משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?

בג"ץ קבע היום כי המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל • עוד לפני פרסום הפסיקה, יו"ר דגל התורה טען כי "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי" • האם זה נכון? הסתכלנו בפסיקות • המשרוקית של גלובס

ח"כ משה גפני, יהדות התורה (רשת X, היום) / צילום: איל יצהר
ח"כ משה גפני, יהדות התורה (רשת X, היום) / צילום: איל יצהר

פסיקת בג"ץ, לפיה אין מסגרת חוקית שמאפשרת להפריד בין מלש"בים לתלמידי ישיבות, מעוררת סערה במערכת הפוליטית. עוד לפני פרסום הפסיקה, יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, לא הביע אופטימיות לגבי הפסיקה והסביר: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי". האם באמת בג"ץ מעולם לא הלך עם החרדים? הסתכלנו בפסיקות.

בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל
"ניצחון היסטורי לשלטון החוק": התגובות לפסק דין חוק הגיוס
יאבדו מאות מיליוני שקלים: איך תשפיע פסיקת בג"ץ על הישיבות?
פרשנות | החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

ראשית, אפשר אולי להבין מדוע צברו לאורך השנים גפני והמפלגות החרדיות תסכול בשל החלטות שקיבלו שופטי בית המשפט העליון. הדוגמה שהיא אולי הבולטת ביותר לפסיקה שפגעה בחרדים היא ההחלטה של בג"ץ ב־2012 כי "חוק טל", שהסמיך את שר הביטחון לאשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל להאריכו באותה מתכונת לאחר שתוקפו יסתיים. במידה רבה, ההחלטה הזאת מקשה עד היום על המערכת הפוליטית.

לא חסרות כמובן גם דוגמאות נוספות. ב־2011 פסל בג"ץ סעיף בחוק התקציב המעניק לאברכים מלגת לימודים לתקופה של חמש שנים, לאחר שקבע כי הוא פוגע בשוויון; ובמקרה אחר, כמה שנים קודם לכן, הוא פסל חוק בעניין קצבת הבטחת הכנסה לאברכים על רקע דומה. בכלל, נראה כי לא יהיה מופרך לומר כי פסיקות רבות של בג"ץ נוטות לצד הליברלי והפלורליסטי, שהוא בדרך־כלל הצד הנגדי לעמדת החרדים.

 

ובכל זאת, קל להתרשם כי דבריו של גפני היו גורפים מדי. ד"ר שוקי פרידמן, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס, הפנה אותנו למקרים שבהם בג"ץ דווקא הגן על העמדה או האינטרס החרדי, וכאלה אפשר למצוא גם מתקופת הממשלה הקודמת, כשהחרדים היו באופוזיציה.

רבים זוכרים בוודאי את החלטתו של שר האוצר דאז אביגדור ליברמן על הנהגת מבחני תמיכה חדשים הקובעים כי משפחות בהן רק האם עובדת או לומדת, ואילו האב מקדיש את חייו לתורה, לא ייהנו עוד מסבסוד שכר הלימוד במעונות היום. ליברמן רצה שהמבחנים הללו ייכנסו לתוקף כבר בינואר 2022, אך עתירה לבג"ץ עצרה זאת. השופטים קבעו כי מבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, וכעת קל להניח כי המהלך של ליברמן כבר לא ייצא לפועל. למעשה, גפני עצמו אף בירך אז על ההחלטה "לדחות בשנה את גזירת ליברמן".

מהלך נוסף שניסתה לבצע הממשלה היוצאת ונתפס על־ידי החרדים כגזירה הוא הרפורמה בתחום "הסלולר הכשר". הרפורמה, שהוביל שר התקשורת הקודם יועז הנדל, נתקלה בהתנגדות של חברי המפלגות החרדיות, וגם נגדה הוגשה עתירה לבג"ץ. השופטים החליטו לתת צו ביניים שמשעה את החלטת שר התקשורת, וקבעו כי הדיון יימשך בתחילת שנת 2023. וגם כאן, חברי הכנסת החרדים שיבחו את פסיקת בג"ץ, הגדירו אותה כ"ניצחון גדול של הצדק והיושר" (אריה דרעי) וקבעו כי "יש דברים שגם בית המשפט מבין" (יעקב אשר). כעת עתיד הרפורמה הוא להיגנז: כבר בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ליהדות התורה בזמן כינון הממשלה הנוכחית, הוסכם כי תבוטל רפורמת הקווים הכשרים (סעיף 199 להסכם). הצעת החוק שהגיש בעניין ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) נמצאת כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית - והיום (ג') אף נערך בעניינה דיון בוועדת הכלכלה.

גם בנושאים עקרוניים יותר בג"ץ התייצב לעתים בצד של החרדים. ביולי 2021 התקבלה פסיקת בג"ץ שהתירה הפרדה בין גברים לנשים בלימודי ההשכלה הגבוהה, אם כי קבעה לה מספר מגבלות (למשל, שההפרדה מותרת רק בתואר ראשון).

בסוגיה אחרת שקשורה לחינוך, דחה בג"ץ ב־2014 עתירה נגד חוק שמקנה פטור מלימודי ליבה למוסדות חינוך חרדיים, שלומדים בהם תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, וקבע כי אין עילה חוקתית לביטול החוק.

אז האם בג"ץ הוא בעד או נגד החרדים? התמונה מן הסתם מורכבת, כפי שהסביר לנו פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומומחה ליחסי דת ומדינה. לדבריו, "ישנן סוגיות רבות שמשפיעות על קשת רחבה יותר של מגזרים, וקשה לצמצם אותן רק להקשר החרדי. למשל, רובן המוחלט של העתירות נגד בתי הדין הרבניים נדחות על־ידי בג"ץ". כלומר, זאת עוד עדות לכך שבג"ץ לא תמיד מתייצב נגד החרדים, אם כי "זו סוגיה שמשפיעה גם על הציבור הדתי־לאומי".