גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כור היתוך מודל 2030: מי יהיה השבט שיאחה את השסעים?

נכון להיום, קיימים בישראל ארבעה שבטים בולטים: חילונים, דתיים–לאומיים, חרדים וערבים • בתקשורת השסעים ביניהם זועקים לשמיים, אבל הנתונים מראים על התקרבות והשתלבות • אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום ומיהו "השבט החסר" שיוכל לגשר על הפערים ● פרויקט מיוחד

אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום / איור: איל אונגר, גלובס
אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום / איור: איל אונגר, גלובס

"תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או 'שבטים' מרכזיים, שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים. מציאות חברתית זו משתקפת מהרכב כיתות א' כיום, שזרמי החינוך החרדי והערבי הם קרוב ל-50% מהן, ומהווה למעשה 'סדר ישראלי חדש'. במציאות זו לא מתקיימים עוד רוב ומיעוט ברורים בהתייחס לשאלות יסוד אידיאולוגיות, ומכאן שנדרש מעבר מהתפיסה המקובלת של 'רוב ומיעוט' לתפיסה חדשה של שותפות. שותפות בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית".

הציטוט הזה, מנאום ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ב-2015, ממחיש חלוקה, גם אם לא מדויקת (המסורתיים למשל חסרים בה) של הקבוצות הבולטות במדינה, שהנשיא, באמצעות חזון "תקווה ישראלית", מבקש לשלב ביניהן כדי ליצור חברה אחידה יותר ומשוסעת פחות.

הרשתות החברתיות והתהליכים הפוליטיים, לרבות שנת הבחירות הבלתי נגמרת הזו, מחדדים את השסעים ותומכים בגישה הפסימית. אלא שהנתונים והמצב האמיתי, המובע בין השאר במדדים כלכליים מעידים דווקא כי מגמת השילוב והשותפות בעיצומה, בעיקר של המגזרים הנפרדים יותר, חרדים וערבים. וככל שהיא תימשך, למרות הפוליטיקה ולמרות התחושה החמוצה, בסוף העשור הקרוב השינויים מלמטה, מהשטח, יביאו גם לתחושת שותפות גדולה יותר ואולי אולי גם לפחות חיכוכים פוליטיים.

1. שבט החרדים: הנשים החרדיות יובילו את ה"ישראליזציה"

כיום - 12% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 18% 

בשבוע שעבר פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את שנתון החברה החרדית, והכותרות שהופיעו ברוב כלי התקשורת נגעו לשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, שמחציתם אינם עובדים. אבל הצגת הפן השלילי חוטאת לאמת העובדתית. הד"ר גלעד מלאך, מעורכי השנתון, הודה לאחר שיחה איתי כי כותרת השנתון היא שהחברה החרדית דווקא ממשיכה להתקדם ולהשתלב בקצב מתגבר למרות המכשולים ששמו לה הפוליטיקאים. השינוי הגדול החל בתחילת העשור הקודם, עם הקיצוץ החד בקצבאות הילדים, שהביאו לתפנית כלכלית וחינוכית בחברה החרדית. בעקבות שינוי במדיניות הקצבאות עלה שיעור התעסוקה של הגברים מ-35% ב-2002 ליותר מ-50% כיום. הגידול נבלם אמנם בשלוש השנים האחרונות, אבל שיעור התעסוקה יציב.

האם שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יגדל? ד"ר מלאך וגם ניצה קסיר, חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות, סבורים שלא יהיה שינוי מהותי בשנים הקרובות. הסיבה: האתוס החרדי העיקרי הוא לימוד תורה ומכל גבר חרדי מצופה שזה יהיה עיסוק עיקרי שלו, אם לא בלבדי.

נשים חרדיות/ צילום: : רויטרס Baz Ratner

מה הפתרון לשיעור הנמוך של תעסוקת גברים? תעסוקת הנשים. אם בתחילת העשור הקודם, לפני כ-20 שנה, רק 45% מהנשים החרדיות היו במעגל העבודה, כעת השיעור הזה מגיע ל-76% ואף יותר, כמו במגזר הלא חרדי. רמת השכר בחברה החרדית גדלה גם היא בשיעור כפול מזו של החילונית; אחת הסיבות היא נקודת התחלה נמוכה בהרבה מהלא חרדים, והשנייה, כניסה למקצועות מכניסים יותר כמו הייטק. לחוקרים אין ספק שהמגמה הזו תימשך, כלומר, תעסוקת הנשים החרדיות תדביק את הפער מול הנשים הלא חרדיות וכך תמשיך החברה החרדית בתהליך הישראליזציה.

איך השילוב של החברה החרדית בא לידי ביטוי? נתון נוסף שמעיד על השילוב הוא שיעור החדירה הגובר של מחשבים ואינטרנט: מחצית מהאוכלוסייה החרדית משתמשת באינטרנט, הכלי פורץ הגבולות החזק ביותר המוכר לאנושות בת זמננו. גם הכנסת לימודי הליבה, מתמטיקה ואנגלית, ולימודי הכנה לבגרות לסמינרים של נערות חרדיות, גם האדוקים שבהם, הוא סימן להשתלבות. המשמעות היא שהדור הבא של הצעירות החרדיות יהיה מלומד יותר וישתלב במקצועות מגוונים וחזקים יותר בשוק העבודה.

ומה עמדת הפוליטיקאים החרדים? הם מדברים בשני קולות: מצד אחד הם ימשיכו במאמציהם לשמר את מעמד הגבר הלומד בישיבות, ומנגד, לקדם את פתיחות שוק העבודה לחרדים ולחרדיות בעיקר, גם בשירות הציבורי; מחד גיסא תומכים בחלק מהרבנים המתנגדים לאקדמיזציה חרדית, מאידך גיסא לוחצים לשינויים ולהתאמה של האוניברסיטאות והמכללות לציבור החרדי. בעשור הבא נמשיך לראות עלייה בכניסת חרדים לעולם האקדמי.

איך ההשתלבות תשפיע על החרדים? ההשלכה העיקרית של המגמות הללו היא לא "התבוללות" של החרדים בחברה הישראלית הכללית, אבל מעורבות גוברת והולכת שלהם בחיי היומיום הישראליים. והתהליך דו כיווני: מחד גיסא נוכחות של עוד ועוד חרדים וחרדיות במרחב הציבורי הכללי, תוך דרישות להתאמת המרחב הזה אליהם, ומאידך גיסא "ישראליזציה" של החברה החרדית עצמה ופתיחת ציבורים גדולים ממנה לציבוריות הישראלית הכללית.

ומה עם סוגיות דת ומדינה? לא תהיה רגיעה בדיוק בגלל הנוכחות החרדית המוגברת. שינוי פוליטי משמעותי - ממשלת אחדות, או ירידת בנימין נתניהו מכס ראש הממשלה עשויים להשפיע כאן השפעה מכרעת. 

2. שבט הערבים: הקפיצה בתחום ההייטק תעלה את רמת החיים

 2020 - 21% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 24% 

חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, אמר לי בראיון לאחרונה: "הכותרת שלי במסמך הדרישות מהממשלה הבאה היא 923!". עודה התכוון לתוכנית המשך לתוכנית החומש לקידום החברה הערבית, החלטת הממשלה 922, שהתקבלה בשנת 2016 וצפויה להסתיים בעוד שנה. ח"כ עודה יודע על מה הוא מדבר. במסגרת התוכנית הזו השקיעה המדינה עד כה כעשרה מיליארד שקלים בצמצום פערים בחברה הערבית בתחומים רבים, וביניהם תחומי התחבורה, החינוך, התשתיות, התכנון ועוד.

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, מיוזמות התוכנית ומי שמפקחת על יישומה, אומרת כי היקף הביצוע עומד על 80%, נתון טוב למדי במונחי שימוש בתקציבים ממשלתיים, והחלקים שלא יושמו נובעים לדבריה בעיקר מחוסר היכולת של הרשויות הערביות ליישם את התוכניות והתקציבים הממתינים.

האם תוכנית החומש לקידום החברה הערבית חוללה שינוי? דרמטי, בעיקר בנושאים הכלכליים: השיפור בתחבורה מביא ליציאה מוגברת לעבודה וללימודים בעיקר של נשים. שיעור התעסוקה של הנשים הערביות עדיין נמוך, וב-2018 הסתכם בכמעט 40%, אבל מדובר בשיעור כפול מרמת התעסוקה בתחילת העשור המסתיים כעת, אז רק 20% מהנשים הערביות השתתפו בשוק העבודה.

סטודנטיות ערביות/ צילום: : מיאדה חיאדרה, אלפנאר

ומה עם החינוך? בשנים האחרונות נרשם גידול מתמיד בשיעור הזכאים לבגרות בבתי הספר הערביים, מ-40% בתחילת העשור היוצא ליותר מ-60% בסופו. עדיין רחוק מהחברה היהודית אבל גידול מרשים. שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון עלה בעשור היוצא מ-13% בתחילתו ל-18% בסופו; כשני שלישים מהסטודנטים הערבים הם נשים.

ומה עם ההייטק? הפריצה הגדולה הצפויה בעשור הקרוב היא בתחום הטכנולוגיה הגבוהה, ושוב בקרב הנשים. הנה הנתון: בתחילת העשור היו רק 9% ערבים מבין הסטודנטים במקצועות הנדסה וטכנולוגיה גבוהה; בסוף העשור - המספר הוכפל ל-18%. וגם כאן הנשים הן כשני שלישים מהסטודנטים הערבים. הנתון הבולט יותר הוא שיעור של 20% סטודנטים ערבים מכלל תלמידי הטכניון בשנת הלימודים הקודמת. ב-2017 רק 3% מהמועסקים בחברות הטכנולוגיה העילית בישראל היו ערבים. שיעור שלפי התחזיות יגיע ב-2030 ל-10%. המשמעות של הזינוק הזה היא שחלק ניכר מהגידול בשיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות יהיה בתחום ההייטק היוקרתי, ובעיקר המכניס יותר, רמת החיים תעלה והשיפור ברמת החינוך והשירותים החברתיים יגבר בשל העלייה במודעות וביכולת לדרוש שהממשלה תספק אותם.

האם השינויים השפיעו על הפוליטיקאים הערבים? אלה עשוי שינוי קיצוני בסדר העדיפויות שלהם והעמידו בראשו את הבעיות היומיומיות של החברה הערבית בישראל. מאבקים בעניין האלימות והפשע בחברה הערבית, דרישה להשוואות תקציבים ועוד.

על אף הרטוריקה הנגטיבית, דווקא ממשלתו של נתניהו הייתה זו שהשקיעה הרבה יותר מהממשלות הקודמות בחברה הערבית, וסביר שכל ממשלה שתבוא בעתיד הקרוב תמשיך בכך בשל החשיבות של הגדלת חלקה של החברה הערבית בכלכלה הישראלית ובחברה בכלל. 

3. שבט הדתיים-לאומיים: המצב הפוליטי העתידי יקבע את היכולת להשפיע

2020 - 15% מכלל האוכלוסייה ● התחזית ל-2030 - 18% 

הדתיים-לאומיים נחשבים לקבוצה פריבילגית, סוג של אליטה בציבוריות הישראלית, המצליחה להשפיע רבות למרות חלקה היחסי הקטן יחסית באוכלוסייה. המגזר הזה מייצג בין השאר את המתנחלים, שלפי מדדים שונים מקבלים תקציבים גבוהים יחסית למגזרים אחרים באוכלוסייה, ונמצא במסדרונות השלטון שנים רבות המאפשרות לו להיות במוקדי קבלת ההחלטות וחלוקת התקציבים.

אבל הקבוצה הישראלית הזו נמצאת על קו פרשת דרכים דתי, ערכי ופוליטי, שהחל בעקבות טראומת פינוי ההתנחלויות במהלך הנסיגה מרצועת עזה. בעקבות המשבר חלה התפצלות לשתי קבוצות: בעשור המסתיים כעת גדלה וצמחה הקבוצה המכונה חרד"לית, חרדים לאומיים, שעמדותיהם בסוגיות דת ומדינה עוקפות מימין את החרדים, וכך גם בסוגיות המדיניות. מייצג הקבוצה הזו הוא שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', הילד הרע של הציונות הדתית, שלפני שנה גבר בהתמודדות על ראשות "האיחוד הלאומי" על אורי אריאל, מעמודי התווך של החברה הזו ומייצג הגווארדיה הוותיקה של הפוליטיקה הדתית לאומית.

איך צמיחת החרד"לים השפיעה על הפוליטיקה? המהלך מעיד על הקצנה, אבל הציבור לא בהכרח מקבל את זה והמפלגה לא מקבלת לבדה די קולות לעבור את אחוז החסימה ונאלצת להתחבר למפלגות אחרות בציונות הדתית. בשל המגמה הזו הוקמה מפלגת הימין החדש, בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד - שאמורה לייצג את הדתיים הלאומיים המתונים יותר ואת המסורתיים, וכוחה נראה לכאורה חזק יותר מהחלקים האחרים בציונות הדתית.

השפעתה של קבוצה זו, המתונה יותר, בציבוריות הישראלית גדולה בעיקר בחינוך, שם נפתלי בנט בכהונתו כשר חינוך החליף כמה מהבכירים ובעלי ההשפעה המובילים, הן במל"ג והן בוועדות שונות האחראיות לכתיבת ספרי הלימוד. אלה קיבלו נופך לאומי ודתי יותר והדגש שהיה בעבר על דמוקרטיה וערכי שוויון, מתעמעם והולך.

מה יקרה בהמשך? התמורות הפוליטיות בשנה האחרונה מסכנות את מידת ההשפעה הרבה הזו, וממשלת אחדות למשל עשויה לבטל כמה מהישגי הפוליטיקאים הדתיים עבור הציבור שלהם והפצת האידאולוגיה הציונית-דתית. העשור הבא צפוי להיות קשה יותר עבור המגזר הזה, שיאבד לפחות חלק מהשפעתו.

התכנסות של תושבי גוש קטיף בירושלים, לקראת ההתנתקות ב־2005, שהחלה את הקרע הפנימי / צילום: רויטרס

4. שבט החילונים: הגברת המאבק או פתרון חדש ליחסי דת ומדינה

2020 - 40% ● התחזית ל-2030 - 35%

אם קוראים את קריאות הגעוואלד של כמה ממייצגי החילוניות על כפייה דתית, ניתן לחשוב שישראל במגמה נמשכת של הדתה. לא שאין באמירות האלה ממש, לפחות בכל הקשור למקצת ספרי הלימוד, אבל כאן לפחות אפשר לקבל את אמירתו של נפתלי בנט "הדתה-שמדתה". וזה עדיין נכון גם אם מביאים בחשבון את החקיקה הדתית כמו חוק המרכולים וההגבלות שמנסים משרדי ממשלה להטיל על עבודות ותחבורה ציבורית בשבת. בפועל אלה הם קרבות המאסף של הפוליטיקאים הדתיים והחרדים על הקיזוז המתמשך בסטטוס קוו. הביטוי החריף ביותר לכך הוא הפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת בכמה מערי גוש דן. מהעבר השני, בכמה מהמקומות הציבוריים, יש סממנים דתיים גוברים: כך באקדמיה, שבחלקה נעתרת לערוך התאמות לסטודנטים חרדיים, ובצבא, שמכשיר חלק מהיחידות לנוכחות חיילים חרדים.

ומה הלאה? בעשור הקרב המאבק יגבר גם בשל השינויים הפוליטיים הצפויים, העשויים להקטין את כוחו הפוליטי של המגזר החרדי-דתי. אבל אולי דווקא משם, כשהפוליטיקאים החרדים-דתיים לא יהיו בשלטון ועם ראש ממשלה תומך, אולי זה יביא ליצירת סטטוס קוו חדש, אולי על בסיס אמנת גביזון מידן, המנסחת קווים מנחים להסכמות בנושאי דת ומדינה. גם פוליטיקאים חילוניים שזה דגלם כמו יאיר לפיד כבר מבינים שגיוס המוני של החרדים לא באמת אפשרי ומחפשים פתרונות אחרים. מנגד יותר ויותר נושאי דגל החילוניות בוחרים בגישה אנטי-דתית, כמו בניסיונות לכפות ביטול ההפרדה באירועי תרבות ואירועים אחרים של החברה החרדית.

חוף הים בתל אביב / צילום: רויטרס

השבט החסר: המסורתיים והרשתות החברתיות עשויים לאחות את הקרעים בחברה

השבט החסר מנאומו של הנשיא ריבלין - השבט המסורתי, נעדר משם לא במקרה. אולי כי הוא פחות מתעמת ומתחכך עם השבטים האחרים ותפקידו בחברה הישראלית, בעיקר בזו היהודית, רב משמעות. הוא מגשר בין החרדים והדתיים לחילוניים, הן במושגי מאבקי דת ומדינה והן במובן הפוליטי. אולי היכולת של המסורתיים לגשר על הפערים תחלחל לחברה הכללית ותאפשר למצוא פתרונות לסוגיות כמו שבת ונישואים.

נהוג להשמיץ את הרשתות החברתיות כגורם מתסיס ומפלג המעצים מאוד את הקיצוניים ומאפשר הכפשות, שפה ירודה וסכסוך בין אנשים וקהילות. הכול נכון. אבל הרשתות החברתיות הן גם מקום המפגש של כלל המגזרים הישראליים, במגבלות מסוימות: ראשית שפה, הגולשים הערבים נמצאים פחות באתרים בעברית, כולל ברשתות; ושנית, מה שמכונה תיבת התהודה של הרשתות, כלומר נוכחות של המשתמשים ברשתות החברתיות בעיקר בקרב בעלי דעה דומה לשלהם. אלא ש"תיבת התהודה" הזו הייתה תופעה קיצונית בהרבה בטרם עידן האינטרנט. את תפקידו העצום של האינטרנט בתהליכי ההתערות של חברות נפרדות עד כה ניתן לראות הן בקרב החרדים, והן בקרב הערבים וגם בקרב חילונים ומסורתיים.

לכן השורה התחתונה אופטימית. בעשור הבא, התהליך שכולל עימותים ומריבות שוצפות יביא דווקא להתקרבות, להתערות ולתהליכי ישראליזציה בכל המגזרים במדינה. 

עוד כתבות

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק שגם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על-מנת לפעול

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

גלנט בגבול הצפון: "המשימה לא הושלמה, עלול להיות קיץ חם"

גלנט ביקר בעוצבת הגליל והבהיר: "למלחמה יהיה מחיר כבד עבור ישראל וקטסטרופלי לחיזבאללה" • צה"ל תקף בלבנון: יותר מ-20 מטרות הותקפו מהאוויר ומהקרקע • במקביל: אזעקות הופעלו בשורת יישובים בגליל, כטב"ם התפוצץ באזור יערה • הותר לפרסום: מת מפצעיו פקד ייטב לב הלוי, פקד ולוחם בימ"מ, שנפצע באורח אנוש בפעילות מבצעית בטולכרם • כל העדכונים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה ב-2%, טסלה בכ-4%

הנאסד"ק ירד ב-0.1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?

אחרי שהורידה בהפתעה את הדירוג של ישראל בחודש אפריל, צפויה S&P לפרסם סקירה נוספת ביום שישי ● באוצר מתוחים, אבל מעריכים שלא חלה הרעה במצב הביטחוני שמצדיקה הפחתה נוספת ● החשב הכללי מעדיף לפי שעה להתמקד בגיוס חוב מהמוסדיים הישראלים

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

ארה"ב מונעת יצוא שבבים לוואווי הסינית, ואינטל לא תעמוד בתחזיות האופטימיות

ארה"ב מנסה לחסום ייצוא של טכנולוגיה אמריקאית לסין כדי שהסינים לא יעתיקו את הטכנולוגיה ● אינטל צופה שהתוצאות שלה יהיו "מתחת לנקודת האמצע" של התחזית אבל מצהירה: "נציית לכל החוקים והתקנות במדינות שבהן אנו עושים עסקים" ● המניה יורדת ב-2.5%

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

"לו הייתי רוטשילד": טירה שהייתה בבעלות המשפחה היהודית נמכרת בסכום של 454 מיליון דולר

בטירה הצרפתית מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים ● בעבר הטירה הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית, אותה הם מכרו למלך מרוקו - חסן השני ● כעת היא צפויה לעמוד למכירה פומבית ועשויה אף להפוך לאחד הנכסים היקרים שנמכרו אי פעם

במצרים מעריכים: נתניהו יכול להכריז על ניצחון בימים הקרובים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הערכות המצריות להמשך המלחמה, איך ניצחון של טראמפ ישפיע על התמודדות מול איראן ומה הפך את איראן וישראל לאויבות ● כותרות העיתונים בעולם 

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ההפסד הנקי של אופקו גדל וקמהדע בטוחה שתשבור שיא ב-2024

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנלייט הציגה דוחות מעורבים, אך בחברה אופטימיים לגבי התוצאות בהמשך השנה ● ההפסד של אופקו הלת' גדל בהשוואה לתקופה המקבילה, והמניה צוללת ● קמהדע מגדילה את תחזית ההכנסות ל-2024 ● מדור חדש

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה