גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה שוות אג"ח קוקו שוויצריות מחוקות? ייתכן שהרבה יותר ממה שחשבתם

רכישת קרדיט סוויס הקורס בידי UBS יצרה תקדים בעייתי: בעלי המניות קיבלו תמורה, בעוד שמשקיעי אג"ח ה–AT1, הבכירים מהם, נמחקו ● כעת הפכו ה–AT1 שנמחקו לזכויות בתביעת ענק נגד הרגולטור השוויצרי ● מהם סיכויי התביעות והתשואות האסטרונומיות אם יתקבלו?

בנק קרדיט סוויס / צילום: Shutterstock, Michael Derrer Fuchs
בנק קרדיט סוויס / צילום: Shutterstock, Michael Derrer Fuchs

הכותבים הם מנכ"ל ואנליסטית בחברת הייעוץ הפיננסי Complex

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

מה ערכן של אג"ח קוקו שנמחקו בהוראת המפקח על הבנקים? התשובה הטריוויאלית היא אפס. אולם בפועל, גם לאחר המחיקה, למכשירים אלה יש ערך. הם הופכים לזכויות תביעה כנגד הרגולטור, בטענה שהמחיקה בוצעה שלא כדין.

כך מתומחרות כיום שרידי אג"ח הקוקו מסוג AT1 של קרדיט סוויס, שנמחקו באמצע מרץ. זכויות התביעה שלהן נסחרות כיום ב-5 סנטים לדולר. הן מציעות פרופיל תשואה ייחודי, בין סיכון של אובדן מלוא ההשקעה במקרה של דחיית התביעות, ובין פוטנציאל תשואה של אלפי אחוזים, אם התביעות לביטול המחיקה יתקבלו, או שיושג הסכם לפיצוי עם הרגולטור.

● מכירת קרדיט סוויס: המנצח הגדול, המפסידים שעשו עסקה גרועה והמיליארדים שנמחקו 

עסקת הרכישה של UBS את קרדיט סוויס, שהוכרזה בחודש שעבר, יצרה תקדים משמעותי. בעוד שבעלי המניות של קרדיט סוויס קיבלו מניות UBS בשווי של כ-3.25 מיליארד דולר, משקיעי ה-AT1, בהיקף של כ-17 מיליארד דולר, הבכירים יותר מבעלי המניות בסדר הנשייה, נמחקו במלואם.

מחיקה זו הובילה לתביעות ענק שהוגשו בשווייץ נגד FINMA, הרגולטור השוויצרי המפקח על הבנקים, בדרישה לביטול החלטת המחיקה והשבת הכספים למחזיקים.

 

סמכות מוטלת בספק

אג"ח קוקו נועדו לספוג הפסדים, באמצעות מחיקת קרן המכשיר, במצב שבו הרגולטור קובע שהבנק הגיע לנקודת "אי-קיימות". זו מוגדרת, בין היתר, כמצב שבו הבנק זקוק לתמיכה מכספי המדינה. אירוע כזה התרחש לאחר ששווייץ הזרימה לקרדיט סוויס נזילות, וארגנה את מכירתו ל-UBS, כדי למנוע את קריסתו.

אולם לטענת התובעים, הרגולטור פעל בחוסר סמכות בהיפוך סדר הנשייה. לטענתם, אם בעלי המניות קיבלו תמורה כלשהי, הבנק היה עדיין סולבנטי, ולא ייתכן שמחזיקי ה-AT1 יאבדו את כל השקעתם.

בעמדתם תומכים עקרונית גם הבנקים המרכזיים באירופה ובאנגליה, שמיהרו לפרסם הצהרה משותפת המתנערת מפעולותיו של הרגולטור השוויצרי, ושבה הבהירו מפורשות כי הם מתכוונים להמשיך ולכבד את היררכיית הנשייה, שלפיה משקיעי AT1 לעולם לא יספגו הפסדים לפני בעלי מניות.

מה טוען הרגולטור?

בטענה זו מסתתרת מורכבות גבוהה מהנדמה. הרגולציה באירופה ובאנגליה לטיפול בבנקים כושלים מגדירה במפורש את סדרי הנשייה, ודורשת מחיקת הון מניות לפני מכשירי קוקו מסוגים שונים.

מנגד, בשווייץ לא קיימת הגדרה מפורשת למדרג הנשייה. כבר בסמוך להחלטת המחיקה, FINMA פרסם הודעה המבהירה שההחלטה נשענת על בסיס משפטי מוצק, מתוקף סעיף מפורש בתנאי האג"ח ותנאי הרגולציה.

הרגולטור נשען גם על חקיקה שהוסדרה בשווייץ יום לפני אירוע המחיקה, שהסירה חסמים לרכישת קרדיט סוויס על ידי UBS, אפשרה להעניק ל-UBS תמיכה מסיבית וביטוח הפסדים מהמדינה והבהירה את סמכות הרגולטור למחוק את ה-AT1 תוך היפוך סדר הנשייה.

לטעמנו, נימוקי FINMA בעייתיים. קשה להצדיק מהלך כה תקדימי ומפתיע בלקונה ברגולציה הנוגעת לסדרי נשייה בסיסיים. מניסיוננו בתחום, המשקיעים ב-AT1 של בנקים שוויצריים לא היו מודעים לסיכון היפוך סדר הנשייה, ולא ניתן גילוי מפורש מספיק לגביו בתנאי המכשיר. בעייתית היא גם ההסתמכות על חקיקה שבוצעה בחופזה יום לפני המחיקה, ש"הבהירה" את סמכות הרגולטור.

תקדים תומך עדכני

ישנו תקדים בודד למחיקת אג"ח קוקו באירופה, טרם קריסת קרדיט סוויס. בנק פופולר, שהיה השישי בגודלו בספרד, קרס ב-2017 ונמכר לבנק סנטנדר באירו אחד. בעלי המניות נמחקו, לצד מחיקה מלאה של AT1 ואג"ח קוקו רובד 2, בהיקף כולל של 2 מיליארד דולר. גם במקרה זה, בעלי החוב שנמחקו הגישו תביעות נגד הרגולטור, בטענה שהמחיקה בוצעה בחופזה ולא נדרשה, אך אלה נדחו.

מנגד, רוח גבית לנושי קרדיט סוויס ניתנה לפני כשבועיים מביהמ"ש העליון ההולנדי, שפסק לטובת נושי הבנק ההולנדי SNS בתביעתם כנגד מחיקת אג"ח נחותות על ידי הממשלה, בשנת 2013. ביהמ"ש קיבל את טענתם שהליך הפירוק וההנזלה של הבנק היה חפוז, הוביל להשמדת ערך, ולא קיים את העיקרון הבסיסי החל על פירוק בנקים, שלפיו אסור שנושים ייפגעו מהנזלה מהירה של נכסי הבנק ביחס למה שהיו מקבלים בפירוק מסודר.

כעת, הנושים יקבלו כ-800 מיליון אירו מהממשלה ההולנדית, תמורה המובילה לתשואות של כ-1,000% לחלק מהמשקיעים שקנו את החוב זמן קצר לאחר המחיקה, בסנטים בודדים.

השוואה בין התביעות מעלה תמונה מורכבת. נושי קרדיט סוויס מחזיקים טענה ספציפית לפגיעה תקדימית בסדר הנשייה והסתמכות על חקיקה חפוזה וייעודית, ולא רק פגיעה כללית בשווי נכסי הבנק. מנגד, במקרה ההולנדי האג"ח אומנם היו נחותות, אך לא מכשיר קוקו שכולל טריגר למחיקה, כך שמעמד המשקיעים שנמחקו במדרג הנשייה היה בכיר יותר, וללא סיכון מחיקה מוגדר מראש.

פוטנציאל לתשואות ענק

לטעמנו, לנושי קרדיט סוויס ישנה עילת תביעה חזקה. יתרה מכך, קיים להערכתנו סיכוי שביצועים חזקים של UBS לאחר השלמת רכישת קרדיט סוויס ייצרו מנופי לחץ להשיב את כספי ה-AT1 שנמחקו.

כלומר, ככל שיתברר במרוצת הזמן ש-UBS עשה עסקת בוננזה, לאור השילוב של המחיר הנמוך שבו רכש את קרדיט סוויס, מחיקת ההתחייבויות בקוקו ותמיכת הממשלה השוויצרית בהיקף עתק של כ-200 מיליארד דולר, כך יתקשו UBS והרגולטור השוויצרי להצדיק את המחיקה ואת העברת הערך מנושי ה-AT1 לבעלי מניות UBS. במקביל, גם לרגולטור השוויצרי ישנו אינטרס להסדיר את מדרג הנשייה בשווייץ, ובכך לאפשר לבנקים השוויצריים לחזור לגייס הון רגולטורי במכשירי AT1.

שילוב הדברים עשוי להוביל לכך שהתהליך המשפטי יהיה קצר יחסית. לכן, למשקיעים חובבי סיכון המוכנים לסכן את מלוא השקעתם, רכישת זכויות התביעה של ה-AT1 של קרדיט סוויס מציעה פוטנציאל ייחודי לתשואות אסטרונומיות.

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בבורסה המקומית; מניות הבנייה צוללות בכ-2%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם