עידן טנדלר, סגן נשיא בכיר חברת הסייבר פאלו אלטו, דיבר עם קרן אוזן בכנס הדרום לעסקים של גלובס, על שילוב הפריפריה בהייטק והיוזמות לניצול הפוטנציאל של החברה הישראלית, אבל על גם התסכול מתפקוד הממשלה.
● ועידת הדרום לעסקים |יו"ר בנק הפועלים: קרן תקומה של הבנק כבר השקיעה 40 מיליון שקל בדרום
● ועידת הדרום לעסקים | מנכ"ל קבוצת חיפה הכריז על הקמת קרן השקעות בתחומי אג־טק, פודטק וקיימות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים: "השפעה אדירה על חבל תקומה"
● ועידת הדרום לעסקים | עופרה שטראוס: "היום שאחרי שאנחנו דורשים מהממשלה - מתחיל עכשיו"
את השיחה פתחה קרן אוזן, שגדלה והתחנכה בנתיבות, בציון העובדה ש"בסוף חלק מההצלחה בחיים זה עם מי גדלים שיכול לפתוח לך דלתות. אבל אתה מגיע, ושואל את עצמך - איפה הגיוון? איפה נקודות החוזקה לאוכלוסיות שלא זוכות לייצוג בהייטק?".
טנדלר מתחיל בלציין את "השבוע הלא פשוט שאנחנו חווים. לא ישנתי בכלל בלילה בגלל המראות בצפון והידיעה הנוראית על החטופים אתמול. ואם יש דבר אחד מעודד, בהבטחה להצמיח מחדש את הנגב, זה המקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו - מכללת ספיר בשדרות. זה קשור ליצירת חוסן, השכלה, ויצירת תקווה, סטודנטים וחיים חדשים. זה צריך להיות המקום המוביל בישראל לעשות את זה".
בהקשר לגיוון בהייטק, טנדלר מספר שהוא גר שבע שנים בחו"ל ועבד בהייטק. "כשחזרתי לארץ התחלתי לראות נתונים ונדהמתי" הוא מספר, "ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של ישראל, 11% מהאוכלוסייה עובדים בתעשייה, אבל האחוז הזה לא כל כך עולה. כשמסתכלים על הגאוגרפיה, רבע מהאוכלוסייה הישראלית גרה בדרום ובצפון, אבל מגיעים מכאן רק 12% מההייטק. ובסוף ישראל היא מדינה כל כך קטנה. הגעתי מהמשרדים שלנו בת"א, זה רק שעה. איך זה נקרא פריפריה? הגיע הזמן שנפסיק את זה".
אך הפער בגיוון אינו רק גיאוגרפי, אלא גם מבחינת אוכלוסיות ועדות. טנדלר מספר ש"הקמנו את Place IL, שזה זה מיזם ללא כוונת רווח שכולל 70 חברות מהמובילות בהייטק. אנחנו מדברים על הצפון, הדרום, וגם אתיופים, דרוזים, ערבים, עולים חדשים, ולצערנו לאחרונה גם נכי צה"ל. אנחנו רוצים להסתכל על אותם טאלנטים חדשים שרוצים להיכנס להייטק. אנחנו יודעים להגיע לאוכלוסיות שלא עבדו שעה אחת בהייטק, אבל למדו משהו. לא אכפת לנו איפה הם למדו, או איך קוראים להם - אלא מה הפוטנציאל שלהם ומה יכול להיות העתיד שלהם בהייטק. אנחנו מעבירים אותם מבחנים שמזכירים את המבחנים של 8200, שנועדו להבין את הפוטנציאל וכמה מהר הם יצליחו להשתלב ולהתקדם בהייטק". לדבריו, הם לא מסתפקים רק במבחנים, אלא גם "מכניסים אותם לתכניות התמחות. אני זוכה לראות אנשים מכל החברה הישראלית, כי היום יכול להיות שהטאלנט הגדול של החברה הישראלית מפוספס".
הדרישה למיזמים כאלה התעצמה דרמטית אחרי ה-7.10, שלדבריו "שינה את מסלול חיי". הוא מספר על הפגישה שלו עם אלון דוידי, ראש העיר שדרות. "הוא ראה את הטי-שירט השחור, 'המדים' של ההייטק", ואמר לי, "אם ההייטק לא יידע לייצר פה תקווה ומשרות ביום שאחרי, לא נוכל להפוך את שדרות והנגב המערבי למה שהוא יכול להיות. אז אמרנו - בוא נלך לנגב המערבי. מיפינו את האוכלוסייה - שדרות, נתיבות ורהט… פתחנו סניף בשדרות, מבחינתי זה כמו שיש לי עובדים מרחוק באוקראינה ופורטוגל, אז למה שיגיעו כל יום? זה אפילו טוב יותר, כי חלק מהשבוע הם בשדרות וחלק הם בתל אביב".
אך לאחר האופטימיות הניכרת, קשה לפספס את הכעס הגדול שלו: "בסיליקון ואלי אומרים לי 'מה קרה לכם?' למדינה שהיא הנס של העם היהודי ושל כל המאה ה-20, איך המדינה הזאת מתנהלת? ואני אומר את זה גם לעצמי. בכל זאת בנימה אופטימית - אנחנו לקראת תקופה הרבה יותר טובה. אני רואה את זה במגזר הפרטי, ברשויות המקומיות, באקדמיה… הדור הצעיר יגור פה ויבנה את חייו. אנחנו רק צריכים שהממשלה תצטרף". לדברי טנדלר, "התחושה שלי היא שהממשלה לא עובדת לפי סדר עדיפויות הגיוני. היא לא שמה את המקום הזה (שדרות, ע"א) בראש סדר העדיפויות".
לדבריו "לא יכול ששר האוצר יחנוך עכשיו את עשהאל ואביגיל. ואני לא אוטומטית נגד יהודה ושומרון. אבל הוא צריך להיות כאן בשדרות, בקריית שמונה, בשלומי, זה המקומות שהממשלה צריכה להתעסק בהם. רק ביחד נפתור את זה".
*** הוועידה בחסות: בנק הפועלים, שטראוס, עיריית שדרות, אמדוקס, קבוצת חיפה, המכללה האקדמית ספיר, place il ובהשתתפות המרכז הרפואי סורוקה ונמל אשדוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
