ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev
יחסי רוסיה וארמניה, מדינות שבמשך שנים רבות נחשבו לקרובות מאוד, עלו על שרטון בחודשים האחרונים - בצל התבוסה הקשה של ירבאן מול אזרבייג'ן בחבל קרבאך. אלא שהיום (ו') נראה כי אותם יחסים הגיעו לשפל חדש, עת ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן האשים את מוסקבה כי מדינתו שילמה לה על נשקים, אך לא קיבלה אותם.
"בנוגע לאי אספקת נשק וציוד בתמורה לתשלומים, כמובן, יש בעיות", סיפר פשיניאן שלא מסר פרטים בנוגע לנשק שרכשה ארמניה, באיזו כמות וכמה שילמה. "אנחנו מקיימים התייעצויות בנוגע למנגנונים לפתרון הבעיות הללו". לדבריו, אחת האפשרויות היא קיזוז היקף התשלום מחובותיה של ארמניה לרוסיה. הסוגיה הזו ממחישה את הקושי של מוסקבה לעמוד בצרכי תחזוק פלישתה לאוקראינה, ורציפות אספקת החימושים.
בחודשיים האחרונים מאז אזרבייג'ן שחררה את חבל קרבאך, שלפי החוק הבינלאומי היה נתון לכיבוש ארמני, האשים פשיניאן את רוסיה כי היא לא תמכה במדינתו ברגעי האמת. זהו היה, כנראה, אקורד סיום ל-30 שנות מלחמות חוזרות בין אזרבייג'ן לבין ארמניה. אולם, מנגד, כלי התקשורת ברוסיה - עושי דבריו של הנשיא ולדימיר פוטין - מאשימים את פשיניאן באיבוד קרבאך. זה גרם לכך שבמסיבת העיתונאים היום פשיניאן גם דרש להבהיר עם הרוסים, כי התנהלות כלי התקשורת הרוסיים נגדו בלתי מתקבלים על הדעת. "ההסכם בין המדינות קובע כי אין לנקוע צעדי התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה", ציין ראש ממשלת ארמניה.
לפחות עד המשבר הנוכחי ביחסים, קשרי הסחר בין ארמניה לבין רוסיה היו פורים. ב-2022, שנה שבה מרבית מדינות העולם התנערו ממוסקבה בשל הפלישה, היקף הסחר בין המדינות הסתכם ב-5.3 מיליארד דולר, כמעט כפול מב-2021. מתוך זאת, היקף הייבוא של ארמניה מרוסיה ב-2022 הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר - פי 1.5 משנה קודמת.
עיקר הזינוק בקשרי הסחר בין המדינות נובע מהייצוא של ארמניה לרוסיה שזינק פי שלושה: מ-850 מיליון דולר ל-2.5 מיליארד דולר. עם זאת, אין מדובר בסחורות מתוצרת ארמניה, אלא בייצוא חוזר: ייצוא סחורות שהובאה למדינה מחו"ל באותה צורה שיובאו. כלומר, ארמניה למעשה "הלבינה" סחורות עבור רוסיה המבודדת, שמדינות רבות החליטו לנתק ממנה קשרי מסחר.