קיים תכנון אסטרטגי רב שנתי, למדינת ישראל אין תשתית תהליכית שמאפשרת זאת. לכן, אנו מאמינים כי אחד האדנים החשובים לצורך שיקום עמוק ותיקון המצב הקיים, הוא חוק היעדים הלאומי. נדרש ליצור מסגרת חוקית, מבנית ותהליכית אשר תבסס תכנון לאומי אסטרטגי ארוך טווח בישראל, תוך מענה לחסמים המבניים הקיימים. במסגרת זו, נדרש גם לקבוע מדדים לאומיים לארבע שנים, אותם תקבע כל ממשלה עם כינונה, על פי תיקון לחוק יסוד הממשלה".

כדי לתרגם את העקרונות למעשים, במרכז להעצמת האזרח מפעילים מיזם בשם "מעשה ידינו" שהיעד שלו הוא לקדם המלצות קונקרטיות ואופרטיביות לפעולה שייתנו מענה לכשלים מערכתיים. הרעיון הוא לתת המלצות שאפשר ליישם אותן אחת-אחת - וזאת במקום רפורמות גרנדיוזיות ושאפתניות שלצערנו, אנחנו יודעים מה בדרך כלל עולה לבסוף בגורלן.

עו"ד רבקי דב"ש וחני שניידר, מנהלות המיזם, קוראות לציבור "להבין את גודל המשבר בשירות הציבורי והשפעתו על חיי כולנו, ויפעיל לחץ לתיקון המצב. נדרש שיתוף פעולה עם אנשי שירות המדינה, על מנת ליצור עתיד טוב יותר עבור כולנו".

דב"ש ושניידר מספרות ש"ההמלצות מגובשות בשיתוף עם אנשי מקצוע מתנדבים מניסיון ותחומי ידע שונים - והן נוגעות בשלל היבטים, כמו הגברת השקיפות בנציבות שירות המדינה, השתלבות כוח אדם מיומן והגברת המוביליות בשירות המדינה ומדידה ובקרה אפקטיבית לקידום מנהל תקין". "זה לא יקרה ביום אחד, אלא צעד אחר צעד", הן מסכמות.

יובל אינהורן

חקלאות: החקלאים ניצבים בפני איום קיומי, והם זועקים לסיוע

מהם האתגרים? חקלאים רבים נפגעו במתקפת הטרור; אלפים עזבו את השטח וחלקם גויסו למילואים; משקים רבים נהרסו; אלפי עובדים זרים נטשו והופסקה כניסת עובדים פלסטיניים; תוצרת חקלאית נזרקה ונרשם מחסור בפירות וירקות.

מה הממשלה עשתה? חילצה את הסחורה החקלאית משטחי העימות; הציבה מיגוניות חדשות; אישרה מענקים למי שהתגייס לעבודה בחקלאות; האריכה את ויזות השהייה של עובדים זרים; הגדילה את מכסת הבאת העובדים הזרים; העניקה פיצויים.

מה קרה בפועל? נפגעה אספקת גידולים רבים, נרשם מחסור חמור בעובדים בחקלאות, תהליך הצבת המיגוניות התעכב הרבה מעבר לצפוי ומתווי הסיוע והפיצויים יצאו לפועל באיחור ניכר. לעבוד עם מעט מתנדבים (שאינם בעלי הכשרה מקצועית ולכן עבודתם איטית יותר), חוסר ודאות והיעדר הגנה מטילים.

אוכלוסיות מיוחדות: דווקא האזרחים הרגישים במיוחד נופלים בין הכיסאות

מהם האתגרים? פינוי אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות; משבר מתמשך בענף הטיפול הסיעודי; החמרה של תופעת הבדידות; פגיעה בריאותית ונפשית של אנשים עם מוגבלות; קשיים בקרב עולים חדשים; אחריות ממשלתית שמפוזרת בין גופים רבים בלי שיש גורם מתכלל.

מה הממשלה עשתה? הפעילה מוקד סיוע לאנשים עם מוגבלות; טיפלה בפינוי מהדרום ומהצפון של אוכלוסיות הזקוקות לשירותי רווחה; גיבשה חבילת סיוע לחיזוק השירותים החברתיים; העבירה שירותים חברתיים למלונות המפונים; הקימה, בשיתוף עם החברה האזרחית, מוקדי פעילות לאזרחים ותיקים.

מה קרה בפועל? בוצעו פינוי מהיר של קהילת האזרחים הוותיקים וקליטתם במימון מלא של הממשלה - ובהמשך בתי האבות של משרד הרווחה הפעילו תוכניות סיוע לאזרחים ותיקים ביישובים שונים. למרות זאת, רוב האזרחים הוותיקים הפסיקו את פעילות הפנאי כתוצאה מהמלחמה וכמחצית אפילו לא יצאו מהבית לסידורים בסיסיים. לא היו מספיק חדרים נגישים לאנשים עם מוגבלות שפונו, אך המענה הממשלתי הגיע רק בינואר - כאשר עד אז ארגוני החברה האזרחית נרתמו לסייע. קהילות של עולים חדשים העידו שהפינוי והמעבר למקום חדש התבצעו במהירות וביעילות.