גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי
דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

בתקופה האחרונה, נראה כי בין אם מסתכלים בעולם הטכנולוגיה, בין אם בבורסות ברחבי העולם ואפילו בעולמות כמו אומנות, אי אפשר להתחמק מהשימוש בצמד המילים בינה מלאכותית, או בקיצור שמה הלועזי - AI. בתוך המהפכה הזו, חברות השבבים הפכו לכוכבות הגדולות של ענף הטכנולוגיה.

כנס TECH IL | "הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה
כנס TECH IL | מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"
כנס TECH IL | המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

בפאנל ייחודי שהתקיים במסגרת כנס TECH IL של גלובס, שהנחה אסף גלעד, עורך ההייטק בעיתון, התכנסו על במה אחת בכירים בשלוש החברות המובילות בתחום השבבים, כדי לדון בעתידו של הענף שמסעיר בימים אלו את העולם: דני בן עטר, מנכ"ל משותף באינטל ישראל; אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה בגוגל קלאוד (Google Cloud); ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה.

במהלך הפאנל, נשאל קריג האם בינה מלאכותית, או לפחות הביצועים של מניות החברות המתמחות בתחום, הם סוג של בועה, והוא הסביר שזהו לא המצב. "אנחנו רק בתחילת הדרך של לרתום את ה-AI לעוד תחומים. בכל תחום שאנחנו נוגעים, אפשר לעשות שימוש מאוד נרחב ב-AI - בתחום הרפואה, הווידאו, או למעשה, בכל תחום.

מנחה הפאנל, אסף גלעד, שאל את המשתתפים היכן המקום של ישראל בעולם הבינה המלאכותית ומה מפתחים בישראל. לדברי קריג, על מנת לבנות מחשב־על כמו Open AI, מתבססים על עשרות ומאות אלפי שרתים, שצריכים שהתקשורת תהיה מאוד יעילה, ושחלק מהחישובים ייעשו ברשת - כאן נכנסת התרומה הכי גדולה של ישראל, ולכן היא משמעותית מאוד עבור אנבידיה.

יש טענה שלא נוצרים פה מספיק סטארט־אפים חדשים ושרוב החברות מתרכזות במקומות אחרים, כמו סן פרנסיסקו או האמירויות, כך שישראל פספסה את עידן הבינה המלאכותית.
קריג: "קשה להגיד פספסה, אבל צריך להשקיע הרבה יותר, קודם כל בתשתיות שיהיו בישראל - כי ההון האנושי קיים. בנינו מחשב־על ואנחנו מתכוונים להנגיש אותו לסטארט-אפים. אז לא פספסנו, וכן צריך להשקיע הרבה יותר, כשההשקעה צריכה להגיע מהממשלה, וכמובן, מהחברות הגדולות, כדי להגדיל את הפּוּל של הסטארטאפים".

לדברי אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה ב-Google Cloud מהפכת ה-AI רק בתחילתה. "אם נסתכל על התחום שנים קדימה, יש פה יישומים שאנחנו לא יכולים להתחיל לדמיין אותם. אז זה לא נכון שישראל פספסה. בהחלט יש שחקנים מרכזיים, אבל אם נסתכל על עוד 10 שנים קדימה, יש המון הזדמנויות", אמר פרנק. זו הפעתו הראשונה בציבור של פרנק, לשעבר סגן נשיא באינטל, שעזב את החברה בשנת 2021 על מנת לנהל את פיתוח שבבי השרתים של גוגל, שכוללים מאיצים גרפיים ומעבד ליבה מרכזי שנחשף בארוע שערכה החברה בשבוע שעבר.

דני בן עטר, מנכ"ל משותף באינטל ישראל, אמר כי יש למדינת ישראל יתרון שמתחיל בחינוך. "בית הספר מכין את התלמידים למכללות ולאוניברסיטאות, ואם ננתב אותם לבינה מלאכותית, ונמשיך לייצר פה מוחות מבריקים, נמשיך לייצר פה יתרון יחסי. זה צריך להיות בשיתוף פעולה עם המדינה ועם מערכת החינוך והתעשייה, ואסור לנו להוריד את הרגל מהגז. המהפכה רק בהתחלה שלה, ואין לנו מושג לאן זה יגיע בשנים הבאות, אבל שם צריך לתת את הדגש ולהשקיע. משרד החינוך צריך להכניס את התחום ללימודים בשיתוף עם מדענים ועם התעשייה, להשריש את זה כבר בבתי הספר, ובמיוחד באוניברסיטאות ובמכללות.

איך נכשיר את הדור הבא של אנשי ה-AI?
פרנק: "יש לי שני ילדים בתיכון שיצאו עם ידע תכנותי יותר גדול ממה שלמדתי בתואר ראשון בטכניון. יש התקדמות בחינוך וזה עובד. לאוניברסיטאות עדיין יש מרכיב חשוב בהמשך הפיתוח, אבל רוב הלימודים הם בכלל כדי לפתוח מחשבה ואפיקים. כי בשביל מה שהולכים לעשות בעבודה, יש הרבה שנים לעשות את זה במקום העבודה. כך שרלוונטי ללמוד גם מחשבים וחשמל".

עמית, אחד הסממנים הוא שכל אחד ברחוב יודע מה זה אנבידיה או בינה מלאכותית. לפני 10 שנים, רק גיימרים ותיקים ידעו להגיד את המילה אנבידיה. איפה זה תופס אותך ברמה האישית?
קריג: "זה ממש מצחיק. הצטרפתי למלאנוקס בשנת 2000 מאינטל, ובמהלך השנים, הילדים שלי לא ידעו באמת איפה אני עובד ומה אני עושה. ברגע שהצטרפתי לאנבידיה, הטלפונים הראשונים היו אם אני יכול להשיג לחברים כרטיסי מסך או למכור להם. אז הבנתי מה זה להיות בחברה שהיא מוכרת. היום אני חווה את זה, החל מזה שהבת שלי חוזרת מבית הספר ומספרת שהיה להם שיעור על הקפיצה במניית אנבידיה, ותוך כדי שיעור, ילד אמר ש'אבא של יעל עובד באנבידיה'. אז אנחנו בנקודת הייפ של צמיחה".

ממתינים לאבינתן אור החטוף בעזה, מתווכים את המצב להנהלה העולמית

קריג התייחס בראשית דבריו לאבינתן אור, אחד מעובדי אנבידיה שב־7 באוקטובר נחטף לרצועת עזה ועדיין בשבי החמאס. "אחרי שעתיים, כשהתחיל האירוע, כבר קיבלנו סרטונים ובשורה נוראית. אבינתן התחיל לפני שנתיים לעבוד באנבידיה. הוא בחור מקסים וחברתי, ואתמול הסתכלתי על המון קבצים שהעלה במערכת שלנו. ראיתי שהיה מחובר לכל הפרויקטים החדשים שכעת יצאו. אנחנו, בתור אנבידיה, תומכים במשפחה שלו ועומדים לצידה. מדי יום, בשעות הערב, מגיעים עובדי אנבידיה לקריה בתל אביב, ואנחנו מקווים שאבינתן וכל החטופים יחזרו כמה שיותר מהר".

דני בן עטר, אינטל מחזיקה את אחד ממפעלי הייצור הגדולים בעולם, והוא ממוקם 30 ק"מ מהגבול עם עזה, איך חוויתם את חצי השנה האחרונה?
בן עטר: "השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת לאינטל בארץ ובמיוחד בקריית גת. ה־7 באוקטובר תפס את כולנו לא מוכנים, בשבת בבוקר. יש בי צמרמורת כשאני מדבר על העובדים והעובדות היקרים - כולם נרתמו. אנשים יצאו למילואים, עובדים אחרים הגיעו לעבודה. שרשרת האספקה שלנו המשיכה לפעול. לא פספסנו משמרת וגם לא יום עבודה אחד בכל התקופה. התקשרתי למנכ"ל אינטל העולמית בארה"ב (פט גלסינגר) מדי יום ודיווחתי לו על המצב.

"היו רגעים לא פשוטים, אבל תמכנו באספקה ללקוחות שלנו. בתור אינטל, באנו לקראת העובדים והעובדות שלנו. אם זה במתן שירותי בייביסיטר, סיוע בעבודה מהבית, או עבודה בשעות לא רגילות. לא רק שלא פספסנו, אלא שעמדנו בכל הביקושים. ואנחנו ממשיכים לבנות את המפעל החדש בקריית גת בהשקעה של 25 מיליארד דולר".

עד כמה היה קשה לשכנע את הנהלת אינטל להכריז על המפעל החדש, דבר שנעשה תוך כדי המלחמה?
בן עטר: "המגעים לבניית המפעל החדש החלו ב־2019. נכנסנו לקורונה במהלך המשא ומתן. בדצמבר אשתקד, הגענו להסכמה עם הממשלה. אנחנו חוגגים 50 שנה של אינטל במדינת ישראל. גם לפניי, היו אנשים שהובילו את אינטל למקומה הנוכחי. אני מחזיק ומשפר את עמדות אינטל למען הדרום של המדינה ולמען אינטל. אני מקווה גם להעביר לדור הבא את המשמרת של מה שהתחילו קודמיי. יש פה מצוינות ויצירתיות מיוחדת במדינת ישראל. משהו מיוחד ברצון וברעב להצטיין כל הזמן".

"לשנות את מפת ייצור השבבים ולהעביר את הייצור למערב"

במהלך הפאנל, התייחס בן עטר גם לשינוי האסטרטגי הגדול בתולדות אינטל, עליו הכריזה החברה לאחרונה. "אינטל החליטה לפצל את החברה לשני חלקים. חלק אחד מורכב מייצור ופיתוח, וחלק שני מורכב מיחידות עסקיות ופיתוח המוצרים. החלטנו לקרוא לזה IDM 2.0, חלק שבו אינטל נפתחת גם ללקוחות חיצוניים. המנכ"ל של אינטל הגיע עם חזון מדהים של הפתיחה ללקוחות חיצוניים. מכינים את המפעל בארץ, כמו שאר מפעלי השבבים בעולם. זה אומר שלא רק שאנחנו לומדים מעצמנו, אלא גם מאותם לקוחות מחוץ לאינטל", הוא הסביר.

איך ההיערכות נראית בפועל?
בן עטר: "לומדים מה הלקוחות רוצים, איך לשפר את המערכות שלנו, איך לפתוח את המפעל ללקוחות מבחוץ וגם להגן על הפרטיות שלהם. ואיך לתכנן תהליכים, כך שמה שאותם לקוחות רוצים - נוכל להגיד להם: 'כן'".

ראינו הטלת מגבלות אמריקאיות על רכישת שבבים סיניים, ויש מגבלות שממשלת סין רוצה להטיל לאחרונה על רכישת שבבים אמריקנים. מה עומד מאחורי אסטרטגיית בניית המפעלים?
בן עטר: "כשיצאנו מהקורונה, היה חוסר בשבבים בעולם, בין אם בייצור מכוניות, מכונות כביסה או מחשבים ניידים. כיום, התעשייה העולמית פועלת כאשר 80% ממנה מיוצר במזרח הרחוק (בטאיוואן וסין) ו־20% במערב. אנחנו רוצים לשנות את המשוואה. להעביר כמה שיותר ייצור למערב ולא להיות תלויים במזרח הרחוק. אנחנו בונים שרשרת אספקה: מיצירת המעבדים, דרך האריזה וכלה באספקה ללקוחות. בונים כיום מפעלים בארה"ב - באריזונה ובאוהיו; באירופה - בגרמניה ובפולין, וכאמור - מפעל ענק בישראל. זה לא עניין של שנה־שנתיים - זו אסטרטגיה ארוכת־טווח להעביר את הייצור למערב. המהלך יהפוך את הייצור בסופו של דבר ל־80% במערב ו־20% במזרח."

האם תפקיד ישראל בתחום ייצור השבבים נחלש?
בן עטר: "אני לא חושב כך. אנחנו בונים פה את אחד המפעלים המשמעותיים בעולם. תוך 4-5 שנים, נייצר בטכנולוגיה שכיום נחשבת למדע בדיוני. ישראל היא חלק אינטרגלי. אי אפשר לעצור את הדרום של מדינת ישראל".

"כולם רוצים יותר כוח מחשוב וזה יקר"

בעוד באינטל החליטו לאחרונה לפתוח את פס הייצור ללקוחות חיצוניים, פרנק מגוגל נשאל על יכולת ייצור השבבים העצמית של החברה. "אנחנו אכן מייצרים לעצמנו חלק מהשבבים, חלקם לצרכים של גוגל, שכן, החברה היא צרכנית גדולה של מחשוב ושירותי ענן, כאשר חלק מהחומרה והשירותים מיוצאים 'החוצה'. גוגל מייצרת שבבים כמעט שמונה שנים. אנחנו בהחלט מגדילים את היכולות שלנו ומשקיעים יותר. בנינו משפחת שבבי אקסיון, שמוצעים ללקוחות ומשתמשים בשירותים כמו גוגל ארת' ואחרים. אנחנו ממשיכים את ההשקעה בשבבי בינה מלאכותית (TPU). יש לנו שבבים של קידוד-וידאו, שכל אחד נעזר בהם כשהוא מעלה סרט ליוטיוב."

למה גוגל צריכה לפתח לעצמה שבבים?
פרנק: "גוגל נמצאת בבינה המלאכותית בתחום ייחודי, והגדירה עצמה כ-AI First Company. החברה בנתה מערכת שמפעילה בינה מלאכותית הרבה שנים. כל מי שמשתמש במוצרי גוגל, משתמש ב-AI של גוגל הרבה שנים. בגלל הייחודיות של גוגל ושל יכולות המחקר שלה, החברה הבינה שה-AI מגיע, ושה-CPU לא מספיק טוב לזה. לכן, לפני הרבה שנים, פיתחה מאיצים של AI, כי לא היה משהו אחר לקנות. כל מודל ה-AI שנקרא ג'מיני, הוא עושה אימון ומתן שירות על שבבים פנימיים. מרמת האפליקציות דרך המודלים, זה מאפשר לבנות דברים מאוד יעילים".

אפשר לקבל שירותי ענן של גוגל והכל יופעל על גבי חומרה של גוגל?
פרנק: "כן. אנחנו נותנים ללקוחות מה שהם רוצים. הם יכולים לקנות שירותים על גבי חומרה של אנבידיה. אבל גם כאלה שפועלים על חומרה של גוגל".

רואים תופעה מעניינת, שגופים כמו Open AI חושבים על ייצור שבבים עצמאי, ומצד שני רואים חברות כמו גוגל, שפונה לעולמות החומרה.
פרנק: "יש גלי מחשוב שבהם פתאום יש צורך בחומרה הרבה יותר ממה שאפשר לייצר. זה קרה בעבר במחשוב, בהתחלה במחשוב ביתי ואז גם בטלפונים (סלולריים). כרגע, המצב הזה נמצא ב-AI. מה שמגביל את הטכנולוגיה כיום, זו יכולת מחשוב, ולכן, אספקת החומרה הפכה למשמעותית. כולם רוצים יותר כוח מחשוב וזה יקר. לכן, בטח החברות הגדולות, צריכות חומרה טובה כדי לאמן את המודלים הטובים שלהם. וגם כדי לאפשר מוניטיזציה. זה יימשך עוד כמה שנים טובות".

קריג: "אם מסתכלים על ההיסטוריה, אנחנו נמצאים כיום ב'טיפינג פוינט' של צריכת מחשוב. כיום, אנחנו לא יוצאים מהבית בלי להשתמש במחשב־על. אם זה כניסה ל־ChatGPT, שמפעיל כוח עיבוד מאוד חזק. אנחנו זקוקים לכוח עיבוד. משימושים בווידאו, דרך עזרה בכתיבת מיילים וכו'".

שכר זה לא הכל

לקראת סיום הפאנל, התבקשו השלושה להתייחס לשאלה איך מטפחים את העובד הישראלי, ונראה כי כולם מחזיקים בדעה כי שכר גבוה הוא לא חזות הכל בתחום.

"השכר הוא חשוב, אבל לא המרכזי", הסביר בן עטר. "עובדים שמגיעים לעבודה רוצים יחס אנושי, רוצים את הפיתוח, לחזור הביתה ולהיות גאים במה הם שעושים. בבינה מלאכותית, אין עדיין רגש. למנהל או מנהלת יש רגש. המשכורת חשובה, ולפעמים קונה בריאות וחינוך. יש וקטור של הרגש והיחס והפיתוח האישי. זה משהו שיכולים לתת במדינת ישראל יותר טוב מאשר בשאר העולם. אני לא רואה תחרות בין שלושתנו (חברי הפאנל). ככל שאמזון, גוגל ואנבידיה יהיו יותר חזקות בארץ, כן ירבו וזה מצוין למדינה".

קריג: "נכון ששכר זה דבר חשוב, אבל רוב העובדים מגיעים אלינו בשיטה של 'חבר מביא חבר'. אנשים שמבינים מה קורה בחברה ברמת הסושיאל. אחד היתרונות בזה שיש תחרות על טאלנט, הוא שבסוף טאלנט מביא עוד הרבה טאלנטים. הוא מכניס לצינור עוד אנשים שמגיעים. אני חושב ששכר יכול להביא בן אדם, אבל לא להחזיק אותו לאורך זמן באותה החברה. עם זאת, כולנו יכולים לגייס יותר אנשים".

בן עטר: "אנחנו מדברים הרבה על טאלנטים. צריך לזכור שבתוך חברה ישראלית, צריך למשוך את המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך מלמטה למעלה. גייסנו אנשים לאינטל בלי 12 שנות לימוד. נתנו להם להשלים בגרויות. זה חלק מתרבות בישראל שלא היתה מתרחשת בשאר העולם".

***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות. 

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי, הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מירי של טנק צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מאש צה"ל

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי שנפלו בקרב במרכז הרצועה נהרגו מירי דו צדדי של טנק שחרג מגבולות הגזרה שלו ● חברי הקואליציה מפעילים לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בקריאה להתנגד לעסקה לשחרור החטופים ● מחבל בעל אזרחות טורקית דקר ופצע קל לוחם מג"ב בירושלים • המגעים לעסקה: ישראל עדיין ממתינה לתשובת חמאס; ארה"ב, מצרים וקטאר יפעלו להבטחת תנאיה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים" • כל העדכונים 

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לאחר עזיבת הבכירים בשופרסל: האחים אמיר בשורת מינויים להנהלת הקבוצה

האחים אמיר הודיעו על שורה של מינויים להנהלת שופרסל, לאחר שהמשנה למנכ"ל ושתי סמנכ"ליות בקבוצה הודיעו על עזיבתם ● לדברי האחים, המשמשים כמנכ"לים משותפים של הקבוצה, המהלך הוא חלק מתוכנית התייעלות שמגובשת בימים אלה בשופרסל

ניצן גולדברג, משנה למנכ''ל ומנהל אגף סחר ושיווק קבוצת שופרסל / צילום: יח''צ

עזיבה שלישית בתוך חודש: המשנה למנכ"ל שופרסל הודיע על התפטרות

ניצן גולדברג, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף סחר ושיווק בשופרסל, הודיע על עזיבתו ● מדובר בבכיר השלישי שעוזב את הקבוצה לאחר ההשתלטות של האחים אמיר, אחרי שסמנכ"לית התקשורת התאגידית וסמנכ"לית משאבי האנוש הודיעו גם הן על סיום תפקידן

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איראן צריכה לשנות את מערכות ההגנה שלה כדי להתמודד עם ישראל ואיך היא יכולה להתחמק מהסקנציות שהוטלו עליה, ולמה סטודנטים אמריקאים מצטרפים למחאות נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

מדפי סופר / צילום: טלי בודנובסקי

הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה קולה

מוצרי החלב הלא מפוקחים של טרה, ביניהם מעדנים, משקאות חלב וגבינות, יתייקרו בשיעור ממוצע של כ-3.2% ● המשקאות הממותקים והמשקאות האלכוהוליים של החברה המרכזית למשקאות יתייקרו בשיעור של כ-4.5%

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מחר ישולמו תגמולי המילואים: כמה תקבלו ומי זכאי למענק מיוחד?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום ב-1 במאי, כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס, היום / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

מהומות, התנכלות לישראלים וגדודי חיילים: כך נראות המחאות באוניברסיטאות בארה"ב

המהומות בקמפוסים בארה"ב: קולומביה החלה להשעות סטודנטים ואלה פרצו לבניין והתבצרו בו ● קבוצה של סטודנטים יהודים בקולומביה החלה בגיבוש תביעה ייצוגית נגד האוניברסיטה ● במקביל: ישראלית נבחרה לראש אגודת הסטודנטים בקולומביה

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירה בקריות נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. כמה היא תהיה שווה אחרי תמ"א

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים יותר כאשר אתם מתבגרים

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

חניה בכל מקום: כך זינק מספר תווי הנכה ב-55% בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; טסלה קפצה ביותר מ-15%

השקל התחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76 שקלים ● טסלה סיימה את יום המסחר בזינוק של 15.3%, אפל הוסיפה 2.5%, גוגל צנחה ב-3.3% ובורסת הקריפטו קוינבייס איבדה 7.8% ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק

הגבלת הייצוא מטורקיה מוסיפה אש למדורת היחסים שלה מול ישראל ● עם נשיא שמקורב הן לנתניהו והן לארדואן, ייתכן כי הפתרון למשבר טמון באזרבייג'ן ● ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לאזרבייג'ן, שמצידה מספקת לנו נפט, ואילו הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב ● גלובס נכנס מאחורי הקלעים של היחסים המתוחים