בצלאל בן אורי מתכנן ובונה המשכן

היסטוריה לפי המסופר בספר שמות, בשנה הראשונה שלאחר יציאת מצרים הורה אלוקים למשה למנות את בצלאל בן אורי משבט יהודה, יחד עם אהליאב בן אחיסמך משבט דן, לתכנן ולבנות את המשכן.

בצלאל בן אורי היה, על פי המדרש, קרוב משפחה של משה - נין של מרים אחות משה. סבו, חור, היה אחד המתנגדים לבניית עגל הזהב, ונהרג בשל כך, וסבורים כי בין השאר משום כך זכה נכדו לבנות את המשכן.

על פי רש"י, משה פירט את כל תולדותיו של בצלאל בפני העם כבמעין "גילוי נאות" כדי לקבל את אישור העם למינוי. החתם סופר למד ממינויו של בצלאל בן אורי על כך שיש לשאול את הציבור כשממנים פרנס או שר - ואסור לשליט להחליט על כך בעצמו בלי להיוועץ בעם.

כישרונות בצלאל בן אורי נחשב למומחה בשורה ארוכה של אומנויות: זהב, כסף, נחושת, עץ, שיבוץ אבנים יקרות, ועוד. משום כך, הוא המתאים למלא את ההוראות המפורטות של ה' באשר לבניית המשכן: "ל*ע*ש*ו*ת ב**ז**ה*ב ו*ב*כ**ס*ף ו*ב*נ**ח*ש**ת. ו*ב*ח*ר*ש**ת א*ב*ן ל*מ*ל**את ו*ב*ח*ר*ש**ת ע*ץ, ל*ע*ש*ו*ת ב**כ*ל-מ*ל*אכ*ה... א*ה*ל מו*ע*ד, ו*א*ת ה*א*ר*ן ל*ע*ד*ת, ו*א*ת ה*כ**פ**ר*ת א*ש**ר ע*ל*יו, ו*א*ת כ**ל כ**ל*י ה*א*ה*ל. ו*א*ת ה*ש***ל*ח*ן ו*א*ת כ**ל*יו, ו*א*ת ה*מ**נ*ר*ה ה*ט**ה*ר*ה ו*א*ת כ**ל כ**ל*יה*, ו*א*ת מ*ז*ב**ח ה*ק**ט*ר*ת. ו*א*ת מ*ז*ב**ח ה*ע*ל*ה ו*א*ת כ**ל כ**ל*יו, ו*א*ת ה*כ**י*ו*ר ו*א*ת-כ**נ*ו*. ו*א*ת ב**ג*ד*י ה*ש***ר*ד, ו*א*ת ב**ג*ד*י ה*ק**ד*ש* ל*א*ה*ר*ן ה*כ**ה*ן, ו*א*ת-ב**ג*ד*י ב*נ*יו ל*כ*ה*ן... כ**כ*ל א*ש**ר צ*ו**ית*ך* י*ע*ש*ו*" (שמות ל"א).

כריזמה משה אמנם מסר לבצלאל ולאהליאב במדויק את הוראותיו של אלוהים לבניית המשכן, אך הם נחשבו לאמנים בעלי השראה, שהצליחו להוציא מן הכוח אל הפועל את ההוראות - משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שמדובר במבנה שצריך היה להיות מפורק ומורכב, ולהינשא למרחקים ארוכים.

נוסף לכך ניחנו בצלאל ואהליאב גם ביכולת הוראה - הם סחפו אחריהם מתנדבים רבים והורו להם כיצד לבנות את המשכן.

המשכן את הציווי להקים את המשכן קיבל משה בהיותו על הר סיני, עוד לפני שקיבל את לוחות הברית (פרשנים אחרים אומרים שהמשכן הוא תוצאה של חטא העגל, שאירע במקביל לירידת משה עם הלוחות מההר). האוהל, שתיאור מפורט שלו, לרבות דרכי המימון להקמתו באמצעות תרומות, שימש להקרבת קורבנות ולהתוועדות משה עם ה'. בתורה מופיע תיאור מדויק של המשכן, הכלים ששימשו בו ואפילו בגדי הכוהנים.

"אוהל מועד" הוא נקרא גם כך ועל פי המסורת הוא אכן היה אוהל נייד, שליווה את בני ישראל במסע במדבר ולאחר ההתיישבות בארץ ישראל - עד שנבנה בית המקדש (אם כי לא ברור בדיוק מה עלה בגורלו בחלק מהתקופה הזו).