גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה המחוזית קיצצה לקנדה ישראל 150 דירות, ויצרה פער של מאות מיליוני שקלים בהכנסות

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה לחברה לבנות 150 דירות בלבד במקום 300 דירות שביקשה, וקבעה שהדירות שייבנו יוקצו לשכירות למשך 20 שנה ● יו"ר הוועדה ערן ניצן: "צריך להסתכל במבט כולל" ● מה יזמים אחרים יכולים ללמוד על העקרונות של הוועדה המחוזית להגדלת הצפיפות ובנייה לגובה

תוכנית בניית מגדל ''בלו'' בתל אביב / הדמיה: משה צור אדריכלים
תוכנית בניית מגדל ''בלו'' בתל אביב / הדמיה: משה צור אדריכלים

בשבוע שעבר הפקידה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב את תוכנית הענק של קנדה ישראל, חברה פרטית בבעלות ברק רוזן ואסי טוכמאייר, להקמת מגדל בן 80 קומות במתחם גלילות. מה שבלט בהפקדה היה הפחתת גובה המגדל ל־60 קומות. האם התוכנית כפי שהוגשה משקפת "עיניים גדולות" של היזמים? ואולי להיפך - הם צריכים להודות לוועדה המחוזית על כך שהפקידה תוכנית למגדל במקום שנמצא בתנופת תכנון ופיתוח, שהסביבה שלו תהיה הרבה יותר נמוכה? יו"ר הוועדה המחוזית ערן ניצן מכנה את ההחלטה "נועזת", ומן הסתם עוד נלמד על ההתייחסות של גורמים שונים לתוכנית בשלב ההתנגדויות.

שוק המשרדים בתל אביב במשבר: לפחות עשרות אלפי מ"ר לא מאוכלסים 
השיטה של קרנות ההשקעה הפרטיות לנפח את בועת הנדל"ן 
עסקאות בשווי 270 מיליון שקל: מי החברות ששכרו משרדים ממליסרון? 

התוכנית: 2.5 דונם בלבד

התוכנית משלימה את פרויקט המגורים "בלו" של קנדה ישראל, והיא כוללת שטח בן 31 דונם שנמצא מערבית למחלף גלילות, צפונית לרחוב יוניצ'מן, דרומית למתחם חוף התכלת, ומזרחית לשטחים הפתוחים שמצויים בסמוך לפרויקט מנדרין.

התוכנית הוגשה על ידי עיריית תל אביב וחברת קנדה ישראל, ובשטחה כבר הוקם בשנים האחרונות פרויקט תעסוקה בן שמונה קומות בשטח של למעלה מ־64 אלף מ"ר, המאוכלס בין היתר על ידי חברת WIX. לב התוכנית הספציפית כולל שטח בן כ־2.5 דונם, שנמצא צפונית למבנה תעסוקה זה. קנדה ישראל רכשה את השטח ב־2006 ב־45 מיליון דולר.

יו''ר הוועדה המחוזית תל אביב, ערן ניצן / צילום: פיני חמו

בשלב ראשון שווק במקום פרויקט המגורים Blue שבו שישה מבנים ו־300 יחידות דיור (יח"ד) באמצעות קבוצת רכישה, לאחר מכן הוקם מבנה המשרדים, ועתה מעוניינת החברה להקים את המגדל, בשטח שנמצא מצפון למבנה המשרדים.

השינוי: הורדת 20 קומות

התוכנית המקורית שהגישה החברה כללה בנייה של מגדל בן 80 קומות במגרש, ששטחו כ־2.5 דונם. לגלובס נודע כי טרם הפקדת התוכנית הובהר לחברה כי המגרש קטן מדי עבור מבנה בגודל כזה, וכי התוכנית אינה תואמת את מגמת התכנון העכשווית, של הסתמכות שטחי תעסוקה על תחבורה ציבורית.

לאור זאת, הוועדה הכניסה שינויים בתוכנית: השינוי הראשון הוא קיצוץ כאמור של 20 קומות שבהן היו אמורות להיבנות 150 יחידות דיור. השינוי השני: 150 יחידות דיור שכן יוקמו בפרויקט ייועדו להשכרה לתקופה של 20 שנים.

בפועל, שני השינויים האלו מביאים לפער של מאות מיליוני שקלים שנפתח בין רצונה המקורי של החברה לבין מה שהוועדה המחוזית אישרה לה.

החברה תפוצה חלקית על הקיצוץ בהגדלת שטחי המשרדים בפרויקט, אך למרות זאת קיצוץ במספר יחידות הדיור והסבת היתרה להשכרה, שחלקן יוגדרו דירות קטנות, מגלם פער כלכלי כבד בין הפרויקט כפי שהחברה והעירייה רצו לבין מה שהוועדה המחוזית אישרה. עם זאת יש להדגיש, כי התוכנית בשלב הפקדה, וייתכן כי בשלב האישור היא תעבור שינויים נוספים.

מחברת קנדה ישראל נמסר בתגובה: "החברה לומדת את החלטת הוועדה המחוזית ותבחן תגובתה בהתאם".

 

יו"ר הוועדה: "זו לא הפחתה אלא תעוזה"

יו"ר הוועדה המחוזית תל אביב ערן ניצן אינו רואה את פעולת הוועדה כהפחתת זכויות בנייה לחברה. "אני רוצה לתקן. לא היו זכויות. למעשה, יש שם מגרש עם זכויות בנייה לבערך 5,000 מ"ר. היזם הגיש תוכנית וביקש המון זכויות וטוב שכך.

"זכותו של יזם לערוך תוכנית ולבקש מה שהוא רוצה, אבל אנחנו צריכים למצוא איפה נמצאות תשתיות הרק"ל במקרה הזה, והן לא קרובות; אנחנו צריכים לבדוק אם האזור נמצא בלב המע"ר - והוא לא שם; אנחנו צריכים לבדוק אם זה תואם את תמ"א 70 (תוכנית המטרו) - וזה לא תואם. התוכנית גם לא תואמת את תוכנית המתאר של תל אביב, תא/5000.

"לכן, לא צריך להתפלא שלא אישרנו את התוכנית במתכונת הזו. אולי אפשר להתפלא שכן אישרנו אותה להפקדה במתכונת הנוכחית, שהיא אגרסיבית. אנחנו לא רואים בזה הפחתה, אלא תעוזה".

נזכיר כי המטרו היא תוכנית הממשלה לבניית שלושה קוים של רכבת תחתית - M1, M2, M3 - באורך של כ־150 קילומטר על פני 23 רשויות מקומיות. על פי ההערכות הנוכחיות, עלות הפרויקט כ־150 מיליארד שקל, והפתיחה החלקית צפויה ב־2034.

מדוע לתת ליזם לחרוג מתוכנית המתאר בצורה כה בוטה?
"התוכנית מאפשרת לוועדה לחרוג ממנה מדי פעם. היה דיון שלם בנושא. נציגי העירייה והיזם הסבירו מדוע הם סבורים שניתן לחרוג מתוכנית המתאר וציינו את העובדה שהקו הירוק נמצא בבנייה, וחוף התכלת, האזור בהרצליה שנמצא מצפון למתחם הזה, מקודם ומחלף גלילות ומתחם ביג - יש אצלנו בוועדה המחוזית מידה של טולרנטיות, ואפשר להשתכנע.

"אז כשאומרים וואו - היזם ביקש 80 קומות והמחוזית אישרה רק 60, צריך לשאול מדוע בכלל לאשר לו 60".

מדוע בכלל לאשר לו 60?
"אנחנו מבינים שנכון לפתח את המקום הזה, וצריך לתת כאן מסחר. בחלק הצפוני של תל אביב יש הרבה פחות מסחר מזה שהיא זקוקה לו, ואנחנו שמחים לאשר את הדברים הללו. כל היתר זה עניין של פרופורציה.

"אני רוצה להזכיר משהו: היזם ביקש משרדים ומגורים. כל מה שהוא ביקש במשרדים נתנו - ואפילו קצת יותר. היזם ביקש להקים 300 יח"ד על המשרדים, ועל זה היה הדיון. אני מניח שסביב זה יהיו התנגדויות, שנבחן אותן ונקבל החלטה"

השותפה: עיריית תל אביב

מה המעורבות של עיריית תל אביב בתוכנית? אני רואה שהיא שותפה להגשה.
"התוכנית היא עסקת קומבינציה של קנדה ישראל מול העירייה, ולעירייה יש חלק במקרקעין".

כלומר מעבר למוסד התכנוני המקומי, העירייה הגיעה עם התוכנית הזו גם כיזם.
"זה לגיטימי שהעירייה תחפש פרויקטים טובים לתושבים שלה, וגם הכנסות. אם היא הייתה מתנהגת אחרת, היא לא הייתה ממלאת את מטרותיה".

האזור נמצא כרגע בהליך מואץ של פיתוח ותכנון: חוף התכלת בהרצליה מצפון, ואזור הסינמה סיטי ברמת השרון במזרח. שניהם יהיו הרבה יותר נמוכים ממגדל BLUE.
"לא הרבה יותר. על פי התוכנית האסטרטגית שלנו לאזור גלילות, הוא אמור לעלות לרמה של 50 קומות".

במדינה יש עודפים של מיליוני מ"ר שטחי תעסוקה מאושרים, במיוחד באזורי הפריפריה. איך אתם רואים את הפרויקט מנקודת ראות יותר לאומית?
"המציאות הזו פחות נכונה לאזור תל אביב. אני מחזיק אצלי ניירות משנות התשעים, שתיארו, מדוע אין שום סיכוי למגדלי משרדים מעבר לאיילון. תמיד יש תפיסה כזו של 'מי ייקח את כל המטרז' הזה?' התשובה ברורה: המטרז' הזה נלקח. ונלקח ונלקח ונלקח. לשמחתנו, כי זה קשור לכלכלה הישראלית.

ראית את המחירים: במקומות המבוקשים המחירים מגיעים ל־150 שקל למ"ר. אלה מחירים פנטסטיים שקשה היה לתאר אותם לפני ארבע־חמש שנים.

"לגבי הפריפריה, אני רואה את זה בכובעי כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון. אין ספק שמי שמשלם על השגשוג והעוצמות הללו של תל אביב ושכנותיה הם האזורים הפריפריאליים וכל בניין כזה בגוש דן יקשה על הקמת חצאי בניינים כאלה באזורי הפריפריה. צריך להכיר בזה. אני חושב שצריך לזרום עם ההתפתחות הטבעית של גוש דן, ולא לבלום אותה, ולנסות למצוא כלים שיצמצמו את הפערים".

בבת ים השכנה: קיצוץ קומות מול הים

באותה ישיבה שבה הופחתו ממדי הבנייה בפרויקט BLUE, נדחתה לגמרי תוכנית של חן ואיתי גינדי ורמי שבירו בשם "כחול על הים", בחוף בת ים, סמוך לגבול המוניציפלי עם ראשון לציון.

מדובר בשטח של 11 דונם, שנמצא במרחק של כ־300 מטרים מקו החוף, בקו ראשון לים. התוכנית הקיימת במקום קובעת ייעודי קרקע למלונאות, בהיקף שטחים עיקריים של כ־24,400 מ"ר ולשטח פרטי פתוח.

על פי התוכנית יוקם במקום מבנה בן 20 קומות, יוספו לשטחי המלון המותרים 59 דירות על חשבון חלק מהשטחים למלונאות ועוד 4,000 מ"ר שטחי מסחר. זאת בניגוד לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 1, שקובעת במקום שימושי מלונאות בלבד.

הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית, שכאמור סותרת את התוכניות הקיימות, כולל את תוכנית המתאר הארצית. אמנם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים קבעה לפני שלוש שנים מדיניות לתמרוץ מימוש המלונאות באזור באמצעות מתן אפשרות להפשיר רבע מהשטחים למגורים, אך הוועדה המחוזית לא אימצה את המדיניות. גם עמדת משרד התיירות היא כי יש להותיר את השטח בייעודו המלונאי.

הוועדה המחוזית דחתה לפיכך את התוכנית וציינה, כי "החלטה זו מייצגת עמדה עקבית של הוועדה בנוגע להפחתת שטחי מלונאות ובינוי למגורים בקו ראשון לים".

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים