שנים התנגדתי למונח פמיניסטית, היום אני מתחברת אליו יותר מתמיד ואני קוראת לכולם, לא משנה מה המגדר שלכם ומה נטיית ליבכם, תהיו פמיניסטים. כאשה התקדמתי בעולם העבודה בזכות כישורי, הסקרנות הטבעית שלי והודות לאנשים שהאמינו בי ונתנו לי מקום לנהל בדרך שלי. לא עסקתי באם אני מרוויחה יותר או פחות מהמקבילים אלי ולא הרגשתי שיש צורך באפליה מתקנת. בנוסף, כאמא ל-3 בנים, הקדשתי פחות תשומת לב לנושא האפליה המגדרית.
עם השנים קיבלתי פרספקטיבה, זה מה שקורה כשמתבגרים. ראיתי בבירור את הפערים.
הנושא התחיל לצוץ בחיי דרך חברותיי שנתקלו לא פעם בתקרת זכוכית, בשכר לא הוגן, באפליה במיונים לצה"ל ועוד.
גברים ונשים אינם שווים. הגברים לא חווים לידה ורובם גם לא את גיל המעבר. מצד שני, הנשים עושות הרבה פחות מילואים. בסיס הדאגות שלנו שונה. אני עושה הכללה, כמובן, אך לרוב אישה מנהלת יוצאת את ביתה מצוידת ברשימת המטלות של ילדיה ונדרשת להיות סופר-הירו, והגבר קצת פחות, בנוסף טרם הקורונה, כשעוד כולנו עבדנו במשרדים, האימהות והאבות יצאו באופן שווה לאסוף את הילדים בעיקר כשהם התגרשו, ואכן אני עושה הכללות. לכן, החתירה צריכה להיות לא לשוויון אלא לשוויון הזדמנויות. ולא, אנחנו לא צריכות להוכיח שאנחנו טובות יותר, וגם לא לעבוד קשה יותר ולא לשאוף להיות סופר וומן.
סטלה קריוף ואורן נורי / צילום: הראל מדהלה - ספארק סטודיו
כדי להשיג שוויון נדרשים כמה דברים עיקריים:
כמו תמיד, הכל מתחיל בחינוך - לצערי בנות עדיין מחונכות להרבה פחות עצמאות ולהרבה פחות תחרות מבנים. את הבנים מחנכים לנצח, את הבנות להכיל ולהיות נעימות, לא להתווכח מדי. זה מתחיל במשחקים הראשוניים ועובר לפעילויות בתנועת נוער או לעידוד למידה של המקצועות הריאליים.
הדבר השני, הוא בטחון ואמונה בעצמי - פעמים רבות זו פונקציה של בית הגידול. פיתוח יכולות ומיומנויות במגוון תחומים המזוהים כגבריים, לצד חיזוקים וסביבה המעודדת להתנסות, לטעות, לתקן ולפעול באותנטיות ובאומץ - הם הבסיס לשינוי מהותי.
כמה נשים אתן מכירות שיודעות להחליף שקע חשמלי? פעולה גברית קלאסית, כמה בנות אוהבות לשחק במכוניות - משחק המעודד התנהגות תחרותית, או לבנות בלגו - פעולה המפתחת את תפיסת המרחב והיצירתיות? כמה קבוצות כדורסל נשים יש לעומת קבוצות של גברים?
דבר נוסף, לתחושת מסוגלות יש חשיבות מאד גדולה בחיים בכלל ובעולם העסקי בפרט.
קחו לדוגמא את המיינדסט איתו נשים ניגשות למשרות בכירות: אשה תשאף לסמן "וי" על רוב מכריע, אם לא על מלוא, דרישות התפקיד. בעוד שגבר בתפקיד בכיר, מספיק שיסמן "וי" על מחצית או אפילו על פחות מסך הדרישות. אותו גבר יגיש מועמדות ויסמוך על היכולות שלו ועל קשריו על מנת לעבור לשלב הריאיון. אשה, יש סיכוי שכלל לא תתמודד.
אני מאמינה שעל מנת להאיץ את תהליך קידום הנשים, אנחנו זקוקות לבני ברית. אלה הם הגברים, שכן הם נמצאים כיום במרבית עמדות המפתח וצמתי קבלת ההחלטות.
בנוסף, נדרשת רגולציה של אפליה מתקנת. ולא, לא מדובר בקבלת נשים לתפקידים בכירים רק מעצם היותן נשים. יש מספיק נשים מוכשרות ועצמתיות שיכולות למלא תפקידים בכירים. אז אם כבר יש מועמדת ראויה, תנו לה את ההזדמנות, במיוחד אם את האשה שעומדת בראש הפירמידה. זכרי מה הביא אותך לפסגה ומי עמד לצידך בדרך.
לכורסה המעוצבת של סטלה קריוף >