גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ממשלת שינוי" או "עושים טובה לערבים שהם בכלל בקואליציה"?

הגיע הזמן להודות באמת: חברי הכנסת היהודים לא עושים דבר כדי להתאים את דרכם לצרכי המיעוט הערבי בקואליציה, בעוד שהאחרונים נאלצים להתגמש ולהשתנות כדי שהיהודים יקבלו אותם ● ממשלת שינוי? יותר נכון ממשלת האדנותיות של היהודים

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי
מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי

הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12

משברי הקואליציה האחרונים, ובעיקרם אלה שקשורים לחבריה הערבים, העלו שוב את השאלה "האם יש פרטנר?". מי ששואל את השאלה הזו הוא כמובן הצד היהודי ולא הערבי. צריך להודות באמת - ללא הסחרור הפוליטי שיצר כאן בנימין נתניהו, הייתה קמה ממשלת "ימין על מלא" ללא צורך בערבים או במפלגות השמאל. המיעוט הערבי שהיה בשוליים מצא את דרכו ללב השיח הישראלי, רק בזכות (או בגלל, תלוי את מי שואלים) נתניהו.

לערבים, בכל אופן, לא הייתה מעולם פריווילגיה לשאול האם יש פרטנר. כי למה להם? נניח שהאזרחים הערבים בישראל הגיעו למסקנה שאין שותפים יהודים במדינה, מה הם יכולים לעשות בנידון? כלום. הרוב במדינת היהודים לא ינסה להתאים את עצמו בשום צורה לצרכי המיעוט, אבל המיעוט נאלץ להתאים את עצמו לצרכי הרוב. זה בדיוק מה שמנסור עבאס ניסה לעשות, ולא רק הוא, גם חברי כנסת ערבים נוספים. כולם חשבו שהם צריכים להתגמש ולהשתנות כדי שהיהודים יקבלו אותם.

היהודים תחילה?

עבאס, שעד לפני שנה יישר קו באופן מלא עם הנרטיב הרווח במפלגות הערביות בישראל בענייני הכיבוש, ההתנחלויות הגזענות וכדומה, מצא את עצמו פעם אחר פעם סותר את אמירותיו הישנות, כדי להתקבל ל"חברה החדשה" שלו. כך עשה כשאמר בוועידת גלובס ש"ישראל נולדה כמדינה יהודית, וכך היא תישאר", אמירה שאף מנהיג מהמפלגות הערביות לא אמר לפניו. כך הוא גם עשה כשסירב לקבל את ההגדרה של ארגונים בינלאומיים ש"ישראל היא מדינת אפרטהייד".

יו"ר רע"ם לא לבד, גם ח"כ ג’ידאא רינאווי זועבי, שפרצה לאחרונה לתודעה באופן מפתיע לאחר פרישתה וחזרתה לקואליציה, עברה תהליך דומה. במהלך מערכת הבחירות האחרונות, רינאווי זועבי אמרה לתקשורת הערבית שתצביע נגד טיפולי ההמרה כי זה נוגד את ערכי החברה שממנה היא באה. בעקבות האמירה השנויה במחלוקת, היא אולצה לחזור בה ולהתנצל כדי לא להרגיז את מצביעי מרצ והשותפים הקואליציוניים הפוטנציאלים דאז במרכז-שמאל. אותה רינאווי זועבי, שבעבר ניהלה מו"מ להצטרפות לבל"ד, יושבת היום בקואליציה הראשונה מאז הסכמי אוסלו שהכריזה באופן רשמי שאין בכוונתה לנהל מו"מ עם הפלסטינים. שלא נדבר כמובן על חה"כ איבתסאם מראענה שפעם חלמה על חורבן ערים יהודיות והיום היא הראשונה לגנות כל פיגוע או ניסיון פיגוע של פלסטינים נגד ישראלים.

הערבים בקואליציה עברו כברת דרך כדי ששותפיהם היהודים ירגישו בנוח. לעומת זאת, איזה תהליך היהודים עברו? יגידו אנשי הימין בממשלת בנט-לפיד, שעצם קבלתם של הערבים בקואליציה הוא "השינוי". תשובה זו רק מעידה על עומק העליונות והאדנותיות של אותם יהודים, שאומרים מעל כל במה, חדשות לבקרים, שהם הקימו בישראל "ממשלת שינוי".

נציגות ערבית מיותרת

בראיון הפרישה שלה בחדשות 12, רינאווי זועבי אמרה את אשר על ליבו של כל ערבי בקואליציה הזאת: נמאס לה להרגיש שעושים לה טובה רק על עצם זה שהיא חברת כנסת וחברת קואליציה בישראל. "אין בשלות אצל הפוליטיקאים היהודים לשותפות הזו", אמרה רינאווי זועבי.

המשבר שיצרה רינאווי זועבי עורר גם שאלות בתוך מחנה של המרכז-שמאל בנושא הייצוג הערבי במפלגות היהודיות, ועד כמה אפשר להצניח בכל פעם מחדש שחקני רכש ממחוץ למפלגה. אף אחד מהם לא תורם אלקטורלית לאותן מפלגות, ואם נסתכל בבחירות האחרונות, קרוב ל-20% מהמצביעים הערבים הצביעו למפלגות שזהותן אינן ערבית: הליכוד בראש הטבלה ובתחתית מפלגת העבודה. ואם לא די בכך, הליכוד לבדו קיבל יותר קולת מערבים מאשר מרצ, יש עתיד והעבודה ביחד.

התפיסה המיושנת לפיה האזרחים הערבים מצביעים למפלגות יהודיות בגלל שריון נציג ערבי חלפה מן העולם. החברה הערבית היום מצביעה במובנים רבים בדומה לחברה הישראלית הכללית - למנהיג חזק או לאג’נדה שמקדמת מפלגה מסוימת. המשך שיטת השיריונים, דרך חיפושים של "ערבייה מצליחה" בגוגל או "איש עסקים ערבי מוכר" גורמת לייצוג לא הולם של מי שהאנשים האלה אמורים לייצג.

ובחזרה לשאלת הפרטנר שנשמעת באופן תדיר בחדרי הקואליציה כשחברי האגף הימני מדברים על סלחנות והתחשבות יתר בערבים. אולי השאלה צריכה להיות איזה שינוי הם עברו מאז שפגשו את הערבי הראשון בחייהם בקואליציה הזאת, הרחק מהמחסום ששירתו בו ולמדו לומר "ג’יב אל-הוויה". הערבים שיושבים לצדם שילמו ומשלמים מדי יום מחיר פוליטי ואישי כבד מאוד. איזה מחיר חברי הכנסת היהודים משלמים?

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע