גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים שבדקו עשרות סכסוכים ברחבי העולם מגלים - כך נגמרות מלחמות

חוקרים שצללו לעומקם של עשרות סכסוכים ברחבי העולם מסבירים איך שינתה המלחמה הקרה את הסופים של מלחמות, מתי כוחות בינלאומיים יכולים להיות פתרון רלוונטי ● וגם: האם מלחמת ישראל וחמאס יכולה בכלל להיגמר בלי שינוי מסלול באיראן

טקס לציון 70 שנה למלחמת קוריאה. שני הצדדים התעייפו / צילום: Reuters, KIM HONG JI
טקס לציון 70 שנה למלחמת קוריאה. שני הצדדים התעייפו / צילום: Reuters, KIM HONG JI

"כרגע, נדמה שזה לא ייגמר לעולם. אבל מתי שהוא זה ייגמר, אני מבטיחה לך", אומרת ד"ר קריסטין צ'נג אחרי שיחה מייאשת למדי על סופים של מלחמות. "אבל", היא מוסיפה בטון מהורהר, "יכול להיות שזה יקרה אחרי ששתינו נמות".

הסופר אלבר קאמי כבר כתב בספרו "הדבר" שמלחמות ומגפות גדולות על תפיסת המציאות של אדם, ו"לכן הוא אומר לעצמו שהיא דבר לא ממשי, חלום רע שיחלוף. ומחלום רע לחלום רע, האדם הוא שחולף".

ביל אקמן עלה להתקפה והאקדמיה כבר לא תיראה אותו הדבר
"תקוות נולדות מתוך ייאוש": חוקר הפסיכולוגיה של סכסוכים רוצה שנדמיין עתיד טוב יותר
החוקרת שיצאה לבדוק מה קרה לליבידו שלנו בזמן המלחמה   

ניצחונות הפכו לנדירים

בכל זאת, לפעמים אנחנו זוכים לחזות בסיומה של מלחמה. קריסטין צ'נג (Christine Cheng), מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, וד"ר דן רייטר (Dan Reiter) מאוניברסיטת אמורי בארה"ב, הם חוקרים המקדישים את זמנם כדי להבין כיצד יכולים להיראות סופים כאלה, ומה יכול לעזור להם להגיע עוד בימי חיינו.

ד''ר קריסטין צ'נג / צילום: תמונה פרטית

"התזה של הספר שלי, 'How Wars Ends', היא שמלחמה ארוכה היא מצב שבו לפחות לצד אחד, לפעמים לשניהם, יש מידע שגוי לגבי הסיכוי לנצח", אומר רייטר. "הרי על פי תורת המשחקים, אם שניהם היו יודעים מי באמת יותר חזק, הם לא היו נכנסים למלחמה מלכתחילה, אלא פשוט קובעים את התוצאה מראש. מלחמות נגמרות כאשר שני הצדדים מבינים באמת את מצבם". המתקפה של רוסיה על אוקראינה היא דוגמה מצוינת לתזה הזאת. לרוסיה כנראה היה נדמה שהניצחון שלה יגיע הרבה יותר בקלות מכפי שקרה באמת.

 

צ'נג אומרת שמלחמות יכולות להיגמר באחת משלוש דרכים: בניצחון מוחלט של אחד הצדדים, במשא ומתן או באופציה שלישית ונדירה - לשני הצדדים נגמרת האנרגיה להילחם, והם פשוט מניחים את נשקם. לדבריה, מאז סיום המלחמה הקרה, משא ומתן הפך לסיום נפוץ יותר מניצחון, והיא מסבירה מדוע.

"עם סיום המלחמה הקרה, מגוון סכסוכי פרוקסי של ארה"ב והמערב נגד רוסיה והמזרח איבדו מחשיבותם הבינלאומית והפכו למלחמות אזרחים. ארה"ב, כמעצמה הגדולה בעולם, עם שותפותיה באירופה ובארגוני התיאום הבינלאומיים כמו האו"ם, נכנסה אז לתפקיד משליטת הסדר והחלה ללחוץ על הצדדים בסכסוכים האלה להתפשר.

"הייתה לה הסמכות הבינלאומית והיכולת למנוע כניסת נשק, להפעיל סנקציות או דווקא לתת תמריצים לצד ששמר על השקט, ובאופן כללי לדכא סכסוכים שבהם שני הצדדים היו הרבה יותר חלשים ממנה". אלא שהיום, במיוחד במזרח התיכון, ישנם שוב שני צירי כוח בינלאומיים שתומכים בצדדים מנוגדים בסכסוך, כך שהסיכוי פוחת לסיים אותם במו"מ שעליו מפקחים ארה"ב, נאט"ו או האו"ם כמעין שופטים בינלאומיים ששני הצדדים נאלצים לקבל.

במלחמות של היום, איך נראה ניצחון?
צ'נג: "אנחנו מדמיינים ניצחון כהנפה של דגל לבן, כניעה של אחד הצדדים, כמו במלחמת העולם השנייה. במלחמות אזרחים, או מלחמות מול ארגוני טרור או גרילה ניצחון מסוג זה הוא נדיר. בכל זאת יש דוגמאות מעטות לניצחונות גם במקרים כאלה, אם כי לא בהכרח כאלה שנשמח ללמוד מהן. בסרי לנקה, אפשר לומר שהממשלה ניצחה את ארגון הנמרים הטמיליים, שדרש הקמה של מדינה טמילית עצמאית. לניצחון הזה היו מחירים איומים, עד כדי כך שיש שקראו לו רצח עם. מאות אלפי אנשים משני הצדדים מתו, ובסופו של דבר גם מנהיג הארגון. היום אין אלימות קבועה מצד הארגון הזה, ולכן אפשר לומר שזה היה ניצחון.

אנשי ''הנמרים הטימיליים'' בסרי לנקה, 2007. המדינה בסוף ניצחה, במחיר כבד / צילום: ap

"אני חושבת שלפחות חלק מהישראלים מדמיינים ניצחון כזה. אבל אלה דוגמאות בודדות, בין המון דוגמאות שלא הצליחו, והאמת שאני לא חושבת שזה אפשרי בישראל. ההיסטוריה של הסכסוכים מהסוג הזה מראה שזה לא קורה אם הארגון חזק, ונתמך על ידי האוכלוסייה ועל ידי כוחות חיצוניים".

גם רייטר לא אופטימי לגבי הסיכוי לנצח את חמאס. "אם חמאס היה נלחם טנק מול טנק, הייתם מנצחים אותם בקלות, אבל מלחמות כאלה של מורדים מתוך האוכלוסייה, אי אפשר לנצח כמו במלחמה רגילה. לעתים, אם התנועה תלויה במנהיג כריזמטי, זה קורה כאשר המנהיג מת. או אם היא תלויה בנשק מבחוץ, אפשר לפעמים לנצח כשהנשק מפסיק להגיע, אבל מול ארגון דומה לחמאס, זה נדיר".

ד''ר דן רייטר / צילום: תמונה פרטית

צ'נג מוסיפה שלא תמיד מה שנראה כניצחון במבט ראשון אכן מחזיק מעמד. "למשל, באפגניסטן ב־2003־2005 היה די ברור לאמריקאים שהם ניצחו, אבל ב־2021 הטליבאן חזר לשלוט במדינה. אז מי ניצח? היום נאמר, בהחלט לא האמריקאים. אנשים שונים גם רואים סיטואציות שונות כניצחון. לפעמים מה שנראה כניצחון הוא ספין, שתלוי באופן שבו מוצגים הדברים בתקשורת של צד אחד".

התפקיד של צד שלישי

למרות ירידת כוחו של הלחץ האמריקאי, סיום סכסוך במו"מ הוא הנפוץ גם היום. מחקריה של צ'נג מדגישים את החשיבות של צדדים שלישיים בסיום כזה של המלחמה. לגורמים הללו יש תפקיד משולש: ללחוץ, לתווך ולערוב.

"אם, למשל, אני ביידן ורוצה לסיים את המלחמה באוקראינה כי עומדת לפניי שנת בחירות, אני יכולה להפסיק להבטיח לזלנסקי נשק או דעת קהל חיובית", היא אומרת. לחצים כאלה רלוונטיים מאוד במדינה כמו ישראל, שלא ברור אם היא יכולה להתחמש לבדה באופן שיאפשר לה להמשיך את הלחימה.

לדברי צ'נג, כששני הצדדים כבר מחפשים בעצמם את הדרך לסיים את המלחמה, הגורם המתווך לא חייב להיות מדינה גדולה, אלא מדינה קטנה שנתפסת כניטרלית או אפילו עמותה. "כמו הנורבגים בקולומביה, שיצרו ערוץ חשאי שבו שני הצדדים למלחמת האזרחים במדינה דיברו גם כשהמלחמה השתוללה בעוז. בערוץ החשאי, שני הצדדים מנסים לתאר מציאות של היום שאחרי, שהם יכולים לחיות איתה. אם הם יכולים לדמיין מציאות כזאת יחד, אפשר להתיישב למו"מ רשמי".

נשיא קולומביה חותם על הסכם עם המורדים. נורבגיה יצרה ערוץ הידברות חשאי / צילום: Reuters, IMAGO

צ'נג מוסיפה שמלחמות ניתן לעצור מיד כשהן מתחילות, כששני הצדדים חושבים צעד קדימה, מבינים עד כמה הם יכולים להסתבך ונסוגים, אבל ברגע מסוים עוברים איזשהו קו, המלחמה נכנסת ל"שוונג", שבו כדי להצדיק את מחירי המלחמה הגורם שממול מתואר כשטן מוחלט והמלחמה מתוארת כ'להיות או לחדול'. "ואז ישנו חשש שכל מו"מ עם ה'שטן', כל לגיטימציה - קטנה ככל שתהיה שתינתן לו - תפחית מהמוטיבציה של הלוחמים, ואם המו"מ לא יצליח, אחר כך יהיה קשה יותר להילחם. אבל בכל זאת, אחרי תקופה ארוכה של לחימה, במחירים גבוהים, האזרחים מתחילים להתעניין במו"מ אפילו עם אותם גורמים שטניים".

הפתרון לבעיית האמון

מול גורם "שטני" נוצרת בדרך כלל גם בעיית אמון. אנחנו לא חושבים שהוא יקיים הסכמים. "אמון הוא הבעיה הקלאסית", אומרת צ'נג, "וכדי להתמודד איתה ישנו התפקיד השלישי של הצדדים השלישיים, שהוא הערבות להסכם. לדוגמה, עם סיום מלחמת האזרחים בסיירה ליאון, בריטניה התחייבה שכל אלימות מצד הכוחות המורדים תיענה בהתייצבות של כוחות בריטיים לצד צבא השלטון בתוך 72 שעות, וזאת למשך 20-30 שנה מחתימת ההסכם".

צ'נג אומרת שיש סיגנלים שמאותתים לשני הצדדים שהגורם השלישי צפוי לעמוד בהבטחותיו לערוב להסכם. "למשל, אם הוא מקים אצלך בסיס צבאי, או עושה אצלך תרגיל צבאי". נושאת המטוסים האמריקאית שהגיעה לישראל הייתה לדוגמה הצהרת גיבוי לישראל מול חמאס וחיזבאללה. במקרה של הפסקת אש, ארה"ב תוכל לבחור להמשיך לתת לה גיבוי דומה.

נושאת המטוסים שארה''ב שלחה לאזור כסימן לערבות / צילום: Reuters

האו"ם הוקם כדי להיות גורם האכיפה הבינלאומי להסכמים כאלה. ואכן, האו"ם הצליח לשמש כגורם שומר שלום בסכסוכים רבים, אבל הכרנו גם דוגמאות אחרות שהראו שכוחו מוגבל. "מה שחשוב לדעת לגבי כוחות או"ם הוא שהם יכולים להישאר רק בהסכמת שני הצדדים", אומר רייטר. "אחרי 1956, מצרים גירשה את שומרי השלום של האו"ם משטחה, ולישראל ולעולם לא היה מה לעשות בעניין. מגבלה נוספת היא שכוחות האו"ם רלוונטיים יותר כאשר אפשר לשים אותם על קו מסוים שמפריד בין האוכלוסיות, למשל בקפריסין היוונית לעומת הטורקית. כאשר האוכלוסיות מעורבבות, לשומרי השלום מהאו"ם יותר קשה להתערב ולהגן".

כוחות האו''ם בקפריסין, 1974. יעילים כשיש קו הפרדה בין אוכלוסיות / צילום: ap

התחושה היא שקצת "היינו שם". מול חמאס הושגו אינספור הפסקות אש, והן הופרו.
צ'נג: "ודאי, וכך זה אצל כולם. סבבים אינסופיים של מו"מ, הסכם, הפרה, כך שוב ושוב עד שמשהו תופס".

גם כשעולים על פסים פחות אלימים, זה לא תמיד סוף הסיפור, היא אומרת. "אפילו בהסכם באירלנד, שנחשב אחת הדוגמאות המוצלחות של הפסקת הלחימה אחרי שנים ארוכות של שפיכות דם, יש פה ושם אירועי אלימות קטנים, אבל הצדדים מצליחים להכיל אותם כדי למנוע הידרדרות חזרה למלחמה. ראינו במחקרינו שאחד הגורמים המנבאים אי־הידרדרות הוא המשך תשומת הלב הבינלאומית למדינה, גם אחרי שההסכם נחתם ולכאורה הכול נגמר. לדוגמה, בסודן הוקמה מדינת דרום סודן לאחר מו"מ, והעולם האמין שהבעיה שם נגמרה, והפסיק לשים לב. עכשיו יש שם מלחמה חדשה, עם צדדים קצת שונים".

אפשר להגיע לסיום מלחמה בלי אמון, אבל גם בלי גיבוי של כוחות חיצוניים?
רייטר: "כן, באמצעים פיזיים. למשל ב־1967, ישראל הייתה מאוד חשדנית כלפי מצרים וסוריה, אבל לאחר שהיא כבשה את סיני, עזה והגולן, היא הרגישה מספיק מוגנת על ידי הטריטוריה הזאת כדי להפסיק את הלחימה. גם חומת ההפרדה שלכם, שהיא אמנם מאוד שנויה במחלוקת, עובדת ברמה הפרקטית. כך ישראל יכולה להרשות לעצמה לא לשלוט באופן מלא בגדה המערבית, וזה לא מאיים על קיום המדינה. כיפת ברזל היא פתרון טכנולוגי שעזר לישראל להימנע מלהיכנס קרקעית לעזה במשך כמה שנים טובות, למרות חוסר האמון המוחלט, ובתקופה הזו המצב בעזה לא היה טוב, אבל יותר טוב ממה שהוא עכשיו".

כל אלה, הוא אומר, דוגמאות לכך שמחסום פיזי יכול לתת לאחד הצדדים או לשניהם את הביטחון לחתום על הסכם, גם אם אין לו אמון מלא בצד השני, כי גם מול הפרה של ההסכם יש "באפר", וזה לא יהיה מצב של להיות או לחדול.

האם זה אפשרי בין חמאס וישראל כרגע? עם קצת יצירתיות אולי כן, אומר רייטר. "כעת יש לכם התמודדות חדשה, מנהרות. אז מה עושים? ממקשים את כל האדמה? חומה כלפי מטה? חפיר עם תנינים? אני אומר - אני לא יודע, אבל על פניו, כל פרויקט הנדסי מורכב ככל שיהיה הוא קל יותר לביצוע מאשר מלחמה קרקעית מחד גיסא ומחתימה על הסכם מול גורם כמו חמאס ולקוות לטוב, מאידך גיסא".

מחכים לשינוי באיראן

אחד התנאים המנבאים הצלחה במו"מ, מציינת צ'נג, הוא שכל צד מיוצג על ידי גורם אחד ברור שניתן לדון איתו, ויש לו הסמכות לחתום על הסכמים. "למשל, אני לא בטוחה שישראל כרגע חושבת שסינוואר מייצג את כל העזתים, או שאבו מאזן מייצג את כל הפלסטינים, כולל העזתים. ואז עולה השאלה אם צריך להחליש את ההנהגה של הצד השני על ידי פיצולה או שכדאי דווקא לתת להנהגה להתגבש, כדי שאפשר יהיה להתדיין איתה.

"יש לא מעט אנשים בעזה ששונאים את החמאס, אבל גם רואים בחמאס את המגן היחיד שלהם מפני ישראל שאותה הם שונאים יותר, וחווים את שני הדברים הללו בו זמנית. אולי גם בעזה אפשר למצוא את הצד הלגיטימי והלא טרוריסטי של הארגון, כי החמאס לא הולך לשום מקום. אי אפשר להשמיד אותו לגמרי, כי הוא תנועה אזרחית".

מול הרמת הגבה באשר לקיומו של צד לא טרוריסטי של חמאס, היא מציינת כי "גם ה־IRA נראו לרגעים כמו חמאס, והיום הם גורם פוליטי לגיטימי באירלנד. זה קרה גם במקומות נוספים".

כשאין עם מי לדבר, עם מי בכל זאת אפשר לדבר? צ'נג ורייטר מפנים שניהם את הזרקור לאיראן. "היא גורם סמכות שיש לו יכולת לעצור את התוקפנות של חמאס, אבל אין לה אינטרס לכך כרגע", אומרת צ'נג, ורייטר מוסיף שאיראן יכולה להיות גורם מפתח "אם יתחלף שם המשטר או אם ירצו שם לחזור לחיק העולם המערבי, כי איראן כן תלויה במערכת הכלכלית המערבית והייתה שמחה ליותר שיתוף פעולה עם המערב, כפי שראינו סביב חתימת הסכם הגרעין, שאגב, הם עמדו בו".

דיברנו על סיום המלחמה בניצחון או במו"מ. יש אופציה שלישית.
רייטר: "זה לא נפוץ, אבל לפעמים שני הצדדים פשוט מתעייפים ומניחים את נשקם בנקודה מסוימת, בלי שהגיעו להסכמות ברורות. זה קרה למשל בצפון קוריאה. נחתם שם הסכם הפסקת אש שכולם האמינו שהם זמני, ומאז במשך 50 שנה, אף צד לא חידש את הלחימה באופן מלא, ויש להם גבול מאוד ברור ועבה. יש להם לפעמים הסלמות, שהם יודעים לסגת מהן".

נראה שבישראל עוד לא התעייפו.
צ'נג: "טוב, זה בגלל ההתקפות כמובן. אני מרגישה מכיוון ישראל תחושות של זעם ונקמה שמזכירים את התחושות בארה"ב אחרי 9/11. ארה"ב הגיבה בצורה חריפה ובעצם הפכה את ארגוני הטרור המאוד שוליים של אפגניסטן ועיראק לתנועה עולמית. ביידן אומר למעשה, אל תעשו את הטעויות שאנחנו עשינו, למרות שאנחנו מבינים את הזעם. הגיוני שתרגישו רצון בנקמה ולא תוכלו להרגיש שום דבר אחר במשך הרבה זמן".

ארה"ב לא הייתה תחת איום קיומי. בישראל המצב שונה.
"אני מבינה שזו התפיסה שלכם עכשיו אחרי המתקפה. מחוץ לישראל אתם נראים חזקים מאוד ולא תחת איום קיומי בכלל".

עוד כתבות

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters

מגמה מעורבת באירופה; התמ"ג בגוש האירו הפתיע לחיוב

הניקיי קפץ ב-1.2% ● בקרן המטבע הבינלאומית העלו את תחזיות הצמיחה באסיה ● האינפלציה בגוש האירו עלתה ב-2.4% באפריל, בהתאם לצפי ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ישראל לא תשלח משלחת לקהיר, ממתינים לתשובת חמאס

הותר לפרסום: עידו אביב, בן 28 מכרמיאל, וקאלקידן מהרי בן 37 מפתח תקווה, נפלו בקרב ברצועת עזה • משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • צבא ארה"ב מציג: תמונות מהקמת הרציף ההומניטרי בים התיכון סמוך לרצועת עזה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" ● עדכונים בולטים

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

טהראן, אמצע חודש  אפריל / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: ישראל חיסלה בתוך איראן איש משמרות המהפכה

כתב איראן אינטרנשיונל דיווח כי ישראל חיסלה קצין במשמרות המהפכה שהיה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה ● בסוף דצמבר דווח כי מספר חשודים נעצרו בחשד לניסיון פיגוע בברלין

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים יותר כאשר אתם מתבגרים

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא הגיע לגיל 55. ואז הקים את החברה החשובה ביותר בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירה בקריות נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. כמה היא תהיה שווה אחרי תמ"א

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מגמה ירוקה בתל אביב; טבע מזנקת ב-6%, אלוני חץ יורדת בכ-4%

מדד ת"א 35 קופץ ב-1.2% ● השקל מזנק מול המטבעות הזרים ברקע המגעים לעסקת החטופים ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

ניצן גולדברג, משנה למנכ''ל ומנהל אגף סחר ושיווק קבוצת שופרסל / צילום: יח''צ

עזיבה שלישית בתוך חודש: המשנה למנכ"ל שופרסל הודיע על התפטרות

ניצן גולדברג, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף סחר ושיווק בשופרסל, הודיע על עזיבתו ● מדובר בבכיר השלישי שעוזב את הקבוצה לאחר ההשתלטות של האחים אמיר, אחרי שסמנכ"לית התקשורת התאגידית וסמנכ"לית משאבי האנוש הודיעו גם הן על סיום תפקידן