הם נפגשו בטכניון והחליטו להקים חברה. היום היא שווה מיליארדים

אישי: גרוש ומאורס טרי, גר בתל אביב
מקצועי: מייסד משותף ו-CTO, ארמיס

ילדות ומשפחה: גדלתי בקריית אתא. אמי עברה תאונת דרכים לפני שנולדתי, היא הייתה שלושה שבועות בתרדמת ואיבדה את הזיכרון ואת הראייה. הרופאים נתנו לה שנתיים לחיות, אבל היא השתקמה ועבדה במפעל תעסוקה לעיוורים. השנה מלאו לה 63. היא נתנה לי הרבה מהאופטימיות שיש בי כיום. אבי עבד רוב חייו במחסנאות ולוגיסטיקה, והיה מורה הדרך שלי. אבל לאחר שהוריי התגרשו, הוא התגלה כאדם מורכב משחשבתי.

● פורטפוליו | המנכ"ל שפספס אקזיט של יותר ממיליארד דולר 
● פורטפוליו | "גם אם הייתי זוכה בלוטו, הייתי ממשיכה לעשות אותו דבר"
● פורטפוליו | היא מונתה למנכ"לית חברה דרך לינקדאין, ולא בפעם הראשונה

בבית היו קשיים כלכליים. אף פעם לא רעבנו ללחם, אבל גם לא היה שפע. ראיתי את אנשי ההוצאה לפועל יותר מפעם אחת. אחותי ואני גם לקחנו את תפקיד ההורים וטיפלנו באמא.

מהישיבה לריאלי: אמנם משפחתי חילונית, אבל הוריי האמינו שהחינוך הדתי ערכי יותר, אז ביסודי למדתי בבית ספר ממלכתי־דתי, ובחטיבה עברתי לישיבה בקריית אתא. אבל סגנון החיים שם לא ממש התאים לי, כי נטיתי לכיוונים ריאליים והתחלתי ללמד את עצמי לתכנת בגיל 11. לכן בתיכון עברתי לבית הספר הריאלי בחיפה.

צבא ולימודים: שירתי שש שנים כמתכנת ב־8200. זו הייתה אחת התקופות הכי כיפיות שהיו לי בחיים. למדתי שם גם שיעור משמעותי מאוד בענווה. פגשתי אנשים שידעתי שלעולם לא אהיה חכם כמוהם, ולמדתי שזה בסדר. אחרי השחרור למדתי ל־BSc במדעי המחשב ופיזיקה בטכניון.

גוגל: במהלך הלימודים עבדתי שם כמתכנת במשרה חלקית, וכשסיימתי הרחבתי למשרה מלאה. עבדתי כארבע שנים בגוגל, בעיקר בפיתוח של ההשלמות האוטומטיות (Autocomplete) וגוגל מפות. למדתי שם המון על איך בונים מוצרי תוכנה למיליוני אנשים ואיך שמים את העובדים טאלנטים במרכז החברה.

הכישלון: ב-2014 עזבתי את גוגל וניסיתי להקים עם חבר טוב סטארט־אפ פינטק, שיסייע בהלוואות לעסקים קטנים. אבל שנה הבנו שזה לא מתרומם. למדתי כמה חשוב לצאת לדרך עם השותף הנכון, וגם שצריך ללכת על התחום שמכירים הכי טוב. סייבר, במקרה שלי.

ארמיס: הכרתי את יבגני (דיברוב, מייסד משותף ומנכ"ל ארמיס - ד"א) בצבא, הוא שירת ב־81 ועבדנו על פרויקט משותף מזוויות שונות. כשלמדתי בטכניון הוא התקשר, התעניין בתוכנית המצטיינים שלמדתי בה ובהמשך הצטרף. כשהתחיל ללמוד כבר נעשינו חברים טובים, ושבועיים אחרי ההיכרות הוא הודיע לי שנקים חברה יחד. אחרי ארבע שנים הנבואה התגשמה. אנחנו מובילים את ארמיס יחד כבר יותר משמונה שנים וכבר יש לנו 750 עובדים.

ארמיס עוסקת בניהול זירות הסייבר בארגונים, ומתמקדת במכשירי IoT. חברות וארגונים גדולים לא יודעים מה יש להם, כך שאנחנו ממפים את שדה הקרב מבחינת סייבר, ממליצים על סדר עדיפויות בהגנה ומקימים מערך.

המספרים: ארמיס גייסה יותר מ-600 מיליון דולר בהשקעה ישירה. הגיוס האחרון היה לפי 3.4 מיליארד דולר, אבל החברה שווה כיום יותר. קצב ההכנסות השנתי חצה את רף 200 מיליון הדולר והחברה כבר כמעט רווחית.אנחנו רוצים לבנות אימפריה כחול־לבן, בליגה של צ'ק פוינט. הנפקה תהיה תעודת בגרות לחברה.

בינה מלאכותית: ה-AI מורידה את רף הכניסה בהשתלבות כשחקן סייבר, וכך יוצרת יתרון משמעותי ל"רעים" על פני "הטובים". עם זאת, אין טעם לעצור אותה במהלכים כמו אמנות בינלאומיות, זה רק ייתן למשוגעים של העולם יתרון ויכולת לפתוח פער שספק אם ייסגר.

מתקפת סייבר: בישראל עדיין לא חוששים מספיק ממתקפת סייבר כוללת. יש לנו תחושת ביטחון מזויפת בקשר לתרחיש הזה. אבל אני מעדיף להיות אובר פרנואידי ולא לחוות את 7 באוקטובר של הסייבר. בינתיים יש רצון מצד מערכת הביטחון לשתף איתנו פעולה, אבל גם פחד ממוצרים מבוססי ענן.

ארץ נהדרת: יש לי רגשות מעורבים כלפי השם שלי, נדיר. אני אוהב אותו, אבל צחקו עליי לא מעט בגללו. הוא היה אפילו יומרני כדי ש"ארץ נהדרת" ישתמשו בו כהשראה לדמותו של נדיר האקרמן, שמייצגת את "ההייטקס" בתוכנית. אבל זה קרה בתקופה שבה ההייטק היה בשיאו, והרוויח את זה שיצחקו עליו.

יחסים עם כסף: יבגני ואני מדברים על זה הרבה, גם הוא ממשפחה אוקראינית שעלתה לארץ בסיפור מהגרים קלאסי. שנינו לא חיים באופן ראוותני, אין לי נדל"ן ואני זוכר טוב מאוד שנים רבות שבהן עבדתי קשה כדי לקבל אמון מהבנק. כיום אני בעיקר יכול להעריך את תחושת השקט והידיעה שגם אם הנורא מכל יקרה אוכל להסתדר.