המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם • התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images
האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור  "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

בשנת 2022 הגה ההיסטוריון Stephen J. Pyne את המונח Pyrocene - עידן האש, העידן הנוכחי שבו אנחנו חיים. בספרו מתאר סטיבן את התפתחות האדם לצד האש במשך מיליון שנה לפחות, מהגילוי שלה והשליטה האבסולוטית בה ועד שרפות הענק של העשורים האחרונים, שפוגעות בכל היבשות.

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות
הלווייתנים והשימפנזים בונים על סבתא שתקיים את המשך השושלת

האש הייתה קיימת מיליוני שנים על פני כדור הארץ אך רק בעל חיים אחד הצליח ״לאלף״ אותה - בני האדם. עוד מימיו הראשונים הוא השתמש בה לבישול, לחימום ולמלחמה.

פיין מתאר נקודת מבט פרובוקטיבית, שרואה בשריפות האלימות שאנו חווים בשנים האחרונות יצור מרושע שנכלא שנים רבות כמשרת האדם, עד שבזעמו הרב, קרע מעליו את שלשלאות הפלדה שהחזיקו בו ויצא אל החופשי, מכריז בקול גדול על עידן האש. על האדם הוא מטיל את האחריות הבלעדית לחימום כדור הארץ וליצירת המפלצת המשתוללת.

בעלי החיים נדרשים להתאים לעידן החדש

בני האדם למדו להתמודד עם שרפות באופן מוגבל מאוד. למעשה, אסונות טבע עדיין משמשים כתזכורת לעוצמתו הרבה של הטבע ולשבריריות האדם. אבל שרפות, בעיקר ממושכות, משפיעות לא רק על בני האדם. הן נותנות אותותיהן גם בבעלי החיים ודורשות מהם התאמה לעידן החדש, עידן שלפי השערות המדענים, מעמיד בסכנת הכחדה מיידית 1,660 זנים שונים של בעלי חיים.

השאלות שעומדות על הפרק רבות ומורכבות - האם בעלי החיים יוכלו לשרוד את עידן האש? אילו מהם יוכלו לשרוד שרפה משתוללת באזור המחיה שלהם ואת תוצאותיה ההרסניות? וחשוב מכך - האם יוכלו בעלי החיים להעביר את היכולות הללו לצאצאים שלהם?

עדויות ראשונות על התאמת בעלי חיים לעידן האש מגיעות מאוסטרליה, שסבלה גם היא רבות משרפות ענק. האנטקינוס (Antechinus), יונק קטן גוף, דמוי עכבר, שנפוץ אך ורק ביבשת הקטנה בעולם, סיגל לעצמו יכולת להישאר במצב סטטי (Torpor), שבו הוא מאט את התהליכים המטבוליים בגופו ומצוי למעשה בתרדמת עד שהשרפה תחלוף. בהמשך הוא מסוגל להתקיים על נמלים בלבד במשך שנים, עד שיקום האזור. נמלים, אגב, שורדות נהדר ונמצאו משגשגות גם אחרי שריפות ענק בכל מקום בעולם.

יכולת זו של האנטקינוס לא התפתחה בשל השרפות, אלא כדי לאפשר לו לשרוד טורף שאורב לו מחוץ למחילה, במשחק של מי נשבר ראשון. אולם היא השתדרגה. בעוד שטורף יוותר כעבור מספר שעות, שרפה יכולה גם להשתולל במשך שבועות. נתונים שעלו מאזורי השרפות באוסטרליה העידו על שרידות של כמעט מוחלטת של קהילת האנטקינוס.

עוד על האנטקינוס


1. האנטקינוס הוא יונק כיס אנדמי לאוסטרליה.
2. אורכו של כל פרט הוא 12-30 ס״מ ומשקלו עד 170 גרם.
3. היונקים הללו נוהגים לגור במחילות מתחת לעצים, שם יוכלו למצוא מגוון חרקים שישמשו להם כתזונה.

בעל חיים נוסף שניכר כי שורד היטב את השרפות היא לטאת הגדר המזרחית (Sceloporus undulatus), הנפוצה במספר אזורים בעולם. כוח העל שלה מזכיר מאוד את האופן שבו האדם מתמודד עם שרפות - היא פשוט בורחת במהירות מהאזור.

עד כאן, נראה שזאת יכולת די רגילה של בעלי חיים, שנושאים את רגליהם הרחק מאזור סכנה. עד שמחקר משנת 2018 מצא שלטאות הגדר המזרחית באזורים מוכי שריפות רצות מהר יותר מאשר מקבילותיהן באזורים נטולי שרפות. האם זוהי עדות לברירה הטבעית, כאשר האיטיות שבלטאות מתו והמהירות שרדו? ייתכן, אך אין עדיין הוכחות חותכות כדי לקבוע.

על אדמה חרוכה: ההישרדות שאחרי

לשרוד את השריפה זה החלק הראשון בהישרדות. החלק השני הוא לשרוד אחריהן. האדמה החרוכה והעצים השרופים לא מאפשרים מקומות מחסה ומזון מספק, ולרוב בעלי החיים הבהירים משלמים את המחיר ונטרפים בקלות. חרקים למיניהם כמו עש הפלפל וחרגול ה-Pygmy, שלרוב הם לבנים, הפכו כהים עד שחורים באזורים שעברו שריפות או שנותרו מוכי פיח.

גם כאן, סביר שהתערבה הברירה הטבעית וחיסלה את הלבנים, בעוד שרק הכהים שרדו והעבירו את המידע הגנטי ההכרחי לדורות הבאים, ששרדו והתרבו.

דוגמא נוספת לשינוי חד להסוואה בתא שטח שהשתנה במהירות אפשר לראות אצל סנאי השועל, שנפוץ באזור החוף המזרחי של ארה״ב. באזורים שבהם התחוללו שרפות, נמצאו אצל הסנאים דוגמאות רבות יותר של צבע פרווה שהותאם לאזור החדש והשרוף. פתאום הופיעו סנאים אפורים, שחורים ואפילו מעורבים בצבעי שחור ואפור. לעומת זאת מקביליהם באזורים אחרים, שלא חוו שרפות, שומרים על צבעם המקורי, חום בהיר.

דוגמא נוספת מגיעה מהציפור Temminck, ציפור דוגרת קרקע באזור הסהרה הנמוכה באפריקה. באזורים שבהם ניטשו שרפות, ביצי אותה ציפור, שלרוב הן לבנות, התכהו ועתה מוסוות באופן מושלם עם הקרקע השרופה. האפשרות הזאת מונעת מהביצים לבלוט בשטח ולהפוך לארוחה לשלל טורפים.

הדוגמאות הללו נותנות הצצה לכוחו האדיר של הטבע ולברירה הטבעית שלו. אם עידן האש ימשיך, הוא ידחוף זנים רבים לכליה וזנים רבים אחרים לשינוי. מי שישתנה במהירות ויעביר את המידע הלאה לצאצאיו, ישרוד. מי שלא יתאים למציאות החדשה, יעלם.