גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטבע עד טוויטר: מי מרוויח מהשתלטות עוינת, וכיצד נאבקים בה כדי לשמור על עצמאות

החולשה במניות מגזר הטק החזירה לשווקים ניסיונות להשתלטות עוינת, שבד"כ מיטיבה עם בעלי המניות בטווח הקצר ● פרופ' יוסי שפיגל: "סירוב ההנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות, או שהיא יודעת שיחליפו אותה" ● ד"ר מרים שוורץ זיו: "אם נניח המנכ"ל לא טוב, הדירקטורים נתקעים שנים, והביצועים הפיננסיים יורדים - טוב שיש מי שינער את החברה"

השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock
השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock

כאשר פרופ' יוסי שפיגל, מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה, התבקש להתראיין לכתבה בנושא השתלטויות עוינות, הוא התפלא במקצת. מבחינתו שיא התופעה, כפי שבא לידי ביטוי גם בספרות המחקרית, היה בשנות ה-80-90 של המאה הקודמת. היום, לדבריו, היא פחות נפוצה.

עם זאת, התופעה חזרה לאחרונה לכותרות, בשל הירידות החדות במניות הטכנולוגיה.

המסלולים שהניבו תשואות חריגות בפנסיה ובהשתלמות | ניתוח 
טבע מציגה: יותר ממיליארד שקל בעשור לבכירים | בדיקת גלובס 
האם דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע בבורסה בתל אביב? | בדיקת גלובס

ניסיון להשתלטות עוינת הוא מקרה שבו חברה מסוימת מנסה לרכוש חברה אחרת, ולנוכח התנגדותו של דירקטוריון הנרכשת היא פונה ישירות לבעלי המניות. מקרה כזה מתפתח לאחרונה בין שתי חברות ישראליות הפועלות בתחום הדפסות התלת-ממד ונסחרות בוול סטריט: ננו דיימנשן, שביקשה לרכוש את סטרטסיס. לאחר שנדחתה על ידי הנהלתה שלוש פעמים, הודיעה ננו שתפנה ישירות לבעלי המניות של סטרטסיס.

 

"לדעתי, מקרים כאלה מקבלים הרבה יותר כותרות מכפי שהם באמת נפוצים במציאות", אומר שפיגל. "מדברים על מקרים כאלה הרבה מכיוון שזה מסעיר את הדמיון - יש בזה יצרים, מלחמה.

"השתלטות עוינת היא רק במובן שמי שמנהל את העסק מתנגד לה", הוא מדגיש. "הסירוב של הנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות - אולי בכוונתו 'לבזוז' את הקופה או לקחת את החברה למקומות שונים - או שהם יודעים שיחליפו אותם, וכמובן אף אחד לא אוהב את זה. אם ההנהלה אינה מוצלחת, מבחינת בעלי המניות זה אפילו מהלך ידידותי".

המניה עולה כשהשוק שומע על השתלטות

אם כך, מי מרוויח ומי מפסיד מניסיונות של השתלטות עוינת? ד"ר מרים שוורץ זיו, מרצה בכירה למימון בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אומרת שמחקרים מצביעים על כך שכשהשוק לומד שישנו ניסיון להשתלטות עוינת על חברה מסוימת, מחיר המניה שלה עולה - ככל הנראה מתוך ציפייה שההשתלטות תשפר את מצבה.

אולם כשהחברה הנרכשת מנסה להילחם בניסיונות להשתלט עליה - לדוגמה על ידי אימוץ מנגנון "גלולת רעל" - מחיר המניה נפגע. אם מי שמוביל את ניסיון ההשתלטות לא מרים ידיים, וממשיך במאמציו, מחיר המניה של החברה שעליה מנסים להשתלט מתאושש.

 

לדברי שוורץ זיו, "התופעה של השתלטויות עוינות היא ב-DNA של שוק המניות האמריקאי, ופחות קיימת בישראל. יש דיון האם זה טוב או לא. אם נניח שיש חברה בעייתית, עם מנכ"ל לא טוב, דירקטורים שנתקעים שנים, ביצועים פיננסיים יורדים - אז טוב שיש מישהו שינער אותה".

בהקשר זה היא מציינת משקיעים אקטיביסטיים, תופעה מוכרת בארה"ב. הכוונה לרוב לקרנות השקעה שידועות ככאלה שרוכשות אחוז מסוים מהמניות, ומעלות דרישות כגון החלפת דירקטורים, מכירת חלק מהפעילות וכדומה, במטרה להציף ערך לבעלי המניות.

"בגדול, טוב שיש אקטיביסטים כאלה שמכניסים איזשהו איום לשוק. החברה יודעת שאם לא תתפקד טוב, יש עליה איום, וזה גורם לדירקטוריון להיות על קצות האצבעות ולתפקד בצורה אופטימלית", היא אומרת.

עם זאת היא מוסיפה, כי "לעיתים לא רחוקות נראה שאקטיביסטים, או חברות שמשתלטות על חברות אחרות, יכולים להביא ערך לחברה שעליה הם מנסים להשתלט, אך זה לא תמיד המצב. לעיתים הם מחפשים חברה במצוקה רגעית, כדי להשתלט עליה ולעשות רווחים משמעותיים בטווח הקצר".

שוורץ זיו מציינת כי כשנכנס אקטיביסט או כשיש ניסיון השתלטות, החדשנות בחברה גדלה (כפי שנמדדת במספר הפטנטים החדשים), אך זה לא מתרחש כשההשקעה היא בדרך עוינת: "גם אם ההגנות חזקות, והמשתלט לא מרים ידיים וממשיך לנסות - יש ירידה בחדשנות.

"הפרשנות שלי היא שכשמישהו מבחוץ כופה את עצמו על החברה, זה לא מקום שנעים לעבוד בו, התרבות הארגונית משתנה, ויש פחות מוטיבציה - ייתכן שהאנשים היצירתיים עוזבים, ואיתם הידע שלהם. לכפייה הזאת יש מחיר".

 

"לפעמים גלולת רעל היא חלק מהמו"מ"

מכל מקום, לפחות בהתחלה, בעלי המניות נהנים מהצפת ערך בעת ניסיון השתלטות. "כשאת בעלת מניות בחברה, הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא תחרות מי יהיה הבעלים שלה", אומר שפיגל. "כל אחד מנסה לשכנע כדי לקבל את תמיכתך, ואחת הדרכים לשכנע היא פשוט לקנות ממך את המניות. נוצר עניין מאוד גדול וזה חדשות מצוינות לבעלי המניות".

מה קורה אם החברה מאמצת מנגנון גלולת רעל, או הגנות אחרות מפני השתלטות?
שפיגל: "לפעמים גלולת הרעל משמשת דווקא כחלק מהמו"מ: הנהלת החברה אומרת לקונה 'שמע, אנחנו נורא מעוניינים, אבל אסור לנו למכור', וזה מכריח את הקונה לשלם יותר.

"הדיפה מוחלטת של ההצעות במקרה זה פירושה שהחברה לא על המדף, ואם מישהו רוצה לרכוש הוא חייב במקרה זה לקבל אישור של ההנהלה. אם בעלי המניות סומכים עליה ב-100%, בסדר, אבל אני תמיד מציע להיות ספקניים".

לדבריו, ישנו טרייד-אוף: אם אי אפשר להשתלט על החברה, מנהלים לא ישרים יכולים למשל לבזוז את הקופה ואין מה לעשות נגדם. מצד שני, אם קל להשתלט, הרוכש לא חייב לשלם הרבה.

"נניח שחברה שווה 100 מיליון, ויש מישהו שרוצה להשתלט עליה ויכול לשפר את שווייה ל-200 מיליון. אם קל להשתלט, הוא ישלם 100 או קצת יותר, ויצליח. אם קשה להשתלט, הוא ייאלץ לשלם קרוב ל-200 (הוא בטח לא ישלם יותר). לכן עלייה בקושי להשתלט מקטינה את הסיכוי שזה יקרה, אבל מגדילה את התשלום אם זה קורה".

ייתכן כאמור שחלק מהניסיון להימנע מהשתלטות נובע מרצון ההנהלה והדירקטורים לשמר את תפקידם ומעמדם. בהקשר זה מציינת שוורץ זיו, כי "עולה השאלה מהם המוטיבים האמיתיים. רק כשישבתי בעצמי בדירקטוריונים של חברות בתהליך הפרטה (מטעם רשות החברות הממשלתיות, ש'ח'ו'), ראיתי שככל שהתהליך התקדם, המנכ"ל והדירקטורים הבינו שהם יאבדו את עבודתם, וניסו לעכב אותו, פתאום הקצב התחיל לרדת".

עד כמה תהליך של השתלטות עוינת לוקח משאבים ניהוליים ומסיט את תשומת הלב מהניהול היומיומי, גם בצד המשתלט וגם בצד שעליו מנסים להשתלט?
שוורץ זיו: "למשתלט זה הרבה פעמים הביזנס שלו (קרנות אקטיביסטיות) כך שיש לו המערך שלו. במקרה שמדובר בחברה שמנסה להשתלט, אני מניחה שמבחינתם זה צורך המון משאבים, והם לומדים תוך כדי תנועה.

"לגבי החברה שעליה מנסים להשתלט, אין ספק שזה בעדיפות הראשונה שלהם. מבחינת המנכ"ל והדירקטוריון זה האיום הכי גדול, הם לא ירצו לאבד שליטה, ומבחינתם השתלטות זה כתם למוניטין". היא מסכימה שלפעמים הסיפור הופך לאמונציונלי והמאבק אינו רק עסקי.

 

הכישלון של טבע ברכישת מיילן

השנה שעברה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל - תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי מניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית, בהשוואה למחיר השוק שאותו רואה משתלט מבחוץ. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את כמות המניות, כך שלמשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר ויקר יותר להשתלט.

הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים (חברות, קרנות השקעה) ראו לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

 

כך, אימצה אשתקד הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק (שבסופו של דבר הצליח להשלים את ההשתלטות). להבדיל, עשו זאת גם שתי חברות טכנולוגיה מישראל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן הביעה עניין בהשתלטות על החברה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה, שהמתחרה שלה פנופטו האמריקאית ביקשה להשתלט עליה.

שפיגל חוזר למקרה מהעבר הלא רחוק: 2015, חברת התרופות טבע, אז בראשות ארז ויגודמן, מנסה להשתלט השתלטות עוינת על המתחרה מיילן. לאחר כמה חודשי מאבק מר, שכלל הפעלת גלולת רעל של מיילן, טבע ויתרה והודיעה על רכישת אקטביס בכ-40 מיליארד דולר - עסקה שהובילה למשבר חסר תקדים בחברה הישראלית.

"טבע רצתה לרכוש את מיילן, היה שם מאבק גדול ובסוף טבע לא הצליחה. ויגודמן אמר אחר כך שהם התכוונו מהתחלה לרכוש את אקטביס. בסוף, הרכישה הזאת הפילה את טבע", אומר שפיגל. "יש לי חשד גדול שרכישת אקטביס הייתה המחיר שטבע שילמה על הכישלון להשתלט על מיילן למרות כל ההשקעה במרדף אחריה", הוא אומר.

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: 'פרודוקטיביות איטית' בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם