מה שבעיקר נותן לי השראה הוא אבא שלי. לפני 50 שנה בדיוק היה פיגוע גדול בקריית שמונה, ובו נרצחו סבתא שלי ודודה שלי. אחרי זה אף אחד לא רצה להישאר בעיר, אבל אבא שלי החליט שהוא נשאר ומקים עסק ומשפחה. זה השיעור הכי טוב שיכולתי לקבל וזה מה שנותן לי את הכוח לא לוותר גם עכשיו.

מלבד זאת, אני בטוח שהמשבר הזה הוא גם הזדמנות, להיות במציאות אחרת מזו שחיינו בה ב־6 באוקטובר. קריית שמונה עברה מלחמות לאורך ההיסטוריה וכמו שכתוב במקורות, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".

בטווח הארוך נצא חזקים יותר. חשוב לזכור שבסוף זו לא המלחמה של העיר, אלא של מדינת ישראל. כל מי שבוחר להתיישב על הגבולות הוא השכפ"ץ, מלח הארץ שהמדינה צריכה ליישב ולשגשג. זה התפקיד שלנו עכשיו. זו התשובה שלנו למבקשי רעתנו. אנחנו פה כדי להמשיך ולהביא לכאן נכדים ונינים.