גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל שסועה: הקיטוב הוא אידיאולוגי ולא רק שבטי

בניגוד לתזה שהציע מיכה גודמן בוועידת ישראל לעסקים, הוויכוח בישראל לא סובב סביב פוליטיקת זהויות, אלא קיים מאבק רעיוני ברור

האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו''ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי / צילום: יוסי זמיר
האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו''ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי / צילום: יוסי זמיר

בוועידת "ישראל בת 100" של גלובס הציע מיכה גודמן ניתוח פוליטי בן שלושה מרכיבים: יש קיטוב חריף בין ימין ושמאל בעולם הדמוקרטי; הימין מקצין ימינה והשמאל - שמאלה; בישראל, טען, מדובר בפוליטיקה של זהויות המאפשרת או התעלמות מבעיות במחלוקת או יציאה מתוך זהות פרטיקולרית לפתרונות יצירתיים.

בעוד ששני רבדי הניתוח הראשונים משרטטים תמונה של חברה מפולגת ומקוטבת על רקע אידיאולוגי, הניתוח הישראלי של גודמן טוען למעשה שאין ויכוח אידיאולוגי אלא רק זהותי בין שבטים, ולכן התיזה שלו כולה נופלת. הכשל הלוגי טמון באיפיון של הסוציולוג את המצב הפוליטי בישראל כיום: הקרב שמתאר גודמן כקרב בין שבטים - הוא מאפיין אימננטי של הפוליטיקה הישראלית עשרות שנים, ואין בו כל חידוש. החידוש בקרב האידיאולוגי בזירה הישראלית הוא דווקא המאבק על הזהות הקולקטיבית בממשק בין יהודית ודמוקרטית - שם גם טמון האתגר של הממשלה ההיברידית.

קיטוב אידיאולוגי, מסביר גודמן, מתמצה ברעיון ש"אני שונא אותך כי אתה ימני" ו"אני מתעבת אותך כי את שמאלנית". בניגוד לשנאה על רקע גזעי, מגדרי או זהותי, הקיטוב בדמוקרטיות כיום הוא על רקע פערים אידיאולוגיים. בהקשר האמריקאי נטען שהימין הרפובליקני תחת טראמפ הקצין לניאושמרנות-פופוליסטית - והשמאל הרדיקלי הקצין לפרוגרסיביות.

בישראל יש קיטוב אידיאולוגי חריף שהוא בכוונת מכוון: בעשור האחרון ישראל חוותה שש מערכות בחירות שכוונו למאבק גושי בין ימין ומרכז-שמאל. המאבק עוצב כמאבק בין המחנה הלאומי - של הליכוד ו"שותפיו הטבעיים" - הדתיים והחרדים, לבין המחנה הישראלי - שנולד במחאת 2011 ונתגלם לבסוף ב"ישראל לפני הכל" - סיסמת הבחירות של כחול לבן שגרפה 36 מנדטים. בספטמבר 2019 החריף השסע וניבט משלטי החוצות: מדינה יהודית, ומולה 'מדינה ליברלית', 'מדינה חילונית', 'לא למדינת הלכה'.

כלומר, המושגים של ימין ושמאל שהיו שמורים מאז מלחמת ששת הימים לשאלת כן או לא לשתי מדינות לשני עמים - לציר המדיני-בטחוני שבמרכזו הסכסוך הישראלי-פלשתינאי - הותמרו לוויכוח על דמותה של ישראל - כביכול בין יהודית לדמוקרטית. למעשה, השסע הזה מתורגם לשלושה צירים אידיאולוגיים הקשורים זה בזה: בין יהודי לישראלי, בין שמרני לליברלי, בין משילות כנאמנות למשילות כמקצוענות.

האבחנה בין מחנה יהודי ומחנה ישראלי נעוצה בשאלה מיהו העם. תשובת הימין: העם הוא העם היהודי. תשובת המרכז-שמאל: העם הוא הדמוס, כלל אזרחי המדינה (תוך הכרה כמובן בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כפי שהכיר אפילו מנסור עבאס בועידת גלובס). הקרב המכונן בין המחנות הניצים התחולל סביב חוק הלאום: קואליציית נתניהו העבירה חוק לאום ללא סעיף שיוויון אזרחי וללא איזכור 'ישראל יהודית ודמוקרטית'. התביעה של הימין הליברלי, המרכז והשמאל היה להוספת סעיף השיוויון האזרחי, כמו בכל החוקות הדמוקרטיות המזכירות לאומיות (רוב החוקות הדמוקרטיות כלל לא כוללות סעיף לאומי או מציינות זאת במבוא לחוקה ולא כחוק יסוד).

הימין הליברלי השורשי נדחק למרכז-שמאל

האבחנה בין מחנה שמרני ומחנה ליברלי נעוצה בייבוא של מונחים אמריקאים השמורים לויכוח בין שופטים אקטיביסטיים לשופטים פורמליסטים שבישראל, בכוונת מכוון של עמותות ימין ניאו-שמרני, הוצגו כויכוח בין שמרנות לליברליזם. המחנה השמרני מתנגד להפכה החוקתית ולביקורת שיפוטית. המחנה הליברלי מבקש לחשק את עריצות הרוב הממשלתי בביקורת שיפוטית ובכנסת נושכנית יותר.

המאבק נגד ביהמ"ש העליון בעל שורשים עמוקים אצל החרדים (על רקע פטור מגיוס) אצל המתנחלים (על רקע הגבלת התנחלויות) אצל מתנגדי המסתננים (על רקע דרישה לגירוש ללא הסכמה) ואצל הניאו-שמרנים (המתנגדים להתערבות בג"צ בחוקים הסותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). ודוק: המפלגה הליברלית בישראל, מפלגת החירות, היא הליכוד של היום: גח"ל הוא גוש חירות-ליברלים. מי שהוביל את חוק כבוד האדם וחירותו היא ממשלת שמיר-פרס בקונצנזוס גדול עם שר משפטים של הליכוד. ואולם האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו"ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי: לכן הקרב על 'הליכודניקים החדשים' המתפתח בכל עוזו נגד עיננו כיום. השמרנות הומצאה זה אך בישראל. הימין הליברלי השורשי נדחק למרכז-שמאל.

לבסוף, הקרב על המשילות. תחת ממשלת הימין-על-מלא 2015-9 נערך מאבק נגד 'שלטון הפקידים' שמרכזו הדרישה להפוך אל כל הדרג הבכיר של משרדי הממשלה, כולל יועצים משפטיים האמורים להגן על שלטון החוק, למינויים פוליטיים על סמך נאמנות לשר. זה עוגן בהסכמים הקואלציוניים. בנט ושקד היו ממובילי המאבק הזה. מינויי שופטים 'שמרנים', חוק היועמ"שים והמאבק נגד הפקידות המקצועית של משרד האוצר תחת ישראל כ"ץ שייכים כולם לזירת המשילות. כנגדה עומדת העמדה שבגלל המבנה הפרלמנטרי שבו הדרג של השרים הוא פוליטי, נטול רקע מקצועי בתחום המשרד - על הדרג המקצועי להיות דרג של מומחים בתחום המדיניות, הכפופים כמובן למדיניות השר, ולא אנשים פוליטיים.

שלושת המאבקים האלה - המחנה היהודי מול המחנה הישראלי, המחנה השמרני מול המחנה הליברלי, ומשילות כנאמנות מול משילות כמקצוענות - עומדים בלב הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון ויוצרים קיטוב פוליטי חריף בין ימין לשמאל שמשתלב בתמונה הרחבה של קיטוב בדמוקרטיות מתקדמות בעולם.

ממשלת בנט-לפיד בחרה להגדיר עצמה על הציר השלישי: 'ממשלה שבאה לעבוד בשביל האזרחים'. היא מנסה לשקם את המקצוענות של אנשי משרדי הממשלה, המומחים ולהילחם נגד פייק-ניוז. הקרב בין שמרנים לליברלים מונח לפתחו של שר המשפטים סער: חוק יסוד החקיקה שהוא מגבש, וסעיף השיוויון בתוכו, יהיו קריטיים לזירה של כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית. בזירת היהודית-ישראלית הממשלה הנוכחית, שראשה הקים את 'הבית היהודי' על חורבות המפד"ל ומאז עברה 'ימינה', מפתחת בשקט בשקט פוליטיקה ישראלית המאפשרת הכלה גם של מיעוטים לא-יהודיים.

האתגרים האידיאולוגיים בתרגומם למדיניות הם עצומים, וספק אם יהיה אפשרי לטאטא אותם מתחת לשולחן. הקיטוב הפוליטי היה כלי בידי יוצרי 'המחנה הלאומי' להחזיק את הדבק בין המסורתיים, הדתיים והחרדיים כגוש אחד. אלא שהימין הישראלי, ששורשיו לאומיים-ליברלים, והמסורתיים, שבאופן מסורתי מתונים, לא בטוח שייוותרו על הליברליות, על הישראליות ועל המקצוענות. וטוב שכך.

הכותבת היא חוקרת מחאה חברתית ומשבר הדמוקרטיה, מחלקה למדע המדינה האוניברסיטה העברית

*** גילוי מלא: הכותבת היא בת זוגו של דני זקן אשר כותב בגלובס

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; החוזים העתידיים עולים בכ-0.3%

הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר לב-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת