מינורו מורי: יזם יפני שלוקח סיכונים גבוהים

דרכיהם העסקיות של מורי ושל אחיו הצעיר אקירה נפרדו ב-1999, על רקע הבדלי האופי ביניהם: אקירה העדיף פרויקטים בטוחים ללא מינוף גבוה (מה שכנראה מוכיח את עצמו - הוא הצליח להישאר בדירוג של "פורבס" עם הון של 4.1 מיליארד דולר), ומינורו מעדיף סיכונים

תולדות: נולד ב-24 באוגוסט 1934 ביפן, שני מארבעה ילדים. אביו, טאיקיצ'ירו, נצר למשפחת סוחרי אורז, היה פרופסור למינהל עסקים באוניברסיטת יוקוהמה ונוצרי אדוק. בשנות ה-50 של המאה ה-20, על רקע המחירים הנמוכים שאחרי מלחמת העולם, הבין האב כי הכסף טמון בנדל"ן ולא באורז או באקדמיה והחל לרכוש שטחים בטוקיו ובמקומות אחרים ביפן.

שושלת: מורי הבן השלים תואר בחינוך באוניברסיטת טוקיו ב-1959, והתכוון להיות סופר, אך באותה שנה עזב אביו את האקדמיה ונכנס לעסקי הנדל"ן ומינורו הצטרף אליו. "המעבר היה חלק", סיפר בראיון על החלפת הייעוד. "רציתי להיות סופר ולכתוב ספרים על חיים של אנשים ומכאן עברתי להתעניין בלכתוב מרשמים לאיך החיים שלהם צריכים להיראות". לאחר מות האב בשנת 1993 ירש את מקומו כמנכ"ל החברה.

הון: ב-1991-1992, שיא המשבר ביפן, הוכתר טאיקיצ'ירו לאיש העשיר בעולם על ידי מגזין "פורבס", עם הון של 13 מיליארד דולר. הונו של מורי הבן הוערך על ידי "פורבס" ב-2008 ב-1.1 מיליארד דולר בלבד, וב-2009 נפלט מן הרשימה כליל.

פרויקטים מפורסמים: מינורו התלהב מהרעיונות האדריכליים של לה קורבוזייה וניסה לבנות שכונות שהן בבחינת "עיר בתוך עיר" - "הושפעתי מהרעיון של עיר שמתנשאת לגובה, שמאפשרת לכל תושב להגיע לכל מה שהוא צריך בהליכה ברגל". מטרה נוספת שלו היא להוציא את תושבי טוקיו מהנסיעות היומיומיות הארוכות לעבודה בכרך האדיר, ולאפשר להם יותר זמן פנוי. מתוך החזון הזה בנה את Roppongi Hills, פרויקט מגורים בטוקיו בהיקף כמה עשרות דונמים, שבו דירות יוקרה לצד משרדים, פארקים, בתי קולנוע ומוזיאון. המתחם, שעל פי עדותו מושך בכל שנה יותר תיירים מדיסנילנד של טוקיו, נבנה בשיטה של "פינוי בינוי": הבנייה דרשה 800 פגישות עם 500 בעלי אדמה ודירות, ונמשכה 14 שנה. מורי סיפר כי בכה בטקס הפתיחה.

מבנים מפורסמים: מגדל Shanghai World Financial Center בשנחאי, בניין בן 101 קומות, המתנשא לגובה של 492 מטר (הרביעי בגובהו בעולם), שכולל מרכז כנסים, מלון ומרכז קניות. בתחילה אף אחד לא האמין שיקום מרכז פיננסי במדינה שהייתה אז קומוניסטית, ועוד באזור מרוחק של העיר, רחוק מהלב המסחרי. בסופו של דבר הפך המגדל להצלחה, והעלה את מחירי השכירות בשנחאי כולה. עלות הקומפלקס: 1.1 מיליארד דולר. "הייתי מאוד אגרסיבי. הפוטנציאל היה ברור לי". המבנה ספג גם הרבה ביקורת על העיצוב והסגנון: "הוא דומה לשואב אבק או למפתח של כנסייה", אמרו עליו. הרבה מהמבקרים טענו שהבניין יפני מדי, וביפן דווקא טענו שהפרויקטים אינם יפניים מספיק.

פרידה משפחתית: דרכיהם העסקיות של מורי ושל אחיו הצעיר אקירה נפרדו ב-1999, על רקע הבדלי האופי ביניהם: אקירה העדיף פרויקטים בטוחים ללא מינוף גבוה (מה שכנראה מוכיח את עצמו - הוא הצליח להישאר בדירוג של "פורבס" עם הון של 4.1 מיליארד דולר), ומינורו מעדיף סיכונים. האח אקירה מנהל את חלקו תחת השם Mori Trust בהצלחה גדולה יותר מזו של אחיו, אולם Mori Building היא החשופה יותר לעין הציבורית. "מינורו הוא אופטימיסט, שרוצה תמיד להיות צעד אחד קדימה מכל אחד אחר. אני מנסה להיות חצי צעד מאחור". מינורו אמר ל"טיים מגזין": "אחי יותר מעוניין בליצור חברה טובה מאשר להקים ערים".

עוד משהו: מורי פרופסור אורח באוניברסיטת שוטו בטוקיו. יש לו אוסף אמנות גדול, הכולל בין היתר 300 ציורים ורישומים של לה קורבוזייה.