גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא קנה ביטקוין כשהיה שווה 20 דולר, אבא שלו אמר לו: "מה אתה דפוק, תקנה מניות טבע"

הם האמינו במטבע הווירטואלי הרבה לפני כולם, כשעוד היה שווה מאות דולרים בודדים ונתפס כמחתרתי ● עכשיו הוא נוסק לשיא, עם מחיר של כ־70 אלף דולר - והם חיים על הרווחים העצומים: "ביטקוין זה העתיד. בעוד 30 שנה הוא יכול להגיע למיליון"

הצעירים שקנו ביטקוין והפכו למיליונרים / צילום: Shutterstock
הצעירים שקנו ביטקוין והפכו למיליונרים / צילום: Shutterstock

 

כשערך הביטקוין היה 3,600 שקל בלבד, ורבים מהעולם עוד הטילו ספק, החליט י' ללכת נגד כל הקולות ולהשקיע 700 אלף שהוריו חסכו עבורו במטבע הווירטואלי. היום, כשהוא בן 28, המטבע כבר שווה יותר מ־260 אלף שקל, וי' קוטף את הפירות. "אני גר בתל אביב ונהנה מהחיים. אני לא עובד כי אני לא צריך", הוא אומר. "מדי פעם אני מוכר ביטקוין או חצי ביטקוין בשביל כסף ליומיום, אבל ברוב הביטקוינים אני לא נוגע, ולא משנה אם הערך עולה או יורד".

הביטקוין ייחצה לשניים: האירוע שכל תעשיית הקריפטו מחכה לו מתקרב 

י' הוא רק אחד מצעירים רבים שמתעשרים בשנים האחרונות מה"הימור" שלקחו. כך למשל גם א', חייל משוחרר מדרום הארץ, שרכש ביטקוין לפני כמה שנים. כיום, כשהוא רק בן 23, כבר יש בבעלותו משרדים במגדלי יוקרה בתל אביב, אותם הוא משכיר לפירמות עורכי דין וראיית חשבון. "כשהוא היה בתיכון, הביטקוין עלה כ־200 דולר והוא קנה מטבעות. לא חלף זמן רב עד ששער המטבע הווירטואלי עלה והוא הפך למיליונר", מספר עו"ד אורי גולדמן, מומחה למשטר הלבנת הון וקריפטו, המייצג את א' בעסקאות.

"הוא סגר עסקאות בהיקף של 10 מיליון שקל ולא הזיז שקל אחד, רק ביטקוינים. את המשרדים הוא רכש מכאלה שמאמינים במטבע והם הסכימו שהוא ישלם להם בביטקוין. עסקה כזאת לא מאלצת אותו לעבור דרך בנקים, ולכן אין לו את הקושי של העברת כספים מחשבון לחשבון. היום הוא חי מהשכרת המשרדים לעסקים במגדלים בתל אביב, ונשארו לו עוד הרבה מטבעות קריפטו בארנק".

גולדמן מייצג לא מעט מתעשרים צעירים כאלה. "יש גם ילדים אחרי צבא שעם מענק השחרור קנו ביטקוינים וההורים שלהם צחקו עליהם. היום יש להם מיליונים בארנק הדיגיטלי, שזה לא הגיוני כמעט. יש לי לקוחות שקנו ביטקוין ב־3,000-1,000 דולר לפני מספר שנים, ובעבר גם קנו במאות דולרים, והם עכשיו מיליונרים צעירים".

מה הם עושים עם הכסף?
"עדיין יש קשיים בלהכניס את הכסף לבנקים, למרות שהמצב מתחיל להשתנות רגולטורית, אבל אם רוצים להשתמש בו יש הרבה פתרונות. יש כרטיסי אשראי מבוססי ביטקוין, כספומטים חוקיים שתמורת עמלה של 6% ממירים ביטקוין למזומן ועוד פתרונות. לקוחות שלי גם רכשו רכבי יוקרה בביטקוין, יצירות אמנות וירטואליות במכירות פומביות במטבע קריפטו ועוד. הם קנו אותן גם מטעמי השקעה, כי הן שוות המון כסף, וגם כי הם פשוט אוהבים אמנות ויכולים להרשות לעצמם. הם גם קונים נכסים 'אמיתיים' שמספקים להם הכנסות, כמו נדל"ן".

כספמוט ביטקוין בניו יורק ב-2015. מדינות לא הבינו איך ''לאכול'' את זה / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

ולמרות שחלקם עושים עסקאות, רובם משאירים לעצמם ביטקוינים ולא מוכרים אותם. "מבחינתם ביטקוין זה נכס, כמו זהב, בלי העלויות והפרוצדורות של האחסון בכספת בבנק והשמירה. הם מאמינים בו ומסתכלים עליו כנכס שיעלה כל הזמן. מבחינתם הם נשארים עם הביטקוין לתמיד. זה העתיד שלהם. לכן גם כשהם רוכשים מותרות ונהנים או רוכשים נכסים מניבים, תמיד הם משאירים לעצמם מאות ואפילו אלפי מטבעות".

"הפכתי למטיף לקניית ביטקוין"

הביטקוין אמנם שבר בסופ"ש האחרון את שיא כל הזמנים, כשהמחיר שלו עבר את 70 אלף הדולר, אך קשה לשכוח את הסערות והדיונים סביבו בתחילת דרכו. ב־2009, כשהוא נכנס לראשונה לחיינו, למדינות היה קשה להבין איך "לאכול" את הבשורה, וגם המשקיעים המסורתיים לא תמיד ידעו איך להתייחס אליו. ב־2022 אמר וורן באפט ש"גם אם היו מציעים לי את כל הביטקוין בעולם תמורת 25 דולר, לא הייתי קונה אותו". בעבר הוא גם כינה את המטבע "אסימון הימורים".

וורן באפט, מחזיק את המפתחות לעתיד אפל / צילום: Associated Press, Nati Harnik

סיפורי ההתעשרות מביטקוין אמנם מילאו את עמודי העיתונים בכל שלב של המטבע, אך עדיין רבים התקשו להבין איך הוא מתנהל ואם הוא כאן כדי להישאר. במקביל, הדיונים אם מדובר במטבע או נכס התנהלו במשך שנים עד שהרשויות בישראל, ובמקומות נוספים בעולם, הכריעו כי מדובר בנכס וקבעו כללי מיסוי.

לאחרונה, אחרי עליות ומורדות קיצוניים, שיאים ושפל - אומץ הביטקוין באופן מלא ורשמי בידי וול סטריט. ב־10 בינואר 2024 אישרה הרשות לניירות ערך האמריקאית, ה־SEC, להקים, לשווק ולסחור בשוקי ההון בקרנות נאמנות (ETF) שנכס הבסיס שלהן הוא ביטקוין. כבר למחרת נרשמו למסחר 11 קרנות ביטקוין.

הרשות לניירות ערך האמריקאית. אישרה בינואר האחרון לסחור בקרנות שנכס הבסיס שלהן הוא ביטקוין / צילום: Shutterstock

ההכרה הזאת והעלייה בערך המטבע היו בשורות עבור רבים, וסללו דרך עבור משקיעים סולידיים או שמרנים יותר לשקול לרכוש את המטבע. "אולי כדאי שאקנה קצת ביטקוין", צייץ השבוע המיליארדר ביל אקמן, אמריקאי־יהודי העומד בראש קרן הגידור פרשינג סקוור.

אך עבור השחקנים הוותיקים בזירת הקריפטו, ומכורי הביטקוין בפרט, זו לא הייתה הפתעה. ע' בן ה־44, איש הייטק שעזב את עבודתו וחי כיום רק על רווחי הביטקוין שאת היקפם הוא מסרב להסגיר, מספר כי האמין במטבע עוד בתחילת הדרך. "כמו כולם, שמעתי על הביטקוין ממש כשזה התחיל והאמנתי בו, אבל בגלל דחיינות וחוסר הבנה לא עשיתי את זה. בֽ־2013 המחיר כבר עלה משמעותית ועמד על מאות דולרים, אז החלטתי ללמוד את הנושא וקניתי ביטקוינים בסכום שהיה מאוד משמעותי עבורי. תפסתי את הראש ואמרתי: למה לא קניתי כשהוא היה סנטים? האמנתי בזה לגמרי וישר קניתי לטווח ארוך. אז גם הפכתי למטיף לקניית ביטקוין".

כמו מיסיונרים שמטיפים לאנשים להמיר את דתם, הסתובב ע' וניסה לשכנע אנשים לשים את כספם במטבע הווירטואלי. "הסתובבתי בעבודה עם מדבקות ואמרתי לאנשים 'תקנו ביטקוין, תקנו ביטקוין', הייתי משוגע לגמרי, כל מי שראיתי ברחוב - שכנעתי אותו לקנות. ואז עוד הייתי בהפסדים. הרוב לא הקשיבו".

אנשים פחדו, זה נתפס כמסוכן.
"בנפילה הקודמת של סוף 2022 אמרו לי שזה הולך להגיע לאפס. אמרתי להם 'אתם משוגעים, זה כבר ב־16 אלף ואתם חושבים שזה הולך ליפול עוד? להפך, זה הזמן לקנות'. במקום לצאת, מכרתי את הרכב שהיה לי בשביל לקנות עוד שברירי ביטקוין ועכשיו כבר קניתי רכב חדש שעולה פי שלושה מהרכב הקודם שלי".

אתה עדיין מטיף?
"אני מאמין פנאטי, ברמה דתית לגמרי, במטבע הזה, אבל הפסקתי להטיף לאנשים. ב־2017 הייתי מוכן לעזור לאנשים להיכנס לזה, אבל היום אני עוזר רק לחברים שממש מבקשים. זה היה משהו חתרני שקשה היה להבין אותו, אז היה לי חשוב להסביר לאנשים. אבל לדעתי עכשיו כולם כבר צריכים להבין לבד מה זה המטבע הזה, ואם הם לא קנו זו בעיה שלהם. אני חי טוב עם ההחלטה שלי".

גם ב', מהנדס תוכנה בן 35, קנה מטבעות ביטקוין בימים שבהם זה עוד נתפס כחתרני. "את הקנייה הראשונה עשיתי לפני שבע שנים. זה היה הגל המשמעותי הראשון וזה עדיין היה מאוד מחתרתי. כל הקנייה הראשונה הייתה מאוד under ground. הלכתי עם חבר לרמת גן מאחורי איזה בניין, משכנו מזומן, פגשנו איזה בחור ולא היה לנו מושג איך זה יקרה. פשוט באנו עם מחשב, למדנו איך פותחים ארנק חם אונליין, נתנו לו 10,000 שקל והוא העביר לנו את הביטקוין לארנק. ככה זה התחיל".

 

בהתחלה גם ב' לא ממש ידע איך להתייחס להשקעה שלו. "חבר שלי ואני חשבנו שאולי נסחור בזה, נמכור ונקנה. בחלקים קטנים מהביטקוין באמת עשיתי ככה, אבל מהר מאוד הבנתי שזו לא באמת הדרך ונשארתי איתו, גם כשהוא היה 60 אלף דולר, גם כשהוא חזר ל־10,000 וגם עכשיו כשהוא עלה ל־70 אלף. לפני שמונה חודשים קניתי עוד מטבעות כשהערך היה 20 אלף פלוס".

למה לא לממש?
"אני מאוד מאמין ברעיון, בייחוד עכשיו כשכל המוסדיים והקרנות קונות אז אני מניח שהוא יהיה פחות תנודתי ממה שהוא היה לאורך השנים. אני עושה עכשיו רווחים על הנייר כי אני לא מתכנן למכור, והעלייה הנוכחית לא משנה משהו בחיים שלי. מבחינתי זו השקעה לטווח ארוך".

"זו הונאה, אל תקנה"

המשקיעים בביטקוין אמנם הפכו היום למיליונרים, אך כאמור הדרך הייתה רצופה בקשיים ובזלזול מהסביבה. ת', בן 36, מנהל בתחום ההון סיכון, נזכר איך אבא שלו הגיב כשהוא חשב לקנות קריפטו בעבר. "הייתי אז בקבע והביטקוין עלה 20 דולר בערך, ואבא שלי אמר 'מה אתה דפוק? זו הונאה, אל תקנה את זה'. באותו הרגע עוד הקשבתי לו אבל אז בן דוד שלי, שצעיר ממני בכמה שנים, סיפר שהוא השקיע ועשה הון מהדבר הזה. ביקשתי ממנו שיקנה עבורי מטבע אחד.

"סיפרתי לאבא שלי בארוחת שישי, כשאח שלי התאום ואני חזרנו מהצבא. הוא צחק עליי ממש ואמר שאני סתם שורף את הכסף שלי: 'תהיה כמו אח שלך, תשקיע במניות טבע'. מאז לא קניתי ולא מכרתי, ואני גם לא מתכוון לעשות את זה בקרוב. מיותר לציין שאני ברווח של פי 70 כמעט, ואילו אח שלי שהשקיע אז בטבע הפסיד יותר מ־80% ומכר. מפה לשם אבא שלי שינה גישה ובעצמו השקיע קצת במטבעות דיגיטליים אחרים".

היום יש לת' 1.1 מטבעות ששווים כ־80 אלף דולר, אבל הוא לא מתכוון לממש אותם. "אני לא נוגע בזה עד שאגיע לסכום משנה חיים של בין חצי מיליון למיליון דולר. ואני מאמין שזה יגיע לשם. לפני עשור אף אחד לא דמיין שזה יעלה ל־70 אלף דולר".

גם מ', סטודנט לתואר ראשון בחשבונאות וכלכלה בן 25, בטוח שהערך של הביטקוין יגיע למיליון דולר בקלות. "קניתי בסוף 2022, כשהביטקוין היה ב־19 אלף דולר. השקעתי 100 אלף שקל. היום הביטקוין בשיא שלו ב־69 אלף, וזה מהווה תשואה של בערך 260%", הוא מספר. "אני בטוח שהוא יעלה עוד. עוד 30 שנה הוא יכול להגיע למיליון דולר. למה לא? הביקוש עולה על ההיצע".

אחת הסיבות שהביקוש עולה על ההיצע היא אירוע ה"חצייה" (ראו מסגרת) - חוק מובנה במערכת הבלוקצ'יין של הביטקוין שבו קצב ההפקה נחתך בחצי בכל ארבע שנים ומביא להיצע נמוך יותר של מטבעות זמינים. "בגלל שההיצע נחתך והביקוש נשאר אותו הדבר אני מאמין שזה עוד עומד לעלות. גם אם אני אצטרך כסף בשנים הקרובות לחתונה וכדומה אז אני אמכור קצת, אבל אני מאמין בזה לטווח רחוק אז אשאיר מטבעות לפנסיה".

בדומה לאחרים, גם מ' מגדיר את עצמו כ"מאמין" אמיתי בביטקוין. "זה אמונה ברעיון מסוים. זה לא כמו לקנות מניה או השקעה אחרת, זה פותח אותך לעולם של מה זה בכלל כסף. ביטקוין זה תחרות למטבעות ולכסף הקיים. רוב האנשים לא שואלים את עצמם מה זה דולר או שקל או בנק מרכזי. כששואלים אנשים ברחוב מה זה ביטקוין הם אומרים זה מסוכן ומסובך, אבל מי שמתעניין בכלכלה מוניטרית ובנקאות מרכזית מבין יותר טוב איך זה עובד. כשמבינים איך זה עובד מבינים שזה העתיד".

"הדור הבא של האינטרנט"

ואולי זה הסוד של הביטקוין - העובדה שמי שקונה את המטבע הפופולרי מתייחס אליו כאל "העתיד". כל הצעירים שדיברנו איתם מאמינים ברעיון ובטכנולוגיה וכולם מתייחסים אליו כהשקעה לטווח ארוך. אף אחד מהם לא קונה ומוכר רק כשיש עלייה או ירידה, וכולם בטוחים שבעתיד הערך של הביטקוין יהיה גבוה משמעותית.

"הם צודקים שזה ממש לא דומה למסחר במניות", אומר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין ו-Webb 0.3 (אינטרנט המבוסס על בלוקצ'יין). "מי שילך לחפש את הביטקוין הבא יגלה שזה כבר לא נמצא שם. צריך להבין שמדובר בדור הבא של האינטרנט. עדיין לא ידוע אם זה ילך לכיוון של שירותים פיננסיים מבוזרים מלאים שיאפשרו לנו לקחת את כל התפקודים של הבנק ולבנות אותם בצורה יעילה יותר, אבל אנחנו מגיעים למצב שבו יש לנו רשתות גדולות של מחשבים שמסוגלות לעבוד יחד למען מטרה משותפת תוך שהן מבוזרות.

"הסיפור בכל עולם המטבעות הדיגיטליים המבוזרים הוא שבפעם הראשונה לוקחים את הסיפור של הנפקת מטבע מהבנקים המרכזיים ובונים אותו מחדש באמצעות תוכנה, בלי גורם שלישי מתווך. צריך קודם להבין שיש בעיה באיך שהמערכת המוניטרית עובדת ואז להבין שבונים אותה מחדש".

לדברי הירשמן, זה דומה לצעידה לעתיד שמתרחשת בכל תחום בחיים שלנו. "בעבר היינו מרימים טלפון לתחנת מוניות וזה היה בסדר גמור, אבל אז הגיעו אובר וגט ובנו את זה בצורה אינטרנטית. אותו הדבר עם קניות ברשת. אז זה מה שעושים היום למערכת הפיננסית שלא נגעו בה מאות שנים. בפעם הראשונה בונים אותה מחדש לתוך קוד תוכנה והדבר הזה משמעותית משפר את היכולת להעביר כספים ולבצע פעולות כלכליות. זו מערכת שאמורה להחליף את המערכת הפיננסית בעתיד. החבר'ה הצעירים שנכנסים לזה מבינים מה זה מערכת מוניטרית והם בוחרים במטבע דיגיטלי כי זה העתיד מבחינתם".

בשונה משירות מוניות או קניות באינטרנט, מטבע דיגיטלי עלול לאבד מהערך שלו.
"נכון. כלום לא מבטיח שהמטבע לא יתרסק, אבל ברמת ההיצע הכול מאוד צפוי. יש יחסית מעט ביטקוין שאפשר לסחור איתם. אז באמת אי אפשר לדעת אם השווי יעלה או ירד, אבל אפשר להסתכל על העבר ולהסיק ממנו. אם אני מאמין במטבע הזה ובטכנולוגיה וcאיך שהיא הולכת לשנות את העולם אז כדאי שאשתתף".

משקיעה נוספת שמאמינה בביטקוין היא טל דננברג, מומחית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים וחקירות פורזניות (להכנסת כספי קריפטו למערכת הפיננסית), שרואה במטבע הדיגיטלי השקעה לטווח ארוך ובאופן ספציפי יותר - חיסכון לילדים. "קניתי לראשונה קריפטו ב־2018, ומאז פתחתי הוראת קבע שבמסגרתה אני רוכשת בכל חודש ביטקוין בסכום קבוע וחוסכת לילדים".

טל דננברג, מומחית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים / צילום: מיקי פורת

את קונה גם כשהערך גבוה?
"כן, כל חודש. ביטקוין או חלקי ביטקוין אפשר לקנות גם ב־20 דולר. עבור מי שמוכן להמתין ורואה בזה השקעה לטווח ארוך זו השקעה טובה. אני לא ממליצה להכניס את כל החיסכון למטבע קריפטו כי זה מאוד תנודתי, אבל אני מאוד מאמינה בטכנולוגיה שעומדת מאחורי המטבעות הללו".

מלבד האמונה ששוררת בקרב המשקיעים בביטקוין, יש גם ערך מוסף במטבע הווירטואלי. "מנקודת מבט חברתית יש כאלה המשווים ביטקוין לחופש", מסבירה ד"ר מאיה פינגר, חוקרת בתחום המימון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל ודירקטורית חיצונית בחברות פינטק. "חופש בגישה למשאבים פיננסיים, חופש פעולה וחופש מזהות. מטבע מבוזר, המייתר מתווכים פיננסיים, מאפשר יתרונות חברתיים משמעותיים - בין היתר גישה למקורות והכללה פיננסית של אוכלוסיות מודרות באזורים שבהם אין גישה למים נקיים אך יש גישה לשירותים סלולריים".

דוגמה קונקרטית ליכולתו של ביטקוין להתגבר על מחסומים היא המלחמה באוקראינה. "אנשים שנאלצים לעזוב את מולדתם או להקפיא את חשבונותיהם אינם יכולים לקחת איתם את כספם ורכושם", אומרת ד"ר פינגר. "לעומת זאת, אנשים שיש להם ביטקוין אינם כפופים למגבלות גיאוגרפיות. הם יכולים פשוט לעבור עם כספם בכל זמן ולכל מקום, במיוחד בעת צרה. נכון, הגמישות והאנונימיות עלולות לעודד פעילויות כמו הלבנת הון, שחיתות והונאה, אך פעילויות אלה היו קיימות הרבה לפני הביטקוין".

ד''ר מאיה פינגר / צילום: קןבי אשכנזי

זווית נוספת של החופש הזה היא העובדה שבאופן כללי ביטקוין מאפשר לאנשים לסחור או להחזיק בו ללא אישור של גוף מפקח כלשהו. "שום מחזיק ביטקוין לא יכול להחליט היכן או לכמה זמן מחזיק ביטקוין אחר יכול להחזיק אותו, ואין סמכות מרכזית שיש לה עליונות בקבלת החלטות כמו שינוי הפרוטוקול. הרעיון הוא מהפכני", מסבירה ד"ר פינגר. "יש לאנשים את החופש לבחור איך והיכן לבזבז את כספם יחד עם ההזדמנות להיות פרט ריבוני. אף אחד לא יכול לחרוג מהכללים עבור אף מחזיק ביטקוין ולאף קבוצה אין את הכוח לכופף את הכללים ולנצל את הפרט הלא ריבוני".

יש גם מי שמצנן את האווירה

ולמרות הכול, יש גם מי שדואג לצנן את האווירה. "כשהביטקוין נכנס לחיינו קם לו קהל מאמינים אדוקים שאמרו שאוטוטו הביטקוין ודומיו, מטבעות הקריפטו המבוזרים, מחליפים את המטבעות המסורתיים", מסביר אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית ובבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל. "הם האמינו שזה רק עניין של זמן, ממש עוד רגע, עד שהעניין ה'מיושן' הזה של מטבעות שנטבעים בידי בנקים מרכזיים ומגובים בידי ממשלות ייעלם מן העולם.

אורי חפץ / צילום: רויטל טופיול

"אבל חלפו בינתיים כבר כמעט עשור וחצי, והביטקוין וחבריו אפילו לא בכיוון של להחליף את הדולר, האירו והשקל ולהפוך למדיום מיינסטרימי למסחר. יש לזה כמה סיבות - כולל תנודתיות שער קיצונית ובעיות בבורסות שלהם. מתברר גם שלמרות שהרעיון מאחורי מטבעות קריפטו מעורר השראה ודמיון, בפרקטיקה, כרגע לפחות, הם לא באמת תחליף לאופציות הקיימות, גם בגלל השימוש האיטי והיקר".

מה שכן, גם פרופ' חפץ סבור שחל שינוי והביטקוין עשוי להפוך לאפיק השקעה סולידי. "בסופו של דבר הציבור צריך להחנות את חסכונותיו איפשהו והוא רוצה לפזר סיכון: נדל"ן, מניות, אג"ח, יצירות אמנות, מתכות יקרות, קצת מזומן. אז כמו זהב, שההיצע העולמי שלו מוגבל וצפוי להישאר מוגבל, גם הביטקוין מספק אפיק השקעה שבסופו של דבר עשוי להפוך לאפיק סולידי, לחלק סטנדרטי מתיק נכסים מאוזן. ואולי זה כבר מתחיל לקרות. בתחילת 2024 הרגולטור האמריקאי אישר לכמה גופי השקעה גדולים להציע קרנות סל ביטקוין. כלומר אחזקה של קצת ביטקוין בתיק הנכסים יכולה להפוך בקרוב להיות מיינסטרים, להיות עוד קרן סל, משעממת, בתיק".

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"