גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד לפורענות?

הדחיפה של השר לביטחון לאומי להגבלת כניסת ערביי ישראל להר הבית ברמדאן מעלה חששות להתלקחות ● הוא טען כי מדיניותו בשנה שעברה לא גרמה לכך, אבל הנתונים מעוררים ספק ● ובזמן שמערכת הביטחון מזהירה מתקופה נפיצה, מחקר מראה שלא בטוח שהיא כזו

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הדיווחים שעליית ערבים אזרחי ישראל להר הבית תוגבל ברמדאן, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, עוררה תרעומת ודאגה. אומנם טרם ברור מה יהיה טיב ההגבלות, אך מאחר שהרמדאן גם כך נחשב לתקופה מתוחה ביטחונית, עלה החשש מהתלקחות זירה פנימית, כשאירועי "שומר החומות" מהדהדים ברקע.

המשרוקית | 6 מיליארד שקל מתוך תוכנית הסיוע למילואימניקים לא נכללים בתקציב
המשרוקית | האם מצרים הודיעה שתפתח באש על עזתים שינסו לחצות לסיני?
המשרוקית | כמה תלמידי ישיבה יש בישראל והאם זה יותר מכל חיילי הסדיר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמוביל את הגבלת הכניסה, מאמין שזו הדרך הנכונה. "תראה את הרמדאן הקודם, גם אז היה שקט יחסית, כי כבר אז הנהגנו מדיניות של אפס סבלנות", הוא אמר לערוץ 14. גם חברו למפלגה, השר יצחק וסרלאוף, טען דברים דומים: "השר בן גביר הפעיל את המשטרה בצורה נחושה ועוצמתית, והיה רמאדן שקט, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון".

האם הרמדאן שעבר היה שקט, ומה מראים הנתונים על התקופה הזו מבחינה ביטחונית? בדקנו.

מה קרה בשנה שעברה?

נתחיל מהטיעון של חברי עוצמה יהודית: האם רמדאן 2023 עבר ברגיעה יחסית? בדיקה מעלה שקשה לתאר את הרמדאן הקודם, שחפף בחלקו לחג הפסח, כשקט. בליל הסדר פרצו מהומות בהר הבית, כשמאות מתפללים התבצרו במסגד אל־אקצא, סירבו להתפנות ויידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. יום לאחר מכן, חמאס שיגר מרצועת עזה 44 רקטות, ו־34 רקטות ושלוש פצצות מרגמה מלבנון. ימים ספורים לאחר מכן נרצחו אם ושתי בנותיה בפיגוע בבקעה ותייר איטלקי בפארק צ'רלס קלור. לפי דו"חות שב"כ, סך הכול במהלך הרמדאן היו 4 הרוגים ו־14 פצועים מפיגועי טרור.

אז שקט לא היה. אבל האם בן גביר התווה מדיניות הגבלות מחמירה? הפלסטינים ביו"ש ובעזה, שהשנה בן גביר רוצה לאסור כליל את כניסתם להר הבית, קיבלו היתר להגיע לאל־אקצא. בהודעה שהוציא לתקשורת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פורטו ההקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חודש הרמדאן. כניסת נשים, ילדים וגברים מעל גיל 55 מיו"ש הותרה ללא הגבלה, וכניסה מעל גיל 45 הותרה בכפוף להיתר קיים. לתושבי רצועת עזה התאפשרה מכסה מוגבלת לנשים בגילאי 50 ומעלה ולגברים בגילאי 55 ומעלה.

 

בן גביר המשיך מדיניות קיימת. כפי שמסביר פרופ' יצחק רייטר, מומחה למקומות קדושים ונשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, כבר בשנות ה־90 החלה המשטרה להגביל מתפללים ברמדאן על בסיס גיאוגרפי וגילי, כשהיקף ההגבלות השתנה עם השנים. אבל כפי שהסביר לנו ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, המגמה בשנים האחרונות היא לאפשר למתפללים רבים, כולל עשרות אלפים מיו"ש ומעזה, להיכנס להר תוך שורת מגבלות מצומצמות יחסית. "אפשר לראות שבכל פעם שהטילו מגבלות קשות הייתה התפוצצות", הוא אומר, "ולכן הגישה של השב"כ היא דווקא לנסות להכיל ולאפשר עלייה נרחבת ככל הניתן".

האם מדובר בתקדים?

כאמור, בלב הסערה נמצאת הכוונה להגביל את עלייתם של ערביי ישראל להר. האם זה תקדים? שר החקלאות אבי דיכטר טען בגל"צ שלא: "ב־99' למשל, כשראאד סלאח הוביל את הסלוגן 'אל־אקצא בסכנה'... התחילה הגבלה מסוימת של כניסת אנשים ללא קשר אם אלו אזרחים ישראלים, או ערביי יהודה ושומרון או מזרח ירושלמים".

דיכטר מדבר על מקרה בו השייח' סלאח הוביל עבודות חפירה לא חוקיות באזור. "הייתה פגיעה קשה בעתיקות, בהעלמת עין של רשויות ישראל, ולקח זמן עד שהן הגיבו", אומר פרופ' רייטר. "ייתכן שבשיא העבודות, היו הגבלות על מי שלקח בכך חלק באופן פרטני".

האבחנה בין סוגי ההגבלות היא חשובה, ויש לה גם משמעות משפטית. כפי שמסביר פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי, סעיף 4א לפקודת המשטרה מעניק לה סמכות להגביל כניסה למקומות בשל "חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש". מתוקף סמכות זו, ומחשש לחיי מתפללים, מגבילה המשטרה כניסת יהודים להר הבית. אלא שכעת המניע להגבלת אזרחים ערבים שונה בתכלית. "כשמבקשים למנוע מערביי ישראל להיכנס זה בגלל שמייחסים להם מסוכנות, ולא מחשש לביטחונם. מדיניות גורפת כזו, שרואה בכל אדם ערבי סכנה, היא במובהק מפלה, ונדרשת לכך הסמכה מפורשת בדין".

מה שניתן לעשות זה להוציא צווי הרחקה נגד פרטים שיש נגדם אינדיקציה למסוכנות, "ואז הבעיה של אי שוויון והפליה פחות מתעוררת כי מדובר בהרחקה אינדיבידואלית. לשם כך נדרש ביסוס מספק לכך שרמת המסוכנות משמעותית".

רייטר ורמון נותנים כדוגמה להגבלות יותר רחבות את רמדאן 2021, כשב־8 במאי המשטרה עצרה אוטובוסים מהגליל והמשולש שהיו בדרכם לתפילות החג של לילת אל־קאדר בהר הבית. "הבעיה היא שמי שמארגן את ההסעות זה התנועה האסלאמית הצפונית, והם הגורמים הבעייתים שמתסיסים. לכן עצרו את האוטובוסים שלהם", אומר רייטר, ורמון מוסיף כי "האירוע תועד והופץ ברשתות החברתיות, והיווה את אחד הגורמים שליבו את המתיחות בהר הבית באותה שנה". עם זאת, גם אז ההגבלות לא חלו על כל ערביי ישראל.

למה הרמדאן סוער?

אז הרמדאן האחרון לא היה שקט והגבלות כוללניות לערביי ישראל הן תקדימיות. אבל למה החודש הזה כה נפיץ, ולמה סביב הר הבית? "רמדאן תמיד היה חודש רגיש בגלל מספר העולים לאל־אקצא, מה עוד שזה חודש של רגשות דתיים עמוקים", אומר רייטר. "הימצאות רבבות רבות של מתפללים מוסלמים ברחבת הר הבית, משמעותה שיש להם אקס־טריטוריה במקום. המשטרה לא יכולה במקרים כאלה לעשות שם סדר, והם מנצלים זאת כדי להפגין ולהביע הזדהות עם אויביה של מדינת ישראל".

רייטר ורמון מצביעים על גורמים שהאיצו את המגמה בשנים האחרונות. הראשון הוא שינוי במדיניות המשטרה ביחס לתפילות יהודים בהר הבית לאורך הקיר המזרחי - דבר שנחשב להפרת הסטטוס קוו במקום. "ממדיניות שרואה בעלייה של יהודים מטרד, כעת המשטרה לא רק מעלימה עין אלא גם רואה עצמה כמי שתפקידה הוא לאפשר זאת", אומר רמון. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות הרמדאן חפף לפסח, בו קבוצות יהודים מרבות לעלות להר הבית, מה שהעצים את המתח הבין־דתי, וסייע לחזק את נרטיב "אל־אקצא בסכנה". "מבחינת המוסלמים עליית יהודים למקום מבשרת השתלטות המונית", אומר רייטר.

ואז חמאס נכנס לתמונה. במאי 2021 פרצו מהומות בהר הבית, שלבסוף התגלגלו למבצע "שומר החומות". "החל ממאי 2021, אל־אקצא הפך לספינת הדגל שסביבה חמאס מנסה ללכד את כל הפלסטינים", אומר רייטר. "מטרה נוספת היא להשפיע על דעת הקהל המוסלמית בכלל, במטרה שאם תפרוץ מלחמה הקהילות המוסלמיות במדינות האלו תעמודנה לצידה של חמאס. לא בכדי לטבח ה־7 באוקוטבר הם קראו 'מבול אל־אקצא'".

נדב שרגאי, שחוקר את העימותים סביב הר הבית, חולק על עמיתיו: "הר הבית תמיד היה במוקד העימות, ונוצל לקידום לאומנות דתית פלסטינית. העלילה שישראל זוממת להפיל את המסגדים לא חדשה. זה היה הטריגר גם למאורעות תרפ"ט. נכון שיש בשנים האחרונות שינוי בסטטוס קוו, אבל צריך לזכור שזה מגיע אחרי עשרות שינויים בסטטוס קוו מהצד המוסלמי".

ואולי השאלה היא לא למה הרמדאן יותר נפיץ, אלא האם הוא יותר נפיץ? מחקר שערך פרופ' הלל פריש מאוניברסיטת בר אילן מצא שרוב הפיגועים ב־2015־2022 לא בוצעו ברמדאן. למשל, אינתיפאדת הסכינים ב־2015 פרצה שלושה חודשים אחרי הרמדאן. גם ניתוח של השנים האחרונות מעיד על תוצאות דומות. אז מדוע מערכת הביטחון מתדרכת כל שנה מפני החודש המדובר? "כוחות הביטחון רוצים לכסות את עצמם, למקרה שבאמת תהיה תבערה", הוא מסביר. "אבל תבערה זה לא עוד 20% אלימות, אלא פי שניים לפחות".

עוד כתבות

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם