גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה ברשתות לא מסירים תמונות שמבזות חיילים מתים

פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק הפכו למרחב לחימה עמוס בתכני הסתה לרצח ולאלימות, קריקטורות אנטישמיות ופייק ניוז ● בדקנו מי מגיבה באופן הראוי ביותר לדיווחים עליהם

איזו מהרשתות החברתיות הגיבה לדיווחים על אנטישמיות ופייק ניוז / אילוסטרציה: Shutterstock
איזו מהרשתות החברתיות הגיבה לדיווחים על אנטישמיות ופייק ניוז / אילוסטרציה: Shutterstock

 

מאז מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס, הרשתות החברתיות התמלאו בתכנים של פגיעות אנושות, תכני הסתה לרצח ולאלימות, קריקטורות אנטישמיות, פייק ניוז ועוד.

באופן רשמי, הרשתות מעוניינות שנדווח על התכנים שעוברים על תנאי השימוש, אבל בפועל זה לא תמיד עובד. הסיבה: אנשי חמאס ותומכיהם פיצחו את השיטה, והם יודעים איך לנצל את החולשות המערכתיות. כך קורה שכאשר מדווחים על תכנים בעייתיים, במקרה הטוב מקבלים מענה שהתוכן הוסר, אך באותה סבירות תקבלו הודעה הפוכה, ובמקרה הרע אפילו לא יחזרו אליכם.

סרט הזוועות וביקור בכפר עזה: כך נראה הביקור של מאסק בישראל
"רק באישור משרד התקשורת": השר קרעי ואילון מאסק הגיעו להסדר סביב שירות האינטרנט סטארלינק

התנועה למאבק באנטישמיות, שפועלת נגד תוכן שנאה ואלימות ברשתות, דיווחה בחודש הראשון למלחמה על 34 אלף תכנים בעייתיים. שיעור ההסרה עמד על 26%, לפי הפילוח הבא: בטוויטר הוסרו 30% מתוך כ־20 אלף תכנים שדווחו, בפייסבוק הוסרו 35% מתוך 7,000 תכנים, באינסטגרם הוסרו כ־27% מתוך 4,500 תכנים, ובטיקטוק הוסרו 24% מתוך 3,000 תכנים שדווחו.

פייסבוק ואינסטגרם בין האמת לשקר

ענקית הטכנולוגיה מטא מחזיקה את שתי הרשתות החברתיות עם מספר המשתמשים הגדול ביותר - 3 מיליארד בפייסבוק ו־1.5־2 מיליארד באינסטגרם (הערכות). למרות המדיניות הברורה והוותיקה, בתחילת המלחמה לקח לה זמן להתאפס ולשפר את האכיפה, ועדיין יש בעיות.

בחמאס הבינו שנקודת החולשה של פייסבוק היא תגובות. לדוגמה, דיווחנו באופן פרטי על תגובה עם תמונה של מחבל דורך על פניו של חייל מת, שפורסמה בפוסט לגיטימי של העיתונאי אלמוג בוקר. סיבות ההסרה ברורות: ביזוי, השפלה ופגיעה בכבוד המת. אלא שאחרי כמה ימים תגובת פייסבוק הייתה שהתוכן לא מפר את תנאי השימוש שלה.

רק לאחר שגלובס פנו לדוברות מטא, בחברה עדכנו שהסירו עשרות תגובות מאותו פוסט, כולל זו המדוברת. מכאן עולה שבצד הפלסטיני הבינו: מה שקורה בתגובות ככל הנראה יעבור את המכונה, ויוסר רק אם תתעורר סערה.

"חלק מהבעיה זה חוסר משאבים - אין להם כוח אדם", מסביר ברק אהרון, מנהל צוות הניטור בתנועה למאבק באנטישמיות. "בנוסף, כשמדווחים על תוכן בפלטפורמה, הם מספקים מענה תוך כמה ימים. זה נזק אדיר. תכנים כאלו צריכים לרדת תוך שעתיים. טיקטוק, לדוגמה, יכולה לספק מענה בתוך שעה, וזה לא בפנייה ישירה אלא בפנייה של דיווח משתמש".

תכנים נוספים שלא יוסרו בפייסבוק ובאינסטגרם הם קריקטורות או תמונות שבהן ישראל, ישראלים או יהודים מוצגים כמלאך המוות. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לכך שהמייסד, מארק צוקרברג, טוען כבר שנים שהתפקיד של מטא הוא לא להחליט מה אמת ומה שקר.

גורם בכיר ברשתות החברתיות אומר לגלובס שצריך לשנות את השיח. "הדיון על הסרת תכנים הוא מיושן. חשוב שאנשים יראו את רגעי החטיפה, למרות שזה מזעזע, כדי שיהיה אפשר להשתמש בפרופגנדה לטובת גינוי והוקעה".

טיקטוק האזורים האפורים

הפלטפורמה שחוטפת הכי הרבה ביקורת היא טיקטוק, וייתכן שהדבר קשור לשיעור הצעירים הנמצאים בה - קהל שקל לשלהב אותו ולגרום לו לעשות דברים מסוכנים, או לדחוף אותו לקצה.

מצד שני, ובדומה לרשתות האחרות, עובדי טיקטוק פועלים כדי לוודא שהתכנים המזוויעים והברורים לא יופיעו. נקודה נוספת היא שהרשת החברתית שינתה את המדיניות שלה תוך כדי הלחימה, מה שגדל זמן יקר של טיפול בתכנים.

הבעיה העיקרית היא עם התכנים העקיפים - הסתה וקריקטורות אנטישמיות. לדוגמה, תכנים הקוראים לרצח או מובילים לאלימות נמצאים מבחינת טיקטוק בשטח האפור. כך, דיווח על פוסט בערבית המשבח את ראשי החמאס וקורא לכיבוש ירושלים נענה בשלילה, ורק לאחר פנייה ישירה לטיקטוק הוא הוסר.

דיווח על תוכן פוגעני בטיקטוק שקורא לרצח חיילים / צילום: צילום מסך

"צריך להגיד שבטיקטוק מהירות ההסרה היא מעולה - ומתייחסים כמו שצריך", אומר אהרון. "נכון שיש גם פספוסים, וזה יכול לנבוע מטעויות אנוש או שעוברים תוך זמן קצר על כל תוכן ולא באמת יכולים להתעמק". בנוסף, להבדיל מרשתות אחרות שמאפשרות פייק ניוז בצורה רחבה, בטיקטוק מסירים משמעותית הרבה יותר תכנים כאלו.

בארגון "פייק ריפורטר" הקימו ביום הראשון של המלחמה את חמ"ל "דיגיטל דום" - כיפת ברזל דיגיטלית למלחמה ברשת. "הרשתות לא עושות את מה שהן יכולות ואמורות לעשות בניטור והסרה של תכני שנאה ואלימות ברשת", אומר המנכ"ל אחיה שץ. "אם הן היו עושות את זה, לא היה את פייק ריפורטר.

"אנחנו נכנסים לוואקום שיש בו תוכן פוגעני אלים ושקרי. חמאס הסתערו עם רובים, רימונים וטלפונים עם בטרייה מלאה. את הזוועות הם העלו לרשתות, ואת התוצאות של הטרור הדיגיטלי הזה אנחנו רואים עד היום. ארגוני טרור למדו איך להפוך את הרשתות לכלי נשק - אנחנו פה כדי לתת הגנה מפניהם".

מאיה זהבי, מנכ"לית דיגיטל דום מסבירה שהרשתות החברתיות צריכות לאפשר לגופים כאלו גישה ל-API שלהן על מנת שיהיה אפשר ללמוד את תהליכי הפעפוע "ולפעול נגד השקרים לפני שהם הופכים לנחלת הכלל. זה לא קורה, וחמור מכך, האלגוריתם של הרשתות בנוי מראש לתמרץ בדיוק את התוכן הקשה והקיצוני שאנחנו מנסים להילחם בו".

אגב, מומחים מצביעים על כך שזו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות כיצד רשת חברתית שאינה מערבית, אלא סינית, משפיעה על דעת הקהל בעת מלחמה. 

טוויטר (X) חוסר עקביות של מאסק

מבחינת רמת התכנים ודרך הטיפול, טוויטר היא הבעייתית מכולן. ראשית, התכנים המזעזעים שנמצאים בטלגרם, שמבחינתה אין לה אחריות כלל על התוכן, מגיעים במהירות לטוויטר. מאז שאילון מאסק רכש אותה, הוא פיטר רבים מאנשי ניהול התוכן בחברה, והתוצאות ניכרות בשטח.

בלא מעט מקרים שבהם דיווחנו על תכנים מזעזעים שאין להם מקום ברשת החברתית, לא קיבלנו תגובה, והתכנים לא הוסרו. במקרים אחרים הגיעה תגובה למייל כעבור שבוע. מצד שני, מאסק הוא היחיד שהחליט ש־From the river to the sea, Palestine will be free - מסר להשמדת ישראל - יהיה אסור ברשת החברתית שלו. שאר ענקיות הטכנולוגיה לא התייחסו לכך בצורה מסודרת.

המאפיין העיקרי של ההתנהלות בטוויטר הוא שאין עקביות בהסרת התכנים. לעתים תוכן מסוים יוסר, אבל תוכן דומה אחר יישאר. ההערכות הן שהסיבה לכך היא הגורם האנושי: בכל פעם מישהו אחר מטפל בפניות, ואין מדיניות אחידה.

השבוע פתחה טוויטר כלי חדש שזמין במזרח התיכון הוא Community Notes - משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף הקשר לפוסטים מטעים או מבלבלים, והוא יוצג לכל מי שנחשף לציוץ. 

 

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?