גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפריד בין ישראל לאוקראינה: מה אפשר ללמוד מנאום ביידן בקונגרס

הנאום המפלגתי תקיף של הנשיא בקונגרס נדף צינה כלפי ישראל ● הוא הקדים את אוקראינה לישראל ב-47 דקות ● עיקר הנאום עסק בענייני פנים ובהתקפות חוזרות על "קודמי", דונלד טראמפ, שהוא לא נקב בשמו ● "השאלה אינה מה זקנים אנחנו, אלא מה זקנים הם רעיונותינו"

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן בנאום על מצב הברית / צילום: Reuters, USA TODAY NETWORK
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן בנאום על מצב הברית / צילום: Reuters, USA TODAY NETWORK

לפנות בוקר (שעון ישראל), נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נאם נאום לא שגרתי "על מצב הברית" (State of the Union). הוא היה כנראה הנאום הלוחמני ביותר מאז ומעולם. חלקים שלו הזכירו דיון במליאת בית נבחרים במשטר פרלמנטרי, לא בדמוקרטיה הנשיאותית האמריקאית. היו קריאות ביניים, הנשיא התפלמס במישרים עם יריבים קולניים, הוא אפילו אילתר פה ושם.

שאלות ותשובות | ג'ו ביידן הכריז על הקמת נמל סיוע הומניטרי לעזה. כך זה יעבוד
השבוע בעולם | חיילים חמושים נשלחים למנהרות ניו יורק והאוויר שמרעיל את תאילנד

זה לא קורה בדרך כלל, ובוודאי לא בהיקף הזה, בהופעותיו השנתיות של נשיא אמריקאי בקונגרס בוושינגטון. הנאום על מצב הברית הוא אקט תיאטרלי של גינונים ושל נימוסים טובים. הקונגרס מאזין לנשיא, לכל נשיא, בדרגה ניכרת של דרך ארץ. לפני 15 שנה, ציר קונגרס רפובליקאי ננזף רשמית בידי עמיתיו מפני שקרא קריאת ביניים לנשיא אובמה. הפעם קריאות ביניים נשמעו ללא הרף, כולל "שקרן", "בדיות" וכו'.

הדמוקרטיה האמריקאית, אולי בעצם כמו כל הדמוקרטיות השבורות והמקוטבות של ימינו, ויתרה על הגינונים. אי הסכמות נצעקות מעומק הגרון, יריבים נוהגים אלה באלה בטינה, בשנאה, בבוז, בביטול. אולי מה שראינו לפנות בוקר (שעון ישראל) היה רק סימן לבאות. אולי מליאת הקונגרס (במושב משותף של שני בתיו) תישמע ותיראה יום אחד כמו הכנסת בירושלים.

הנשיא ג'ו ביידן, הלוחם על חייו הפוליטיים, נשא נאום מפלגתי לכל דבר. מבקרים מימין אמרו, במידה של צדק, שהנאום הזה היה ראוי להינשא בוועידת מפלגתו בקיץ, כאשר ביידן יתמנה רשמית למועמד הדמוקרטים לנשיאות.

העניין הבולט ביותר היה ההזכרה התכופה של "קודמי", הלוא הוא דונלד טראמפ, אף כי ביידן נמנע מלנקוב בשמו של טראמפ. אפשר שהוא הזכיר את "קודמי" 12 פעמים במרוצת נאום ארוך מאוד, שנמשך כמעט 70 דקות. הוא עשה כן תמיד בטון של גינוי נמרץ ושל קריאת תיגר, אולי חוץ מפעם אחת שבה הציע לטראמפ להצטרף אליו בקריאה לקונגרס לאמץ חקיקת פשרה בענייני הגירה.

ביידן צועק

כשלעצמם, הטון והתיגר אינם מפתיעים. אמריקה עומדת עכשיו בעיצומה של מערכת בחירות סוערת, מן הדרמטיות ביותר בדורנו. השבוע היא עברה אל שלב הגמר, לאחר שטראמפ נפטר מיריבתו האחרונה במפלגה הרפובליקאית. לביידן לא היו מלכתחילה יריבים של ממש בשורות מפלגתו.

הנאום הזה היה בעצם אקורד הפתיחה האלקטורלי של הנשיא. זה מה שיש לנשיאים ואין לאלה המנסים להביס אותם: המיקרופון רב הכוח ביותר בעולם, המקנה להם תשומת לב שאין דומה לה. השאלה תמיד היא איך להשתמש בתשומת הלב הזו. היו נשיאים שהשתמשו בה כדי לשוחח עם שומעיהם, היו נשיאים שהשתמשו בה כדי לשעשע את שומעיהם. ג'ו ביידן השתמש בה לפנות בוקר כדי לצעוק על שומעיו.

זה אולי אינו השימוש המוצלח ביותר, אבל הפעם הנשיא היה חייב להוכיח שכוחו במותניו ובמיתרי קולו; שזקנתו המופגנת לא החלישה אותו במידה שהוא מתקשה לדבר לאורך זמן, או להגיב במידת הצורך. במובן הזה הוא הצליח, עם מעידות קטנות פה ושם. ברור שאנחת רווחה נמלטה מן החזה הקולקטיבי של תומכיו. הוא אפילו השכיל לדבר במפורש על זקנתו מבלי להישמע דפנסיבי.

"השאלה אינה מה זקנים אנחנו, אלא מה זקנים הם רעיונותינו", הוא אמר, והוסיף: "שנאה, כעס, שמירת טינה, נקמנות, הם הרעיונות הזקנים ביותר. אבל אי אפשר להנהיג את אמריקה על יסוד רעיונות שעליהם אבד הכלח, מפני שהם יסיגו אותנו אחור".

ישראל מופרדת מאוקראינה

נאומים על מצב הברית נוטים להתמקד בענייני פנים, אלה המכונים "הלחם והחמאה" של האמריקאים. במובן הזה, נאום הנשיא הפעם לא היה שונה, חוץ מזה שהוא נפתח בעניין חוץ, במידה של אריכות.

לא, לא בעזה. עזה חיכתה עד שלהי הנאום. אוקראינה היא שפתחה. ישראלים אולי יזכרו, שבנאומו הראשון לאומה לאחר טבח חמאס, ביידן כרך את אוקראינה ואת ישראל במיקשה אחת, בחינת שתי דמוקרטיות מותקפות הראויות לתמיכה נמרצת. הוא גם קיווה אז, לשווא, שכריכתן תקל על אימוץ הסיוע לאוקראינה בבית הנבחרים, שבו יש רוב רפובליקאי קטן. הרפובליקאים תמכו בהתלהבות בסיוע שהוא הציע לישראל, אבל הגיבו בצינה על הסיוע לאוקראינה. זה לא הסתייעי, וחבילת הסיוע ממתינה עדיין לאישור, אולי עד בוש.

מה מעניין שהפעם לא היתה כל כריכה כזאת. 47 דקות הפרידו בין קריאת ביידן לקונגרס להתעשת ולבוא לעזרת אוקראינה לבין המלה הראשונה שהשמיע על עזה.

החדשות החשובות לישראלים: ביידן אינו כורך עוד יחד את שתי "הדמוקרטיות המותקפות". בעוד שהוא הפציר ברפובליקאים ללכת בדרך קודמיהם, בייחוד הנשיא רונלד רייגן, ולהתייצב נגד תוקפנותה של רוסיה, הוא לא ביקש מן הקונגרס, בוודאי לא במפורש, לבוא לעזרת ישראל.

"סיוע אינו קלף מיקוח"

ושימו-נא לב לשימושי הלשון שלו: לישראל "יש הזכות לבוא חשבון עם חמאס", ו"על ישראל רובץ עול נוסף מפני שחמאס מסתתר ופועל בקרב האוכלוסיה האזרחית באופן מוג-לב", אבל "על ישראל מוטלת האחריות העמוקה להגן על אזרחיה החפים מפשע של עזה"; "על ישראל למלא את חלקה. ישראל חייבת להרשות סיוע נוסף לעזה, ולהבטיח שאלה העוסקים בעבודה הומניטרית לא יילכדו בקו האש".

"למנהיגי ישראל אני אומר, סיוע הומניטרי אינו יכול להיות שיקול משני או קלף מיקוח. יש להעניק עדיפות להגנה על חיי אדם ולהצלתם".

לאחר שהכריז כי "הפתרון היחיד למצב הוא זה של שתי מדינות במרוצת הזמן", הוא הזכיר, כי כל חייו תמך בישראל. "לאיש אין רקורד איתן יותר ממני כלפי ישראל, הוא עומד מול הרקורד של כל אחד מכם כאן [….] אבל אין כל דרך אחרת להבטיח את בטחונה של ישראל ואת הדמוקרטיה שלה".

צינה כלפי ישראל

ביידן לא העניק למסר הפוליטי שלו ציפוי אמוציונלי. הנשיא שביקר בישראל בימים הקשים ביותר שלה, והציע חיבוק אוהב ואמיץ למנהיגיה ולעמה, לא דיבר הבוקר על ישראל בחיבה, באמפתיה, בהשתתפות; האיש ששלח את כוח המשימה הימי הגדול והחזק ביותר של ארה"ב אל חופי ישראל לא דיבר על מחויבות לשלום ישראל ולהגנתה. הוא הזכיר את החטופים, אבל רק בקצרה.

הוא הקדיש את עיקר החלק המזרח תיכוני של הנאום למצוקת הפלסטינים בעזה. ההזכרה היחידה של כוח צבאי באה בקשר עם הודעתו שהצבא האמריקאי יבנה מזח בחופי עזה, כדי להגדיל את הסיוע הנכנס ולזרז אותו. הוא גם הזכיר את הכוח הפועל נגד החות'ים בכניסה לים סוף. וזהו.

אפשר להגיד על הנאום הזה שנדפה ממנו צינה כלפי ישראל, או מידה של קוצר רוח. הוא שמע אתמול אל נכון את הכרזתו של ציר קונגרס דמוקרטי היספאני ממדינת ניו מקסיקו, "לא יתכן שפלסטינים ימותו מפצצות המוטלות עליהם על חשבון משלמי המסים בארה"ב".

הדמוקרטים קופצים, הרפובליקאים שותקים

הרוב הגדול של הנאום נגע לענייני פנים: מהפלות וטיפולי הפריה, עבור דרך יצירת מקומות עבודה (15 מיליון בתוך שלוש שנים), הרחבת המעגל של מבוטחי בריאות, הפחתת האינפלציה, הרחבת הייצור המקומי של שבבים, השקעות הענק של ממשלו בשיפור התשתית, בהצלת מפעלי רכב, בהפחתת מחיר התרופות; הגדלת השוויון בנטל המסים (הוא רוצה להגדיל מס חברות ל-21% ולהעלות ל-25% את המס על מיליארדרים), שיפור מערכת החינוך "כדי לחנך את כוח העבודה" העתיד לבוא, וכן הלאה. הוא דיבר גם על פשיעה ועל משבר הגבול עם מקסיקו, אבל במידה פחותה של הצלחה, בעיקר מפני שאין הצלחה.

הוא חזר פעמים אחדות על הצורך להגן על הדמוקרטיה, מאוקראינה המתגוננת עד הזירה הפנימית בארה"ב.

הרפובליקאים ישבו במקומותיהם כמי שכפאם שד, ורק לעתים רחוקות, אם בכלל, מחאו כפיים. התרועות באו ממושבי הדמוקרטים. הקונגרס חצוי שווה בשווה בין שתי המפלגות, וצילום המליאה מלמעלה המחיש את הקיטוב: אלה חוזרים וקופצים על רגליהם, אלה מתבוננים בשתיקה במסכי הטלפונים שלהם.

הדמוקרטים פרצו מפעם לפעם בקריאה "עוד ארבע שנים, עוד ארבע שנים", ססמת בחירות קלאסית שבדרך כלל אינה נשמעת במעמדים כאלה. אבל באמריקה מתמעט מאוד ערכם של תקדימים, בעיקר כאשר הם נוגעים להתאפקות ולנימוסים טובים.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: ישראל באולטימטום לחמאס: עסקה תוך שבוע - או כניסה לרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

היא חקרה את אחד הכלכלנים המפורסמים בעולם ובטוחה - אנחנו עושים לו עוול

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"