הנאסד"ק מול S&P 500 ראש בראש: במי עדיף להשקיע?

שנת 2024 הייתה עד כה תצוגת תכלית של התנפצות תחזיות. קונצנזוס האנליסטים צפה בתחילת השנה שהמדדים המובילים בוול סטריט יעלו רק בכ־1%, אבל למדדים עצמם היו תוכניות אחרות. מדד הנאסד"ק זינק ביותר מ־22% השנה, וה־S&P 500 קפץ ב־16%.

● אסור להציע מסלול נאסד"ק לפנסיה? המוסדיים הולכים בין הטיפות
● לפי 12 אלף המלצות אנליסטים - אלה המניות שלא כדאי למכור
● זה לא יימשך ככה: התחזית הקודרת של ג'יי.פי מורגן למניות בוול סטריט

בנוסף, השבוע נשברו בוול סטריט שלושה שיאים חדשים: נאסד"ק 100 עבר לראשונה את רמת ה־20 אלף נקודות, מדד הנאסד"ק הכללי (קומפוזיט) ננעל לראשונה מעל 18 אלף נקודות, וה־S&P 500 חצה את רף ה־5,500 נקודות.

בתקופות של עליות, בדרך כלל בולט לטובה מדד הנאסד"ק הטכנולוגי. כמו השנה, כך גם כמעט בכל תקופה ארוכת טווח בעבר. ב־16 השנים האחרונות לדוגמה, בזמן שהאחרון הניב למשקיעים תשואה של 314%, המדד מוטה הטכנולוגיה הציג תשואה כפולה - 675%. אם כך, אז האם הנאסד"ק מספיק, מה ההבדל בין המדדים ולמי מתאים כל אחד? גלובס עושה סדר.

השקעה בטכנולוגיה מול השקעה בכלכלה

מדד ה־S&P 500 נחשב לבנצ'מרק של עולם ההשקעות. 500 החברות שנסחרות בו מהוות כ־80% מסך שווי השוק של כל המניות שנסחרות בארה"ב. העובדה שהוא רחב כל כך, היא אחד היתרונות המשמעותיים ב־S&P 500 בהשוואה לנאסד"ק. למרות שהן S&P 500 והן הנאסד"ק נשענים על ענקיות הטכנולוגיה, הריכוזיות של מדד הנאסד"ק בסקטור הטכנולוגיה משמעותית יותר.

בנוסף, המשקל של שני הסקטורים המובילים שבהן נמצאות רוב ענקיות הטכנולוגיה (טכנולוגיית מידע + תקשורת) מהווה 66% מהמשקל בנאסד"ק, לעומת 38% ב-S&P 500.

הבדל נוסף הוא במידת החשיפה לארה"ב. בעוד בסקטור הטכנולוגיה כ־57% מהכנסות החברות מגיעות מהעולם ולא מארה"ב, בסקטור הפיננסים מדובר על 30% בלבד, ובסקטור הבריאות מדובר על 34% בלבד. במילים אחרות, אומר יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה לניירות ערך: "המשקיע צריך לבחור אם הוא רוצה חשיפה יותר גלובלית ואז הוא משקיע דרך נאסד"ק או חשיפה יותר לארה"ב ואז יעדיף את ה־S&P 500".

למי מתאים כל אחד מהמדדים?

גם המשקיעים בישראל מצביעים ברגליים ונוהרים ל־S&P 500. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, מתחילת השנה הזרים הציבור 7.5 מיליארד שקל לקרנות סל שעוקבות אחרי מדד ה־S&P 500 לעומת רק 1 מיליארד שקל לאלה העוקבות אחרי הנאסד"ק. הצבירה במכשירים העוקבים אחרי ה־S&P 500 הגיעה בחודש האחרון ל־61.5 מיליארד שקל לעומת 17.5 מיליארד שקל בנאסד"ק.

"מעולם לא היינו במצב כזה שכל כך הרבה אנשים משקיעים ב־S&P 500 ובנאסד"ק", טוען פגוט. הבעיה היא לדבריו ש"הפעם מדובר לא רק על מוסדיים, אלא על הרבה משקיעי ריטייל (אנשים פרטיים, נ"א). בנפילה הבאה זה יכאב הרבה יותר ולהרבה יותר אנשים".

אבל על סמך ההיסטוריה לפחות, השאלה הגדולה היא מהו טווח השקעה. הן הנאסד"ק והן S&P 500 הם מדדי מניות תנודתיים שמציגים ביצועים פנומנליים לאורך זמן. וכיאה למדדי מניות, העליות חדות כמו הנפילות, והנפילות כמובן כואבות הרבה יותר. לכן, שני מוצרי ההשקעה הללו מתאימים למשקיעים לטווח ארוך.

השוני בין המדדים קטן ממה שנדמה 

אבל מה עדיף? נאסד"ק או S&P 500? השוואה של מרכיבי המדד בין הנאסד"ק 100 וה־S&P 500 מגלה שההבדלים קטנים ממה שנדמה. על פי נתוני בורסת הנאסד"ק "המתאם הכולל של התשואות היומיות הוא 93% ב־15 השנים האחרונות, מרשים למדי לאור החשיפה המרוכזת של הנאסד"ק 100 לתחום הטכנולוגיה".

בנוסף, ככל שענקיות הטכנולוגיה מתחזקות, המשקל היחסי שלהן בשני המדדים עולה. כך, במדד הנאסד"ק מהוות 10 המניות הגדולות כמעט 49% מהמשקל של המדד כולו. ב-S&P 500 מדובר על 33%. אבל בשני המדדים מדובר בעיקר על אותן מניות (מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, גוגל, מטא וברודקום, ועוד מספר מניות ש'מתחלפות' כמו טסלה וקוסטקו שנמצאות בנאסד"ק, ומנגד ברקשייר האת'ווי, אלי ליליי ובנק ג'יי פי מורגן ב-S&P 500).

"בסוף השקעה בנאסד"ק היא כרטיס 'אול אין' על הטכנולוגיה", אומר פגוט. "מי שמאמין בטכנולוגיה לטווח ארוך ומתעלם מ'הכלכלה הישנה' יעדיף להשקיע בנאסד"ק 100. מנגד, מי שמעוניין בפיזור גדול יותר ישקיע ב־S&P 500".

"אך התנודתיות בנאסד"ק גבוהה משמעותית. צריך הרבה אורך נשימה שכן הנאסד"ק אמנם עולה יותר, אך גם נופל יותר. מי שייהנה מהתשואות העודפות של הנאסד"ק צריך קודם כל להחזיק מעמד במהלך המכות הקשות. בשנת 2022 לדוגמה, מי שהשקיע בנאסד"ק איבד 33% מהכסף שלו, בעוד מי שהשקיע דרך ה־S&P 500 איבד קצת יותר מ־19%".

אלא שזו חוכמה שבדיעבד. פגוט מספר שלמעשה "אחרי הנפילות ב־2022 רבים, כולל מנהלי השקעות, לא העזו להיכנס לנאסד"ק. כולם העריכו שעליית הריבית תהיה רעה למניות הטכנולוגיה, ואף אחד לא חזה את ה־AI".

שער הדולר שקל: משמעותי לישראלים

נקודה אחרונה שחשוב למשקיעים לזכור היא שבשני המדדים מדובר בהשקעה שחשופה לדולר. מה שאומר שכאשר השקל נחלש מול המטבע האמריקאי, המשקיע ישראלי יהנה מתשואה עודפת על המדד, אבל כאשר ​השקל יתחזק, התשואה של המשקיע הישראלי במסלולים הללו תיפגע.

איך להשקיע?

בנוסף לחסכונות לטווח ארוך דרך הגופים המוסדיים, משקיעים יכולים להיחשף בעצמם להשקעה במדדי הנאסד"ק וה-S&P 500. זאת באמצעות קניית קרנות נאמנות מחקות או קרנות סל דרך חשבון מסחר אישי בבנקים או באמצעות חשבון למסחר עצמאי (וכן דרך קופות גמל בניהול אישי - IRA). בשוק קיימות אין ספור קרנות מקבילות של הגופים השונים, הן בארץ והן בחו"ל וניתן להיחשף למדדים בדמי ניהול אפס ממש או קרוב לאפס, בין אם בוחרים קרן שחשופה למט"ח ובין אם קרן מנוטרלת מט"ח. הגופים עם דמי ניהול אפס הם הראל, מגדל וקסם. במיטב ו-IBI דמי הניהול עומדים על 0.2%-0.4% במסלול החשוף לדולר ואפס במסלול מנוטרל המט"ח.

ניתן לרכוש גם קרנות נאמנות על הנאסד"ק, אך שם יש דמי ניהול (נמוכים למדי) של כ-0.2%-0.3%. בהשוואה לדמי הניהול של של כ-0.7%-1% בחיסכון כמו פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה בגוף מוסדי, בקרנות הנאמנות המחקות הללו ניתן להשיג את אותה חשיפה בדמי ניהול נמוכים משמעותית.