גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הבא של ישראל בהאג והאם היא צריכה לחשוש מסנקציות כלכליות

בית הדין בהאג יתכנס בחודש הבא לדיון נוסף בטענות נגד ישראל, הפעם בשל דרישת הרשות הפלסטינית ● על הפרק: הסטטוס המשפטי בשטחים ● מה ההבדל בין ההליך לתביעה נגד המלחמה, האם ישראל צפויה להתייצב אליו, ואילו השלכות כלכליות עשויות להיות למהלך?

מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לבית הדין בהאג, ביום שישי / צילום: Reuters, Charles M. Vella / SOPA Images/Sipa USA -
מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לבית הדין בהאג, ביום שישי / צילום: Reuters, Charles M. Vella / SOPA Images/Sipa USA -

ב-19 בפברואר יתכנס בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) כדי לדון שוב בטענות נגד ישראל, והפעם הדיון יתמקד בטענות נגד הימצאותה של ישראל בגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה, ויימשך שישה ימים. הדיון יתקיים במסגרת בקשה לחוות-דעת משפטית שהופנתה מהעצרת הכללית של האו"ם לבית הדין לבקשת הפלסטינים בסוף 2022.

מה ההבדל בין ההליך הבא לתביעה על המלחמה ברצועת עזה, האם ישראל צפויה להתייצב, ומה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות לחוות-הדעת שתתקבל? 

בית הדין בהאג דחה את הבקשה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך דורש מישראל להבטיח סיוע הומניטרי
פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין בהאג?
ההגנה של השופט ברק על ישראל ולמה הצטרף להוצאת שניים מהצווים

ההליך נולד בעקבות יוזמה של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שביקש מהאו"ם לקבל חוות-דעת מבית הדין במטרה להפעיל לחץ משפטי ומדיני על ישראל. הבקשה אושרה בדצמבר 2022 ברוב של 87 מדינות מול 26 מתנגדות ו-53 שנמנעו. מדובר בהליך שונה מהתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל.

בית הדין עוסק בשני סוגי הליכים: מתן חוות-דעת מייעצות לאו"ם בתור הגוף המשפטי של האו"ם; ותביעות בין מדינות כאשר ניתנת הסכמה של שני הצדדים לדיון. בעוד ההחלטה בתביעות היא מחייבת, חוות-דעת משפטית אינה מחייבת את המדינה.

יחד עם זאת, מדובר בשישה ימי דיונים בהם צפוי מפגן אנטי-ישראלי כלל עולמי חריג, ובסופו יחליט בית הדין מהו המצב המשפטי הנוהג. למעלה מ-50 מדינות צפויות להתייצב ולהביע את עמדתן, בנוסף לשלושה ארגונים פרו-פלסטיניים שהצטרפו להליך - הארגון לשיתוף-פעולה איסלאמי, הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי. 

חוות-הדעת של בית הדין צפויה להינתן רק לקראת סוף 2024.

השאלה שהופנתה לבית הדין היא - מהי המשמעות המשפטית של הכיבוש הנמשך בגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה (טרום ה-7 באוקטובר)? הפלסטינים מבקשים לבנות תקדים ולהביא את בית הדין לקבוע כי הימשכות נוכחות ישראל בשטחים אינה זמנית, ולכן אינה חוקית. בכך מבקשים הפלסטינים להביא לשינוי בהנחת היסוד לפיה השליטה בשטחים תוכרע בהסכמה של הצדדים. הם מנסים להביא לכך שיוטלו על ישראל סנקציות כדי להוציאה מהשטחים.

מומחים בתחום הבינלאומי אומרים כי קיימת סכנה שבית הדין יקבע כי הנוכחות בשטחים אינה חוקית.

מה ההשלכות שעשויות להיות מבחינת ישראל?

בעוד שבאו"ם הסיכוי שינקטו סנקציות הוא נמוך לאור זכות הווטו שיש לארה"ב במועצת הביטחון, משמעות החלטה אנטי-ישראלית של בית הדין עלולה להביא מדינות, תאגידים רב-לאומיים וקרנות הון לשינוי המדיניות כלפי ישראל בעולם, פגיעה תדמיתית והענקת לגיטימציה לחרם מצד מדינות שונות ולתנועת ה-BDS. בנוסף, החלטה נגד ישראל הנוגעת לכיבוש עשויה להביא לפעולה מצד בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) לבחון העמדה לדין של ישראליים. 

 

לדברי עו"ד ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי והיום ראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות במשרד הרצוג, "יש הרבה מאוד מדינות שרואות בחוות-דעת המייעצות של בית הדין, כמשקפות את המצב המשפטי הקיים, ולכן הן פועלות לפיהן. למשל, מדינות אירופיות שונות עשויות לנקוט צעדים מעשיים כדי לממש את חוות-הדעת המייעצת.

עו''ד ד''ר רועי שיינדורף / צילום: ניקי וסטפהל

צעדים אלה יכולים לכלול סירוב למתן רישיונות יצוא לישראל ביחס לסוגי מוצרים מסוימים, אזהרות לגורמים עסקיים בדבר סיכונים משפטיים בביצוע עסקים עם מדינת ישראל, דרישות לסימון מוצרים שמקורם בשטחי ויהודה ושומרון, איסור על שימוש בכספי המסים של אותן מדינות למימון פעילויות הקשורות ביהודה ושומרון, ובתרחיש חמור יותר - במדינת ישראל ועוד".

שיינדורף מוסיף כי גם חברות בינלאומיות וגופי השקעה עלולים להעריך מחדש את מדיניותם ביחס לפעילות בישראל. "חלק מההחלטות של גופים אלה יכולות להיות גלויות, אך רבות מהן לא יגיעו אפילו לידיעתנו. פשוט ידלגו עלינו".

בהקשר של הסכמי הסחר עם ישראל, עו"ד שרון סופרין, מומחה לסחר בינלאומי מנהל מחלקת שרשרת אספקה במשרד שבלת, מסביר כי לישראל יש הסכמי סחר עם מדינות שונות לגבי סחורה המיוצרת בישראל, כך שהסחורה המיוצרת בישראל נכנסת ללא תשלום מכס בהתאם לכללי הסכם הסחר הרלוונטי. "החלטה הנוגעת לשטחים עשויה לשנות הקלות אלה ולהוריד את הסחורות המיוצרות בשטחים מהזכאות ליהנות מההסכמים. כבר היום יש מדינות שרוצות לדעת מאיפה המוצר מגיע, אבל החלטה של בית הדין עשויה לסגור את השער". לדבריו, מי שייפגעו ממהלך כזה יהיו גם הפלסטינים, שמהווים חלק גדול מהעובדים במפעלים הישראלים הפועלים בשטחים.

סכנה לפגיעה במותג "מדינת ישראל"

עו"ד שיינדורף מציע להסתכל על ההשלכות במבט רחב. "לא צריך להסתכל על כל אחד מההליכים בזירה הבינלאומית רק באופן נפרד. יש פוטנציאל נזק בהצטברות של ההליכים. עלולה להיווצר פגיעה במותג "מדינת ישראל". בהליך אחד מחברים אותך ל'רצח עם', באחר ל'אפרטהייד', ובשלישי ל'פשעי מלחמה' ו'פשעים נגד האנושות'. זה עלול ליצור כדור שלג תודעתי ממנו הזהרתי לכל אורך השנים. הסכנה יכולה להיות פגיעה בחברות ישראליות ובאופן רחב יותר פגיעה בכלכלת ישראל. ישראל לא מתנהלת כמשק סגור ותלויה מאוד בכלכלה העולמית". 

"ההחלטה יכולה להוביל לרוח גבית לתנועת ה-BDS ולסנקציות כלכליות", אומר יובל ששון, שותף במשרד מיתר ומומחה למשפט בינלאומי. "יכולות להיות סנקציות על תוצרת מהשטחים בדרך של סימון תוצרת או הרחבת הסנקציות על תוצרת מישראל אם לא ניתן להבחין מהיכן הגיעה". השלכה נוספת היא הפסקת היצוא לישראל כפי שקרה עם איטליה שהודיעה ב-7 באוקטובר שתפסיק את היצוא. "אם בית הדין יקבע כי ההתנחלויות הן פשע בינלאומי, מדינות יכולות להפסיק למכור נשק לישראל. הן עשויות לא לרצות לתמוך בהחלטה כזו".

יובל ששון / צילום: תומר יעקובסון

ההחלטה על גדר ההפרדה

בשנת 2004 בית הדין נתן חוות-דעת משפטית נגד ישראל כאשר דן בגדר ההפרדה. אז ישראל החרימה את הדיון בעל-פה, אך הגישה עמדה בכתב לפיה היא כופרת בסמכות בית הדין. בית הדין דחה את עמדת ישראל להיעדר סמכות, וקבע כי גדר ההפרדה שבנתה ישראל בגדה המערבית אינה חוקית ועלולה להוות סיפוח דה-פקטו. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית החומה ולפרק חלקים שנבנו, וקרא למועצת הביטחון של האו"ם לפעול בעניין. בפועל, ישראל לא פעלה לפי ההמלצה.

עו"ד שיינדורף מסביר כי חוות-הדעת בעניין הגדר התעלמה מזכותה של ישראל להתגונן מול פיגועי ההתאבדות, ולכן "למרות חומרתה היחסית של חוות-הדעת, מרבית המדינות לא לחצו עלינו. קשה להבטיח שהפעם זה יהיה אותו הדבר. דווקא בגלל עוצמת המשבר באזור בעקבות הטבח בנורא שהתרחש ב-7 באוקטובר, יש תחושה בעולם שחייבים לטפל במצב במזרח התיכון בצורה משמעותית יותר מאשר בעבר. אני מעריך שיהיה לחץ אמריקאי ובינלאומי לכיוון פתרון של שתי מדינות, וחוות-הדעת של בית הדין יכולה לשמש כמנוף ללחוץ על ישראל בכיוון זה".

האם ישראל תתייצב לטעון בדיון?

שאלה מעניינת אחרת היא האם ישראל תבחר להתייצב כפי שעשתה בדיון על המלחמה בעזה. נכון לעת הזו עוד לא התקבלה החלטה אם ישראל תתייצב בבית הדין. מי שיקבל את ההחלטה הסופית הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישראל הגישה ביולי 2023 עמדה בכתב לבית הדין, בה היא טענה כי אין לבית הדין סמכות לדון. עמדה זו טרם נחשפה, אך עמדת ישראל היא שאין לבית הדין סמכות לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאחר שמדובר בסכסוך בין הצדדים בו לא ניתנה הסכמה על-ידי ישראל כנדרש. ישראל תטען כי בעצם בקשת חוות-הדעת, האו"ם עוקף את הדרישה להסכמה בין שני צדדים שהסכסוך ביניהם יובא להכרעה שיפוטית.

ההתייצבות של ישראל בהאג בדיון על המלחמה בעזה הייתה מוצלחת. היא אפשרה להציג את העמדה של ישראל ולהשיב לטענות המופרכות של דרום אפריקה, וניתן להניח שהביאה לתוצאה שהיא הטובה ביותר לישראל בנסיבות הנתונות, עמה היא יכולה לחיות. 

עו"ד שיינדורף אומר "אני אופתע אם ישראל תטען בהליך זה טענות לגופו של עניין. בהליך שהגישה דרום אפריקה היה פוטנציאל להשפיע על ההחלטה של בית הדין, פה הסיכוי הוא נמוך בהרבה. מדינות מעטות, אם בכלל, מוכנות להתייצב לצידה של ישראל בכל הנוגע להתנהלותה ביהודה ושומרון. ההשתתפות במקרה זה, למרות עמדת ישראל שאין מקום שבית הדין יעסוק בנושא, תיתן לגיטימציה לחוות-הדעת שתצא מבית הדין, ותמשוך תשומת-לב בינלאומית רבה לאירוע שטוב לא יצא ממנו. אני מתקשה לראות מה אפשר יהיה להרוויח מהשתתפות באירוע הזה".

עו"ד ששון בטוח כי הדבר הנכון לישראל הוא להתייצב ולטעון בדיון. "אנחנו לא יכולים להפקיר את הזירה המשפטית. ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה. אף אחד בראי ההיסטוריה לא יזכור אם היינו באולם או לא. יזכרו את התוצאה. אם יש לנו סיכוי לשנות במעט את התוצאה, אז חשוב לעשות את זה".

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר