מתוך עשרת הווירוסים התוקפים את המינהל הציבורי - תשעה נטלו ההתקשרויות של רשויות המינהל עם גופים שמחוץ למערכת. חובת עריכת מיכרזים נועדה למנוע את ההידבקות בווירוסים הללו. אולם פסיקות בתי המשפט מוכיחות, עד כמה עניין המיכרזים מחייב זהירות מצד עורכיו ופיקוח מצד הממונים על יישומו. ההוכחה האחרונה לכך הוא פסק דינו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב קובי ורדי, שניתן ביום האחרון של שנת המשפט, בהמרצת פתיחה 176460/99, המבקשת: אגור ציוד הנדסי בע"מ (עוה"ד ש. פאר וי. ברונר) כנגד המשיבות: עיריית תל-אביב (עו"ד ג. פריאל) ואבני ב.י. נכסים והשקעות בע"מ (עו"ד א. רפאל).
ורדי חרג ממנהגו ונקט לשון חריפה מאוד כלפי האחראים למיכרז, אך לפני שנאמר מה דעתו ועל שום מה נקט לשון חריפה, נציג את תמצית עובדות המקרה.
מדובר במיכרז שפירסמה עיריית תל-אביב (המשיבה 1), באמצעות האגף לרכש, "לאספקת מכונה לניקוי חופי הים (ניקוי וסינון חול ים ואיסוף פסולת רטובה)", לאחר שמשרד הפנים הקציב לרשויות כספים לרכישת מכונה כזו.
במיכרז זכתה חברת אבני (המשיבה 2), לאחר שהצעת חברת אגור, המבקשת, נפסלה על הסף, לאחר שלא נדונה כלל לגופה עקב אי התאמתה לתנאי המיפרט הטכני, שלטענת העיריה, מהווים תנאי סף.
לטענת המבקשת, מדובר ב"מיכרז תפור", שלא היו בו כלל תנאי סף, ש"נתפר" על מכונה גרמנית, בהליכים לא תקינים הפוגמים בעקרונות דיני המיכרזים כמו שוויון, תחרות והגינות, כל זאת בזמן שהמכונה שהציעה המבקשת (להלן: "המכונה האמריקנית") עולה באיכותה על המכונה שהציעה המשיבה 2 (להלן: "המכונה הגרמנית"), והמכונה האמריקנית זולה בכמחצית מהמכונה הגרמנית.
לטענת המשיבה 1, לא עמדה המבקשת בתנאי הסף של המיכרז, ומדובר במיכרז שנעשה בתום לב, בייעוץ של מומחה, בהגינות ובסבירות. עוד טענה העירייה, כי המבקשת היא זו שלא פעלה בתום לב, והצעתה לא התאימה לצורכי העירייה ונפסלה מסיבות ענייניות גרידא.
לטענת חברת אבני, מחלקת החופים של העירייה פעלה לגיבוש מרכיבי המיפרט הטכני למכונה לניקוי החוף לפני הוצאת המיכרז, החלטת ועדת המיכרזים תקינה ולא הובאה ראיה שהמיכרז תפור, ומבחינה מקצועית, לפי עדויות המומחים, הוכחה עדיפותה של המכונה הגרמנית על המכונה האמריקנית.
ורדי סבר, שבמקרה זה מדובר ב"מיכרז תפור", ש"נתפר" על המכונה הגרמנית מתוך כוונה ברורה להתקשר עימה בחוזה כזוכה במיכרז. זאת, תוך ניסיון של העירייה להסיר מעל דרכה את ה"הפרעות" שהתעוררו מצידם של מציעים נוספים תמימים (כמו המבקשת), שחשבו לתומם שהם יכולים להתמודד במיכרז זה ואף לזכות בו, ולא הבינו שלמעשה הם רק מכבידים על העירייה מלהגיע לתוצאה ולמטרה שנקבעה, ו"נתפרה" מראש לגבי זכייתה של חברת אבני במיכרז.
ורדי סבר, שבתיק זה עולה תמונה עגומה ומצערת של התנהגות רשות בחוסר תום לב וחוסר שוויון ברור, תוך זלזול בכספי הציבור ובעקרונות דיני המיכרזים. מדובר בהתנהגות חמורה תוך שיתוף פעולה בין המשיבות, שמן הראוי, לטעמו של השופט, שתיבדק גם על ידי מבקר העירייה.
נציגי העירייה, יוסף ברנע ורחמים זינאל, נסעו ביוני 1998 ביחד עם מנהל המשיבה 2, מר אבני, לחו"ל, וביקרו במפעל בגרמניה שם מיוצרת המכונה הגרמנית. ורדי פסק, שנסיעה זו מעוררת "טעם רע". היא נעשתה ביוזמת מר אבני, שידע לפני המיכרז על כך שעומד להתפרסם מיכרז, ובמהלכה שוחחו השלושה גם על מחירים.
מעדותו של ברנע, מנהל מחלקת החופים בעיריית תל-אביב, הסתבר, שהוא לא איש טכני ולא "מומחה גדול" במכונות לניקוי חופים, ועד המיכרז הוא לא ידע כלל על קיומה של המכונה האמריקנית. ורדי הסתייג מכך, שברנע הוגדר כמומחה שמייעץ לוועדת המיכרזים, שהרי הוא עצמו הודה שאינו מכיר עוד מכונה שעונה במלואה על דרישות המיכרז. ברנע אף הודה מפורשות בביהמ"ש, שלאחר שראה את המכונה הגרמנית בחו"ל, כתב את המיפרט לפי המכונה שראה.
השופט קבע, שמעדותו של ברנע ומהנסיבות והראיות עולה, שמדובר במיכרז תפור, שנתפר על פי המיפרט של המכונה הגרמנית לאחר הביקור בגרמניה. בתנאי העבודה שנתן ברנע, שלא הוגדרו על ידו כתנאי סף, נכתבו תנאי עבודה בהתאם לפרטי המכונה הגרמנית שבה היתה מעוניינת העירייה, והם אלו שהכתיבו את התנאים למכונה שלגביה הוצא מיכרז.
מבחינה מקצועית, ראוי לבחון שוב את הקריטריונים ודרישות עיריית תל-אביב תוך שיקול לגבי העלות הכספית שהיא משמעותית ביותר, לאחר בחינה מקצועית, הוגנת ושוויונית. לו הדבר היה נעשה בתום לב, לא בהכרח היו מוכתבים תנאי המיפרט הטכני כפי שהוכתבו על ידי העירייה, וייתכן שהיו נקבעים תנאים אחרים המאפשרים למבקשת או למציעים פוטנציאליים אחרים להתחרות במיכרז.
כן נקבע, שלא היתה כלל לעירייה כוונה לבדוק את המכונה האמריקנית ולבחון ברצינות, האם יש מקום לבצע שינויים או התאמות במיפרט. גם אם מדובר בתנאי סף, הרי מדובר בתנאי סף פסולים "שנתפרו" על המכונה הגרמנית לפי המיפרט הטכני שלה, כאשר העירייה ידעה שהמכונה האמריקנית שהציעה המבקשת לא עומדת בתנאים אלו. מדובר בתנאי סף לא הוגנים ולא שוויוניים, שנעשו בצורה נמהרת ולא מקצועית.
ניתן, אמנם, להצדיק בדיעבד את המכונה הגרמנית ומעלותיה, אך במחיר היקר שלה, ספק רב אם אין מקום לבחון מכונות אחרות (כולל המכונה האמריקנית), הזולות בהרבה, לפני שמגבשים תנאים של מיפרט טכני. לדברי ורדי, במקרה זה נעשה ניסיון להצדיק בדיעבד את הבחירה התפורה, באמצעות מומחים ותוך "התפתלות" של ברנע על דוכן העדים.
על פי תקנות העיריות (מיכרזים), התשמ"ח-1987, תקנות 20 (ב) ו-22 (ה), היה מקום גם ליתן לבעל מיכרז, כמו המבקשת, הזדמנות נאותה וראויה להביא את טענותיו. גם ללא תקנות אלו, עקרונות דיני המיכרזים מחייבים מתן הזדמנות נאותה למבקשת או למציעים אחרים להשמעת הטענות, ביצוע הדגמות של המכונה - וזה דבר שלא נעשה במקרה דנן, עקב הכוונה של העירייה להביא לכך שחברת אבני תזכה במיכרז.
במקרה זה לא פעלה העירייה לפי האפשרות שבתקנות לגבי התקשרות ללא מיכרז. הראיה - שגם היא לא ראתה בחברת אבני ספק יחידי בארץ לאותם טובין. משבחרה בדרך של מיכרז ולא בספק יחיד, היה עליה לפעול בהתאם לקריטריונים של דיני מיכרזים, שהופרו במקרה דנן על ידי העירייה ביד רמה וגסה.
לא נתקבלו גם טענותיהן של המשיבות 1 ו-2, שלמבקשת אין זכות עמידה עקב אי עמידתה בתנאי הסף, ועקב הסכמתה לתנאי המיכרז. במקרה זה של "מיכרז תפור", קבע ורדי, מתגמדים כל הדברים מול התנהגות העירייה. המבקשת לא יכלה לעמוד בתנאי המיכרז התפור, ועצם ניסיונה להשתתף בו לא מלמד על הסכמתה לכך.
ראוי היה שהעירייה, כאחראית על כספי ציבור, תנהג בכספים אלו בזהירות ובדקדקנות בצורה מקצועית שוויונית והוגנת, ולא כפי שהדבר נעשה במקרה דנן, הוסיף ורדי.
מעורבותה של חברת אבני בהליכים הכרוכים במיכרז היא דרך פסולה, ובמקרה זה מדובר בהפליה פסולה ובהעדפה של חברת אבני ללא כל שוויון בתחרות תוך חוסר הגינות וחוסר סבירות בולט. (ראה לעניין עקרונות דיני המיכרזים ד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ ואח', פ"ד מג(1) 441; בג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות ואח', פ"ד לו (4) 85; בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד לז (1) 651, לגבי פגם מהותי הפוגע בעקרון השוויון וההגינות; בג"ץ 252/71 רסקו בע"מ נ' עיריית ת"א-יפו ואח', פ"ד כה(2) 582, לגבי גישה קפדנית למניעת פגיעה בעקרונות התחרות ההוגנת והשוויון בין המתחרים כדי לתקן את המצב ולהרגיל את השלטון המקומי בארץ למושגי חוק וסדר).
הקפדה על קיום מיכרזים באופן שוויוני והוגן, תורמת לאמון הציבור בשיטת המיכרזים ולנכונות ליטול בהם חלק. על כן, לטווח הרחוק, קיום דווקני של עקרונות השוויון וההגינות ייטיב עם האינטרס של הרשויות לזכות בהצעות הנוחות ביותר (ראה ע"א 6283/94 מנורה איזי אהרון בע"מ נ' מד"י משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נא(1) 21, 26; וכן ראה לעניין אמות המידה לסבירות ולשוויון בהעדר משוא פנים וטוהר מידות - ע"א 1444/95 עיריית אילת נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד מט(3) 749, 761-760; וע"א 6581/96 גניס שיטות חנייה מתקדמות בע"מ ואח' נ' איזי פארק בע"מ ואח', פ"ד נ(5) 601, 609).
לכן, הוחלט לפסול את המיכרז כולו (על כל היבטיו כולל החוזה), שכן מדובר במיכרז פגום ופסול באופן בולט ושאין כל דרך להכשירו. כן הוחלט להעביר העתק מפסק הדין למבקר עיריית תל-אביב ולמנכ"ל משרד הפנים, ולחייב את המשיבים בסך כולל של 40 אלף שקל.
פרשת המיכרז התפור בעניין אגור נגד עיריית תל-אביב מוכיחה, עד כמה צדקו שופטי בית המשפט העליון, כאשר כבר לפני שנים, מבלי להמתין להתערבותו של המחוקק או מחוקק המשנה, הורו שענייני מכרזים יידונו בבתי המשפט הרגילים. הדיון בבית המשפט הגבוה לצדק, לא איפשר בדיקתן של ראיות באותו היקף הנדרש לקביעת ממצאים מספיקים לדבר היות המיכרז פסול בשל היותו, כדרך משל, מיכרז תפור. מיכרז עשוי להיפסל גם משום שדרכי הזכייה בו לוקות באי חוקיות ואף עניין זה מחייב בירור עובדתי ממצה - דבר שהפורום הטבעי לעשייתו הוא בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ, פקס: 03-7523311, טל': 03-7523310)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
