אורן וינטר, מנכ"ל סיילספורס ישראל הנכנס / צילום: נתנאל טוביאס
לפני כשלושה חודשים הזהיר מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס העולמית, מפני "הירושימה של הבינה המלאכותית". כמי שעומד בראש חברה שמתגאה בכלי הבינה המלאכותית שלה, הוא דיבר על הצורך בשמירת השליטה בידי בני האדם, כדי להימנע מהנזקים שטכנולוגיה יכולה לייצר.
אורן וינטר, 48, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל, שנכנס לתפקידו בערך באותו זמן, מודאג לא פחות - גם אם הוא מתנסח בצורה זהירה יותר. כמי שצבר ניסיון של כ־20 שנה בתפקידי פיתוח וניהול במיקרוסופט ועוד שנתיים וחצי בסיילספורס, הוא מכיר את האפשרויות מקרוב - לטוב ולרע.
● השיעור שמומחה המיתוג הבינלאומי לא ישכח מהעבודה עם יוטיוב
● קמפיין הרדיו הדיגיטלי הראשון בארץ שיצרה בינה מלאכותית עלה לאוויר
● התחזית: שיווק בשידור חי, קמפיינים מותאמים אישית וסיפור מותג שניסח AI
● הבינה המלאכותית מתחילה לאיים על משרות צווארון לבן. מעט תעשיות חסינות
"מצד אחד, אנחנו מתבדחים על השאלה האם אצטרך ללכת לפגישות, או שיהיה לי אווטאר שילמד אותי ממש טוב, ואשלח אותו, והוא ידבר בשמי. הוא גם ייראה ממש כמוני, ואז אוכל לשבת בבית ולשתות קפה או למקבל את עצמי. זה יכול לקרות תוך כמה שנים", הוא מספר.
"מצד שני, לא הייתי רוצה להיות שם, כשהדברים האלה לא מפוקחים. דיפ פייק, למשל, זה נורא בעיניי, גם אם זו סאטירה. אני מאוד לא אוהב את האפשרות לחקות קולות של אנשים או אפילו לייצר וידאו שלם".
יש דרך לעצור את זה?
"השאלה היא כמה שחקנים רעים יש בעולם. חלק גדול מהשימוש הרע הוא לחלוטין על־ידי שחקנים רעים. זה כמו לשאול האם יש דרך לעצור את הפשע, אלה רק כלים אחרים לבצע דברים נוראיים".
אבל אתה משתמש ב־AI ביומיום.
"לכן אין ברירה אלא לעשות רגולציה. מדינות יהיו חייבות להיכנס לזה בכוח. ההנהלה שלנו מדברת על זה עם הממשל בארה"ב. השכבה הראשונה היא שכבת האבטחה ששמה חיץ בין הדאטה של הלקוחות ל -AI, כדי לא לייצר ניצול לרעה. אבל יש הרבה נושאים שצריכים רגולציה. ממשלות הן תמיד בדיליי, אבל לא תהיה להן ברירה אלא להדביק את הפער מהר.
"אנחנו בפרשת דרכים טכנולוגית. הרגולציה יכולה לפקח או לחנוק את זה, חוסר רגולציה יכול להוציא את זה מפרופורציה. אנחנו בלב האירוע ומנסים לעכל אותו מבחינת החיים האישיים, העבודה והרגולציה. אם ניתן לדברים לצאת משליטה, ונשאיר את הבינה המלאכותית ללא מגע יד אדם, יקרו דברים רעים. ואם מקצינים את זה לרמה של תעשיות ביטחוניות... כולנו ראינו את הסרטים".
הטכנולוגיה לא תחכה לרגולציה.
"ברור שחדירת הטכנולוגיה תימשך, עם או בלי פיקוח. ברגע שאנשים מתרגלים לטכנולוגיה מסוימת, מאוד קשה לעשות את ההפרדה מתי אני משתמש בזה לצרכים פרטיים, ומתי לצורכי עבודה. אבל מהפכת הבינה המלאכותית לא עוסקת רק בחדשנות טכנולוגית, אלא גם בהענקת כלים לבני אדם להשתמש בה בדרכים אמינות ויעילות. לכן, האחריות היא על הארגונים להמשיך במחקר, למידה ושיתוף־פעולה בתחום זה, כשבראש חייב להיות אדם מעורב, בוחן ומפקח".
12 מיליון משרות חדשות
סיילפורס מתמחה בתחום הענן ומעסיקה 72 אלף עובדים בעולם, מתוכם 750 במרכז הפיתוח בישראל. הכנסותיה ב־2023 הסתכמו ב־35 מיליארד דולר, ושווי השוק שלה נאמד ב־292 מיליארד דולר. החברה מספקת לחברות כלים לניהול קשרי לקוחות ארגוניים, שחלקןם יכולים להחליף משרות קיימות, אך לוינטר חשוב להדגיש כי הבינה המלאכותית לא יכולה להחליף אנשים ב־100%. "עדיין צריך אדם שיבקר את התהליכים. אני לא נשען אחורה ונותן למכונה לעשות את כל העבודה, אלא משגיח עליה".
קרן המטבע העולמית הזהירה שקרוב ל־40% מהמשרות בעולם יושפעו לרעה מהשתלטות הבינה המלאכותית. זה כולל את התחום שלכם?
"כשיש אוטומציה, בין אם בשיווק ומכירות ובין אם בהנדסת תוכנה, המיומנויות פשוט עוברות שיפט לדברים אחרים. אולי יהיו פחות אנשי שירות לקוחות, אבל הם יהיו יותר יעילים - אם אני פותח קריאה בחברה, במקום שהשיחה תימשך 20 דקות, דרך תיאור הבעיה אפשר יהיה למצוא תוך שניות חמישה מקרי עבר עם בעיה דומה, ומה היה הפתרון.
"יש לנו לקוחות שכבר התחילו להשתמש בכלי שפיתחנו לשם כך (איינשטיין 1), ורואים שיפור של 10% במהירות התגובה. 30% מהקריאות שלהם הן סלף סרוויס - כלומר נותנים ללקוח כלים לפתור לבד את הבעיה. בריטיש פטרוליום, למשל, משתמשים בכלי שלנו וחוסכים 2,500-4,000 שעות של אנשי שירות לקוחות בחודש. עוד שנה־שנתיים קדימה זה יכול להיות הרבה יותר מזה".
לא מדובר רק בהתייעלות אלא גם בשינוי פני השוק. "בסיילספורס הכרזנו שנייצר 12 מיליון משרות חדשות", מציין וינטר. "למשל, בתחום של הנדסת פרומפטים, שצובר תאוצה ולא היה קיים לפני שנה וחצי. היום צריך הרבה פחות כישורים בשביל זה.
"דוגמה נוספת: כדי להוציא תובנות מדאטה, אנליסטים היו צריכים ללמוד שפת עיבוד נתונים SQL, דבר יחסית מורכב. אבל אם אפשר לתשאל דאטה בשפה טבעית, ממש לשאול מי היו 10 הלקוחות הכי רווחיים שלי בישראל בחודש האחרון, זה מוריד את סף הכניסה לתחום".
אם כך, אילו כישורים חדשים כדאי לנו לטפח?
"התפקיד המבוקש יהיה 'הלוחש למכונות' - זה שיידע לנסח פרומפטים ולשאול שאלות נכונות. היכולת ללמוד מהר ולהיות טובים בניסוי וטעייה תהיה חשובה יותר מיכולת תכנות".
"תרבות הפנאי תפרח"
לוינטר יש תואר ראשון במדעי המחשב, אך המשיכה לתחום החלה אצלו עוד בילדות. "אני אוהב לפתור בעיות, וככל שהבעיה יותר קשה זה יותר כיף מבחינתי", הוא מעיד. "כבר בגיל צעיר התחברתי לתחום המיחשוב ולמדתי לתכנת לבד. היה ברור לי שזה התחום שאני רוצה ללמוד, ויום אחרי שהשתחררתי מהצבא כבר התחלתי לעבוד בסטארט־אפ".
איפה העולם הטכנולוגי טעה בשנתיים האחרונות?
"לא ראינו את העלייה האקספוננציאלית של הבינה המלאכותית היוצרת, כי המוח האנושי בנוי יותר לדברים ליניאריים. המהפכה של ה־LLM (מודל שפה גדולה) שאפשרה בלחיצת כפתור לקבל לא רק השלמת משפטים אימייל שלם של כמה פסקאות, זה משהו שלפני שנתיים חשבנו שזה ייקח הרבה יותר זמן".
מה רובנו עוד לא יודעים על היכולות של AI לשנות את עולם השיווק והמכירות?
"כבר היום, מנהלי השיווק יכולים לחסוך לעצמם המון זמן. יש בשיווק את נושא הסגמנטים, אם אני מכין עכשיו קמפיין ורוצה לפנות לקהל יעד של בני 18-24 שגרים בתל אביב, ואולי קנו את המוצר שלי פעם אחת והסתכלו באתר שלי שלוש פעמים.
"כדי לפנות אליהם אני אצטרך אנליסט כדי שיכתוב שאילתה על בסיס הנתונים האלה, כדי להגדיר סגמנט. אבל דמייני שאני אומר את זה ישר למכונה - איש שיווק יסביר לה בצורה מאוד טבעית, והסגמנט נוצר ומריצים עליו קמפיין. זה כבר כאן ועכשיו, וזה מפותח בארץ.
"באיקומרס, לכתוב תיאור לכל אחד מאלפי המוצרים שלי באתר זו עבודה ידנית אינטנסיבית. AI יכול לעזור ולתת פירוט מורחב. כך גם לגבי קמפיין מותאם אישי שמבוסס על מה קניתי, על מה הסתכלתי, מה מעניין אותי, אילו בעיות היו לי - אי־אפשר לעשות את זה בלי בינה מלאכותית, והעתיד כבר כאן".
אם הוא כאן, אז מה העתיד הבא?
"אולי נבלה פחות זמן בעבודה, ותרבות הפנאי תפרח, כי נוכל לעשות אותם דברים. האם ישלמו לנו את אותה משכורת? שאלה טובה".