גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים
טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

לרגע אחד, בתחילת המלחמה בעזה, טל בסכס אמור היה להפוך לשם שמוכר בכל בית בישראל. בסוף אוקטובר, כשהכאוס עוד הורגש בכל רחבי העורף, מונה מטעם הממשלה לתפקיד הפרויקטור המיוחד, ש"במסגרתו יקיים תדרוך לציבור באופן תדיר ויענה על שאלות עיתונאים בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה", כפי שנכתב בהודעת המינוי. זאת, בדומה לדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, ולפרויקטורים מתקופת הקורונה, פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש. אבל הדבר לא יצא לפועל אפילו פעם אחת.

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן 
ראיון | הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי 
ראיון | "משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו 

מעולם לא אפשרו לבסכס, לדבריו, לכנס מסיבת עיתונאים, לעמוד מאחורי פודיום עם סמל המדינה ולעדכן את התושבים באופן רשמי. מי מנע זאת ממנו? בראיון ראשון לאחר שהתפטר מהתפקיד, בתום כהונה קצרה של פחות משלושה חודשים, שלאחריה שב מוקדם מהצפוי לנהל את החברה הממשלתית למתנ"סים, אומר בסכס לגלובס: "בסוף האחריות על ההסברה יושבת במערך ההסברה הלאומי, תחת משרד ראש הממשלה. הבנו, כמו בדברים אחרים, שהתפיסה שם היא אחרת וזה לא עובד, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים הנדרשים כמו להופיע מול הציבור. אז זה היה עוד צד (בהחלטה לפרוש, א' ד')".

"הכפילויות הן הסיבה לחוסר היכולת לפעול"

אילו מנעו מבסכס גישה ישירה לציבור ולא שמו לו רגליים ביתר תחומי הפעילות שלו - דיינו. מעבר להסברה, הגדרת תפקיד הפרויקטור הייתה תיאום בין עבודת זרועות הממשלה השונות והובלת מהלכים בכל הנוגע להשלכות האזרחיות של המלחמה. אלא שגם כאן, נרשמו כמה מקרים שבהם הבין בסכס שאין לו אפשרות להצליח, שוב, בעיקר מול משרד ראש הממשלה.

 

"היו מצבים שאתה מגלה שתחום שבו אתה מטפל, מטופל במקביל גם אצל גורם אחר בעל סמכות", אומר בסכס. "עסקנו בהבאת עובדים זרים לארץ, בעבודה בין-משרדית. ובמקביל, משרד ראש הממשלה מקיים דיונים בנושא של עובדים זרים עם צוותים מקבילים פחות או יותר. יכול להיות שזה חוסר סנכרון".

או שאולי חסמו אותך בכוונה?
"גם. ובנוסף, משרד השיכון קידם החלטות, משיקוליו שלו, על עובדים זרים, והגיש הצעת מחליטים לממשלה. יש גוף אחד שאמון על הדבר הזה (המשל"ט בראשות הפרויקטור, א' ד'), ופתאום עוד גוף מתעסק עם זה, ואז בא גם משרד השיכון. וכל אחד מהם פועל מתוקף סמכות שקיימת לו בחוק. אני לא ראיתי מקום לבזבוז משאבים ציבוריים, בטח שלא זמן וכסף. לא באתי לחמם כיסא".

מי לא רצה לתת לך לעבוד?
"המציאות היא שנוצרו תהליכים מקבילים וכפילויות. אם אתה שואל אותי, זו הסיבה העיקרית לחוסר היכולת האמיתית. על קו הזינוק עמדו 5-6 גופים, כולל המשל"ט, שלכל אחד מהם סמכות לתת מענה, כך שבסוף לא ברור מי אחראי על נושאים אזרחיים.

"יש את מינהלת תקומה, יש פורום בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יש את רשות החירום הלאומית, יש את משרד ראש הממשלה ועוד. מייד כשנכנסתי לתפקיד ניסיתי לעשות סדר, מתוך הבנה שאף אחד לא יפתור את הכפילויות בחקיקה באמצע מלחמה. קיימתי עשרות פגישות בפרק זמן של עשרה ימים".

נשמע שאתה מקבל די בסלחנות את העובדה שבממשלה הכשילו אותך בתפקיד לעיני כל הציבור.
"אנחנו חודשיים אחרי כן. בכל זאת עבר זמן וזה טבעו של האדם. להגיד שאני לא עצוב, מתוסכל או כעוס על דברים מסוימים? חד-משמעית אני כן. הם היו צריכים במקומות מסוימים להתנהל אחרת. בסוף הציבור צריך לדעת מה המדינה עושה בשבילו, וזה לא משנה מי בראשות הממשלה ואם אוהבים אותו או לא. במציאות הקטסטרופלית שאנחנו נמצאים בה, נערכנו עם תוכניות והשקענו בזה הרבה זמן וחשיבה. הגעתי לא מצוי בנבכי הפוליטיקה, ובדיעבד כולנו למדנו כמה דברים". 

גורמים שונים במשרד האוצר יודעים לספר את השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים: לאחר טבח 7 באוקטובר הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את קבינט המלחמה המצומצם. זאת, בעיקר כדי למדר מקבלת ההחלטות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' - בלחץ ממשל ביידן. בתור פרס ניחומים, נתניהו ייפה את כוחו של סמוטריץ' לנהל במקומו את הקבינט הכלכלי-חברתי. מתוקף תפקידו כמ"מ יו"ר הקבינט, קיבל לידיו סמוטריץ' את הסמכות המינסטריאלית על מינוי הפרויקטור ועל עבודתו.

או אז, התנגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, להעניק סמכויות לפרויקטור של סמוטריץ'. הדבר סיכל את ניסיון מינוי המועמד הראשון שהעמיד סמוטריץ', מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, אודי אדירי. לאחר מכן ביקש סמוטריץ' למנות כפרויקטור את מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ולשם כך נתפר הסכם מול נתניהו: הפרויקטור יקבל סמכויות מיוסי שלי על תכלול העבודה האזרחית, ובתמורה, מנהלת תקומה לשיקום העוטף תנותק מהקבינט הכלכלי-חברתי, ותעבור לדווח ישירות לשלי. לבסוף שפיגלר לא לקח על עצמו את התפקיד, כשהתברר לו שלא יוכל להמשיך לנהל במקביל את חברת החשמל. במקומו נבחר בסכס, שלא זכה לשיתוף הפעולה שלו ציפה ממנכ"ל המנכ"לים שלי.

במקום תקציב עתק, משרד עם 2־3 עובדים

תחילה, דובר על הקמת משל"ט שיחלוש על תקציב של 15 מיליארד שקל לטיפול בעורף. בדיעבד, התקציב הסתכם בשכר שקיבל בסכס (בדיחוי של שלושה חודשים) ועוד כ-200 אלף שקל ליועצים. הוא ישב בחדר שפינו עבורו במשרד האוצר בירושלים, עם עוד 2-3 עובדים תחתיו. לשם השוואה, כמנכ"ל החברה למתנ"סים מנצח בסכס על כ-5,000 עובדים ישירים ועוד כ-30 אלף עובדי המרכזים הקהילתיים הפזורים ביישובים ברחבי הארץ - בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בשנה. מחזור החברה צמח בכ-30% מאז שנכנס לתפקיד ב-2021.

"אני לא מתבייש להגיד שיכולת ההשפעה שלי היום בחברה למתנ"סים היא הרבה יותר גבוהה מאשר היכולת שלי להשפיע בזמן המשל"ט, גם בהקשר של המלחמה", אומר בסכס. ואכן, מייד עם פרוץ חרבות ברזל נרתמו עובדי החברה לסייע בשטח, תוך שימוש בפריסתם הארצית.

כבר ב-9 באוקטובר ירד בסכס לדרום המופגז. ב-30 באוקטובר קיבל את השיחה מסמוטריץ'. "לא ראיתי אופציה שלא לקחת את התפקיד", הוא אומר, "התגייסתי למחרת". 

האם הציבור נפגע מכך שאין כיום פרויקטור?
"חד-משמעית. עצם העובדה שאין גורם אחד שמתכלל את כל הנושאים האזרחיים ומתווך אותם זה הפסד של הציבור".

אבל מי ירצה את התפקיד אחרי שראו מה עברת שם?
"אני", מפתיע בסכס.

אם קוראים לך אתה מתייצב?
"כן. הפעם נגדיר סמכויות כמו שצריך. נוודא מי האחראי הבלעדי לתהליכים, לתקציב ולכוח האדם הרלוונטיים - והפעם זה יעבוד".

עוד כתבות

מצליחים לחדש גם אחרי שנים. רוני סומק ודיתי רונן / צילומים: כפיר זיו ודפנה טלמון

המשוררים הוותיקים מציגים: מחאה לוחמת צדק וקריצה לצד הימני של המפה הפוליטית

דיתי רונן מצליחה בספרה החדש ליצור איזון מושלם בין שירה ארצית לשירה רוחנית ● ורוני סומק עורם בשיריו מגדל בבל של דימויים, שבוערים הן באש האהבה והן באש המלחמה סביבנו

זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן

כשיוקר המחיה מכביד, יש מי שמנסים להציל אוכל וכסף מפח האשפה

במציאות בה גלי עליות מחירים לא מפסיקים להגיע, אחת הדרכים לחסוך אלפי שקלים בשנה היא להפסיק לבזבז מזון ● כשליש מהמזון שמיוצר בישראל, בשווי של מיליארדי שקלים, יורד לטמיון, כאשר מחצית ממנו בר הצלה ● אלה המיזמים החברתיים שבחרו למזער את הבזבוז, לעזור לקהילה ולכדור הארץ ולסחוף את הציבור

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הריסת הבניין הישן / צילום: קטה גרופ

3 שנים בלבד להריסה: כך קידמתי פרויקט תמ"א במהירות שיא

גיא ליברמן עמד למכור את הדירה שלו בפתח תקווה אך שיחה מיזם שינתה את דעתו והוא החליט לקדם פרויקט התחדשות עירונית בבניין ● מה הוא למד ומה חשוב שאתם תדעו לפני שאתם חותמים ליזם ● האזינו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

לקוח הוריש את כל רכושו לעורך הדין. למה בית המשפט ביטל את הצוואה?

חברה רכשה מגרש באזור התעשייה בטמרה, מבלי לבקר בו קודם לכך, ולאחר קבלת הזכויות, גילתה שחברה אחרת כבר מחזיקה בחלק ממנו ● עו"ד ביקש לקיים את הצוואה האחרונה של לקוחו, לפיה הוא יורשו הבלעדי ● חברה המשכירה מחסנים דרשה תשלום ארנונה מופחת, וסורבה בטענה שמדובר בשטחי מסחר ● שלושה פסקי דין בשבוע

אין לנו צפון אחר / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אין לנו צפון אחר: פרויקט מיוחד לחבל הארץ שאסור לנו לאבד

המחקר שחושף את מצב המפונים מהצפון ● העסקים שנאלצו לעזוב, אבל התחילו מחדש במקום אחר ● סיור במטולה ובכפר גלעדי, חושף סצנה מסוף העולם ● והיכולות שחיזבאללה עדיין שומר במגירה

אבו סיתה נואם בפני הקונגרס הפלסטיני. בחודש שעבר בברלין / צילום: Reuters, Halil Sagirkaya

המפה של סלמאן והפתק של אפרת

שלושה אינטלקטואלים פלסטינים חגגו שלושה רגעי ניצחון. המתיישבת "הפולנייה" השאירה לאחד מהם פתק ● ואז בא 7 באוקטובר

הציבור לווה החודש משכנתאות בשווי 5.91 מיליארד שקל / אילוסטרציה: Shutterstock, Yuri Dondish

שוק המשכנתאות חוזר לרמות מלפני המלחמה

מנתוני בנק ישראל עולה כי הציבור לווה 5.91 מיליארד שקל בחודש אפריל האחרון ● הסקירות של הלמ"ס, בנק ישראל והכלכלן הראשי באוצר מורות על התאוששות משמעותית שחלה בשוק הדירות

דירות / צילום: Shutterstock

העסקאות באשקלון זינקו יותר מפי 2: כמה דירות חדשות נמכרו ברבעון הראשון?

על פי נתוני הלמ"ס, מספר העסקאות ברבעון הראשון קפץ ב-90% לעומת רבעון המלחמה הראשון ● באשקלון כמות העסקאות קפצה ב-155% ● מלאי הדירות החדשות למכירה עומד על כ-66,700 יחידות דיור סך הכל, כשליש ממנו מרוכז במחוז תל אביב וכרבע במחוז המרכז ● המשמעות: אזורי הביקוש הפכו גם לאזורי ההיצע

ערן אור, מנכ''ל ומייסד חברת XRHealth / צילום: יח''צ

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

טוקיו, יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הפד במלכוד: הריבית בארה"ב עלולה להחריב את הין היפני

מדיניות הריבית של הפד מייצאת את בעיותיה של ארה"ב ליפן, והין יורד למחיר שלא היה כמוהו זה 34 שנה ● יפן החלה לתמוך במטבע ובהיותה המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות, היא עלולה לפנות למכירה מסיבית וללחוץ על הריבית בארה"ב עוד יותר כלפי מעלה ● הסחרור היפני מאיים על הכלכלות והשווקים הבינלאומיים

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

דיווח: יחיא סינוואר מסתתר במנהרות בח'אן יונס

עם פתיחת אירועי יום הזיכרון הופעל צבע אדום בעוטף עזה ● פעמיים בתוך זמן קצר נשמעו אזעקות בשדרות: חלק מהרקטות יורטו וחלק נפלו בשטחים פתוחים • בצה"ל מעדכנים על התקדמות הלחימה בג'באליה, רפיח וזייתון: יותר מ-150 מטרות טרור הושמדו ביממה האחרונה ● עדכונים שוטפים

''גרניקה'' של פיקאסו, דוגמה לביקורת בדיעבד / צילום: ap, Manu Fernandez

החוקרים שמגלים: איזה תפקיד יש לתרבות במלחמה

ממוזיקה ואופנה ועד שירה ואמנות פלסטית, התרבות הישראלית בחצי השנה האחרונה מתכנסת בתוך עצמה ● חוקרים שדיברנו איתם מתעקשים שבניגוד לאימרה על מוזות בזמן מלחמה, הן לא שותקות, אבל גם לא ביקורתיות ● מה תפקיד האופנה בתיעוד, ומה אפשר ללמוד מסיפורם של משורר אנגלי והציור "גרניקה" על המשמעות שיצירות עשויות לקבל בעתיד?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הסקר ממנו עולה אופטימיות בקרב יועצי השקעות ישראלים ● אחרי שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים ● המשקיע המיליארדר שסבור כי מפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב ● וגם: מה גורם בעיקר למשקיעים לחפש הזדמנויות בשוקי חו"ל?

חבר הקונגרס ריצ'י טורס / צילום: Reuters

חבר הקונגרס שיוצא נגד ממשל ביידן: "אם אתה שחור ובעד ישראל אתה טרף קל"

חבר הקונגרס ריצ'י טורס, שנמנה עד לאחרונה עם הקבוצה הפרוגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית, לא חושש לבקר את מפלגתו והעומד בראשה, הנשיא, גם בשאלת רפיח ● בריאיון הוא מספר על המחיר שהוא משלם בשל עמדותיו: "אם אתה שחור ובעד ישראל אתה טרף קל"

ברוכים הבאים

להתעורר מול חיזבאללה: הכפר הבדואי שתושביו לא מוכנים לנטוש

בתחילת המלחמה פונו אנשי ערב אל-עראמשה מבתיהם, אך הקשיים הכלכליים והמנטליים גרמו להם לחזור לכפר, הסמוך לגבול לבנון ● הפחד אמנם קיים, אך מבחינתם אין אפשרות אחרת: "הגענו למצב שבו למשפחות אין כסף לקנות גלידה לילדים שלהן. כמה אפשר לשבת במלון?"

מודל ראש שהדפיסה סטרטסיס / צילום: באדיבות בילינסון וחברת סטרטסיס

מדפיסים אפילו חלקי גוף: השוק שהעלה הילוך דווקא בנסיבות קשות

ריבוי הפציעות ומקרי הקטיעות במלחמה הנוכחית הזניק את השימוש בהדפסות תלת ממד, שמאפשרות ייצור בזמן אמת של חלקי גוף וכלי עזר ייחודיים ● במרוץ לרפואה מותאמת אישית, המעבדות להדפסת תלת־ממד עוקפות את עולם התרופות

עדן גולן הדהימה את העולם, ואוניברסיטת פרינסטון הסתבכה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך סיקרו בעולם את ההופעה של עדן גולן באירוויזיון, אוניברסיטת פרינסטון מסתבכת עם איראן ובלבנון טוענים שנתניהו מנסה להאריך את המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

ספינת מכולות יוצאת מטורקיה / צילום: Shutterstock

הפרצה שמאפשרת להוביל סחורות מטורקיה לישראל

למכס הטורקי הותר לאפשר יציאת סחורות לעבר ישראל, בתנאי שמקבל הסחורה רשום בשטחי הרשות הפלסטינית ● המשמעות היא שדי בשיתוף פעולה עם איש עסקים פלסטיני או חברת קש פלסטינית כדי לשחרר סחורות מטורקיה לישראל