משפט נדל"ן

ביהמ"ש המחוזי תיקן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע כי האשה תקבל 55% מהדירה, והבעל 45%

המבקשת מכרה זכויותיה במקרקעין למשיבה. המשיבה ניסתה בכל כוחה לקבל משכנתא, אך לא הצליחה בכך. בית משפט קבע, כי לאור נסיבות העניין המשיבה לא תיחשב כמפרה, אלא בסך הכל התרשלה שנכנסה לעסקה ללא יכולת פיננסית, וההסכם הוכרז כבטל

שינוי מס' 2 לתמ"א 38 מאפשר ליזם להרוס את הבניין ולבנותו מחדש מבלי לאבד את הזכויות הניתנות מכוח תמ"א 38, וכן לממש את זכויות הבנייה לא רק בקומה נוספת, אלא גם בבניית אגף נפרד או קומה מפולשת

חכשורי הגישה תביעה ראשונה המתבססת על תקדים בראון מביה"ש העליון, הקובע כי אסורה הפקעת קרקעות לצרכי ציבור של למעלה מ-40% וללא פיצוי

האם ניתן לממש בניין מגורים שמצוי בו דייר מוגן? התשובה לכך חיובית, אולם השאלה היא מה המחיר הכלכלי של מהלך זה.

אמש אישרה הכנסת כי יוחזרו לבעליהן קרקעות שהופקעו ולא נעשה בהן שימוש ■ התיקון לא תקף במתחמים שהופקעו לפני 1985

הבנק משכן חלק ממקרקעין שהיו בבעלות מספר שותפים. התברר כי כחמש שנים לפני הבנק, רכשה עמותה חלק בקרקע אך לא רשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש דחה את תביעת העמותה בקובעו כי מאחר והקרקע היא בשיתוף של הרבה בעלים, אי אפשר היה בביקור להבין כי יש זכויות או חזקה בלעדית כלשהי של מישהו בקרקע

"אצל רשמת מתווכים מתקבלות מדי שנה 40-60 תלונות על התנהגות פסולה, רשלנית, לא ישרה ובלתי הולמת מצד מתווכים" ■ הצעת החוק מבקשת לשנות את האחריות הפלילית הקבועה כיום לגבי חלק מהחובות והאיסורים המוטלים על מתווכים

התובע הינו עו"ד שמונה להיות נאמן בפשיטת רגל של בעלי משק חקלאי. בעלי המשק, כדי להבריח את המשק מידי נושים, עשו הסכם פיקטיבי להעברת זכויותיהם, ודרך זה קיבלו משכנתא לכיסוי חובותיהם כשהבנק לא נקט בזהירות הראויה כדי לוודא מיהו החייב האמיתי במסגרת דיני שיעבודים. ביהמ"ש הורה על הפקדת הכספים לקופת הנאמן, ומתח ביקורת קשה על התנהגות הבנק

ב-2007 הם היו מלכי העיר ולא תמיד החזירו טלפונים, ב-2008 וב-2009 כבר התגלו סדקים במעמדם, וכיום - עם שוק קפוא - הסדקים נפערו לכדי בורות ■ מתווך ותיק: "לו הייתי צריך לבחור שוב, לא הייתי בוחר להיות מתווך. כל מקצועות התיווך למיניהם יעלמו בגלל האינטרנט"

ביהמ"ש הרחיב עוד את מעגל הזכאים לפיצויים לפי סעיף 197, בקבעו כי גם רוכשים של זכויות מבעל הסכם פיתוח, אשר זכאים, בכפוף לתנאי הסכם הפיתוח, להירשם כחוכרים של הקרקע, הם בעלי זכות להגשת תביעה

עתירה חדשה מגוללת את הבעיה המתמשכת בשיטת מכרזי הקרקע של המינהל ואת הבעייתיות של בירור מחלוקות בין יזמים למינהל

התובעים והנתבעים הם בעלי דירות בבניין ישן בן שתי קומות. במשך השנים כל דירה השתמשה בחלקים מסוימים בחצר, וכעת יש תביעה ותביעה שכנגד לרשום בית משותף. בשל העדר כל הסכם, בית משפט נאלץ לדחות את התביעה עד שלמעשה יגיעו להסדר ביניהם

רבות מהוראותיו של חוק המקרקעין עוסקות בהסדרת אינטראקציות בין פרטים אשר היותם בעלי זכויות ביחידת קניין משותפת (דירה, מגרש וכד') יצרה ביניהם שיתוף (לרוב מאולץ). הוראות אחרות בחוק מסדירות דווקא את דרכי הפירוק של אותו שיתוף. אם פירוק השיתוף יכול להיעשות רק על-ידי השותפים עצמם, או גם על-ידי צדדים זרים וכנגד רצון השותפים?

המערערת ביקשה לבצע תוספת בנייה בדירתה, אך לא היה לה הרוב הדרוש כי המתנגדים טענו שבנייה שלה תפגע בסיכוייהם לבנות במסגרת תמ"א 38. המפקחת על בתים משותפים קיבלה את תביעת המתנגדים נגד הבנייה, ובית המשפט המחוזי השאיר את ההחלטה על כנה

המהלך החקיקתי שנועד להגביר את ההגנה על זכויות הקניין של האזרח ולהעשיר את ספר החוקים בחוק מודרני ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, עומד להניב פרי באושים הסותר את פסיקות בג"ץ, ואשר לא יאפשר אף בעתיד לתקן את העוולות הקשות שסמכות ההפקעה גורמת לאזרח