יש דברים קטנים שמזכירים לי את השוטרים שלי. כשהיינו עושים תורנויות בשבת, היינו פותחים שולחן מוקדם, יושבים וצוחקים. אני הייתי מביאה ג'חנון. כשאני מכינה אותו אני שמה בתחתית של הסיר פיתה עם חמאה ודבש, שמתבשלת איתו. בשבת אחת השוטרת מור שקורי ז"ל טעמה את הפיתה, ומאז זו הייתה הפיתה של מור - אף אחד אחר לא נגע בה. בשבת האחרונה ישבתי עם הבן שלי בבוקר והוא טעם את הפיתה ואמר שזה פצצה. אמרתי לו שמעכשיו הג'חנון של שבת יהיה לעילוי נשמת מור. אני מנציחה אותם בכול. אם זוכרים אותך אתה חי.

מעבר לזה כמובן שיש גם את המשפחה שלי, שהם הכוח שלי. בסוף החיים חזקים מהכול. כל עוד אנחנו בחיים צריך למצות אותם.