"מי שרוצה דירה במחיר מוזל שיעתיק את החיים שלו לנגב"

אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אמר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס שצריך לעודד אוכלוסייה להגיע להתיישב באזור הדרום ובעוטף עזה • אלונה שפר, מנכ"לית הסכם הגג בנתיבות, סיפרה כי "נתיבות על סף חתימת הסכם גג שכולל קרוב ל-30 אלף יח"ד"• קלרה צברגל, מנהלת סקטור נדל"ן בבנק הפועלים: "אנחנו ממנים אלפי אם לא יותר מתוך הקרקעות, הדירות והפרויקטים באזור הדרום - ויש פה הרבה לקוחות טובים"

"רואים בניין ועוד בניין, תעשייה, חידושים והתקדמות, יש בי"ח גדול ואוניברסיטה מהטובות בארץ בבאר שבע, אבל הצעירים מסיימים לימודים וחוזרים למרכז. צריך לשנות את המשוואה ולקבל החלטה שלא יעודדו רכישת דירות באמצעות הנחות במרכז, אלא רק בדרום ובצפון וחייבים לשנות את סדר העדיפויות לבאר שבע והנגב המערבי", כך אמר אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, במסגרת פאנל על איך בונים מחדש את הדרום, במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס.

ועידת הדרום לעסקים | ראש עיריית שדרות: "זה יהיה אסון לאפשר לעזתים לחזור לצפון הרצועה"
ועידת הדרום לעסקים | אלונה בר און: "זו הפעם הראשונה ולא היחידה שגלובס עושה ועידה בדרום"
ועידת הדרום לעסקים | מנכ"ל קבוצת חיפה: נקים קרן השקעות של עשרות מיליוני דולרים בדרום

במסגרת השיח בפנאל עלה הצורך לעודד אוכלוסייה שתבוא להתיישב באזור הדרום ובעוטף עזה. לדברי אביסרור, "הנגב נפגע - כל היישובים מסביב ונתיבות ואופקים צריכים לקבל תקציבי פיתוח מאוד גדולים. בשנת 2000, כשהפסיקו את הטבות המס זה הוביל להגירה שלילית מב"ש. צריך לשנות את המשוואה, צריך להפסיק את העידוד של תוכנית מחיר למשתכן ומחיר מטרה באזורי המרכז.

"מי שרוצה דירה במחיר מוזל שיעתיק את החיים שלו לנגב על מנת להגשים את חזון בן גוריון. צריך להפסיק לסבסד דירות למי שלא רוצה לגור בדרום. יש למדינה קרקעות בלי סוף בירוחם בדימונה ועוד, מה עם היישובים האלה? למה לא לתת את הקרקעות האלה במחיר 0? צריך לתת אותם ללא פיתוח ולא לסחור בקרקע.

"אני רואה שדורשים 200-400 אלף שקל לקרקע ליח"ד וצריך לתת בחינם. אם יורידו את מחירי הקרקע והפיתוח אז כמובן שמחירי הדיור יצנחו ב-40%  - רק ככה אפשר יהיה לשנות את המשוואה, ובעוד 10 שנים יהיו פה עוד 100 אלף תושבים".

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) , התייחס לנושא משיכת האוכלוסייה לדרום ועלויות הפיתוח הגבוהות במכרזים בפריפריה. לדבריו, "אנחנו מעוניינים לראות מעבר של אוכלוסייה מן המרכז לפריפריה, בעיקר לנגב המזרחי ולצפון שאלו מקומות בהם אנחנו מזהים חולשה. איננו רואים בהצלחה בעובדה ש-40% מן התושבים החדשים באופקים הם מבאר שבע".

במחיר מטרה אנחנו מתקשים להוציא מכרזים בפריפריה כי ברגע שהמחיר נמוך, הבעיה הופכת להיות הפיתוח - משום שזה עניין של תקציב. החלטנו להעניק למעלה מ-4 מיליארד שקל לסיוע בפריפריה במטרה לתת להרבה שכונות. מה שצריך כרגע זה יותר כסף לסבסד את הפיתוח כדי שתוכניות מחיר מטרה יצליחו - ואז צריך לייצר מדרג נכון."

עוד ציין קוינט כי "בשנים האחרונות שיווקנו באזור בדרום כ-60 אלף יח"ד - באשקלון, בנתיבות ואופקים שממש נהפכו ל'פתח תקוה קטנה'. אנחנו מתכננים להביא תוספת של עשרות אלפי יחידות דיור לאזור. ישנה בדרום מנהיגות מקומית חזקה שמובילה את הפיתוח באזור ואנחנו באים להעניק עזרה קלה. כרגע עיננו נשואות לצפון ואנחנו עובדים על תוכניות אסטרטגיות ביחד עם מינהל התכנון. בראייתי כדאי לפתוח בדרום מו"פ של חברות, יש כאן אוכלוסייה חזקה. אני חושב שאפשר לפתוח מרכזי בריאות ואגרו טק בנתיבות ואופקים, שיביאו מאות עובדים לאזור.

"10,000 היתרים בחמש שנים"

אלונה שפר, מנכ"לית הסכם הגג בנתיבות, סיפרה שהעיר צפויה לחתום על הסכם גג חדש נוסף: "לפני ה-7 באוקטובר קרה פה סוג של נס. אם מגיעים מכביש 34 ורואים את קו האופק של שדרות, נתיבות ואופקים רואים הנהגה יוצאת מן הכלל שלקחה את עצמה בידיים ולא חיכתה לאף אחד ובאמת בנתה.

"בנתיבות למשל בחמש השנים האחרונות הוצאנו קרוב ל־10,000 היתרים. יש שת"פ מעולה עם רמ"י, שהיו הראשונים ואולי היחידים ששאלו מה אנחנו צריכים שיעבירו לנו לתיקון נזקי הרקטות וזה לא מובן מאליו. עכשיו אנחנו על סף חתימת הסכם גג שכולל קרוב ל-30 אלף יח"ד. העיר הזו תגיע עוד 15 שנה לכ-200 אלף תושבים. מעבר לאסון הנוראי ולמרחב הכפרי - יש כאן שלוש ערים בועטות".

שפר ציינה כי "לא מספיק לבנות אלפי יח"ד אלא צריך מוקדי עוגן ואיכות. לכן הקמנו את קמפוס שוורץ רייסמן עם מכון ויצמן שמשרת אלפי תלמידי פיזיקה וכימיה ברמת 4-5 יחידות. כדי לייצר עוד מוקדי מצוינות כאלה צריך שהמדינה תשקיע הרבה כסף בחינוך, בתשתיות, בתיירות, בתרבות ובשירותי רפואה. לא רק לייצר עוד אלפי יח"ד.

"אתן דוגמה קטנה - כל כיתת גן שעיריית נתיבות מקימה, ואנו מקימים מאות, אנחנו צריכים לסבסד או לספוג 700 אלף שקל. זאת בזמן שמשרד החינוך שולט בכל התכנון והפרוגרמה. זה מגיע כבר ל-70 מיליון שקל בעיר שבדירוג סוציו-אקונומי 3. לא הבנתי איך בגבעתיים בכל בית ספר יש אולם ספורט ממוזג בילד אין. כל בית ספר נבנה עם אולם אבל העירייה צריכה לספוג את זה. מגיע גם לערים האלה אולמות ספורט ממוזגים".

מנהלת סקטור נדל"ן בבנק הפועלים:" בודקים את הסיכון ואת הנתונים הכלכליים"

קלרה צברגל, מנהלת סקטור נדל"ן בבנק הפועלים נשאלה איך בוחנים את הסיכון של היזמים באזורי הדרום. לדבריה, "בבנק הפועלים לא מבחינים בין אזורים גיאוגרפיים, אלא בוחנים את הסיכון: בר"ג יכול להיות עודף היצע לדוגמה. אנחנו בודקים סיכון ואת הנתונים הכלכליים של היזם. אנחנו הגורם הממן ואנו סומכים על הלקוחות שלנו והם אלה שלוקחים את הסיכון. אנחנו לא בוחנים את האזור, אלא את הפרויקט. והעובדות מדברות בעד עצמן - אנחנו ממנים אלפי אם לא יותר מתוך הקרקעות, הדירות והפרויקטים באזור הדרום - ויש פה הרבה לקוחות טובים".

צברגל נשאלה על מה בדיוק הם מסתכלים בליווי הפרויקטים והיא השיבה: "אנחנו מסתכלים על ההיצע. אני חושבת שתוכניות עידוד לרכישת דירות מקטינה את הסיכון ומגדילה את הסיכוי למכור מהר יותר - ואז בוודאי נותנים תנאים שמבטאים את הסיכון בהתאם".

אורי מזור, שותף מנהל, במזור-פירשט אדריכלים נשאל על תכנון ושיקום האזור ועל הקהילות השונות והמגוונות ביישובי הדרום. לדבריו, "בכל תכנון ראשוני שניגשים אליו צריך להבין מה היעדים ולאתר עוגנים. זה חבל ארץ הטרוגני בצורה יוצאת דופן וזה חלק מן הכוח שלו.

"בכל תוכנית מדובר על שיתוף ציבור ולפעמים זה נתפס כלצאת ידי חובה ולפעמים פחות. זה מחייב שיתוף מלא של מלוא הציבורים ויש מגוון אינסופי - מחתכי גילאים, אנשים עם אמונות שונות ודרכי התיישבות. ההטרוגניות הזו מייצרת מגוון גדול והם אלה שצריכים להוביל את התכנון. בכל מקום שאנו ניגשים לתכנן התפקיד שלנו לתכלל.

"צריך להבין מי הקהל הפוטנציאליץ. יש דרכים סטטיסטיות וטירגוט מיעוטים באוכלוסיות מסוימות והזדמנות להעצים דרך תשתית פיזית או תכנונית. לא צריך לעשות את זה בכוח - אלא להציע הזדמנות שיאפשרו לבחור במקום הזה כבית. בדרך הזו מעצימים את המקום בתכנון אזורי אמיתי ויוצרים מרחבי הטרוגני שלא מורח את החמאה באופן אחיד ומשמר את הרב גוניות".

מצוקת העובדים -"למצוא פתרון הולם שימנע קריסה של קבלנים"

אביסרור נשאל לכמה קבלנים ויזמים בדרום יש יכולת לשיקום ולפיתוח הדרום, והסביר שזו תקופה קשה מאוד לקבלנים נוכח מחסור העובדים והאתרים שסגורים כתוצאה מכך.

לדבריו, "הענף שלנו סובל מה-7/10 ואין לנו כוח אדם. יש 100 אלף קבלנים או חברות שלפני פשיטת רגל ואם המלחמה תימשך עוד הרבה זמן, יהיה צריך להביא לא רק עובדים אלא גם קבלנים שיבנו וילות מחו"ל.

"הקבלנים זועקים, אך ועדת הכספים אישרה כספים שלא התקבלו עד היום. השרים עדיין לא באירוע. אנחנו עם 50% אתרים שעוד סגורים ולא יושבים איתנו על הארכת תקופת ביצוע. הקבלנים מקבלים קנסות כי יש פיגור במסירת בתי ספר, גני ילדים, קופ"ח, וזה קשה שלא יודעים מה יהיה בעתיד כשאנחנו זקיקים לעובדים האלה.

"הענף מכניס 90 מיליארד שקל והמדינה פשוט מאוד ויתרה על המסים האלה, הרימה ידיים. צריך לשבת עם הקבלנים למצוא פתרונות לדברים האלה. הממשלה והשרים צריכים לטפל בצורה סדורה בסוגיית הפועלים אחרת יהיה אסון גדול מאוד. לא יודע איך אנשים ישרדו. אני שומע את זעקת הקבלנים וכבר אין לי תשובות. כל פעם שאני נותן תשובה אני מתבדה וזה לא נכון. צריך למצוא יחד עם הקבלנים פתרון הולם שימנע קריסה של קבלנים שאין להם עובדים אין להם תזרים".

*** הוועידה בחסות בנק הפועלים, שטראוס, עיריית שדרות, אמדוקס, קבוצת חיפה, המכללה האקדמית ספיר, place il ובהשתתפות המרכז הרפואי סורוקה ונמל אשדוד