גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ההכרזה על השינויים במערכת המשפט עם הקמת הממשלה הנוכחית, החברה הישראלית נמצאת במצב של אי־שקט מוחלט. במסגרת המחאה נגד צעדי הממשלה, רבים יצאו בקריאה נגדה מתוך חשש ופחד אמיתי לעתידם. גם כעת, חצי שנה לאחר שפרצה המלחמה בעזה, נראה שהמפגינים שבים לפקוד את הרחובות והחברה הישראלית שוב תוססת. 

● "מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש 
טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר 

רבים מהאזרחים עומדים מול ההתרחשויות ומביטים בהן בחוסר אונים. לאן פניה של החברה הישראלית? כדי לענות על השאלה הזו, גלובס שוחח עם פרופסור אוריאל אבולוף, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת קורנל. בין השאר, מחקריו מתמקדים בניתוח הפוליטיקה של הפחד. 

"אנו מגיבים לפחד בדרכים שונות", מסביר פרופ' אבולוף בתחילת הראיון. "ברגע שמתעורר אצלנו רגש הפחד, אנו מתקשים לחשוב. בעיני, זאת המטרה המרכזית של מנהיגים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו - ליצור מצב שבו החברה הישראלית נמצאת בתחושת חרדה וחשש למה שעלול לקרות בעתיד. ברגע שאנו מסתובבים בתחושה כזו, קשה לנו לגייס את תעצומות הנפש. כך, אנחנו נמצאים כל הזמן על קצה של חוט, תלויים על בלימה; וכשאנחנו ניצבים בנקודה הזאת, בה החיים שלנו כביכול מוטלים על כף המאזניים, אנו מתקשים לחשוב באופן ביקורתי וצלול, בטח לא כלפי פנים אבל גם כלפי חוץ. 

 

"מה שאירע במהלך החודשים של המאבק במהפכה המשפטית היה מונע מפחד. במובן הזה, ואני יכול להגיד את זה כחלק מאותו מעגל שהשתתף במחאה, אנחנו נפלנו למקום של הפחד, ולא הושטנו יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל. במקום לשכנע את החבר'ה שלי באוניברסיטת תל אביב, שרובם מסכימים איתי באשר למחאה, הייתי צריך לשכנע את המשפחה שלי, שחלק גדול ממנה לא מסכים איתי. אמרתי לחבריי במחאה 'אנחנו צריכים ללכת לבתי כנסת, אנחנו צריכים ללכת למתנ"סים, אנחנו ללכת למסגדים, אנחנו צריכים ללכת לאותם מקומות שבהם נמצאים אנשים שלא מסכימים אתנו'. למה אנחנו לא עושים את זה? בגלל פחד". 

על מנת להמחיש את דבריו, פרופ' אבולוף משתמש בדוגמה מאותה מחאה. "אחרי שקמה הממשלה הנוכחית והכריזה על המהפכה המשפטית, קראנו, אני ועוד מספר אנשים, להנהגה לקיים משאל עם, אם אכן זה רצונו כפי שהיא טענה", הוא אומר. "בקואליציה דחו את האפשרות הזאת, אבל מה שהיה מדהים בעיניי הוא שגם באופוזיציה וגם בתנועת המחאה התנגדו באופן חד־משמעית למהלך כזה. מדוע? כי חששנו לעשות זאת, חששנו ממניפולציה. כך אנחנו, כחברה, מגיעים פעם אחר פעם למבוי סתום. כדי שנוכל לפרוץ אותו, אנחנו צריכים קודם כל להכיר בו".

אז מה הדרך הנכונה של האזרח מן השורה להתמודד עם כל הטירוף שקורה מסביבנו?
"אני חושב שזה מעניין שאתה אומר 'אזרח מן השורה', כי אני מאמין שבאיזשהו מקום הדרך הנכונה להתמודד עם המצב זה היא לצאת מתוך המעגל, שבמידה לא מבוטלת אנחנו הכנסנו את עצמנו אליו. יש כמה מרכיבים למה שבעיניי אפשר וצריך לעשות; אחד מהם, אולי המרכזי שבהם, הוא שאנחנו צריכים לראות את האמת. גם לאחר ה־7 באוקטובר, אנחנו ממשיכים להתעלם מהמציאות. ב־7 באוקטובר היא נחתה עלינו, אבל לאחר מכן, ככל שחלף הזמן, גיבשנו לעצמנו דרכים לטייח את המציאות ולשפר אותה בעיני עצמנו, אבל זה לא שינה אותה בפועל. 'השיפור' הזה רק אפשר לנו להתמודד איתה, ובסופו של דבר היא התפוצצה לנו בפנים כפי שראינו. במציאות, אנחנו לא חזקים כמו שאנו מציגים את עצמנו. זה קשה להתמודד עם החולשה הזאת ואני חושב שהצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא להכיר במגבלות הכוח שלנו.

עימותים בין שוטרים למפגינים במחאה לשחרור החטופים, השבוע / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

"כשאני חושב על היוהרה שאנו שרויים בה, אני מדמה אותה לתחושה של רבים במדינת ישראל שחושבים שיש להם תכונות של אלוהים. יש כל מיני מרכיבים לאלוהות הזאת, בהם התחושה שאנו יודעים הכול, כאילו שאנחנו יכולים לפתור כל דבר באמצעות הטכנולוגיה. בין היתר, זאת הסיבה שנשענו על 8200 ולא יומינט (מודיעין אנושי, א"ו). באמצעות הטכנולוגיה, סיגלנו לעצמו תחושה שאנחנו רואים הכול, שאנו יודעים הכול, אבל זה לא כך במציאות. במציאות, אנחנו לא צריכים רק לפתוח את העין שלנו מבחינה טכנולוגית, אלא גם את העין האנושית ולהסתכל על בני אדם בגובה העיניים".

"העניין הוא", מוסיף אבולוף, "באיזשהו מקום גם בחמאס, להבדיל מישראל, התנהלו באותה תחושת אלוהות. הם התהלכו בתחושה אמיתית שהם הולכים לחסל את מדינת ישראל. הם היו משוכנעים שהם הולכים לקראת כיבוש כל המדינה. לנו זה נשמע כמו הזיה, אבל הם חייו באשליות שאנחנו נופלים בהן לפעמים גם כן".

"משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני"

אחרי ה־7 באוקטובר, תחושת האחדות בעם גברה, אך מאז הדברים השתנו בתכלית. השיח האופטימי והמאחד סביב הטוב המשותף, התחלף באשמות הדדיות משני צדדי המגרש הפוליטי, באשר לאחריות לאירועים הקשים.

האם מה שראינו בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס מלמד שיש לנו את הבסיס לאחדות? 
"אני מסכים לגמרי שיש ואני חושב שמה שאמרת מדויק. בסופו של דבר, מי שהציל אותנו אחרי ה־7 באוקטובר זה היינו אנחנו עצמנו ולא המדינה. המדינה כשלה ב־7 באוקטובר. היא כשלה גם בשבועות הראשונים שלאחר אותו בוקר נורא. במקומה עמדה שם החברה האזרחית. החברה הישראלית היא אחת מהחברות האזרחיות התוססות, העמידות, החסונות והיצירתיות ביותר בעולם. זה פתח עצום לתיקון. השאלה היא מה אנחנו עושים עם היכולות הללו.

"במסורת היהודית היום השביעי של פסח מסמל את הרגע שבו בני ישראל חצו את ים סוף. עכשיו תחשוב על הרגע הזה שבו נמצאו בני ישראל בצד המצרי של ים סוף, מלפנים הים ומאחור פרשי פרעה דהרו לכיוונם, והם חשים פחד עצום. תחשוב לרגע על הסיטואציה המדהימה הזו, בה מצד אחד ניצבת האימה ומצד שני התקווה. מישהו מהם היה צריך לקבל החלטה בניגוד לכל הסיכויים, וכך להביא תועלת לכולם ולבנות אמון. לא מדובר רק באמון באחרים, שהוא חשוב בפני עצמו, אלא באמון בעצמנו וביכולת שלנו לעשות מהלכים שהם פורצי דרך".

אחד הנושאים שבמוקד המחלוקת בחברה הישראלית הוא השוויון בנטל. איך לדעתך אפשר להתמודד עם זה?
"אני חושב שלאורך דורות אנחנו בורחים מבחירות קשות, בעיקר אלו שנוגעות לדברים עקרוניים ולדילמות קשות. השאלה היא איך אנחנו יכולים להפסיק לברוח, ואני חושב שהפתרון הוא לתת אמון ביכולת שלנו. זה המפתח".

לדברי פרופ' אבולוף, אחת הדרכים כדי ליישם זאת, היא באמצעות משאל עם. "קח לדוגמה את מה שקרה באירלנד: 99 אזרחים אירים נבחרו באקראי כדי לשקף את ההרכב הדמוגרפי של החברה ושהו יחדיו בבית מלון במשך חמישה סופי שבוע כדי ללבן את הזכות להפלה. הם התווכחו, שוחחו עם בעלי דעה ומומחים בדיונים שהועברו בשידור ישיר באירלנד, ולבסוף הכריעו. משאל העם על החלטת האסיפה האזרחית הפך למציאות ב־2018: 64% הצביעו בעד ביטול האיסור על הפלות. מאז קיימו האירים עוד שלוש אסיפות דומות.

"מדוע לא להקים אסיפות אזרחים דומות בישראל כהכנה למשאלי עם? זה לא עניין מורכב במיוחד, ואסיפה כזו תוכל לסייע בקידום ידע, הקשבה והבנה. בחירה אקראית של ישראלים מכל שדרות החברה לאסיפה שכזו תוכל לסייע בתהליך הריפוי של הפצע הפנימי. גם בנושא כמו גיוס זה תקף. כך נוכל לתת תחושה לאזרחים שהם אלה שקובעים ולא פוליטיקאים מנותקים. אנחנו פשוט צריכים להפסיק לפחד מעצמנו ולהיות קצת יותר אמיצים".

ומה אם תוצאות משעל העם יהיו הפוכות ממה שאתה מאמין בו? נניח שהמתנחלים יזכו במשאל עם ויספחו את יהודה ושומרון, או שיצביעו בעד המהפכה המשפטית. איך תקבל את זה?
"אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בדמוקרטיה, אז לא תהיה דמוקרטיה; אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשלום, אז לא יהיה שלום; ואם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשוויון, אז לא יהיה שוויון".

כלומר, גם אם ההחלטה שתתקבל לא תהיה בהתאם לרוחך, אתה חושב שעדיף שאנחנו נדע מה הציבור רוצה ולא נתחבא מאחורי כל מיני אמירות מנותקות?
"חד־משמעית כן. אני רוצה שאנשים כמוני מהאקדמיה, שחיים במגדל השן, יפשילו קצת את השרוולים ויתחילו לדבר בגובה העיניים עם אנשים שהם לא חלק מהקבוצה או מהסביבה שלהם. אנחנו מדברים כשאני נמצא 200 מטר בלבד משוק מחנה יהודה - למה אני לא הולך לדבר עם האנשים בשוק? אנחנו כבר שנה וחצי כמעט בתוך הזוועה הזאת ולא עשיתי את זה אפילו פעם אחת. זה ממחיש את העניין. משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני ולשכנע זה את זה".

הישראלים מאושרים? לא בדיוק

למרות הוויכוחים העזים הבלתי פוסקים בחברה הישראלית ומתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם במדד האושר העולמי של האו"ם.

איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך גבוהים במדד האושר למרות כל מה שאנחנו עוברים? זה עניין מתודולוגי?
"קודם כל, באמת צריך להיכנס למתודולוגיה של הדוח. יש שני אשכולות של שאלות גדולות ששואלים: אחד נוגע לעד כמה האזרח מרוצה מהחיים שלו והאשכול השני נוגע לכמה הוא מרגיש שמח. קרי, מדובר בשאלה של שביעות רצון ושאלה של שמחה. ברוב המדינות יש קורלציה מאוד ברורה בין שביעות רצון לבין שמחה. כלומר, ככל שהאזרחים יותר שמחים, כך הם יותר שבעי רצון. אבל כשמסתכלים על הממוצע הישראלי בצד הרגשי ולא בצד של שביעות רצון, אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה.

"ואפשר להבין למה זה ככה בישראל. אומרים לאנשים 'תדמיינו מה המצב הכי גרוע שיכול להיות לכם', ובישראל אנחנו לא מדברים על עבודה מבאסת או חיי משפחה קשים, אלא על מלחמה, טבח, חטיפה וכו'. אז הישראלי הממוצע משיב שהוא שבע רצון כי בסך הכול הוא חי ונושם. מדובר בפרופורציות קצת שונות ממה שמקובל בשאר העולם, ומרגע שזה הבסיס, אז הבית הופך להיות מקום של הישרדות. זו האנומליה הישראלית שלכאורה נמצאת עמוק בתוך העולם השלישי מבחינת החשש לשרוד, אבל מבחינה כלכלית ותרבותית - היא נמצאת עמוק בתוך העולם המערבי".

"אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה"

בסיום הראיון, פרופ' אבולוף, כמי שהרצה ולימד שנים בארה"ב, נשאל על ההפגנות נגד ישראל באוניברסיטאות האמריקאיות, שהיו השבוע במרכז סדר היום. "כאוס מוחלט", כך הוגדרה האווירה באוניברסיטת קולומביה למשל, כאשר סטודנטים פרו־פלסטינים התבצרו בעיר אוהלים לא חוקית בקמפוס, אירוע שהוביל למעצר של יותר מ־100 איש ולהשעיית סטודנטים. האוניברסיטה הפכה לזירת קרב במלחמת הנרטיבים הפלסטינית־ישראלית, שהתגלגלה גם למאבק בין־דורי ופוליטי בארה"ב. היא לא היחידה כמובן. גם בקמפוסים אחרים, ההפגנות התעצמו והקריאות האנטי־ישראליות החריפו.

איך אתה תופס את האירוע?
"אני חושב שמה שאנחנו רואים בהרבה מאוד קמפוסים בארה"ב זה ניסיון למצוא איזשהו דגל שאפשר לבסס עליו תחושת שייכות ועניין. זה משהו שנמצא עמוק בתוכנו".

במילים אחרות, אתה אומר שזה נותן לאנשים סוג של משמעות. בעבר אנשים מצאו משמעות בכנסייה, בקהילה ובמשפחה. היום רבים כמעט ולא הולכים לכנסייה, וחשים יותר בדידות.
"אני חושב שאתה צודק לגבי המודל של הכנסייה. אנחנו העלמנו בהרבה מובנים את שני המרכיבים האלה ואז אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה". 

כשמסתכלים על המשתתפים בהפגנות הנוכחיות בארה"ב, ניתן לראות סוג של התנהלות דתית מסוימת. יש להפגנות האלה קודים פנימיים מאוד ברורים - כולם אומרים יחד את מילות "התפילה" ולבושים באופן דומה. אתה חש את זה? 
"כן, הם מאוד דומים למשהו רפטטיבי שמזכיר דת ואמונה. אם מישהו סוטה טיפה החוצה, הוא נזרק מהקהילה. כאילו יש כאן תחליף לקהילה הדתית של פעם".

עוד כתבות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20