משפט נדל"ן

גם לאחר שכבר נקבעה הלכה תקדימית אשר העלתה את זכויות הפרט על סדר היום והעניקה לזכות הקניין את מעמדה הראוי - הרי שבסופו של דבר לא השלים בית המשפט העליון את מלאכתו והפנה את הזרקור כלפי הכנסת, אשר כהרגלה אינה ממהרת לתקן הסדרי חקיקה ■ בג"ץ הסתפק בקביעה כי לנפקעים מגיע פיצוי או הסדר חלופי לפנים משורת הדין

תיקון חקיקה מחדד את המצב המשפטי המורכב סביב השאלה: כיצד מגינים על נכס פרטי מפני שיתוף

ליורשי מקרקעין הסתבר כי נוכלים התחזו למורישים וניסו למכור את המקרקעין; ביהמ"ש קיבל את תביעתם וקבע כי מי שרוכש זכות שהיא חוזית ולא קניינית, לא מקבל הגנה של סעיף 10 לחוק המקרקעין

נקבע כי עו"ד (ובמיוחד נוטריון) אינו יכול לפרסם פרטים שגויים במודעה, ולהטיל על הקונים אחריות לבדוק את נכונות המידע

עד היום המדינה שילמה פיצויים רק אם הפקיעה יותר מרבע מהשטח הכולל ■ השינוי הושג במסגרת עתירה לבג"ץ שהגיש חקלאי תושב בנימינה

ביהמ"ש פסק כי הערכת שווי הקרקע נעשית ע"פ התמורה המשתלמת עבור קרקע הנמכרת בידי מוכר מרצון לקונה מרצון, וכשוויה ביום הפרסום ברשומות של ההפקעה

ידוע ומקובל הוא כי חוק מכר (דירות) הינו קוגנטי, אך מסתבר כי מעורבות יתר של הקונה בבנייה, ידיעתו על ליקויים וכוחות שווים בין המוכר לקונה יכולים להיות סיבה לביטול האחריות והתניה על החוק

ביהמ"ש: לא זו בלבד שלא הוכח קיומו של נזק, אלא שהתובעים אף חתמו על נספח שבו הובא לידיעתם קיומן של עתיקות בקרקע

תוכנית משביחה הכוללת מנגנון השמדה עצמית לא תגרום לחבות בהיטל השבחה, וזאת למרות שאין הוראת חוק הקובעת כך במפורש

בין הצדדים נחתם הסכם לרכישת מקרקעין. הנתבעת לא חתמה על ההסכם, אלא הבן שלה היה ערב להסכם. התובעת ביקשה לבטל את ההסכם כי זה טרם נחתם, וטענה כי הסכימה למכור משום שלא ידעה על הסכם שיתוף שהנתבעת קשורה אליו באותם מקרקעין. התביעה נדחתה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת רשלנות שהגיש אזרח בגין נזקים שנגרמו לו מכך שהפסיד במכרז של מינהל מקרקעי ישראל, משום שהסתמך על עצות פקידיו

על מנת ליהנות מפטור ממס לפי סעיף 69 לחוק מיסוי מרקעין, יש לערוך בדיקה כפולה. הראשונה, בדיקה מהותית בדבר קיום נאמנות כהגדרתה בסעיף 69(ב); לצורך בדיקה זו יבחנו רשויות המס עובדתית-מהותית קיומה של נאמנות. השנייה, בדיקה פרוצדורלית שעניינה במסירת ההודעה לפי סעיף 69(ג) לחוק

מהו הדין במקום בו בוטלה עיסקה לרכישת דירה, אך המוכר לא השיב את מלוא התשלומים שקיבל. האם ההשבה היא תוצאת ביטול או אינדיקציה לביטול

כונס הנכסים שמונה מטעם בית המשפט על זכויות הבעל בדירה הגיש תביעה לפירוק שיתוף ומכירת הדירה כפנויה. האישה טענה כי היא צריכה להיות דיירת מוגנת. בית המשפט דחה את טענת האישה

ביהמ"ש קבע שתקופת איחור מוסכמת במסירת הדירה תהיה חופפת לתקופת איחור הנובעת משינויים שביקש הרוכש לבצע בדירה, וחייב את הקבלן לפצות על איחור במסירה

הנתבע חתם על זיכרון דברים למכירת דירה לתובע, המותנית בקבלת פטור ממס שבח. דא עקא, הנתבע לא ביקש כל פטור משלטונות המס בגין העסקה חרף העובדה שהיה זכאי לכך, וכתוצאה מכך חויב במס. בית משפט חייב את הנתבע לבצע את העסקה, בשל חוסר תום לב