האם המקלטים לנשים מוכות עברו מתפוסת יתר לתפוסת חסר?

האם במלחמה המקלטים לנשים מוכות מתרוקנים? כן, ולא בגלל ירידה באלימות • המשרוקית של גלובס

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "גלית ואילנית", קשת 12, 14.6.24 /  צילום: שלומי יוסף
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "גלית ואילנית", קשת 12, 14.6.24 / צילום: שלומי יוסף

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

המלחמה לא נושאת רק מחירים בהרוגים ופצועים, בדיפלומטיה ובכלכלה, אלא גם מחירים חברתיים. לדוגמה, אלימות במשפחה, שלפי הדיווחים נמצאת בעלייה. אבל ח"כ מירב בן ארי חשפה נתון מפתיע בעניין: "המקלטים (לנשים מוכות)… חצי ריקים", היא סיפרה בקשת 12. "אני תמיד תמיד עם רשימות המתנה". לדבריה, הדבר לא קורה בגלל שאין אלימות, אלא כי הנשים "מפחדות". האם זה נכון? 

המשרוקית | האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?
המשרוקית | האם הממשלה העבירה החלטה להקצות 3.5 מיליארד שקל לצפון?
המשרוקית | משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון? 

המונח "חצי ריקים" הוא לשון ביטוי, ולכן לא בדקנו אם התפוסה כעת במקלטים היא 50%, אלא אם אכן ישנה ירידה ניכרת במספר השוהות בהם. המקלטים, נציין, שמאכלסים לא רק נשים אלא גם ילדים עד גיל 11 (למעט שני מקלטים שנועדו גם לילדים מתבגרים), ושטרם הכניסה יש צורך לעבור תהליך אבחון והתאמה למקלט. אז מה המספרים?

פנינו למשרד הרווחה וקיבלנו עבור ארבע השנים האחרונות את מספר השוהות בין התאריכים ה־1 בינואר ל־16 ביוני, מה שמאפשר להשוות את שגרת המלחמה אל מול תקופות שקדמו לפריצתה. בין 2021 ל־2023 ממוצע הנשים ששהו במקלטים עמד על 425.7 נשים ו־679.3 ילדים. ב־2024, לעומת זאת, המספרים עמדו על 341 נשים ו־523 ילדים, ירידה של כ־20% ו־23% בהתאמה לעומת הממוצע של שלוש השנים הקודמות. זאת, למרות שב־2024 פעלו 17 מקלטים, לעומת 16 בשנים הקודמות.

משרד הרווחה הסביר: "הימלטות מהבית עם הילדים בתקופה כזו מורגשת כלא אפשרית. במלחמה כזו - כשהצפון בוער, הדרום במלחמה, יש חטופים, מפונים, אנשים חוו אובדנים קיצוניים - יש נטייה להקטין את הסבל האישי והמשפחתי". גם טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, אמרה דברים ברוח דומה: "יש מחשבה ש'גם ככה יש טלטלה מאוד גדולה, אני לא אשבור את הדבר הקבוע היחידי בחיים שלי ושל הילדים'". לדבריה, "יכול להיות שצריך לשנות את אופן הקליטה, כך שאישה תוכל לבוא ללא הפניה רשמית מטעם משרד הרווחה".

הצדק עם בן ארי, אך כן יש משהו לתקן: לפי משרד הרווחה, לא הייתה בעיה של תפוסת יתר או חוסר במקום טרם המלחמה. גם הוכמן אמרה לנו שהיא "לא מכירה שהיו רשימות המתנה". ייתכן שבן ארי התבלבלה בשל דברים שעלו בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בו מנכ"לית אישה לאישה אמרה ש"המקלט שאני מנהלת אמור היה להיות מלא, והוא חצי ריק", ונציגת מרכז רקמן, שמציע סיוע משפטי, סיפרה שיש רשימות המתנה. מטעם בן ארי נמסר: "הדבר הכי חשוב הוא שכל מי שזקוקה לסיוע תגיע למקלט ותתקבל במהירות וביעילות. מקלט מציל חיים".

בשורה התחתונה: דברי בן ארי נכונים ברובם. התפוסה במקלטים לנשים מוכות אכן ירדה משמעותית בצל המלחמה, אך לא היה מצב של תפוסת יתר לפניה.[\

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מירב בן ארי
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: גלית ואילנית, קשת 12
תאריך: 14.6.24
ציטוט: "המקלטים (לנשים מוכות)… חצי ריקים… (בד"כ) אני עם רשימות המתנה"
ציון: נכון ברובו

חה"כ מירב בן ארי התראיינה לתוכנית "גלית ואילנית" והתייחסה לנושא של אלימות במשפחה בגלל המלחמה. היא התייחסה לאמצעים השונים באמצעותם ניתן להגן על נשים מפני בעלים מכים, וביקשה לנצל את הבמה כדי להעלות מודעות: "המקלטים (לנשים מוכות), אפרופו הדיון, חצי ריקים". כשנאמר לה ש"זה לא קורה בדרך כלל", היא ענתה: "ברור, ברור. אני תמיד תמיד עם רשימות המתנה". כשנשאלה על הסיבה, הוסיפה: "למה? מפחדות. מפחדות להגיע".

לפי משרד הרווחה, "מקלטים לנשים נפגעות אלימות הן בתים המשמשים כמענה חירום וחסוי, המספק בטחון והגנה פיזיים ונפשיים לאישה נפגעת אלימות ולילדיה במרחב פיזי ואנושי בטוח ומכבד. השהות במקלט עומדת על פרק זמן של בין שלושה לשישה חודשים". באתר המשרד מוסבר שהקליטה של ילדים היא עד גיל 11, אך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מ-2021 מציין שישנם שני מקלטים שנועדו גם לאימהות עם מתבגרים.

אתר משרד הרווחה מפרט גם את תהליך הקבלה למקלט כזה: תחילה נעשים אבחון והערכה, כדי להבין את מידת הסכנה הנשקפת עבור האישה והילדים, יכולתם להשתלב במקלט והיות המקלט המסגרת הנכונה ביותר עבורם. לאחר מכן עובדת סוציאלית מעבירה בקשה למקלט הרלוונטי כדי לבדוק את ההתאמה. לאחר מכן נעשית עבודת ההכנה: בדיקה שלאישה יש את כל הציוד והמסמכים הנדרשים לקליטה במקלט. לבסוף נעשה תהליך הקליטה, בו מובהרים לאישה כללי השהייה במקלט וחובותיה (כמו השתתפות במטלות ובסדנאות הטיפול).

פנינו למשרד הרווחה כדי לקבל את הנתונים על התפוסה במקלטים לנשים מוכות. משרד הרווחה הציג לנו את הנתונים הבאים, כשבכל שנה הנתונים הן בין ה-1 בינואר ל-16 ביוני (מעט לאחר אמירתה של בן ארי), כדי להשוות לתקופות זמן זהות. לפי הנתונים, ב-2021 היו 16 מקלטים, בהם שכנו 428 נשים ו-724 ילדים. ב-2022, באותו מספר של מקלטים, היו 413 נשים ו-664 ילדים. ב-2023, עדיין עם 16 מקלטים, היו 436 נשים ו-650 ילדים. הנתונים לגבי 2023, נזכיר, הם מלפני פרוץ המלחמה. ב-2024, השנה בה ישראל מתנהלת במלחמה, היו כבר 17 מקלטים, אבל הם אכלסו "רק" 341 נשים ו-523 ילדים, ירידה של כ-22% ו-20% בהתאמה לעומת 2023. כל זאת למרות שלפי הרשות לקידום מעמד האישה מקרי האלימות בעלייה. עוד נמסר ממשרד הרווחה ש"יש מקום במקלטים וכל אישה שזקוקה לעזרה יכולה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ולקבל מענה".

אמנם לא קיבלנו נתונים על שיעורי התפוסה, אבל בכל מקרה המושג "חצי ריקים" נראה יותר כמו לשון דיבור מאשר נקיבה בנתון מדויק. התפוסה, לעומת זאת, ללא ספק קטנה בהתאם למגמה שציינה בן ארי, בעיקר אם מתחשבים בכך שעד 2024 כבר נפתח מקלט חדש. משרד הרווחה סיפק לנו את ההסברים הבאים לכך:

"ראשית - חשוב לציין כי יציאה מהבית למקלט עם הילדים, היא מעשה דרמטי ואמיץ בכל תקופה ודורש משאבים נפשיים רבים, על אחת כמה וכמה בעתות משבר ומלחמה: בשעת מלחמה ומשבר לאומי, בני משפחה 'מתלכדים' סביב האויב החיצוני, חשים חוסר ביטחון, צורך לא להיות לבד ולהישאר עם בני המשפחה הקרובים (גם אם יש ציפייה לביטחון שאינה מתממשת או אשליה של קרבה); מיתוס 'החיילים הגיבורים' מתחזק, וכך נשים מגלות יותר סובלנות כלפי התקפי זעם והתפרצויות כעס; במקביל - אנשים קבלו יותר נשקים, אנשים עובדים יותר מהבית, הפחד מהסלמה באלימות גובר, כנ"ל המתח בין בני המשפחה - עם זאת - הימלטות מהבית עם הילדים בתקופה כזו - מורגשת כלא אפשרית. במלחמה זו, המתרחשת במספר חזיתות - הצפון בוער, הדרום במלחמה, יש חטופים, מפונים, אנשים חוו אובדנים קיצוניים - יש נטייה להקטין את הסבל האישי והמשפחתי".

דברים דומים לאלו של משרד הרווחה אמרה לנו גם טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל: "יש תחושה שמשהו הרבה יותר נורא קורה בחוץ ואין מקום לפרק משפחה בשלב כזה. מחשבה ש'גם ככה יש טלטלה מאוד גדולה, אני לא אשבור את הדבר הקבוע היחידי בחיים שלי ושל הילדים'. לאור העלייה בדיווחים על מקרי האלימות, צריך לבצע מחשבה איך מתאימים את הסיוע המוצע מטעם משרד הרווחה עבור תקופת המלחמה. יכול להיות שצריך לשנות את אופן הקליטה, כך שאישה תוכל לבוא ללא הפניה רשמית מטעם משרד הרווחה".

עם זאת, נציין, במשרד הרווחה אמרו לנו שגם לפני המלחמה לא הייתה בעיית מקום במקלטים הקיימים. גם הוכמן אומרת לנו: "אני לא מכירה שהיו רשימות המתנה. מעבר לכך יש סיבות מגוונות שבגינן נשים נמנעות מלבקש להיכנס למקלט, נגיד אם מישהי לא רוצה להיות רשומה ברווחה או שזה חוששת שזה ישפיע על הסכם המשמורת שלה".

מטעם מירב בן ארי הפנו אותנו לדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ב-10 ביוני, בו על פניו נאמרו נתונים שתמכו בדבריה של בן ארי (היא עצמה שימשה כממלאת מקום יו"ר הוועדה בדיון זה). אבל נראה שחל בלבול: מנכ"לית אישה לאישה אמרה בדיון ש"המקלט שאני מנהלת אמור היה להיות מלא, והוא חצי ריק". מכך לא ניתן להבין שלפני כן היו רשימות המתנה. מי שדיברה על רשימות המתנה הייתה נציגת מרכז רקמן, שמציע סיוע משפטי לנשים בתחום דיני המשפחה. ייתכן מאוד שבזמן הריאיון בן ארי בלבלה בין השניים.

לסיכום: אכן הייתה ירידה משמעותית בתפוסה במקלטים לנשים מוכות בצל המלחמה. עם זאת, לא הייתה בעיה של תפוסת יתר לפניה. לכן דבריה של בן ארי נכונים ברובם.