גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית של גלנט ליום שאחרי: חמאס לא ישלוט, לא תהיה נוכחות ישראלית אזרחית בעזה

שר הביטחון מסמן את המטרות לאחר המלחמה: קידום חלופה שלטונית שונה שאינה עוינת את ישראל ● גלנט מבהיר כי חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה תתרחש רק אחרי החזרת החטופים ושובם של תושבי העוטף לבתיהם ● עוד בתוכנית: מעורבות ישראלית גם בגבול מצרים, לא יהיו הגבלות על הפעלת הכוח הצבאי ● גלנט מודה: "יש מצב שנצטרך לעבור שלב של כאוס"

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שר הביטחון יואב גלנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

היום ה-90 למלחמה ושאלת "היום שאחרי" שמעסיקה את ישראל, את הפלסטינים ואת האמריקנים, נידונה הערב (חמישי) בקבינט המלחמה ובקבינט המדיני-ביטחוני. על רקע קיום הדיונים, הערב נחשפה התוכנית של שר הביטחון יואב גלנט ולפיה חמאס לא ישלוט בעזה, ולא תהיה נוכחות ישראלית אזרחית ברצועה.

מאיסטנבול דרך עמותות צדקה בכל אירופה: הכירו את האיש שמימן את הטבח ב-7 באוקטובר 
ישראל קונה יותר נשק מגרמניה, והיא לא היחידה 

המשך הלחימה

● הלחימה תימשך עד להשגת מטרות המלחמה שהן השבת החטופים, שלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, והסרת כל איום צבאי מכיוון רצועת עזה.

● בנוסף, מעבר השלבים נועד כדי לשרת את מטרות המלחמה. בצפון הרצועה - בהתאם להישגים הצבאיים שהושגו בשטח, הצבא יעבור לשיטת לחימה חדשה שכוללת פשיטות, השמדת תשתיות תת-קרקע, תקיפות מהאוויר ומהקרקע ומבצעים מיוחדים. בדרום הרצועה - יבוצע מאמץ מבצעי "חוצה שלבים" מכוון לחיסול הנהגת חמאס ושחרור החטופים, והוא ימשך "ככל שיידרש".

● מטרת הלחימה בשלב זה היא לשחוק את "כיסי ההתנגדות" שנותרו בשטח ולאפשר במקביל קידום חלופה שלטונית שונה שאינה עוינת את ישראל. 

המצב ביום שאחרי הלחימה

בתוכנית גלנט יש התייחסות גם לעקרונות ולאינטרסים מבחינת ישראל ליום שאחרי. על פי התוכנית, חמאס לא ישלוט בעזה, ישראל לא תשלוט אזרחית בעזה, ומי שיהיו אחראיים לחיים ברצועה יהיו פלסטינים שאינם עוינים את מדינת ישראל, ושלא יוכלו לפעול כנגדה.

העקרונות הביטחוניים
● החמאס לא ישלוט ברצועת עזה ולא ישקף איום ביטחוני על אזרחי ישראל
● ישראל תשמר את חופש הפעולה הצבאי ברצועת עזה.
● לא יהיו הגבלות על הפעלת הכוח הצבאי.

העקרונות האזרחיים
● הסרת אחריות מרצועת עזה: ישראל לא תהיה אחראית אזרחית לעזה.
● ברצועת עזה לא תתקיים נוכחות ישראלית אזרחית לאחר השגת מטרות המלחמה.

"המרובע האזרחי"

ארבעה קודקודים יהיו לסוגיה האזרחית בעזה, כך על פי עמדה שגובשה בדיונים שנערכו במערכת הביטחון.

ישראל
ישראל תספק מידע כדי להכווין את הפעולות האזרחיות של הכוח הרב-לאומי.
● בשל צורך ביטחוני: ישראל תבצע בידוק של כל סחורה שנכנסת לרצועת עזה.

מצרים
מצרים תהיה גשר הכניסה האזרחי לרצועת עזה, ולמעשה "הטרמינל הראשי".
במסגרת השיח הרציף עם מצרים, זו תמשיך להיות שחקן מרכזי בכל פתרון, בין אם פתרונות ביניים ובין בפתרון הקבוע.
● תבוצע פעולה משותפת של ישראל ומצרים בשת"פ עם ארה"ב, להבטחת בידוד אפקטיבי של הגבול בין עזה למצרים באמצעים טכנולוגיים ופיזיים ושליטה משותפת בכניסת סחורות.

כוח משימה רב-לאומי
● יכונן כוח משימה רב-לאומי בהובלת ארה"ב בשותפות עם מדינות מערב אירופה ומדינות ערביות מתונות.
● הכוח יקבל אחריות לשיקום הרצועה - בהיבט הכלכלי והפיזי.
● הכוח יהיה הכתובת הראשית של גורמים בין-לאומיים שמעוניינים לסייע לשיקום הרצועה.

הפלסטינים
● הגורם השולט בשטח יתבסס על יכולות המנגנון האדמיניסטרטיבי הקיים ברצועת עזה.
הוועדות המקומיות יתבססו על גורמים עזתיים, שאותם תאשר ישראל לכוח הרב-לאומי כגורמים אחראים במרחב האזרחי ושאינם עויינים את ישראל.
● ברצועת עזה חיים פלסטינים, ולפיכך השליטה בה תהיה בידי פלסטינים ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול נגדה.
● באשר לשאלה מי יאכוף את הסדר ברצועת עזה, על פי התוכנית זו נקודה שעדיין נידונה וטרם הוחלט מי יבצע את זה.

התנאים של מערכת הביטחון לתוכנית

תוכנית "היום שאחרי המלחמה" תחל אחרי חזרת תושבי צפון הרצועה, שתתקיים רק אחרי החזרת החטופים והחזרת תושבי העוטף לבתיהם. התוכנית נעשית בעבודה עם גורמים אמריקניים ובין-לאומיים, ובהם מצרים והמפרציות, שחלקם מעריכים כי שיקום הרצועה יעמוד על סך כ-50 מיליארד דולר ויימשך בין 7 ל-10 שנים.

ההערכה בישראל היא שייתכן "שלב של כאוס" עם קיום התוכנית, מכיוון שההערכה היא שרוב הפקידות הפלסטינית לא מזוהה עם חמאס, ומכיוון שבכל מקרה השב"כ ומערכת הביטחון בישראל יאשרו את הגורמים הפלסטיניים שיורשו לעבוד מול גורמי הסיוע. גם בגבול עם מצרים תהיה מעורבות ישראלית בפיקוח על הכנסת הסחורות לרצועה. יש עבודה על אמצעים טכנולוגיים ונוכחות פיזית בשטח כדי להבטיח את מניעת ההתחמשות באזור.

עוד פרסמנו הערב ב"מהדורה המרכזית" כי השבוע הגיעה לקהיר משלחת של השב"כ לביקור עבודה. לא מדובר בראש השב"כ עצמו, אולם מדובר באנשי מקצוע מהשב"כ שנסעו למצרים לפגוש את מקביליהם במודיעין המצרי. על הפרק: עתיד אזור רפיח, סידורי בידוק במעבר רפיח, ובעיקר סוגיות הקשורות למו"מ על עסקת החטופים וכן סוגיות הומניטריות הקשורות לרצועה. תגובת שב"כ: "לא מתייחסים".

הכתבה פורסמה לראשונה ב-N12

עוד כתבות

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"