גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היפוך שוויצרי מפתיע: ההחלטה במכירת קרדיט סוויס שמשנה את חוקי המשחק

ההחלטה מהווה היפוך תקדימי של סדרי הנשייה, וצפויה להקפיץ את פרמיית הסיכון במכשירי קוקו AT1 ולייקר את עלויות ההון בבנקים בעולם ● הבנקים צפויים לאגור הון ונזילות, לצמצם את האשראי ולהגדיל את הסיכון למיתון ● ומדוע הסיכון לא רלוונטי לבנקים בישראל?

האם השתלטות של UBS על קרדיט סוויס היא רק ההתחלה / צילום: Reuters
האם השתלטות של UBS על קרדיט סוויס היא רק ההתחלה / צילום: Reuters

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex

עסקת הרכישה של UBS את קרדיט סוויס, שהוכרזה ביום א', יוצרת תקדים משמעותי ביותר. בעלי מניות קרדיט סוויס יקבלו מניות UBS בשווי של כ-3.25 מיליארד דולר. תמורה זו אומנם נמוכה ביותר מ-50% משווי קרדיט סוויס בסגירת המסחר ביום שישי, לאחר צניחה חדה בשבועות האחרונים, אך הם לפחות קיבלו משהו.

מכירת קרדיט סוויס: המנצח הגדול, המפסידים שעשו עסקה גרועה והמיליארדים שנמחקו 
מאחורי הסכם השכר בבנק לאומי מסתתרת תחזית אופטימית לשווקים | ניתוח

מנגד, את הפגיעה הגדולה ביותר ספגו דווקא משקיעי אג"ח הקוקו הבנקאיות, מסוג הון רובד 1 נוסף (AT1) של קרדיט סוויס, בהיקף 16 מיליארד פר"ש (17.3 מיליארד דולר), שנמחקו במלואם.

מהם מכשירי AT1?

בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008, רגולציית באזל III דרשה מהבנקים לחזק באופן משמעותי את היקפי ההון ואיכותו. זאת, בין היתר, באמצעות הנפקת סוג חדש של מכשירים היברידיים מסוג AT1.

גולת הכותרת של מכשירים אלה היא מנגנוני ספיגת הפסדים. במצב שבו רמות ההון של הבנק יורדות מתחת לספים מוגדרים מראש, בדרך כלל מתחת להון ליבה של 7% (הבנקים מחזיקים לרוב הון כפול מכך) או בהחלטת המפקח שהבנק הגיע לנקודת "אי-קיימות", קרן המכשיר ניתנת למחיקה.

 

החידוש הגדול הוא שמכשיר ה-AT1 נועדו להגן על הבנק כ"עסק חי", קרי שמחיקתו תאפשר לבנקים להמשיך להתקיים או להימכר לבנק אחר ולהגן על בעלי הפיקדונות. כתוצאה, בניגוד למצב המתסכל ב-2008, כאשר כספי משלם המסים שימשו לחילוצי בנקים כושלים, כיום הרגולציה דורשת מחיקה מלאה של הון הבנק, לרבות מכשירי הקוקו (CoCo - איגרות חוב מסוג Contingent Convertible), כתנאי מקדים לכך ומתוך שאיפה שמחיקת הון הבנק תמנע את הצורך בשימוש בכספי המדינה.

 

היקפו של שוק ה-AT1 כיום מוערך ב-275 מיליארד דולר.

מדוע זה תקדים בעייתי?

אחד העקרונות הבסיסיים במימון חברות ובנקים בפרט, הינו שמירה על סדר הנשייה: בעלי החוב קודמים לבעלי ההון.

לפיכך, הציפייה הבסיסית היא שבעלי המניות של בנק יימחקו במלואם, לפני פגיעה במחזיקי ה-AT1, או שלכל הפחות תבוצע מחיקה סימולטנית. כך אירע במחיקת ה-AT1 הראשונה בהיסטוריה ב-2017, בעת קריסת בנק פופולר הספרדי ומכירתו לסנטנדר באירו אחד. בעלי המניות נמחקו לצד מחיקה מלאה של AT1 בהיקף 2 מיליארד דולר.

לכן, העובדה שבעלי המניות של קרדיט סוויס קיבלו מניות UBS, בעוד שמשקיעי ה-AT1, הבכירים מהם, איבדו את כל השקעתם, הופכת מוסכמות בסיסיות ויוצרת סיכונים חדשים שקשים לתמחור.

מחיקה אפשרית של מכשירי ה-AT1 הייתה על השולחן בימים האחרונים, על רקע אפשרות הלאמת קרדיט סוויס ושימוש בכספי המדינה. ואולם, עצם הדיונים על עסקת מכירת המניות אתמול, שבמסגרתה בעלי המניות יקבלו מניות UBS, יצרו הערכה שמשקיעי ה-AT1 של קרדיט סוויס לא ייפגעו.

לראיה, רק אתמול נסחרו המכשירים ברמות של כ-70-80 סנט לדולר, שאינן משקפות סיכון למחיקה. האמור מסביר גם את התדהמה מהודעת המחיקה לצד הכרזת עסקת רכישת המניות.

לדעתנו, היפוך סדר הנשייה מעלה תהיות קשות על סמכות הרגולטור הפיננסי השוויצרי (FINMA) להכריז על אירוע "אי-קיימות" רגולטורי, שאינו הולם מצב שבו לבעלי המניות נותר ערך.

לדעתנו, הרגולטור הקריב את משקיעי ה-AT1 כדי לייצר ל-UBS שכבת הגנה בגובה 17 מיליארד דולר מפני הפסדים עתידיים. ייתכן שהמחיקה שימשה לגישור דרישות UBS להגנות מהמדינה מפני תביעות משפטיות, קנסות והפסדים עתידיים לא צפויים בקרדיט סוויס. כתוצאה מכך, הסיכון ל-UBS ברכישה קטן מהותית, על חשבון משקיעי ה-AT1.

כעת, להערכתנו, צפוי מאבק משפטי מצד המשקיעים, שבמסגרתו יהיו להם טענות כבדות משקל. יהיה מעניין לראות באיזה מחיר ייסחרו בימים הקרובים הזכויות בגין מכשירי ה-AT1 שנמחקו, דבר שישקף את ציפיות המשקיעים לתוצאות ההליך.

מהן ההשלכות לעתיד?

בראייה שווייצרית צרה, הרגולטור עשה את הנדרש כדי להגן על מערכת הבנקאות המקומית. היותה של שווייץ מרכז פיננסי בינלאומי, וחשיבותם של UBS ושל קרדיט סוויס לכלכלתה, לא יכלו לאפשר קריסה שתפגע בבעלי הפיקדונות או במחזיקי החוב הבכיר בקרדיט סוויס.

ואולם, ההחלטה צפויה לגרום פגיעה קשה לבנקים אחרים בעולם, בדגש על הבנקים האירופיים, שהם המנפיקים העיקריים של מכשירי AT1. לאור האי-ודאות הרגולטורית והסיכונים החדשים, פרמיות הסיכון במכשירים אלה צפויות לזנק בחדות ולייקר דרמטית את עלות ההון של בנקים, עד כדי חוסר יכולת או כדאיות להנפיקם.

משקיעים יתמקדו כעת במוקדי סיכון פוטנציאליים חדשים, והסיכון להתפתחות משבר בנקאות גלובלי יגדל, במקום לקטון, בעקבות החילוץ.

במקביל, בנקים בעולם צפויים לצמצם בחדות את היצע האשראי ולשמור בקפדנות על רמות ההון והנזילות שלהם, כאמצעי הגנה בסיסי מפני פגיעה בביטחון המשקיעים.

להערכתנו, הדבר עלול להוביל בחודשים הקרובים להתכווצות כלכלית גדולה בהרבה מהצפוי, באופן שיגדיל דרמטית את הסיכון למיתון, אך עשוי גם לתרום להאטת האינפלציה. לא בכדי, ניסיון העבר מלמד שמשברים בנקאיים מעצימים מהותית משברים כלכליים.

כתוצאה מכך, לדעתנו, העלאות הריבית בארה"ב ובאירופה צפויות להיבלם, ולהפוך כיוון מוקדם מהצפוי. ככל שהאינפלציה לא תאט כמצופה, הבנקים המרכזיים עלולים להיקלע למלכודת של סטגפלציה קשה, שלא תאפשר העלאות ריבית להמשך המלחמה באינפלציה.

בישראל אין הנפקת AT1

במבט לישראל, האירוע כמעט אינו רלוונטי לבנקים המקומיים, שאינם מנפיקים מכשירי AT1, אלא רק מכשירי קוקו הון רובד 2. מכשירים אלה מכילים תנאים נוקשים בהרבה לצורך מחיקת קרן, שניתנת לביצוע רק ברמות הון נמוכות יותר בהשוואה ל-AT1, של 5%, או בהחלטת "אי-קיימות" של המפקח.

ההבדל הגדול לעומת מכשירי AT1 בנוגע לסמכות המפקח, הוא שניתן למחוק מכשירי הון רובד 2 רק כאשר הבנק הוא "עסק מת", קרי בחדלות פירעון, שבמסגרתה ברור יותר שהון המניות צריך להימחק במלואו. במילים אחרות, להבנתנו סיכון היפוך סדר נשייה הוא אפסי במכשירי הקוקו בישראל.

לטעמנו, ככל שתתרחש במכשירי הקוקו בישראל פתיחת מרווחים בימים הקרובים, על רקע תגובת השווקים לקרדיט סוויס, תיווצר הזדמנות קנייה.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים