היטל סלילת רחובות: רק בהחלטת מועצה

עיריית רעננה (להלן "העירייה") ערערה לבית המשפט המחוזי בת"א על פסק דין מבית משפט השלום בפ"ת, במסגרתו הוצהר כי המשיבים - ראדום 1948 בע"מ ואח' (להלן: "ראדום") - פטורים מתשלום היטל סלילת רחובות ומדרכות, מאחר שהוטל ללא תשתית משפטית כמתחייב על פי החיקוק הרלבנטי. בית משפט השלום סבר, כי צריכה היתה להתקבל החלטה של מועצת העיר בדבר סלילת הרחובות והמדרכות, וכי החלטה זו היתה טעונה פרסום ברשומות, מאחר שהיא תקנה בת-פועל תחיקתי.

הוראת החיקוק הרלבנטית היא חוק עזר לרעננה (סלילת רחובות), הקובע בסעיף 4 שבו כי המועצה רשאית להחליט על סלילת כביש או מדרכה, ובסעיף 5 מפורטות ההוראות בדבר חיוב בעלי נכסים בהיטל.

לטענת ראדום, לא נתקבלה החלטה על ידי מועצת העירייה כנדרש בסעיף 4 לחוק העזר. כמו כן נעדרת הכרזה, לפי סעיף 2 לחוק העזר, בעניין קביעתו של הרחוב הרלבנטי כרחוב ציבורי.

לטענת העירייה, מהפרוטוקולים של הרשות המקומית, בהם קיימות החלטות בדבר אישור תקציבים בלתי רגילים המתייחסים להקצאה הכספית הנדרשת לצורך הסלילה, ניתן ללמוד כי ההיטל הוטל כדין. כמו כן טוענת העירייה, כי די בהחלטת ראש המועצה כדי לשמש יסוד משפטי להטלת ההיטל על יסוד סעיף 4 לחוק העזר, מאחר שצו המועצות המקומיות (א) (סעיף 112) קובע, כי ה"מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה", וכך הדבר גם בפקודת העיריות (סעיף 126).

השופטת מיכל רובינשטיין דוחה טענותיה של העירייה. הוראות החיקוקים הנ"ל מתייחסות להחלטה של המועצה, והענקת הסמכויות לפי הוראות החוק לראש הרשות המקומית עניינה ביצוע ההחלטות. אין ללמוד מהוראות החיקוקים הנ"ל, שההחלטות מן הסוג בהן אנו דנים כאן, יכולות להינתן על ידי ראש הרשות ולא על ידי מועצת העירייה.

החלטה בדבר הקצאת כספים אינה יכולה לבוא במקום ההחלטה הברורה והישירה המתבססת על חוק העזר, אשר על פיו נקבע ההיטל. המדובר בחיוב כספי המוטל על האזרח, והחלטה כגון דא, עומדת על רגליה היא וצריכה להישען על חוק העזר ולהסתמך עליו ברורות. משקבע מחוקק המשנה בסעיף 4 לחוק העזר את סמכותה של המועצה להחליט על סלילת רחוב או מדרכה, חזקה עליו שהתכוון לכך שההחלטה הזאת תתייחס אל הרחובות והמדרכות, תוך התבססות על חוק העזר ותוך זיהוי מדוייק של הנכס וציון החלקות הנוגעות בדבר.

הדיון התקציבי מתייחס לשאלת המקורות הכספיים לכיסוי עבודות הסלילה, אך אין החלטה זו ממלאת אחר סעיף 4 לחוק העזר.

הוראות מינהליות בחיקוקים מן הנכון שיקויימו באופן דווקני, כדי להקפיד על סדרי מינהל תקינים, תוך התייחסות ברורה ומפורטת לחיובים המוטלים על האזרח העולים מתוכן. קיצורי דרך כגון אלה של דיון ישיר בתקציב, במקום מתן החלטה לפי סעיף 4 לחוק העזר, אינם מבטאים את כוונת מחוקק המשנה.

מאידך, קובעת השופטת רובינשטיין, ההחלטה על פי סעיף 4 הנ"ל אינה תקנה בת-פועל תחיקתי.

השופט יהושע גרוס מוסיף הערות משלו ודוחה את טענת העירייה, כי הגם שחוק העזר מדבר בהחלטת מועצה, אין הכוונה למועצת העיר אלא לרשות המקומית כגוף הפועל באמצעות ראש המועצה. על פי טענת העירייה, חייבת להתקבל החלטה של חברי המועצה רק כאשר נקבע כך בחוק מפורשות, לדוגמא - הסמכות להתקנת חוקי עזר.

ראשית, קובע השופט גרוס, מן הראוי שחוק עזר ינוסח בצורה בהירה ופשוטה, כך שכל תושב יוכל להבינו על נקלה. כאשר מנוסח חוק עזר באופן שיש ליתן לו פירוש מתפתח ומתחכם כדי לחלץ את העירייה, אין הצדקה שביהמ"ש יאמץ דרך פרשנית זו, אלא דווקא את הפירוש הפשוט העולה מן הכתוב. במקרה שלפנינו, אין לסטות מהפירוש הרגיל על פי משמעותו הלשונית של חוק העזר.

שנית - הגיעה השעה שרשויות מקומיות יפעלו על פי כללי מינהל תקינים, וכאשר מוטלת החובה על המועצה להחליט בנושא מסויים, ראוי שהדבר ייעשה בצורה ברורה ופשוטה על ידי מתן החלטה מפורשת, ולא על ידי ניסיון לדלות החלטה שכזו מתוך פרוטוקולים המתייחסים לנושאים שונים אחרים. ושלישית - הגם שאין המדובר בתקינה בת-פועל תחיקתי, עדיין מוטלת על המערערת החובה לפרסם החלטה מעין זו בדרך שתגיע לידיעת התושבים, וכן לשגר אל התושבים הנוגעים בדבר הודעה על קבלת ההחלטה.

התוצאה הסופית: הערעור נדחה.

ע"א 1815/94, בימ"ש מחוזי בת"א.

השופטים: יהושע גרוס, אפרים שלו, מיכל רובינשטיין.

בשם המערערת: עו"ד פרוכטמן.

בשם המישיבים: עו"ד אנגלסמן. «עו"ד רמי שר-ישראל «היטל סלילת רחובות: רק בהחלטת מועצה «הגיעה השעה שרשויות מקומיות יפעלו על פי כללי מינהל תקינים, קבע ביהמ"ש המחוזי ודחה את ערעורה של עיריית רעננה על פטור שניתן לחברת ראדום מתשלום היטל סלילה. ראש העיר, מדגישים השופטים, לא מוסמך להחליט בנושא זה אלא מועצת העירייה